... ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין מצב מסוים אינה אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב ... פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא ... ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים ...

... מתקשים לראות את התמונה הכוללת היא הרגל החשיבה שלהם. אנשים רגילים לחשוב בצורה ליניארית, שלב אחרי שלב, וכך מתקשים לדמיין או להבין מצב שבו כל המידע או כל התובנות מגיעות אליהם בבת אחת. החשיבה המקובעת של האדם גורמת לכך ...

... למעשה, הוא מביט בבעיה כאילו הוא מתאר אותה לאדם אחר, וזה מאפשר לו להיות אובייקטיבי יותר. אליעד מציע לאדם לדמיין שהוא מתייעץ עם אדם חיצוני גם כאשר הוא לבדו. הוא ממליץ לקחת דף, לכתוב את הבעיה, ואז לדמיין כאילו אדם אחר שואל אותו את השאלה הזו, כך ייווצר אותו אפקט של התבוננות חיצונית, אפילו ללא נוכחות של ...

... ובכל זמן, אנו מנסים לתפוס אותו כישות או כנוכחות מסוימת, ובכך שוב הופכים אותו למשהו מוגדר. אולם אם ננסה לדמיין מצב שבו אין הפרדה כלל, מצב שבו אין שום צורה נפרדת, אזי כל מה שיש הוא רק ההוויה המוחלטת ...

... האדם לרצות לא להרגיש כאבים, דהיינו, לרצות להיות במצב שבו הגוף שלו לא כואב. ואם האדם לא היה יכול לדמיין את עצמו ללא כאבים, ממילא הוא לא היה יכול לרצות להיות ללא כאבים, וממילא לא היה לו רע, מכך שיש לו כאבים. כי אין האדם יכול לרצות, אלא רק את מה שהוא יכול לחשוב עליו ולדמיין אותו. ואם האדם לא היה יכול לחשוב ולדמיין צורת מציאות כלשהי, הרי שהאדם לא היה יכול לרצות אותה. וכאשר לא ניתן לרצות משהו, הרי שלא רע, כאשר הוא אינו קיים. ולכן, אם האדם לא היה יכול אפילו לא לדמיין שטוב לו, הרי שלא היה לו רע. ונמצא אם כן, כי רע לאדם, רק משום שהוא חושב שצורת המציאות ... מבין, שמוכרח שהוא תמיד ירגיש טוב ורע. ואז, כאשר האדם מבין שזה מוכרח המציאות, אז ממילא האדם לא יכול לדמיין את עצמו במצב אחר, שבו הוא לא מרגיש גם רע, אלא האדם מסוגל לדמיין את עצמו, רק במצב שבו הוא מרגיש גם רע תמיד. ועל ידי זה, הרצון של האדם להרגיש רק טוב, ...

... אותה. המחשבה תמיד מבוססת על הידע הקיים שיש ברשותנו. אם אין לנו ידע מסוים, איננו יכולים לחשוב עליו, רק לדמיין אותו בצורה חלקית. האם מחשבה וידיעה הן אותו הדבר? אליעד מפריד בצורה ברורה בין מחשבה לבין ידיעה. לדעתו, ידיעה ...

... הוא מאמין שיש אפשרות אחרת, טובה יותר. עצם זה שאדם אומר רע לי או אני מפחד, מעיד שהוא יכול לדמיין מצב אחר, הפוך, שבו הוא מרגיש טוב או לא מפחד. כלומר, עצם קיומו של סבל או פחד מוכיח שהאדם לא באמת תופס את המצב כמחויב, כי אחרת הוא לא היה מסוגל לדמיין מצב הפוך. האם יכול להיות מצב שבו הכל מחויב? אליעד טוען שבמציאות שלנו אי אפשר שיהיה דבר שהוא באמת ... היה משהו שבאמת מחויב, האדם כלל לא היה יכול לתפוס אותו או לחשוב עליו, כי הוא לא היה יכול לדמיין מצב שונה. העובדה שאדם יכול לדמיין מצבים שונים מראה שהכל אפשרי ושום דבר אינו מחויב. סיכום עיקרי הדברים: - מחויב המציאות - דבר שלא יכול ...

... אותו. מצב כזה, אם מבינים אותו כבלתי ניתן לשינוי, מפסיק להטריד את האדם לחלוטין. אפשרי במציאות - מצב שאפשר לדמיין שהיה אחרת. במקרה כזה, האדם סובל משום שהוא רוצה לשנות את המצב, הוא מדמיין אפשרויות שונות מהמצב הקיים. לדוגמה, ...

השכל האנושי, לצאת מהשכל, לאבד את השכל, מעל השכל, מחוץ לשכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אין שכל, להשתחרר מהשכל, שיגעון

שלמות, חיפוש השלמות, שלמות אלוהית, להיות אלוהים, תחושת חיסרון, מה אתה רוצה, רצון להרגיש טוב, קיומו של הרצון