... שאלה: אם אתה מגיע לזה, האם אתה אף פעם לא כועס? אליעד: אתה כועס, למה לא? מה רע בלכעוס? שאלה: אני שואלת כי אני רוצה לדעת מה החוויה? אליעד: אתה עושה הכל אותו הדבר, אבל חווה את זה אחרת. זה אבל פחות טוב מפרספקטיבה מסוימת, למה? כי אתה לא מתרגש יותר, כי יש לך תמיד ... מילוי רצונו. אבל אם אתה זוכה לשכל של הפרת הכעס ברחמים, אז אתה מקבל כתר, מה זה ענווים? מי שיש לו ענווה הוא זה שמקבל את הכתר. תבינו זה הכל הפוך כאן. אנשים הבורחים מכבוד ושררה, האומרים אני לא רוצה שיקרה מה שאני רוצה. ...

... כיצד אפשר לומר שהכל אחד, אבל עדיין לכעוס? שאלה: אני יכול להגיד שהכל אחד, אבל אני יודע שאני לא חווה את זה. ... אומר אם הייתי חווה אחדות לא הייתי כועס. מאיפה אתה יודע? גם באחדות אפשר לכעוס. שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: יש משהו פנימי לפני תחושת הכעס, משהו שקודם לעצם החוויה של אני. ברגע שאתה כועס, אתה חווה מצד אחד את קיומך, ומצד שני את קיומך ככועס . החוויה של אני קיים בטוחה אצלך יותר מאשר החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני האני שלך, שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל גם כעס וגם אי - כעס בלי לשלול שום דבר. מה קורה כאשר נהנים מהכעס? שאלה: אם אני נהנה מהכעס, סימן שהתגשם רצוני. ואז אני מיד מזדהה עם הישות המצומצמת. אליעד: אכן, אני כועס ואני נהנה מזה שאני כועס - זה התגשמות של רצון, אבל לא של האני הקטן אלא של רצון המציאות כולה. ... דבר, לא רק מהלבוש החיצוני. כך גם לגבי כעס או כל חוויה אחרת - אפשר ליהנות מההיבט הפנימי העמוק שיש בכל צורה, בלי ... הנפרדות: אוכלים, עוזרים לאנשים, חווים כעס והנאה, ומהצד השני מודעים שהנפרדות עצמה יוצאת מאחדות מוחלטת שאין בה ... שזה לא נכון, כי גם באחדות אתה יכול לכעוס. שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: זה משהו פנימי לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא חיצונית ביחס לחוויה של האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני האני שלך, הוא מכיל הכל, אתה יכול לכעוס, אתה יכול לא לכעוס, אתה יכול לעשות הכל, הוא לא שולל כלום, הוא רק עושה לך פילטר שאתה ... אחרת שאלה: ברגע שאתה אומר שאתה נהנה מהכעס, זה סימן שרצונך מתגשם, ואז אם רצונך מתגשם אתה תזדהה שוב עם הישות המצומצמת. אליעד: התשובה היא, כן, אני כועס, אני רוצה את זה שאני כועס, אני נהנה שאני כועס, זה התגשמות רצוני, אבל לא התגשמות רצונו של האני המצומצם אלא של ...

... שכל זמן שהוא נאחז בתפישה של נפרדות, הוא סובל לנצח. ועל האדם להיות רחמן על נשמתו, ולהתאכזר ולקחת את כל האכזריות והשנאה והכעס שבתוכו, ולהפנות אותם אל מול השקרים שבתוכו. ועל האדם לא לחמול ולא לרחם ולא להשאיר שבויים משום סוג שהוא, ממחשבות השקר של עצמו. ועל האדם ... ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על השקר, הוא בעצם רחמנות האדם על האמת, שהולכת לאיבוד מהאדם. וכל פעם שהאדם הורג את השקר, הוא בעצם מחייה את האמת, שהיא אלוהים ...

... להרגיש, שגן העדן האמיתי, הוא בכלל גיהנום. והאדם מנסה כל הזמן לברוח מהעצבות ומהכעס שבתוכו. והחכם האמיתי מנסה להציל את האדם, על ידי זה שהוא ...

... ובסך הכל מעבירים את הפחד של האדם, מישות אחת לישות אחרת. (וכיוב שיטות של, איך לא לכעוס . שהן יוצרות תלות חדשה של האדם, בשקר אחר. וכיוב שיטות, של איך לאהוב את עצמך להיות שמח וכיוב. שהן יוצרות תלות ... והטועים לא מבינים, שהרבה יותר מפחיד לפחד מאלוהים, מאשר לפחד מבשר ודם. כי אלוהים כעסו כעס נצחי וכולי. (כמובא במקורות היהדות: אמר להם: אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים אותי, שהיום כאן ומחר בקבר, שאם כועס עלי, אין כעסו כעס עולם, ואם אוסרני, אין איסורו איסור עולם, ואם ממיתני, אין מיתתו מיתת עולם, ואני יכול לפייסו ... שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקבה, שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, שאם כועס עלי - כעסו כעס עולם, ואם אוסרני - איסורו איסור עולם, ואם ממיתני - מיתתו מיתת עולם, ואיני יכול לפייסו בדברים ...

... כדי לעשות דווקא וכדי להכעיס את האמת של המציאות. כי אם האדם ייצמד רק אל האמת, יהיה לו טוב תמיד. והתועלת היחידה שיש לאדם, מכך שהוא משקר לעצמו, היא בכך שהוא כאילו מכעיס ומעצבן את המציאות בשקרים שלו. כי המציאות, היא טובה, והאדם משקר שיש נפרדות ורע וכולי. וכאשר האדם משקר את עצמו, היחיד שבאמת סובל מכך וכועס מכך, זה הוא עצמו. כי המציאות, מכילה בתוכה את הכל. ולאדם נדמה, שהוא חכם יותר וחזק יותר מאשר המציאות. שהיא בצורה אחת, והוא משקר ויוצר צורה אחרת למציאות. ...

... מחשבה תחושה אמיתית - למה אין דבר כזה?! ובו יתבאר, למה אין שום רגש אמיתי, ולמה אי אפשר לאהוב לשנוא לכעוס לסלוח וכיוב באמת ובשלמות, אלא רק באופן יחסי בלבד? וזה משום, שכאשר האדם מחובר לנקודת האמת האמיתית, שם הכל אחד ממש. וכאשר הכל אחד ממש, אין שום תודעה כלל ואין שום רצון ...

... לו, לברר באופן מוחלט, האם באמת המציאות היא אכן כך? וכאשר האדם כועס מאיזה דבר, עליו לשאול את עצמו, האם באמת הדבר הזה קורה? והאם באמת הוא מכעיס? והאם באמת יש סיבה, או שאולי אין באמת סיבה לכך שאני כועס? והאם יש בכלל את הדבר שנראה לי שהוא זה שעושה לי רע, או שמא הדבר הזה בכלל לא באמת קיים, ורק נדמה לי ...

... יכולה לפגוע בו, שאז הוא לא אמור לפחד ממנה. ואם האדם מפחד מהבובה של האריה, למרות שהוא מבין שהיא לא יכולה לפגוע בו, או אם האדם כועס , למרות שהוא מבין שהוא לא אמור לכעוס , או כל כיוב, שיש אצל האדם הפרדה בין מה שהוא מבין, לבין מה שהוא מרגיש, על ידי ההפרדה ...

... מעצמו. והמדענים נדמה להם בטעות, שלא יתכן שהדומם יפעיל את עצמו. כי הוא רק דומם, אבל הם בני אדם חכמים. ולדומם, אין מערכת עצבים, אבל להם יש מערכת עצבים ורגשות וכולי. והם טועים ביותר, שהם מאמינים לשכל שלהם. כי זה שהאדם לא רואה את מערכת העצבים של הדומם, זה לא אומר שאין לדומם מערכת עצבים. ורק הטועה נדמה לו, שאם הוא לא מבין את מערכת העצבים של הדומם, אז כנראה שלדומם אין מערכת עצבים . וזאת כמובן שטות גמורה. כי זה שאינך רואה ומבין את מערכת העצבים של הדומם, זה לא אומר שאין לו מערכת עצבים. ובפרט שהאדם לא מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו. ומי שאינו מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו, כיצד הוא מתיימר לומר, שלדומם אין מערכת עצבים?! ובפרט כאשר האדם רואה במו עיניו, שאין שום הבדל, בין החומר שממנו עשוי מה שנראה בעיניו כמערכת העצבים שלו, לבין החומר שממנו עשוי כל דבר אחר. כי מערכת העצבים עצמה, גם היא עצמה עשויה ממשהו. והמשהו הזה, הוא עצמו נמצא בדיוק גם בדומם וכולי. ואומנם שם הוא נמצא בצורה אחרת, אבל זה עדיין אותו הדבר ממש. ואם התודעה רגש, היא נפרדת מהחומר של ...