... זאת, אם אדם נמצא בזוגיות ומשקיע, לדוגמה, הוא קונה מתנות לבת הזוג במטרה ברורה להשיג משהו עתידי, כמו חתונה וילדים , ובסופו של דבר זה לא קורה, אז ... הזו הייתה מותנית במטרה העתידית בלבד. כלומר, אם אותה בחורה הייתה יודעת מראש שבן זוגה לא ירצה להתחתן ולהביא ילדים , היא לא הייתה מתחילה את הקשר. ... שבסוף יתברר שבזבזת את הזמן אם נגיד מישהי נמצאת עם מישהו אך ורק מתוך רצון לגרום לו בסוף להתחתן ולהביא ילדים ובסוף הוא לא יתחתן ויביא ילדים אז היא בזבזה את הזמן, האם זה ... עשתה היא עשתה אותן על מנת להגיע למטרה מוגדת ספציפית היא אומרת אם הייתי יודעת מראש שהוא לא ירצה חתונה וילדים לא הייתי יוצאת איתו כי אני ...

... הרכיבים בסלט יותר רקוב יש יותר סיכוי שהסלט לא יצא טעים עד כאן זה הגיוני. עכשיו לנו זוגיות מה זה זוגיות זה שני אנשים שמנסים ליצור ביניהם דינמיקה כלשהי הם מנסים לגדל ילדים מנסים לפתח תחביבים מנסים כל מיני דברים ...

... אצל הורים, איך לא להאשים את עצמך? איך לא לקחת אחריות על בעיות של אחרים? למה אני מאשים את עצמי? יחסי הורים וילדים, ההורים תמיד אשמים, להאשים את ההורים למה הורים מאשימים את עצמם בבעיות של ילדיהם? אליעד כהן מסביר את נושא רגשות האשמה אצל הורים, ובמיוחד אצל אמהות שמרגישות אחריות ואשמה על הבעיות שחווים ילדיהן. הוא מתחיל מדוגמה של אישה שכל פעם שמישהו ניסה להאשים אותה בצרות שלו, מיד השיבה לו בצורה ברורה וחדה שאין לה קשר אליו ושהכל ... דווקא אותה אישה שמסרבת לקחת אחריות על הבעיות של אחרים, כאשר מדובר בבת שלה, מאשימה את עצמה בכל מה שקורה לילדה שלה. מה גורם להורים להרגיש אשמה על בעיות של ילדיהם? אליעד מנתח את הנושא ומבהיר שכדי להבין למה מישהו מאשים את עצמו, צריך להבין למה אדם חושב כל מחשבה שהיא. הוא מדגיש שמחשבה של אשמה ... שכן מחשבה ורגש תמיד שזורים זה בזה באופן שמשפיע על תפיסת האמת של האדם. האם ההורים באמת אשמים בצרות של ילדיהם? אליעד מסביר שאימא שמאשימה את עצמה בבעיות של הילדה שלה יכולה לעשות זאת משתי סיבות: ייתכן וזו האמת - למשל, שהאם באמת פגעה בילדה שלה בדרך כלשהי בילדותה, הזניחה אותה, השפילה אותה, או גרמה לה לנזק רגשי או פיזי ממשי. במקרה כזה, האשמה שלה אכן עשויה להיות מוצדקת עובדתית. אפשרות אחרת היא שיש לאם אינטרס רגשי להאשים את עצמה. לדוגמה, האם רוצה להרגיש שהיא משפיעה על הילדה שלה בצורה משמעותית, או שהיא חשובה לה כל כך עד שכל מה שקורה לילדה הוא באחריותה. לפעמים האם מרגישה צורך להאשים את עצמה בצרות של הילדה כי אז היא יכולה גם לקחת קרדיט על ההצלחות של הילדה. אם האם לוקחת אחריות על הכישלונות, היא יכולה גם לייחס לעצמה את ההישגים. אליעד מדגים זאת ואומר שאם אמא חושבת שההצלחות של הילדה הן בזכותה, היא עשויה באופן טבעי לקחת על עצמה גם את האשמה לכישלונות. לפעמים האם מרגישה צורך לקחת אחריות גם על דברים שכבר קרו בעבר - למשל, הישגים מיוחדים של הילדה כשהייתה צעירה יותר - ולכן היא תמשיך לקחת אחריות גם על בעיות בהווה. מדוע אנשים משתמשים באשמה כדי להתמודד עם הפחדים שלהם? אליעד מביא ... פועל לשיפור המצב. מה אפשר ללמוד מרגשות האשמה בהורות? המסקנה המרכזית של אליעד היא שהאשמה שהורים חווים לגבי ילדיהם, ברוב המקרים, משקפת מניע רגשי עמוק יותר מאשר עובדות יבשות. לכן, ההמלצה שלו היא לחקור את הרגשות והמחשבות לעומק, כדי לזהות האם ...

... התשובה אף פעם אינה נכונה ב - 100 אחוז. הוא נותן כדוגמה ילד קטן ששואל שאלה ומקבל ... להבנה שלו. התשובה נכונה רק במסגרת ההקשר או רמת ההבנה של אותו ילד . באופן דומה, כאשר אדם ...

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר לו שזמן לצפייה בטלוויזיה וזמן להכנת שיעורים הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות ...

... יתר ללקיחת אחריות מוגזמת? אליעד כהן מבחין בין התערבות יתר לבין לקיחת אחריות. הוא מסביר שלקיחת אחריות פירושה להאמין שהרגשות או המציאות של מישהו אחר תלויים בך. לדוגמה, אם הילד שלך עצוב, ואת חושבת שהעצבות שלו נגרמה בגללך, זו לקיחת אחריות. לעומת זאת, אם את מנסה לשכנע את הילד לעשות פעולה מסוימת מפני שאת חושבת שזה יעשה לו טוב, ... שהיא מתערבת בחיי בנה בצורה מוגזמת כי היא רוצה שיהיה לו טוב, אבל אליעד מסביר שזו לא בדיוק לקיחת אחריות, אלא התערבות במטרה לנהל לו את החיים. מדוע אני מרגישה צורך לגרום לילד שלי שיהיה לו טוב? אליעד מתעמק בשאלה למה בכלל האדם ... זו חובה טבעית עבורה. אליעד שואל מדוע היא חושבת שזה מחויב, ומדוע בכלל היא אוהבת אותו, האם היא אוהבת אותו סתם ככה, או שיש לה סיבות אחרות. הוא מציע מספר הסברים: אולי האהבה לילד נובעת מהזדהות: כשהאדם מזדהה עם מישהו אחר, הוא רואה ... עצמו. אפשרות אחרת שאליעד מעלה היא שהאם אוהבת את בנה כי זה גורם לה להרגיש טוב בעצמה: היא מרגישה משמעות, סיפוק, תחושה שהיא אמא טובה ומוצלחת. הסבר נוסף הוא שייתכן שהאהבה לילד והצורך שיהיה לו טוב הם פשוט עובדות שאין להן הסבר רציונלי. זו תופעה קיימת שאנשים אוהבים ומרגישים אחריות על יקיריהם ללא סיבה מוגדרת. האם האהבה לילד מחייבת שאדאג שיהיה לו טוב? אליעד כהן מסביר שתחושת ... זאת באמצעות הדוגמה של היד: אם מישהו צובט לך את היד, אתה דואג כי זו היד שלך, באותו אופן, אם מישהו שאתה אוהב מרגיש רע, אתה דואג כי הוא חלק מהאני שלך. האם ניתן להפסיק לדאוג לילד ולהשתחרר מתחושת האחריות עליו? אליעד שואל את האישה ... אחרים? איך להשתחרר מתחושת אחריות יתר? מה הקשר בין אהבה לרצון שיהיה לאחר טוב? האם אפשר לאהוב בלי לקחת אחריות? מדוע חשוב לי לרצות אחרים? מהי התערבות יתר? איך להפסיק לדאוג לילדים? ...

... לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? לחנך ילדים לסיבתיות, לחנך ילדים לסיבה ותוצאה, איך להבין סיבה ותוצאה? הבנת סיבתיות, עקרון הסיבתיות, קשר סיבתי, לכל תוצאה יש סיבה, לכל מעשה יש תוצאה, קשר של גורם ותוצאה מהו עקרון הסיבתיות ולמה חשוב ... את סיכוייו להצליח לשמור על בריאותו. למה חשוב ללמד ילדים את עקרון הסיבה והתוצאה? ילדים קטנים לא תמיד מבינים את הקשר בין מעשים לתוצאות. למשל, ילד קטן עשוי לגעת באש ולא להבין שהכאב נובע מהנגיעה באש עצמה. אליעד מסביר שיש צורך ללמד את הילד את הקשר הזה על ידי המחשה ברורה. לדוגמה, כשהילד נוגע באש וכואב לו, חשוב להסביר לו שהכאב נגרם בדיוק בגלל הנגיעה באש. בנוסף, ההסברים צריכים להיות נכונים ומדויקים. לדוגמה, אם מסבירים לילד שאם יקרא תהילים כשהוא חולה אז הוא יתרפא, ולא מספרים לו שגם הרופא טיפל בו, הילד גדל עם תפיסה לא נכונה של סיבה ותוצאה. ההשלכות של תפיסה שגויה כזאת הן שהאדם יכול לפעול בעתיד מתוך אמונה כוזבת ולקבל החלטות שגויות. למה ילדים מתקשים להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה? ילדים אינם תופסים את העולם בצורה סיבתית, אלא חושבים שהם יכולים לעשות כל פעולה בלי קשר למה שיקרה לאחר מכן. הם לא מבינים שאם ישברו צעצוע, לא יוכלו לשחק בו יותר. ההבנה הזו מתפתחת אצל הילד בהדרגה דרך חינוך והמחשה. לכן, חשוב להסביר לילד באופן ברור ומדויק את תוצאות מעשיו. אם לא מסבירים לו את הקשרים הללו כראוי, הילד גדל עם הנחות שגויות לגבי איך העולם מתנהל. כיצד תפיסת סיבתיות מוטעית משפיעה על החיים? אליעד מדגיש את החשיבות של תפיסת סיבתיות נכונה באמצעות דוגמה של תפילה להחלמה. אם אדם ... בכל ההיבטים. מהו עקרון הסיבתיות? למה חשוב ללמד ילדים סיבה ותוצאה? איך לנתח קשר סיבתי נכון? האם כל תוצאה מחייבת סיבה אחת בלבד? איך הבנת סיבתיות משפיעה על ההצלחה בחיים? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? ניתוח סיבתיות ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ... בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את ... צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי להציל את חייו. הוא נותן דוגמה של אילוף בעל ... שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו האדם מעניש את עצמו באופן לא ... להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. ...

אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל האם ילד אוטיסט באמת סובל יותר מילד רגיל? אליעד כהן דן בשאלה אם ילד אוטיסט סובל יותר מילדים אחרים או מאנשים אחרים באופן כללי. הוא מתחיל את הדיון בטענה שהעלתה אמא לילד אוטיסט, שטענה שהבן שלה סובל יותר מאחותו שאינה אוטיסטית. אליעד מסביר כיצד צריך לנתח את הטענה הזו: במקום להסתכל על המקרה הספציפי של ילד אוטיסט, יש להפוך את השאלה לשאלה כללית יותר - האם יש מישהו שסובל יותר ממישהו אחר? אליעד מסביר, שהשאלה צריכה להתחלק לשאלות פשוטות ... שהציפיות שלו היו גבוהות בהרבה, ולכן האכזבה גדולה יותר. הדבר רלוונטי במיוחד לילדים אוטיסטים. ילד אוטיסט עשוי להיראות כאילו הוא סובל מאוד, למשל אם אינו מצליח לשחק עם חברים. אמו מסתכלת עליו וחושבת שלו הייתה במקומו, הייתה סובלת מאוד, ולכן מסיקה שגם הוא סובל מאוד. אבל אליעד מסביר שההנחה הזו מוטעית, כי לילד האוטיסט אין בהכרח את אותה מערכת ציפיות ורצונות. לעיתים קרובות, הילד האוטיסט אינו מבין או אינו מתייחס למשמעות העמוקה שהאם מייחסת לחוסר יכולתו לשחק עם אחרים, ולכן הסבל שלו יכול להיות נמוך משמעותית ממה שנדמה ... רב. הצמחונים עושים האנשה ואומרים: תחשוב מה היה קורה אם היו לוקחים לך את הילד שלך, היית סובל מאוד, ולכן גם הפרה סובלת. אבל אליעד מדגיש שזו טעות, מכיוון שהסבל תלוי במשמעויות ובמחשבות שהאדם מייחס לאירוע. הפרה אינה חושבת ... האדם, ולכן אינה יכולה לחוות את אותו עומק סבל כמו אדם שמודע למשמעות ההפרדה מילדו לאורך זמן. לדוגמה, בן אדם שחווה השפלה או פגיעה יכול לזכור זאת למשך שנים, והסבל מצטבר ומשמעותו גדלה עם הזמן. בעלי חיים, לעומת זאת, אינם ... אינם חווים סבל ממושך ועוצמתי באותה מידה. מכאן, שהאנשה של סבל בעלי חיים או ילדים אוטיסטים היא טעות לוגית. האם ילד אוטיסט באמת חווה סבל יותר גדול בגלל מוגבלותו? אליעד מסביר כי הורים לילדים אוטיסטים לעיתים מפרשים את התנהגות ילדיהם בצורה מוגזמת. לדוגמה, ילד אוטיסט שקיבל מכה וצורח, נתפס על ידי ההורה כאילו חווה כאב אדיר, אף על פי שהצרחה לא בהכרח מעידה על עוצמת סבלו. ההורה משווה לעצמו, חושב שאם הוא היה צורח כך, הסבל שלו היה עצום, ומכאן הוא מסיק שגם הילד סובל כך. כתוצאה מכך, ההורה מתייחס לילד באופן היסטרי, מה שגורם לילד להבין את האירוע כחמור יותר, ומגביר את הסבל שלו. הדרך הנכונה לדעת אליעד היא להתעלם באופן מוחלט מהצרחות של הילד ולהתייחס אליהן באדישות, מתוך מחשבה שהילד רק מבטא עצמו, כאילו עושה מדיטציית ויפאסנה. דווקא ההתעלמות תרגיע את הילד ותגרום לו להסתגל טוב יותר למציאות. מדוע היעדר זיכרון והיעדר תכנון עתידי מפחיתים סבל? אליעד מסביר שהיעדר זיכרון לטווח ארוך והיעדר תכנון לעתיד ... נוסף הופך לקשה יותר בשל צבירת המשמעויות מהאירועים הקודמים. לעומת זאת, לילד אוטיסט, או לחיה, אין את הזיכרון הארוך ואין את יכולת ההשלכה מהעבר אל העתיד. הם אינם מסוגלים לחשב משמעויות מורכבות ולכן חווים סבל רגעי בלבד, ... על אדם ויכנה אותו קוף, האדם מיד ייעלב, כי הוא זוכר שיש משמעות שלילית לכך. ילד אוטיסט לא ייעלב כלל, מכיוון שאין לו את ההקשר של עלבון, ואין לו את היכולת להבין את ההשלכה המורכבת של אמירה כזו. לסיכום, אליעד מדגיש שסבל ... למצוי, של מחשבות, ציפיות וזיכרונות. לכן, כאשר אנו מנסים להבין סבל של אדם או ילד אוטיסט, אנו חייבים להתייחס למערכת התפיסתית שלו, ולא להניח שהוא חווה את הדברים בדיוק כמונו. האם ילד אוטיסט סובל יותר? האם יש רמות שונות של סבל? מה הקשר בין רצוי למצוי לסבל? מהי האנשה וכיצד היא משפיעה על הבנת הסבל? האם בעלי חיים סובלים כמו בני אדם? איך להתייחס לילד אוטיסט שצועק? למה זיכרון משפיע על עוצמת הסבל? ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ההורה יכול לעצור אותו בצורה ברורה וישירה, או להסביר לו את הסכנות בסיפור. כך או כך, הוא מחויב להפעיל מידה מסוימת של כוח, או במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ... בעצמו, כלומר, להרגיש רע כלשהו בכך שימנע מעצמו את הסיגריות, הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע בהם בכל פעם. כלומר, רבי נחמן מסביר שכדי לגדל ילדים בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם אתגרים, ובכך למעשה מונע מהם להתפתח ולגדול. אליעד כהן מדגים את העניין בדוגמאות מעשיות: אם ילד קטן רב על נדנדה או מתנהג באלימות, רוב האנשים יגידו הוא קטן, לא נורא, הוא ילמד אחר כך. אבל לפי אליעד, זו טעות. כאשר הילד קטן, זו בדיוק ההזדמנות ללמד אותו להתנהג בצורה נכונה, כי אם תחכה שיהיה גדול יותר, יהיה הרבה יותר ... צעיר, וכשהוא מתבגר, אם הוא כבר גדל עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד שלי רע עכשיו, אם ממילא בעתיד הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים ... בעייתית, כי בסופו של דבר, כל אדם אחראי על חייו, ללא קשר למה שההורים עשו לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שבילדותו אביו הכריח אותו לחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניים. יום אחד הוא החליט למרוד באביו ולא חבש קסדה, נפגע קשה ונאלץ לאשפוז ארוך. אותו אדם סיפר את הסיפור בטענה של ראו איזה ילדות קשה הייתה לי. אבל אליעד רואה את הסיפור הזה אחרת: המציאות עצמה לימדה את אותו ילד לקח, כך שאם ההורים לא יחנכו את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד לגן - אף שהילד סובל מכך - נחשב דבר לגיטימי. אבל כש