... מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את
הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את
הבעיה, או
שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של
הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את
פתרון הבעיה. האם האבחון או ההתייחסות בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא
שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, ... טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא
לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ... עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת
פתרונות מעמיקים
לבעיות האמיתיות שלו. האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל? לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה שונה לטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות בהשוואה לאנשים רגילים. לדוגמה, ... עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר
בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן ... הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת
הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום והמלצה לגישה הנכונה לסיכום, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא שהקטלוג עצמו אינו
הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם בעקבות הקטלוג. יש להשתמש באבחון ככלי עזר בלבד, אך לא להתייחס לאדם באופן שונה מהותית מאחרים. הגישה הנכונה היא להתייחס לכולם לפי אותן נוסחאות ... קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את
הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם
הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של
הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך
שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו ... ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.
הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן,
הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן. ההשפעה של הקטלוג על תפיסת המציאות כאשר אדם מקבל תווית של הפרעה מסוימת, הוא וגם סביבתו נוטים לראות את המציאות דרך פריזמה מצמצמת: זו
בעיה שאין לה
פתרון, צריך רק להקל עליה. לעיתים קרובות, הקטלוג מביא מסר תבוסתני - זו מחלה שאין לה מרפא, וניתן רק לשמור על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו
לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, ... על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את
הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ולשפר את יכולותיו, ... מאשר את האדם עצמו. במקום לומר יש לך
בעיה ואנחנו נטפל בה, אומרים אתה סכיזופרן ולכן אין מה לעשות. כלומר, הקטלוג משמש כתירוץ לאי - מציאת
פתרונות, והוא נותן לגיטימציה לאנשים לא לנסות לטפל
בבעיה בצורה יסודית. אותן נוסחאות חלות על כולם בדיוק כפי שיש חוקים ברורים
לפתרון בעיות מתמטיות, כך גם יש חוקים ברורים
להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגותיות.
הבעיה היא שאנשים לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותם. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן עשוי לפחד ממחבלים בצורה קיצונית - אך למעשה, כל בני האדם מפחדים ממחבלים במידה מסוימת. ההבדל הוא ... לכן, גם במקרה של סכיזופרניה,
הפתרון אינו צריך להיות שונה בתכלית מהטיפול בפחדים רגילים, אלא רק בעוצמה ובמינון של השיטה. הקושי באכיפת הטיפול ישנה טענה שאדם עם הפרעה נפשית קשה יותר לאכוף עליו טיפול ולגרום לו ...