ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים למה ילדים זה שמחה? האם ילדים באמת גורמים לאושר אמיתי ולשמחה בחיים? לפי אליעד כהן, למרות שלא כולם חושבים שילדים הם שמחה, ואף שיש כאלו המשכנעים את עצמם בכך משום שכבר יש להם ילדים, ישנם היבטים מהותיים שהופכים את הילדים למקור אמיתי לשמחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שילדים הם שמחה היא שהילדים מאפשרים להורים לחוות סוג ייחודי ונדיר של אושר, אושר שקשה למצוא בדברים אחרים בחיים. אליעד כהן מסביר שלעומת קניית בית, רכב או אפילו מערכת יחסים זוגית, אשר לרוב מבוססות על תנאים מסוימים והדדיות, האהבה לילדים היא כמעט תמיד אהבה ללא תנאים. כאשר אדם קונה בית, הוא אוהב אותו כל עוד הבית עומד בתנאים מסוימים ... בזוגיות, האהבה נשענת על מערכת יחסים הדדית של לתת ולקבל, ואם משהו משתבש בתנאים האלה, היחסים מסתיימים. לעומת זאת, ילדים הם שלך לתמיד, ולכן האהבה אליהם היא אהבה נקייה וללא תנאים. אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ההורים מביאים ילד לעולם לא במטרה לקבל משהו ממנו בטווח הקצר, אלא בעיקר מתוך הרצון להעניק לו אהבה, חום ודאגה. ההורה נהנה מהיכולת לתת ולתת בלי תנאים ובלי לחשב אם מקבלים בחזרה מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שהאושר מילדים הוא גדול ומיוחד. כאשר אדם אוהב ללא תנאים, הוא משתחרר מתחושת הלחץ והסטרס של האהבה שמבוססת על תנאים. באהבה מותנית תמיד יש פחד וסטרס: אוהבים אותי או לא, מקבל מספיק או לא, מנצלים אותי או לא. אבל באהבת ילד, האהבה היא בחינם לחלוטין, נטולת חששות או פחדים, ולכן היא טהורה, כיפית ומאושרת. מה הכיף בלשנוא ומה הכיף בלאהוב? ... אליעד מציין שגם לאהוב בחינם, כלומר, ללא תנאים, זו חוויה מדהימה ונדירה שאנשים רבים לא מכירים ולא חווים. האהבה לילדים היא דוגמה מעולה לאהבה ללא תנאים וללא גבולות, וזה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. ההורים נותנים הרבה יותר ... נתינה טהורה, ללא חישובים וללא חשבונות, וכשנותנים ככה - זה פשוט כיף. האם יש משהו יותר טוב מאהבת הורים לילדים? אליעד כהן מסביר שקיימת רמה גבוהה יותר, אפילו מעבר לאהבת ההורים לילדים. הרמה הזו מתבטאת ביכולת של האדם לאהוב ללא תנאים לא רק את ילדיו, אלא גם את עצמו ואת המציאות כולה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לאהוב את עצמו ואת כל ... למעשה מגיע לשיא הגבוה ביותר האפשרי של חוויית האהבה. אחרי שהאדם מגיע למצב הזה, הוא יכול לבחור אם להביא ילדים או לא, כי האושר והאהבה שלו אינם תלויים בילדים אלא הם נמצאים בתוכו באופן תמידי ושלם. למה אנשים אוהבים את הילדים שלהם ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהאהבה ללא תנאים לילדים נובעת גם מסיבות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות יותר. בין השאר, ההורים רואים בילדיהם המשכיות של עצמם, ולכן הם אוהבים אותם בצורה בלתי מותנית. בנוסף לכך, התחושה שהילד הוא שלך והיא חלק בלתי נפרד ממך, מאפשרת לך להעניק ללא חשבון וללא תנאים. איך אפשר להגיע לאהבה ללא תנאים בלי ילדים? המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שלמרות שהאהבה לילדים היא מודל טוב לאהבה ללא תנאים, החוכמה האמיתית היא ללמוד להגיע לאהבה ללא תנאים גם בלי ילדים, כלומר, לאהוב את כל האנשים, את עצמך ואת המציאות כולה בלי שום תנאי. כשמגיעים לרמה זו, כל בחירה בחיים - להביא ילדים או לא, לאהוב או לשנוא, היא כבר ממקום של חופש מלא ובחירה מודעת. למה ילדים זה שמחה? האם אהבת הורים היא ללא תנאים? איך לאהוב את עצמי ללא תנאים? האם חייבים להביא ילדים כדי להיות מאושרים? איך להגיע לאהבה ללא תנאים? האם אפשר להיות שמח בלי ילדים? הורים וילדים, אושר בלי ילדים, אהבה בלי ילדים, האם כדאי להביא ילדים? האם צריך להביא ילדים? לחיות בלי ילדים, להרגיש טוב בלי ילדים, להיות מאושר בלי ילדים, ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך ... אם הוא לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר ... חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי ... שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ... תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. ... יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא זיכרון ילדות שלו, שביקשו ממנו לעשות את אותו הדבר. ובתת המודע של ההורה, כאשר הוא היה ילד, הוא כעס על כך שאמרו לו לעשות את הדבר הזה. וההורה מתמודד בתת המודע שלו, עם זה שבילדותו ביקשו ממנו לעשות כך או אחרת. על ידי זה שהוא אומר לעצמו, שזה היה מוצדק שאמרו לו לעשות כך ... יותר טוב ממה שהאדם מבין את עצמו. והוא יכול לעזור לאדם להבין את עצמו, וגם את סביבתו וכולי כנל. וחינוך ילדים יכול להיות מצב של win win situation - דהיינו, מצב שבו כולם יוצאים מרוצים. רק כאשר יש הבנה, של ...

הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים? הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד איך היה בבית הספר? הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו. מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו? אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון לתקן אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד בעייתי או צריך טיפול. הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה. מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד? אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה. איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח? אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של הילד, הוא מצליח לאהוב גם את הילד בצורה מלאה וללא תנאים. כך הילד חש אהוב באמת, ללא תחושת לחץ או צורך להיות בסדר, והוא ירגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה ולתקשר. מדוע הילד נמנע ממפגש משותף עם ההורה? במקרים רבים הילד ממש לא מעוניין להשתתף בפעילויות משותפות עם ההורה, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק כדורגל. אליעד כהן מסביר שהסיבה היא מתח וחשש מביקורת שהילד חווה כשהוא במחיצת ההורה. הילד מזהה שכל מפגש או שיחה הופכים במהרה למקום שבו הוא נתון לשיפוט ולחץ לשינוי. כתוצאה מכך הוא בוחר להתרחק כדי להימנע מהתחושות הקשות הללו. האם טיפול חיצוני יפתור את בעיית חוסר התקשורת? לעיתים הורים מציעים לילד טיפול מקצועי, אבל אליעד מסביר שזה לא תמיד עוזר כאשר הילד מסרב לשתף פעולה. אם הילד מרגיש שהטיפול נועד ... בחינוך הילדים. איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר? אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים? איך לאהוב את הילד ללא תנאים ולהקל על הקשר? איך מזהים שהילד ... בחינוך הילדים. איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים איך לאהוב את הילד ללא תנאים ולהקל על הקשר היו היה הורים ... שלי לא מספיק לומד טוב אז אני אבא לא טוב אם הילד שלי לא לומד טוב אני כישלון, אם הילדה שלי לא ככה וככה אז אני ככה וככה אתה קודם כל לא אוהב את עצמך אחר כך אתה מאשים ...

ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...

התנהגות ילדים, טיפול פסיכולוגי לילדים, פסיכולוג ילדים, בעיית התנהגות אצל ילדים מתבגרים, בעיות רגשיות של ילדים, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד. וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים. והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך. כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב ... מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו ... של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך. והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי ... ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים, ומי שרוצה לדעת מהו חינוך ילדים טוב, ואיך לגדל ילדים מאושרים, עליו להכיר את הצרכים הרגשיים ואת הבעיות הרגשיות של הילד שלו. כי בלי להבין ... הרגשיות של הילד, ולא רק עם התסמינים השונים שמתבטאים בצורת בעיות התנהגות. והבנת נפש הילד, היא הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים.

הדרכת הורים, מניעת מריבות עם הילדים, איך לראות את הנולד בחינוך ילדים? איך לא להיכנס לדרך ללא מוצא בחינוך ילדים? איך לגדל ילדים בחוכמה? איך לחסוך מריבות עם הילדים? איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק ילדים? יעוץ להורים, ילד תלותי איך לראות מראש את התוצאות בחינוך ילדים? אליעד כהן מסביר שכשנכנסים לתהליך מסוים בחינוך הילדים, חשוב לחשוב על היציאה ממנו מראש. הוא נותן דוגמה של אדם שנוסע בכביש ורואה שלט דרך ללא מוצא. אותו ... היציאה מהמצב שבו אתה נמצא, כדי להימנע ממצבים לא נעימים או קונפליקטים גדולים. למה חשוב לחשוב על העתיד כשמחנכים ילדים? אליעד כהן מסביר שהמשמעות של חכם רואה את הנולד בחינוך ילדים, היא שכאשר מחנכים ילד להרגל מסוים, חייבים לשאול מראש האם מדובר בהרגל שהוא יוכל להמשיך אותו לאורך כל חייו, או שזהו הרגל שייאלץ לשנות בהמשך. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו הורים מחנכים ילד לסדר את החדר שלו. הרגל כזה הוא הרגל טוב, כי אין סיבה שבעתיד מישהו יגיד לו להפסיק לסדר את החדר. מצד שני, אם ההורים מחנכים את הילד לא לסדר את החדר כי ההורים או עוזרת הבית עושים זאת עבורו, הם מלמדים אותו הרגל שלא יכול להימשך לעולם. כשיגדל ויצטרך לסדר את חדרו בעצמו, הוא עלול להתנגד לכך ולהיכנס איתם לעימותים. מה הסכנה בפינוק יתר של ילדים? אליעד כהן מדגיש שפינוק יתר או נתינת יתר לילדים עלולה להוביל להרגלים רעים ולקושי משמעותי לשנותם בעתיד. לדוגמה, אם הילד מתרגל לכך שההורים נותנים לו יותר ממה שהוא נותן להם בחזרה, או שהוא מקבל שירותים כמו ניקיון וסידור ללא מאמץ מצידו, הדבר יוביל לכך שהוא יהפוך לתלותי, עצלן או אף לנצלן. הילד יתרגל לקבל בלי לתת, וכשיגדל הוא יתקשה מאוד לשנות את ההרגל הזה. כאשר יצטרכו לחנך אותו אחרת, ההורים יצטרכו להתמודד עם מריבות רבות וקשות, משום שילד שהתרגל לקבל ללא תנאי יתקשה לשנות זאת מרצונו. למה קשה לשנות הרגלים רעים שהילדים רכשו? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לקושי בשינוי הרגלים רעים אצל ילדים היא שההורים לא תכננו מראש כיצד יעשו את השינוי הזה בעתיד. הוא מדמה זאת לאדם שמתמכר למשהו, כמו עישון ... משהו שהפך להרגל ממכר, ולכן יש לחשוב על כך מראש ולתכנן איך אפשר להיגמל או להפסיק בעתיד. כך גם בחינוך ילדים - ההורים חייבים לשאול את עצמם מראש כיצד בדיוק יצליחו לשנות את ההרגל שהילד התרגל אליו, וכמה מריבות או בעיות הם יצטרכו לעבור בדרך. אליעד מזהיר שאם לא חושבים על כך מראש, נכנסים לתוך בור שקשה מאוד לצאת ממנו. איך מתמודדים עם שינוי הרגלים אצל ילדים? אליעד כהן ממליץ להורים שבכל פעם שהם מחנכים את ילדיהם להרגל כלשהו, שיחשבו מראש כיצד בדיוק ישנו אותו בעתיד, במקרה שיצטרכו לשנותו. לדוגמה, אם ההורה מחליט לפנק את הילד, הוא צריך לתכנן מראש כיצד יוכל להפסיק את הפינוק כשהילד יגדל. אליעד מדגיש שחשוב לדעת מראש שתהליך השינוי ילווה בקשיים, ושהילדים לא ישתנו מעצמם בקלות. הוא מוסיף שילדים לא יקומו יום אחד ויחליטו מיוזמתם להשקיע או להתאמץ, ולכן חשוב שההורים יהיו מודעים מראש לדרך שבה הם יוכלו לבצע את השינוי הדרוש. איך להימנע מתלות רגשית והתמכרויות אצל ילדים? אליעד כהן מדגיש שכדי למנוע תלות רגשית או התמכרויות אצל ילדים, חשוב לא להרגיל אותם מראש למצבים שמהם יצטרכו להיגמל בעתיד. הרגלים כאלה, כמו סיפוק מופרז של צרכים ללא מאמץ מצד הילד, יכולים להוביל למצב שבו הילד מפתח תלות חזקה בהורים, ובהמשך הוא יתקשה מאוד לשנות זאת. לכן הוא מציע להורים לחשוב על העתיד כבר בתחילת הדרך, לתכנן כיצד להתמודד עם כל הרגל שהם מקנים לילדיהם, ולוודא שההרגלים שהם מלמדים הם כאלה שהילד יוכל לשמור עליהם לטווח ארוך בלי צורך בגמילה או שינוי דרמטי בעתיד. איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק את הילדים? איך לגדל ילד עצמאי? איך לא להרגיל ילד להרגלים רעים? איך למנוע תלות רגשית אצל ילדים? האם ילדים משתנים כשהם מתבגרים? איך לחנך ילדים להרגלים טובים? איך לא לגדל ילד עצלן? איך לא לגדל ילד תלותי? איך לא לגדל ילד חרדתי? איך לא ...

חינוך ילדים, לשכנע ילדים, NLP לילדים, הרזיה אצל ילדים, דיאטה אצל ילדים, אכילת יתר אצל ילדים, לשכנע ילד לעשות דיאטה, לשכנע ילד לעשות ספורט, לשכנע ילד לאכול פחות, ספורט אצל ילדים איך אפשר לשכנע ילד לעשות דיאטה ולרדת במשקל? כדי לשכנע ילד לעשות דיאטה, לאכול פחות ולעסוק בפעילות גופנית, יש צורך בשינוי התפיסה ובהבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה של הילד. אליעד כהן מסביר שילדים הם כמו בני אדם קטנים וכל מה שחל על אדם מבוגר חל גם על הילד. הדגש הוא על יצירת דימוי עצמי חיובי, וזו נקודה מהותית מאוד. ילד נולד ללא דימוי עצמי, הוא רוכש את הדימוי שלו מתוך הסביבה ומה שנאמר לו. אם נאמר לילד שהוא שמן, זוהי כבר קביעה שיפוטית. במקום זאת, חשוב ללמד את הילד שהערך שלו לא תלוי במה שאחרים חושבים עליו, אלא במה שהוא עצמו חושב ומרגיש. למה חשוב לא לשים דגש על המקום הראשון בתחרות? אחת הדוגמאות החשובות שאליעד נותן היא ההתייחסות לתחרות בבית הספר או בספורט. אם מלמדים ילד שחשוב להיות תמיד במקום הראשון, אנחנו בעצם משדרים לו מסר מוטעה: אם תהיה ראשון תהיה מאושר, ואם לא - אתה לא שווה. במקום זה, חשוב להסביר לילד שהמיקום לא משנה, או אפילו להפוך את המסר ולומר שטוב להיות אחרון. כך הילד לא יקשר את ההצלחה ואת האושר למקום מסוים, ויפתח דימוי עצמי בריא שאינו תלוי בהישגים חיצוניים. איך יוצרים לילד אסוציאציה חיובית לגבי מאמץ? אליעד מציין בעיה נוספת שנוצרת כאשר ילד לא רוצה לעשות ספורט כי קשה לו להתאמץ. למה זה קורה? כי ההורים משדרים לו באופן לא מודע שמאמץ זה דבר רע. למשל, כשהורה אומר לילד אל תתאמץ, אני אעשה את זה בשבילך, הילד לומד שמאמץ הוא שלילי. הפתרון הוא להכניס לבית את המסר ההפוך, כמו איזה כיף להתאמץ ולהצליח!, הצלחת כי התאמצת!, וכך לגרום לילד לא לפחד ממאמץ. באופן זה, הילד ילמד להתאמץ וירגיש סיפוק כאשר הוא מצליח לאחר מאמץ. איך גורמים לילד לרצות לאכול פחות ולהיות בריא יותר? כשמנסים לגרום לילד לרצות לאכול פחות, הדרך היעילה ביותר היא לדבר איתו בשפה ובמושגים שהוא מבין. למשל, אם הילד מתלונן על כאבי בטן, חשוב להסביר לו שזה יכול להיות קשור לאכילת יתר או לתזונה לא בריאה. יש לחבר את הדברים שהילד חווה, כמו מחלות או עייפות, ישירות לתזונה שלו, כדי שיבין את החשיבות של אוכל בריא. לדוגמה, אפשר לומר לו שמי שאוכל בריא חולה פחות בחורף. אלו מסרים מוחשיים שמתחברים לחוויות של הילד, וכך ניתן להשפיע עליו בקלות. מה עושים אם הילד אוכל מתוך שעמום או לחץ נפשי? אחד הדברים הקריטיים הוא להבין למה הילד אוכל. אליעד מסביר שפעמים רבות ילדים אוכלים לא מתוך רעב אמיתי, אלא מתוך שעמום או מתוך לחץ נפשי. לכן יש צורך לבדוק מה באמת מציק לילד - אולי הוא מרגיש מדוכא או משועמם. אפשר להציע לו תעסוקה חלופית, כמו פעילות יצירתית, שתספק לו תחושת סיפוק והצלחה, וכך תפחית את הצורך שלו באכילה כפייתית. כיצד מייצרים מוטיבציה לילד בעזרת הדברים שהוא אוהב? אליעד מדגיש את החשיבות של שימוש בדברים שהילד אוהב כדי לייצר מוטיבציה. אם הילד אוהב כסף או נתינה לאחרים, אפשר לשכנע אותו שכאשר הוא ירגיש טוב יותר, ירזה או יהיה בריא יותר, הוא ... הוא עוסק במכירות, אפשר להסביר לו שאנשים יעדיפו לקנות ממנו אם הוא ייראה בריא יותר. אלו מסרים שיכולים לגעת בילד בצורה עמוקה ולעורר בו מוטיבציה לשינוי. איך עוזרים לילד להתמודד עם פחדים או בעיות חברתיות? חלק מהסיבה שילדים אוכלים ... אצל ילדים? NLP לילדים לשיפור דימוי עצמי איך לעודד ילד לאכול פחות? מה גורם לאכילה רגשית אצל ילדים? איך לחנך ילדים לתזונה בריאה?

סמכות הורית והצבת גבולות לילדים, הגבלת מהירות, להציב גבולות לילדים, כל המוסיף גורע, יחסי הורים וילדים, לקבוע גבולות ברורים, לחנך ילדים, בעיות התנהגות אצל ילדים, גבולות בחינוך ילדים למה חשוב להציב גבולות ברורים לילדים? אליעד כהן הסביר כי הצבת גבולות ברורים לילדים היא אחת מהפעולות החשובות ביותר לשמירה על סמכות הורית אפקטיבית. גבולות ברורים מאפשרים לילדים להבין מה מצופה מהם, מונעים בלבול, ותורמים לכך שהילדים יכבדו את הסמכות ההורית לאורך זמן. מנגד, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים עלולה להוביל למצב שבו הילדים מזלזלים בגבולות, וכתוצאה מכך מזלזלים גם בסמכות ההורים. אליעד הדגיש כי ההורים צריכים להיות ברורים מאוד לגבי מה שהם רוצים מהילדים שלהם. הוא נתן דוגמה להורה שרוצה שילדו יגיע ללימודים בזמן, וציין כי חשוב לקבוע גבול חד וברור כמו אתה חייב להגיע ללימודים בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק את הגבול, מזהה שהוא רופף, ומתחיל לזלזל גם בגבולות נוספים שהוצבו לו. לדוגמה, אם הורה אמר לילד להגיע בשמונה ללימודים אבל לא מוכן לנקוט בפעולות ממשיות במקרה של איחור, הילד ילמד שהגבול הזה לא מחייב, ובפעם הבאה הוא יפר גם אותו וגם גבולות נוספים. הדבר דומה לדוגמה מעולם החוקים ... אם הגבלת המהירות אינה מחייבת וברורה, הנהגים יפרו אותה, ובסופו של דבר יתרגלו לזלזל בכל חוקי התנועה. כך גם ילדים - כשהגבולות אינם מוחלטים וברורים, הם מאבדים את המשמעות שלהם, והילד מפסיק להתייחס אליהם ברצינות. איך הצבת גבולות משפיעה על מערכת היחסים בין הורים לילדים? אליעד ציין כי האופן שבו ההורה מציב גבולות משפיע משמעותית על איכות היחסים שלו עם הילד. גבולות ברורים ועקביים מחזקים את הסמכות של ההורה ואת הכבוד שהילד רוחש כלפיו. לעומת זאת, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים מובילה לחוסר כבוד ולערעור של סמכות ההורה. לכן חשוב ... הגבולות שעליהם הוא מוכן להיאבק, ועל אילו גבולות הוא לא מתכוון להתעקש. מהי המשמעות של מחויב ואפשרי בהצבת גבולות לילדים? אליעד הסביר כי יש להבדיל בין גבולות מחויבים, שההורה מוכן לעמוד עליהם בכל מחיר, לבין גבולות אפשריים, שההורה רוצה אותם, אך לא יהיה מוכן להיאבק עליהם. גבולות מחויבים צריכים להיות מוצגים לילדים כבלתי ניתנים לערעור. לעומת זאת, גבולות אפשריים הם בגדר המלצה בלבד. אם ההורה יערבב בין שני הסוגים ויציג גבול אפשרי כמחויב, הוא יפגע בסמכות שלו ובסופו של דבר יגרום לילד לזלזל גם בגבולות המחויבים. איך להימנע מטעויות נפוצות בהצבת גבולות? אחת הטעויות שאליעד הציג היא התופעה של כל המוסיף ... שיוסיף גבולות ודרישות, כך יהיה קל יותר להשיג את מטרתו. אך בפועל, הוספת גבולות רבים מדי יוצרת בלבול אצל הילד, שמפסיק להבחין בין דרישות משמעותיות לדרישות לא משמעותיות, מה שמוביל לאי - ציות כללי. לכן, על ההורים להימנע מהצבת דרישות מיותרות, ולהגדיר מראש רק את הגבולות החיוניים שהם מוכנים להתעקש עליהם. מה עושים כשהילד לא מקשיב לגבולות? כאשר הילד לא מקשיב, ההורה צריך לבדוק מחדש את עצמו. פעמים רבות הבעיה היא לא אצל הילד אלא אצל ההורה שהציב את הגבולות בצורה לא עקבית או לא מחויבת. אליעד הציע להורים להסתכל פנימה ולשאול את ... התשובה היא לא, עדיף בכלל לא להציב את הגבול, או לפחות להציג אותו כאפשרי ולא מחויב. לדוגמה, הורה שרוצה שהילד ישטוף כלים אבל בעצמו לא בטוח בחשיבות הדבר, צריך להגדיר גבול אחר, כגון: אני רוצה שתתרום לבית ותעזור לי. במקרה כזה, ההורה יכול להציע לילד דרכים שונות לעזור, במקום להתעקש רק על שטיפת הכלים. כך ההורה שומר על אמינותו ומונע מעצמו להיכנס לקונפליקט מיותר עם הילד. איך להציג גבולות כדי למנוע בעיות התנהגות אצל ילדים? אליעד הדגיש כי יש חשיבות רבה לכך שהגבולות יוצגו בצורה חד - משמעית וברורה. כאשר הגבול ברור ומוגדר מראש כמחויב, הילד יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, הדבר ייצור אצל הילד תחושה של אי - עקביות וחוסר רצינות, מה שיגרום לבעיות התנהגות נוספות בעתיד. לדוגמה, אם ההורה מציב גבול כמו אסור לך לאחר לבית הספר, הוא חייב להיות מוכן לנקוט צעדים אם הילד מאחר. אם ההורה לא מתכוון לנקוט צעדים, עדיף לא להציג זאת כגבול מחויב. מה הקשר בין גבולות לחינוך ילדים מוצלח? אליעד סיכם כי גבולות ברורים ועקביים הם הבסיס לסמכות הורית ולחינוך ילדים מוצלח. ההורה צריך להבין היטב את מטרותיו, להגדיר רק גבולות מחויבים שחשובים באמת, ולשמור על עקביות באופן שבו הוא מציג ואוכף את הגבולות. בדרך זו, הילדים לומדים לכבד את ההורה ואת הכללים שהוא מציב, ומערכת היחסים בין ההורים לילדים הופכת בריאה ואפקטיבית יותר. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים איך להציב גבולות ברורים לילדים מבלי לשבור את סמכות ... ללא צורך, הילד עלול לא להקשיב ולהתבלבל בין מה שחשוב לבין מה שלא חשוב. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים

חינוך ילדים, לקיחת אחריות אצל ילדים, ללמד ילד לקחת אחריות, הורים וילדים, ילד לוקח אחריות, לקנות פלאפון לילדים, אהבה לילדים, אהבה ללא תנאים, איך לחנך ילדים? איך לגדל ילדים? איך ללמד ילד לקחת אחריות באופן מעשי? ההרצאה עוסקת בנושא המורכב של חינוך ילדים לאחריות ומביאה דוגמה מפורטת של ילד שאיבד את הפלאפון שלו. אליעד כהן מדגיש לאורך ההרצאה את החשיבות של הבנת המושג לקיחת אחריות לא רק כהצהרה מילולית אלא כפעולה ממשית עם השלכות מעשיות. דרך הסיפור על הילד שאיבד את הפלאפון, אליעד מסביר לעומק מדוע האופן שבו ההורה מגיב לאירוע ישפיע ישירות על יכולת הילד לקחת אחריות בעתיד. מהי המשמעות האמיתית של לקיחת אחריות אצל ילדים? אליעד מסביר שלקיחת אחריות אמיתית מתרחשת כאשר הילד מבין שלכל פעולה שלו יש תוצאות ושלכל תוצאה יש מחיר ברור. הוא מדגיש שאין משמעות אמיתית להצהרות ריקות כמו אני אחראי, אם הן לא מלוות במעשים. אם הילד איבד פלאפון, למשל, הוא צריך להרגיש את המחיר של האובדן בדרך כזו או אחרת, ולא רק לומר אני אחראי. איך הסיפור על הפלאפון ממחיש את לקיחת האחריות? בסיפור שתואר בהרצאה, הילד איבד את הפלאפון כאשר היה בדרך למשחק ספורט עם חברים. הנסיבות היו מורכבות: הילד החליף בגדים במהירות, הפלאפון היה איתו אך הוא לא שם לב מספיק כדי לזכור איפה בדיוק הניח אותו. בסיטואציה הזו, אליעד מפרק את מושג האחריות לכמה שאלות מרכזיות: האם הילד אחראי כי הפלאפון היה שלו? האם המאמן אחראי כי לחץ על הילדים להחליף בגדים מהר? האם ההורה אחראי כי לא לימד מספיק את הילד לשמור על חפציו? האם בכלל האחריות היא של הסביבה, של החברים, או אולי של אלוהים - נסיבות חיצוניות שאין לנו שליטה עליהן? אליעד מדגיש שהפרשנות לאירוע משתנה בהתאם לזווית שממנה מסתכלים, וכדי לחנך ילד לאחריות, ההורה חייב להחליט איזה מסר הוא רוצה להעביר. האם כדאי להורה לקנות פלאפון חדש לילד שאיבד אותו? אליעד מנתח כמה גישות אפשריות: גישה ראשונה, אהבה ללא תנאים: ההורה קונה מיד פלאפון חדש, מבלי להאשים את הילד, מתוך רצון להראות לילד אהבה וחוסר תנאים. אליעד מסביר שלגישה זו יש יתרונות, כי הילד עשוי להרגיש שהוא אהוב בכל מצב, אך מצד שני, הילד עלול לא ללמוד מזה לקחת אחריות כי אין השלכות שליליות לאובדן. גישה שנייה, אהבה עם תנאים: ההורה לא קונה פלאפון מיד, או שהוא דורש השתתפות חלקית של הילד בקניית פלאפון חדש. בצורה כזו, הילד לומד שיש מחיר למעשים שלו, וזו הדרך האמיתית לקחת אחריות. אליעד ממליץ על הדרך הזו בתור החינוך היעיל ביותר ... יש מחיר למעשים. בעולם האמיתי, החברה בדרך כלל לא נותנת שום דבר בחינם ולא מעניקה הזדמנויות בלתי מוגבלות. לכן, לחנך ילד לאחריות זה במידה רבה ללמד אותו לשלם מחירים אמיתיים עבור מעשיו. איך ההורה יכול להדגים לקיחת אחריות אישית בצורה נכונה? אליעד מציין שלפעמים ההורה יכול להראות לילד דוגמה של לקיחת אחריות, אך זה צריך להיעשות בזהירות. ההורה יכול לקחת אחריות על טעויות שהוא עצמו עושה, אך אל לו לקחת אחריות על טעויות של הילד באופן אוטומטי. אם ההורה לוקח אחריות על טעות של הילד, הילד עלול להתרגל להעביר את האחריות הלאה, מה שיגרום לו להאשים אחרים בבעיות שלו בעתיד. ההורה צריך להדגים לקיחת אחריות אישית במצבים שאין לילד אינטרס אישי בהם, למשל, בסיטואציה שבה ההורה לוקח אחריות על טעות שלו מול אדם אחר, ולא במצב שבו הילד עצמו מעורב ישירות. כיצד להתמודד עם מניפולציות מצד הילד? אליעד מציין שלעתים ילדים משתמשים במניפולציות רגשיות כדי לגרום להורה לקנות להם דברים או לוותר להם. הוא מתאר כיצד הילד בסיפור יצר סיטואציה של לחץ שבה הוא אומר להורה אם אתה לא קונה לי פלאפון יקר, עדיף שלא תקנה ... שהילד חייב לחוש באופן ישיר שהבחירות שלו מובילות לתוצאות ממשיות, כדי שיגדל להיות אדם שלוקח אחריות אמיתית בחייו. איך לחנך ילד לאחריות? לקיחת אחריות אצל ילדים לקנות פלאפון לילד? מה זה אהבה ללא תנאים? האם לתת לילד כל מה שהוא ...

חינוך ילדים, איך לטפל בילדים? טיפול בילדים, איך להבין ילדים? להיות מאמן אישי, ללמוד לטפל באנשים, איך לעזור לאנשים? הילד הפנימי, השתקפות עצמית, להתמודד עם חוסר אונים, להתמודד עם שעמום איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו למעשה עוזרים לעצמנו. הקשר בין החינוך של ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ילדים יכולים להרגיש משעממים או חסרי עניין בפעילויות שמבוגר מציע להם, בעיקר כאשר הילד לא רואה את הקשר שלהן אליו. גם מבוגרים יכולים להרגיש שעמום אם הפעולה אינה מחוברת אליהם או לא מספקת תועלת פנימית. למשל, אם הילד לא מוצא את הערך בלימוד מסוים או בשיחה עם ההורה, הוא יתחיל להרגיש שהדברים לא מובילים למקום כלשהו. ההבנה ... פעולה כלשהי מתחברים אליו באופן אישי, הוא יוכל גם להימנע משעמום. ברגע שהמבוגר מתחבר לנושא, יוכל גם להוביל את הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה השתקפות של הילד הפנימי שלנו. איך מתמודדים עם חוסר אונים מול ילדים? חוסר אונים במקרים כאלה נובע בדרך כלל מחוסר הבנה של הילד או חוסר יכולת לתקשר איתו בצורה נכונה. אחד הדברים שעלה במהלך השיחה היה שמי שאינו מצליח להסתדר עם הילדים שלו, כנראה שיש לו קונפליקטים פנימיים שלא פתור בתוכו. החוסר אונים שלנו מול הילד קשור למקום בתוכנו שבו אנו מרגישים חסרי אונים בעצמנו. ברגע שנבין את המקור הפנימי של החוסר אונים שלנו, נוכל ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו ... ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ... הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים