... שמזהים מה האדם באמת רוצה ומה הוא פוחד שיקרה, ניתן לשתול אצלו מחשבות באמצעות חיבור של ההתנהגות הרצויה לדברים שהוא כבר אוהב, והימנעות מהתנהגות לא רצויה לדברים שהוא כבר פוחד מהם. לדוגמה, אם ילדה אוהבת להיות במרכז תשומת הלב ופוחדת להיות לבד, אפשר ליצור אצלה התניה מחשבתית שהכנת שיעורי בית תוביל לתשומת לב חיובית מההורים, ואי הכנת שיעורים תוביל להיעדר תשומת לב או להישארות לבד. כך הילדה תאמין שכדאי לה להכין את השיעורים. איך זיהוי מניעים פנימיים יכול להזיק למערכות יחסים? למרות שזיהוי מניעים פנימיים יכול לעזור מאוד בשכנוע והשפעה, הוא עלול גם להזיק. ... והפחדים של האדם. כדי לעשות זאת, מזהים את האינטרסים הקיימים שלו: מהם הדברים שגורמים לו להתלהב? מהם הדברים שמפחידים אותו? איך הוא מסביר את עצמו? כאשר מנסים להשפיע על בן או בת משפחה (למשל ילד שמסרב להכין שיעורים), אפשר לחבר פעולה רצויה למשהו שהוא כבר אוהב (כמו מתנה או תשומת לב) ולהרחיק פעולה לא רצויה ממשהו שמפחיד אותו או נתפס אצלו כרע. איך מזהים ... העמוקים: מה האדם מנסה להשיג (אהבה, ביטחון, עניין) ומה הוא מנסה להימנע ממנו (בדידות, מחסור, לחץ). איך לשתול מחשבות כשמגלים מניעים דרך שיחות חולין? לאחר שמזהים מה באמת האדם רוצה (למשל הילדה שלי אוהבת להיות מרכז תשומת הלב) ומה הוא פוחד שיהיה לו (למשל היא לא רוצה שיעזבו אותה לבד), אפשר לחבר את ההתנהגות שרוצים לעודד למה שטוב בעיניה, ולחבר את מה שלא רוצים ... רוצים שהוא יעשה או לא יעשה. עכשיו השאלה הנשאלת היא איך אפשר לדעת מה טוב ורע אצל בן אדם מה טוב ורע עבור הבן אדם, נניח שבן אדם רוצה ליצור למישהו התניה שירצו אותו אתה רוצה לגרום נגיד לילד שלך לעשות שיעורים נניח, אוקי אתה רוצה לגרום לילדה שלך נגיד לעשות X ואתה שואל את עצמך איך אני יוצר לה בראש את ההתניה שהיא תעשה את זה אז אמרנו ככה בא תיקח משהו טוב שהיא חושבת שזה טוב היא תחבר את זה למה שאתה רוצה ...

... קשיי קריאה, קשיי דיבור, לקויות דיבור, כיוון הכתיבה, דיסלקציה, לקות קריאה, לקות כתיבה, טיפול בילדים, הדרכת הורים איך לטפל בילדים עם לקויות למידה וקשיי תקשורת? אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לטיפול בילדים המתמודדים עם לקויות למידה, דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קריאה, ודיבור, ומדגים כיצד לבנות תוכנית טיפולית אפקטיבית. כיצד מתחילים בטיפול בילד שלא מדבר או מתקשר? כאשר מגיע ילד שאינו מדבר או מתקשר, יש להבין תחילה מה בדיוק המשמעות של לא מדבר. אליעד מציע לבדוק לעומק מה היכולת האמיתית של הילד לתקשר. לדוגמה, הגיעה ילדה לטיפול, כשהאימא טענה שהילדה לא מדברת עם אף אחד מלבדה. במקרה זה, חשוב לברר לעומק האם הילדה אכן אינה מסוגלת לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ספציפיים? לדברי אליעד, חשוב לאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, הן מההורים והן מתצפית ישירה. למשל, לבדוק האם הילדה מדברת עם אחים, חברים, או האם קיימת סיטואציה חברתית כלשהי שבה היא כן מתקשרת באופן מסוים. ככל שיהיה בידינו מידע מדויק יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות לקושי של הילדה, ולבנות תוכנית טיפול אפקטיבית יותר. מהי החשיבות של יצירת קשר ורכישת אמון בטיפול בילדים? אליעד מסביר שלפעמים ילד לא מדבר כי הוא פשוט לא רוצה. כדי לגרום לו לדבר, עלינו לעורר בו את הרצון לדבר. את הרצון ניתן לעורר באמצעות חיבור אל דברים אחרים שהילד אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילדה אוהבת לרקוד, אפשר ליצור סיטואציה שבה הריקוד הוא אמצעי ליצירת קשר ואמון. לאחר מכן, ניתן להכניס בהדרגה אלמנטים נוספים של דיבור ותקשורת כחלק מהפעילות שהיא אוהבת. כך, באמצעות פעולה שהילד כבר מעוניין בה, אפשר לעזור לו לתקשר בצורה טובה יותר. מדוע חשוב לבצע אבחון מעמיק של יכולות הילד? אליעד מדגיש שיש לבדוק לעומק את כל התפקודים והיכולות של הילד, כדי להבין האם יש לקות פיזית ממשית או שמדובר רק בחוסר רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל: האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים? האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות? האם היא ... קושי פיזיולוגי שמקשה עליה לדבר? רק לאחר בירור מעמיק של נקודות אלו, ניתן לדעת בדיוק איך לטפל בילדה, ואיזה סוג של טיפול יהיה הכי אפקטיבי עבורה. כיצד משלבים את ההורה בתהליך הטיפולי בילדים? אליעד מציע שההורה יהיה מעורב בטיפול, במיוחד אם הילד מתקשר רק דרכו. במקרה של הילדה מהדוגמה, האם היא הגורם היחיד שדרכו הילדה מתקשרת. במקרה כזה, כדאי שהאם תשמש כמתווך לתקשורת עם הילדה. כך ניתן לנצל את התקשורת שכבר קיימת כדי להרחיב את הקשר וליצור בהדרגה תקשורת ישירה עם המטפל. השאיפה בטווח הארוך היא כמובן שהילדה תיצור קשר ישיר עם המטפל ללא תלות באם. איך ללמד ילד לכתוב ולקרא אם אינו משתף פעולה באופן מילולי? אם הילד לא משתף פעולה באופן מילולי, אפשר להשתמש בדרכים אחרות ללמד קריאה וכתיבה. למשל, דרך משחקים ואמצעים ...

... להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה, במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא אומרת כי זה מגעיל אותי, לשאול מה מגעיל ... באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת יסוד נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם ... כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה באמת מגעיל, או שזה רק נראה לה מגעיל? אולי ...

... למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים ... והגוף? אליעד מסביר שלמידה באמצעות החושים משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ... זוכר אותו טוב יותר כי המידע נתפס כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה ... נגיעה, או הרגשה של המרקם. כל דבר שהיא יכולה לחוות פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים שבהן הוא מגיב בצורה הטובה ביותר ולנסות ... עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. הוא ממליץ להתנסות שוב ושוב בדרכים שונות ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו לתנועה של כל הגוף, ויש כאלו שילמדו טוב יותר אם יחושו את האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר. מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד , ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות למידה איך ללמד

ילד לובש בגדי נשים, בן שרוצה להיות בת, זהות מגדרית אצל ילדים, נטייה מינית אצל ילדים , בני לובש בגדי נשים, בת שרוצה להיות בן, ילד שמשחק רק עם בנות, טרנסגנדר, נטייה מינית משתנה, טיפולי המרה, חלק 2 האם ילד שנולד בגוף גברי יכול להרגיש שהוא אישה? אליעד כהן מסביר שכשמדברים על ילד שנולד בגוף של גבר או בגוף של אישה, זו עובדה פיזית ברורה. אולם כאשר אומרים שילד נולד כאישה בתוך גוף של גבר או להפך, זאת כבר פרשנות ולא עובדה מוחלטת. אליעד מסביר שילד כשהוא נולד, אינו יודע כלל מה זה גבר או אישה, מכיוון שאלה מושגים חברתיים, והוא לומד אותם רק דרך החינוך והחברה שמסביבו. הדוגמה שאליעד נותן היא לגבי ילדים בחנות צעצועים. הוא שואל האם ילד קטן שנכנס לראשונה לחנות צעצועים יבחר בבובה בגלל שהוא נולד בתוכו בת? אליעד אומר שגם אם נניח שהילד בוחר לשחק עם בובות או עם כלי רכב ללא התניה חברתית קודמת, זה עדיין לא מוכיח ... אחרת. זה רק אומר שיש לו נטייה מסוימת להעדיף משחקים מסוימים, אבל לא בהכרח שיש לו זהות פנימית אחרת. האם נטייה מגדרית או מינית אצל ילדים היא מולדת או נרכשת? אליעד מסביר שהשאלה אם נטייה מגדרית או מינית היא ... לשנות משהו בעצמו אם הוא באמת רוצה, ואם הוא מבין כיצד הרצונות שלו נוצרים. האם אפשר לשנות נטייה מינית? האם טיפולי המרה באמת עובדים? ילד שרוצה להיות ילדה, מה עושים? האם נטייה מגדרית היא מולדת או נרכשת? זהות מגדרית אצל ילדים בן שמשחק רק עם בנות ...

... אפשריים לחוסר ההזדהות העצמית: בילדות , דיכאו את רצונות האדם והוא הפסיק ... מה גרם לזה ממתי זה? אליעד: לא זה מילדות ככה זה לא משהו ספציפי. ש: אני נתקל ... אפשריים סיפור אחד אפשרי שכשהיא הייתה ילדה לדוגמה היא רצתה דברים ואז דיכאו אותה ...

... שלא יאהבו אותו, ולכן יותר מוכן להתנסות בדברים חדשים, להסתכן, ליהנות ולחיות חיים מלאים. אליעד מדגים זאת גם בשיחה על ילדים: ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית כי הוא מפחד מכישלון, יוכל להירגע אם יעבירו לו מסר שהוא טוב בדיוק כפי שהוא. המסר הזה מפחית את הפחד, ובכך משחרר את הילד לנסות דברים חדשים ללא פחד מוגזם מתוצאות שליליות. לסיכום, למה לא כדאי להדחיק ואיך ... מגנים על הבן אדם כן או לא מה האמת? ש: במידה מסוימת כן. אליעד: באיזה מידה לא ובאיזה מידה כן? ש: זה במידה אם נגיד יש ילד חווה טראומה. אליעד: כן והוא מדחיק את זה אז הכל בסדר אין בעיה. ש: עכשיו אבל ... מנגנונים, זה כמו דתיים שאסור להם עכשיו לדוגמה מה אסור להם הרבה דברים מה לדוגמה נגיד אסור אסור להם לדוגמה נגיד לשמוע ילדה. ש: קול של אישה. אליעד: למה שמא יקרה משהו ואסור לך לראות נעליים של אישה שמא ... שהוא טוב איך שהוא בלי תנאים, אם הוא יבין שהוא טוב איך שהוא בלי תנאים אז ממילא. ש: הוא יפסיק. אליעד: בדיוק. ש: איך עם ילדים בהקשר של לימודים? אליעד: ילדים אין להם שום בעיה. ש: לא בהקשר של ילד שמתנגד. אליעד: למה מתנגד נגיד? ש: לעשות שיעורי בית לשבת עכשיו ולעשות ... שלנו? ש: כאילו איך אתה יכול להגיד לו בסדר אל תעשה הכל בסדר זה גם טוב כאילו תתרגם את זה לסיטואציה הזאת כאילו להגיד לילד. אליעד: אבל למה הוא לא עושה כי הוא מפחד להיכשל מה הסיבה שהוא לא עושה. ש: זה קשור ...

... אתה לא מאושר? האם היית רוצה להיות מאושר? איך ילדים מאושרים? אושר של חתול, האם אלוהים מאושר? מה אדם ... אפילו לא יודע. אליעד מדגים: אם תשאל חתול או ילד קטן אם הם מאושרים, מה הם יענו? חתול לא נראה סובל, ... כיוון שהוא אינו מודע למושגים של טוב או רע. גם ילד קטן, שלכאורה חווה אושר טבעי ללא דאגות, לא היה יודע ... תהיה כן, לא, אולי או לא יודע. האם חתולים וילדים קטנים נחשבים למאושרים? נבחנת דוגמת החתול: ... להגדיר אותו כמאושר או כסובל. יש השוואה גם לילדים קטנים, שנתפסים לעתים כמאושרים כי לא אכפת להם מכלום והם לא מוטרדים. עולה השאלה מה ילד קטן היה עונה אם היו שואלים אותו אם הוא מאושר. כנראה שהילד לא היה יודע להסביר זאת, ובכל זאת נראה שהוא חווה שמחה ... ולא שם. אליעד: אתה חושב שהוא פחות מאושר ממך? ילד הוא מאושר? הרי למה אנשים אוהבים ילדים קטנים הם אומרת, תראה איך הוא מאושר, לא אכפת לו מכלום. ילד קטן שמשחק, הוא מאושר. לא מוטרד מכלום. נכון? אם תשאל ... אז אם הוא לא סובל, אז הוא מאושר. ש: אם הייתה לילד שנה אחת רעה, ואחרי זה היו לו עוד עשר שנים טובות. והוא חי ... שאוהב את עצמי? אני חייב לאהוב את עצמי? נגיד, ילדה קטן לדוגמה, בהתחלה היה אומר לך גם, אני לא מבין מה ...

... לאכול). פחד מתייחס בדיוק לאותו עיקרון, רק לגבי אירועים אפשריים בעתיד. איך מטפלים בפחד שאמא תמות מהתקף לב? הדוגמה שאליעד כהן נותן היא מקרה של ילדה שמפחדת שאימא שלה תקבל התקף לב בזמן ריצה. הוא מדגים כיצד מטפלים בפחד זה על ידי שלוש שאלות מרכזיות. השיטה הכללית לטיפול ...

... גם במצב של היפנוזה - האדם מקבל סוגסטיה, כלומר, השפעה או הצעה לדמיין משהו מסוים, ומתוך זה נכנס למצב שבו הדמיון שלו נחווה כמציאות ממשית. איך היפנוזה עובדת בטיפולים? אליעד נותן דוגמה של ילדה שחוששת להיכשל במבחן. כאשר אומרים לה לעצום את העיניים ולדמיין שהיא מצליחה במבחן, למעשה מכניסים אותה למצב היפנוטי קל, שבו היא חווה תחושת הצלחה. ...