... האדם נמצא גם בתוך החלום וגם מחוץ לו, גם קיים וגם לא קיים בו זמנית. בחוויה זו האדם יכול לכעוס, לפחד, לאהוב ולשנוא, אך באותו זמן גם לחוות שלמות מוחלטת שבה הכל אחד. זוהי חוויה שמבוססת על ההבנה שמה ... כרגע, אז היית מבינה שכרגע את מסתכלת גם על כלום וגם על בקבוק. אם למש את מדברת עם אדם וכועסת עליו, האם את חווה שאת הכלום, מדברת עם הכלום, ולכן חווה כלום? אם היית כועסת על מישהו, והיינו עושים פלאק, והאיש היה נעלם, האם היית ממשיכה לכעוס? לא. כעס זה טוב, טוב לכעוס, טוב להתעצבן, בתנאי, שאתה בו זמנית נמצא גם בחוויה של אחדות. אבל אם התודעה שלך נמצאת רק בתוך החלום שלנו, אז כל מה שאת חווה, זה יש ואין, ועל היש אני כועסת, ועל האין אני לא כועסת אבל אם התודעה שלך תצא החוצה, ותהיה בשני מקומות בו זמנית, שלא במקום אחד יותר מהמקום השני, תמיד תחווי את הכלום, ותמיד תחווי את היש בו זמנית, אז את עדיין תכעסי, הכל יהיה אותו דבר, אבל זה רק בחצי ממך, בחצי השני את תהיי באחדות מוחלטת, ואז זאת חוויית השלמות. ... הוא זה שיכול לפתוח לך את השכל. אנחנו מנסים להבין מה הם התמונות האלו, כמו מחשבות, רצונות פחדים, אני כועס מתמונות, אבל מה הם התמונות. מה זאת המציאות הזאת? רבי נחמן אומר, שמי שרוצה לדעת את האור האלוהי, צריך ...

... לעשות זאת היא להתחיל מהדברים הקטנים ביותר ביומיום, לשאול את עצמנו שאלות פשוטות. למשל, אם אדם מבין שאין טעם לכעוס על תלמיד שמפריע בכיתה, אבל בכל זאת מרגיש כעס, עליו לשאול את עצמו: למה אני מרגיש כעס אם אני מבין שאין סיבה לכעוס?. השאלות האלה הן מהותיות כי הן יוצרות סנכרון בין החוויה להבנה. כיצד להטיל ספק בשכל וברגש באופן מעשי? אליעד מוסיף ומסביר שבמקביל לסינכרון בין הרגש לשכל, חשוב גם להטיל ספק בשניהם. כאשר אדם מרגיש כעס, אך השכל אומר שהוא אמור לשמוח, עליו להטיל ספק הן בשכל והן ברגש. הוא צריך לשאול את השכל: האם באמת אני אמור לשמוח? אולי כן צריך לכעוס?, ואז להטיל ספק גם ברגש עצמו ולשאול: האם אני באמת מרגיש רק כעס? אולי יש בי גם שמחה?. תהליך כפול זה מאפשר לאדם להגיע לתובנה עמוקה יותר, שבה הוא מגלה ששום דבר ... שבכל מצב יש לנו בעצם את כל הרגשות, את כל האפשרויות ואת כל נקודות המבט. כלומר, נגלה שאנחנו גם כועסים, גם שמחים, גם לא יודעים מה אנחנו מרגישים, וגם לא אכפת לנו, הכל בו זמנית. בשכל נגלה שאנחנו צריכים גם לכעוס וגם לשמוח, וגם שזה לא משנה בכלל. ברגש נגלה שאנחנו אכן מרגישים כעס וגם שמחה וגם אדישות, וכך נוצר מצב של הרמוניה פנימית אמיתית, שבה אין יותר קונפליקט בין השכל והרגש. איך ... עצמו ורוצה להאריך את הסבל שלו בעצם קיומו. כלומר, הוא פועל מכל הסיבות האפשריות בו זמנית. באופן דומה, כשאדם כועס על מישהו, הוא גם אוהב אותו, גם שונא אותו וגם אדיש כלפיו, הכל בו זמנית, ורק ההזדהות עם רגש ...

מלחמת העולמות, יש או אין, טוב או רע, אושר או סבל, כעס או שמחה, רוצה או לא רוצה, יודע או לא יודע, תנודות של יש ואין, צריך או לא צריך, לאהוב ...

... שהוא שופט את המהות לפי הצורות המשתנות, כלומר, ההתנהגות החיצונית. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם תלמיד רואה שאליעד כהן כועס, והתלמיד חושב שהכעס מעיד בהכרח על המהות של אליעד, הוא בעצם חווה נפרדות נצחית, והוא לא מסוגל להבין את השורש הפנימי של ההתנהגות. אליעד מסביר שהשכל שמייצר את הטענה אם המורה כועס, איך הוא ילמד אותי לא לכעוס? הוא השכל של האדם שחי בקונפליקט מתמיד. המורה, לפי אליעד, יכול לכעוס ועדיין ללמד איך לא לכעוס, משום שהכעס הוא רק צורה אחת, והמורה מחובר למהות, שהיא מעבר לכל צורה. מדוע אנשים חולקים על הצדיק ומבקרים אותו? אליעד ... מסוגלים להבין אותו. אבל דווקא בצורות המשונות הללו, מסתתרת אמת פנימית עמוקה שאותה התלמיד צריך לגלות. לדוגמה, אם אליעד כועס, תלמיד שטחי יראה רק את הכעס ויחשוב שהוא אינו יכול ללמוד ממנו, אך תלמיד עמוק יותר יראה שהכעס הוא רק לבוש, ובמהות אליעד נמצא במקום של אחדות ושלווה פנימית מוחלטת. הצורה לא מעידה בהכרח על המהות, ולכן ... בין מורה רוחני לתלמיד? כיצד להגיע לאחדות מתוך נפרדות? למה אנשים מפחדים לפגוש את אליעד כהן? מה מסתתר מאחורי הכעס של אליעד כהן?

... לאהוב את עצמך באמת? לאהוב את הרע, לאהוב את מה שיש, הכל לטובה, הכל לרעה, שנאה עצמית, אהבה עצמית, כעס עצמי איך אפשר לאהוב את עצמך בלי שום תנאים? כדי לאהוב את עצמך ללא תנאים באמת, אליעד מסביר שעליך ...

אין שכל אין דאגות, איך לא לדעת כלום? להשתיק את המחשבות, להשתחרר מכעסים, להשתחרר מלחץ, להשתחרר מפחד, להשתיק את השכל, להפסיק לחשוב, שחרור רגשי, השכל והרגש, שכל או רגש מה הקשר בין ...

... קודם כל מה מחויב (דבר שחייב לקרות) ומה אפשרי (דבר שיכול לקרות או לא לקרות). לדוגמה, אם בת הזוג כועסת, בן הזוג לרוב יחשוב בטעות שהכעס שלה מחויב - שזה הכרחי ובלתי נמנע שהיא תכעס בגלל משהו שהוא אמר או עשה. אך אליעד מסביר שהכעס אינו מחויב, אלא הוא תוצאה של הפירוש שבת הזוג נותנת לאירוע מסוים. לפי אליעד, אם בן הזוג יצליח להטיל ספק במחויבות הכעס שלה, הוא יוכל לראות אפשרויות נוספות ולפתור את הקונפליקט בקלות רבה יותר. מדוע אנשים מתבלבלים בין עובדות לפירושים בזוגיות? ... הדבר החיצוני - אמרתי משהו והיא נפגעה. המהות היא מה שהאירוע מסמל עבור האדם הנפגע. לדוגמה, אם בת הזוג כועסת משום שבן הזוג לא רוצה ילדים, אליעד מציע לשאול: למה היא רוצה ילדים בכלל? כנראה שהיא רוצה משהו עמוק ... שכדי להצליח להתמודד בזמן אמת עם קונפליקט בזוגיות, יש לתרגל את ההבנה הזו מראש. למשל, לתרגל הטלת ספק במחויבות הכעס של עצמך ושל האחר, עוד לפני שמתרחש האירוע. ככל שמתאמנים יותר על מצבים קטנים ביום יום, כך קל יותר ... שליטה, או שהם נצמדים לתשובות מיידיות ולפירושים שטחיים. אליעד ממליץ דווקא בזמן קונפליקט לשאול שאלות כמו למה היא באמת כועסת?, למה היא אמרה את זה דווקא עכשיו?, ולמה היא לא הסבירה את עצמה?. הוא טוען שאם אדם יחקור לעומק ... החוויה. החוויה המלאה נוצרת כשאדם עובר שלב אחר שלב, ולא מדלג מיד לסוף. לדוגמה, לא רק להבין שבת הזוג כועסת כי היא רוצה אהבה, אלא ממש לחוות את השלבים - איך נוצר הרצון שלה, למה הוא התבטא בכעס וכו. רק כך מגיעים לפתרון אמיתי ועמוק. מה עושים כשאין תשובה ברורה מהצד השני? אם בת הזוג אומרת אני ... מה ההבדל בין עובדה לפירוש בזוגיות? מהו מחויב ואפשרי במערכות יחסים? איך להיצמד לאמת בזוגיות? מה לעשות כשהצד השני כועס בלי סיבה ברורה? למה קשה לשאול שאלות עמוקות בזוגיות? מה ההבדל בין הבנה לחוויה ביחסים?

... משתמש בדוגמה פשוטה ויומיומית של אדם שניגש לרכב שלו, מנסה להניע, והרכב לא מניע. אדם כזה עשוי להרגיש תסכול, עצבנות, או אולי אפילו אדישות. הרגשות האלו אינם נוצרים סתם כך, אלא בעקבות מחשבות. האדם שואל את עצמו שאלות שכליות: ... הרגשות. אם הוא יחשוב שזה מצב בעייתי, שהוא מאחר לפגישה חשובה, ושהרכב היה אמור להיות תקין - הוא יחוש כעס או לחץ. אם הוא יחשוב שזה לא משנה, או שיש לו פתרון חלופי פשוט, הוא ירגיש אדישות או אפילו ... להבנה כללית ומופשטת אין מספיק כוח לשנות את הרגש בצורה ממשית. לדוגמה, אדם יכול להבין באופן כללי שלא כדאי לכעוס כשדברים לא מסתדרים, ועדיין הוא יכעס בכל פעם שמשהו לא הולך כפי שרצה. הסיבה לכך היא שהבנה שכלית כללית אינה מספיק חזקה כדי לשנות חוויה ... אליעד, הבנה כללית לא יוצרת שינוי רגשי אמיתי כי היא אינה מחלחלת לעומק התודעה. אדם יכול להבין שאסור לו לכעוס או להתעצבן באופן כללי, אבל ברגע שיתרחש אירוע ספציפי שיעורר אצלו רגשות שליליים, ההבנה הכללית הזאת לא תעזור לו. לעומת זאת, אם הוא יבדוק ויחקור את הסיבה המדויקת והספציפית למה הוא כועס בכל פעם מחדש, הוא יצליח להשפיע על הרגש שלו ולשנות אותו בפועל. לדוגמה, אדם שחווה כעס כי מישהו איחר לו לפגישה. אם הוא רק יאמר לעצמו באופן כללי: אין סיבה לכעוס על איחורים, הוא עדיין יכעס כשיקרה איחור בפעם הבאה. אבל אם הוא יתבונן לעומק, יבדוק בדיוק למה הוא כועס - האם זה בגלל זלזול, פחד מפגיעה בכבודו, או לחץ מהלוז שלו - רק אז הוא יוכל לשנות את ...

... שמאחורי כל מחשבה שלילית, כדי להחליש אותן ואף להפסיקן לחלוטין. איך מתמודדים עם מחשבה שלילית כמו רע לי שאני כועס על עצמי? כדי להתמודד עם מחשבה שלילית, יש לפרק אותה להנחות יסוד ולשאול עליהן שאלות. למשל, אם אדם אומר: רע לי מזה שאני כועס על עצמי כי אני לא חושב שאצליח, אליעד מציע להתחיל לבדוק את ההנחות: האם אני באמת כועס על עצמי? אולי אני לא באמת כועס. האם אני רק כועס על עצמי, או שאולי אני גם לא כועס על עצמי במידה מסוימת? אולי יש בי גם חלק שלא כועס? מי אמר שאני לא רוצה לכעוס על עצמי? אולי חלק ממני כן רוצה לכעוס על עצמי או לפחות לא אכפת לי מהכעס הזה? אולי אני בכלל קצת מרוצה מכך שאני לא חושב שאצליח, ולכן הכעס אינו מוחלט? על ידי הטלת ספק בהנחות יסוד אלו, האדם רואה שישנן הרבה אפשרויות נוספות לפרש את המחשבה, ושהמציאות ...

... פסיכיאטריות, טיפול תרופתי, רמות סרוטונין, כדורים פסיכיאטרים, חוסר סרוטונין, טיפול פסיכיאטרי, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד עצבים, דופמין, הפרעות חרדה האם תרופות פסיכיאטריות באמת פותרות בעיות חרדה ודיכאון? אליעד כהן פותח את הדיון בנושא התרופות הפסיכיאטריות ...