... לבחון אם השואל באמת מתכוון למה שהוא אומר או שהוא רק משחק עם המילים. דוגמה שהוא נותן היא של ילד קטן ששואל כמה זה אחד ועוד אחד. כאשר ילד שואל את השאלה הזאת, הוא כנראה מתכוון באמת לשאול, אך הוא כנראה לא יודע כיצד לקרוא לתוצאה. אם הילד יראה סוכרייה אחת, ולאחר מכן יראה עוד סוכרייה, הוא ידע בוודאות להבדיל בין ערימה של סוכרייה אחת לבין ערימה של שתי סוכריות או שלוש סוכריות, גם אם הוא לא ידע את השמות המדויקים שלהן. כלומר, הילד מכיר היטב את ההבדל בין הכמויות. הוא לא יטעה ויחשוב שערימה של שתיים היא ערימה של שלוש. אליעד מסביר שהבעיה במקרה הזה היא לא שהילד אינו מבין את המושגים הבסיסיים של אחד או ועוד אחד, אלא שהוא לא יודע איך קוראים לתוצאה של החיבור. ... אין דבר כזה תשובה אחת בלבד שהיא בלתי ניתנת לספק, כי אחרת לא הייתה נשאלת שאלה כלל. לדוגמה, אם ילד קטן שואל כמה זה אחד ועוד אחד, הוא כנראה שואל כי יש לו מספר תשובות אפשריות בראש (אולי שתיים, אולי ...

שעמום ואתגרים, התמודדות עם קשיים, למה משעמם לי? איך נוצר שעמום? איך להתמודד עם שעמום? הילד משעמם לו, הילד משתעמם, שעמום של ילדים, הדרכת הורים, שום דבר לא משנה, אחדות שקרית, או קשה או משעמם, טיפול בשעמום למה בעצם משעמם לנו? שעמום ... רצון שדוחף אותו לפעולה כלשהי. במצב כזה האדם ירגיש שהכל חסר משמעות ושהחיים משעממים. איך להתמודד עם שעמום של ילדים? כשילד אומר משעמם לי, הכוונה בדרך כלל היא שאין לו מטרות מספיק מעניינות. ההמלצה של אליעד כהן להורים היא ללמד את הילד לא לפחד להתמודד עם אתגרים וקשיים. אם הילד ילמד להסתכל על קושי כעל הזדמנות לצמיחה ולא כמשהו שצריך להימנע ממנו, תמיד יהיה לו עניין לעסוק בו. לדוגמה, ילד שסיים את כל המשחקים שלו וטוען שמשעמם לו, יכול למצוא אתגרים חדשים בתוך אותם משחקים. ההורה יכול לעודד אותו לשחק שוב בצורה מתוחכמת יותר או עם רמת קושי גבוהה יותר. אם הילד מסרב לכך, זה בדרך כלל סימן שהוא חושש להיכשל באתגר חדש או שמרגיש שהאתגר קשה מדי. מה הקשר בין ... וזהו מצב שמאפשר התמודדות בריאה עם אתגרים, ומונע שעמום. איך להתמודד עם שעמום? למה משעמם לי? טיפול בשעמום של ילדים איך פחד מכישלון גורם לשעמום? מה לעשות כשמשעמם? האם כדאי לחשוב ששום דבר לא משנה? שעמום ואתגרים בחיים

... חלקם יסבלו מחרדה בכל פעם שישמעו רעש, ואילו אחרים לא יחוו השפעה ארוכת טווח. הוא מציג דוגמה נוספת של ילד שקיבל סטירה מאביו, ישנם אנשים שאירוע כזה לא ישפיע עליהם כלל בעתיד, אף על פי שהוא עשוי להיחשב לטראומטי. ... שנשך אותו כלב עשוי לפחד מנביחות כי הוא חושב שיש סיכוי שהכלב ינשוך אותו שוב. לעומת זאת, פחד שהיה בילדות מחושך עשוי לא להישאר בבגרות, כי האדם לא תופס יותר את החושך כסכנה ממשית. מדוע פחדים מילדות לא תמיד ממשיכים איתנו לבגרות? אליעד נותן דוגמה של פחד מחושך בילדות. ילד יכול לחוות פחד קשה מאוד עד רמת תחושת סכנת חיים, אך בבגרותו הוא כבר לא מפחד מחושך כי הוא ... כהן מדגיש שאנשים משתמשים לעיתים בטראומה כתירוץ להימנע מהתמודדות עם בעיות בהווה. הוא מדגים זאת עם דוגמאות כמו טראומות ילדות שהיו בעבר אך אינן משפיעות עוד. אם באמת האירוע הטראומטי בעבר הוא הסיבה לסבל, מדוע טראומות מסוימות שהיו בילדות כבר לא משפיעות? התשובה היא שיש עניין לא פתור בהווה שגורם לטריגרים של הטראומה לקפוץ שוב ושוב. אם האדם ... באותה סיטואציה צבאית קשה, אבל אינם חווים אותה עוצמת חרדה בהמשך חייהם. נשאלה גם דוגמה על סטירה שהאב נתן לילד. למרות שסטירה עלולה להיחוות כטראומה, ייתכן שבשלב מאוחר יותר האדם כלל לא יסבול מהשלכותיה. האם יש דוגמאות נוספות לטראומה שאינה משפיעה לטווח ארוך? הובאה דוגמה על מקרים רבים שחווינו בילדות, כמו פחד גדול מהחושך, אך כשאנו מתבגרים אין לנו שום פחד מהחושך. למרות שבילדות האירוע הרגיש מפחיד מאוד, בבגרות אין לו השפעה עלינו. מכאן עלתה השאלה מה החוקיות לפיה טראומה מסוימת נשארת וממשיכה ... אך ורק למה שקרה בעבר, אלא לכמה האדם חושש שדבר דומה יקרה בעתיד, וכמה הוא לא רוצה בכך. האם הילדות המפחידה תמיד מלווה אותנו? עלה נושא הפחד מהחושך בילדות. כילד, החושך עשוי לגרום לפחד עד כדי תחושת סכנת חיים. בבגרות, רוב האנשים מתגברים על כך לחלוטין ולא מפחדים מחושך. ... אנשים משתמשים בטראומה כתירוץ לכך שיש להם בעיה בהווה, אך טען שאם היינו מתייחסים באותה צורה לכל הטראומות שחווינו בילדות (כמו הפחד מהחושך או לקיחת צעצוע), היינו אמורים להישאר בטראומות רבות שלא נעלמות. בפועל, הן כן נעלמות כי שינוי ... לא ישפיע עליו אנחנו מדברים על מקרה שהוא זוכר שזה לא משפיע עליו, אז מה האמת האמת היא שנגיד ילד קטן בחושך אז כיבו את האור והוא היה בחושך היה בפאניקה נכון נניח כמה אנשים והוא היה בפאניקה של חיים ומוות הילד הקטן כמה אנשים בזמן שהם גדולים הם מפחדים מחושך כי יש להם טראומה ממה שהם הרגישו כשהם היו בחושך כשהם קטנים לא הרבה אם בכלל נכון. זה נכון זאת אומרת יש הרבה דברים שכשהיית ילד מאוד הפחידו אותך וכשאתה מבוגר הם לא מפחידים אותך בכלל למרות שכשהיית ילד זה ממש הפחיד אותך כשאתה מבוגר זה לא מפחיד אותך בכלל, אז מה החוקיות פה בעצם למה יש טראומות ... שמישהו מת, זאת אומרת שהוא חושב שיש סיכוי שמה שקרה אז יקרה היום זאת הסיבה ולכן כאשר אתה היית ילד קטן ופחדת מהחושך היום ברור לך שאין לך ממה לחשוש תכבה את האור אתה לא מפחד למה שאני אפחד אבל כשהיית ילד קטן פחדת. זאת אומרת שהבן אדם לא סובל מעצם הטראומה הוא סובל מזה שכרגע בהווה נראה לו שעדיין יש אפשרות ... שיש לי בעיה עכשיו אין לי שום בעיה אז יש לי טראומה אני אומר לו אבל אתה זוכר שכשהיית ילד שהיית בטראומה שלקחו לך את הצעצוע היית בטראומה מאוד גדולה אז איך זה שעכשיו אין לך את הטראומה הזאת, כשהיית ילד וכיבו לך את האור היית בטראומה מאוד גדולה איך זה שעכשיו אין לך את הטראומה הזאת. הטראומה היא לא ...

... פחד להיות מאושר, פחד להיות שמח, פחד ליהנות, לא מרגיש בנוח לקבל מחמאות, פחד להתחבר לרגשות, הדרכת הורים, לאהוב ילד בלי תנאים, איך לאהוב ילד? למה בן אדם מפחד לקבל אהבה, גם כשאין לכך מחיר? אליעד כהן מסביר בהרצאה את התופעה המעניינת, שבה אדם ... אהבו אותו, או שאהבו אותו פחות ממה שהוא היה צריך. למשל, אם מישהו היה רגיל לקבל יחס פוגע מהוריו בילדות, ברגע שהוא ירגיש שמישהו אחר אוהב אותו, הוא מיד נזכר בכל הכאב שהיה לו עד עכשיו, ומתחיל לסבול בגלל ... שאולי היא זמנית, מעוררת בו חרדה פנימית. בנוסף לכך, אליעד מתייחס להיבטים נוספים של אהבה ללא תנאים ביחסי הורים וילדים. הוא מראה ששני המצבים, גם אהבה ללא תנאי וגם אהבה עם תנאים, יכולים להיות מורכבים עבור הילד. אם ההורה אוהב את הילד ללא תנאים כלל, זה יכול לגרום לילד קושי להסתדר בעולם שבו האהבה מותנית. לעומת זאת, אהבה עם תנאים עשויה לגרום לילד להרגיש דחוי או לא מספיק טוב. אליעד מדגיש את החשיבות להבין את המנגנון הפנימי של הילד או של האדם עצמו כדי לעזור לו להרגיש בטוח לקבל אהבה בצורה נכונה וללא חרדות. הפתרון שאליעד מציע להתמודדות ... - ודאות העתיד. למה אני מפחד לקבל אהבה? איך להרגיש בנוח לקבל מחמאות? מה גורם לפחד מאושר? איך לאהוב ילד בלי תנאים? למה קשה לי ליהנות? איך להתמודד עם פחד להתחבר לרגשות? מדוע קשה להגיד תודה על מחמאות?

הדרכת הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים, איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא קודם כל לברר את העובדות בצורה ברורה. אליעד כהן מסביר שתגובה נכונה של הורים במקרה שהילד טוען כי הרביצו לו בגן, בבית או במסגרת המשפחתית, חייבת להתחיל קודם כל בלברר את העובדות בצורה מדויקת. אין טעם לתת פתרון לפני שמוודאים מה בדיוק קרה. אם הילד מגיע הביתה ואומר הרביצו לי, צריך לשאול אותו מי הרביץ לך? למה הוא הרביץ לך? איך הוא הרביץ לך?. מה עושים אם הילד אומר הרביצו לי? כאשר הילד מגיע ומספר שהרביצו לו, למשל בגן או בין אחים בבית, חשוב להבין בדיוק מה קרה. לדוגמה, ילד אומר הגננת הרביצה לי או אבא מרביץ לי. אסור להניח מראש שהילד דובר אמת באופן מוחלט, כי ילדים לפעמים מפריזים או מגזימים במה שקרה. לכן יש לאמת את המקרה על ידי שאלות ברורות - מי הרביץ לך? איפה הרביצו לך? האם יש סימנים? מתי ואיך זה קרה? אליעד מדגים תרחיש שבו הילד אומר שאחיו הגדול הרביץ לו, וחשוב לא לשפוט מיד, אלא לברר עד כמה באמת הייתה אלימות פיזית משמעותית. למה חשוב לא להיכנס לפאניקה כשילד מתלונן על אלימות? אליעד מסביר שההורה צריך לשמור על רוגע, כי לרוב ילדים מגזימים בתיאור האירוע. אם ההורה נכנס ללחץ או לפאניקה, הילד עלול להרגיש שהמצב באמת גרוע, וזה יכול ליצור אצלו טראומה או לחץ נוסף. לדוגמה, הילד יכול להיות במצב שבו רק ליטפו אותו קלות, אך הוא טוען בבכי ובהיסטריה הרביצו לי!. אם ההורה ייבהל ויראה תגובה דרמטית, זה יחזק את תחושת הילד שאכן קרה לו משהו נורא, ובכך רק יחריף את המצב הרגשי שלו. לכן, חשוב קודם כל להרגיע את הילד, לנשום עמוק, ולשדר לו שהדבר הוא לא בהכרח כה חמור, לפני שממשיכים לטפל בבעיה עצמה. איך לטפל במצב שבו אכן הרביצו לילד? במצב שבו הילד באמת חווה אלימות, ההורה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: למנוע את האלימות עצמה ולוודא שלא יחזור עליה שוב. לעזור לילד לא להפוך את האירוע לדרמה מוגזמת. לדוגמה, כאשר ילד רץ לכביש וסבתא תופסת אותו בכוח, הוא עלול לצעוק שהיא מרביצה לו, למרות שהכוונה שלה הייתה להגן עליו מסכנה. כאן, אם ההורה ייקח את תלונת הילד ברצינות מוחלטת ולא יברר את העובדות, הילד עלול לקבל מסר מוטעה ולהפוך לפרוע או לאחוז בגישה של אסור לאף אחד לגעת בי. בנוסף, הילד ילמד לנצל את המצב לרעה בעתיד כדי לנקום או להשיג את מטרותיו האישיות, באמירה הרביצו לי גם כשזה לא נכון. האם הילד תמיד מגזים כשהוא מתלונן? אליעד כהן מדגיש שברוב המקרים, הילד מתלונן בצורה מוגזמת או דרמטית יותר מאשר מה שקרה בפועל. זאת משום שילדים נוטים לתפוס דברים באופן דרמטי. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד לא רק איך להימנע מאלימות, אלא גם איך לקבל מקרים מסוימים בצורה פחות דרמטית. המטרה היא ללמד את הילד להתמודד עם מצבים לא נעימים, ולא רק להילחם בהם. אליעד מסביר שההורה צריך גם להרגיע את הילד ולומר לו דברים כמו קודם כל תנשום, בוא נירגע ונבדוק מה באמת קרה, כדי להקטין את התגובה הרגשית המוגזמת. מה הבעיה בגישה שמנסה מיד לשנות את המציאות? אליעד מדגים שאם בכל פעם שילד מתלונן, ההורה מיד רץ לפתור את הבעיה במציאות (לא ירביצו לך יותר), הוא מחזק אצל הילד את תחושת הקורבנות ואת חוסר היכולת להתמודד עם אי - נעימות. זה יכול לגרום לילד לחשוב שאסור לו לחוות שום כאב או חוסר נעימות, ושהדרך היחידה להתמודד היא לדרוש שכל העולם יתאים את עצמו אליו. הילד עלול להשתמש בתלונות האלה גם באופן מניפולטיבי בהמשך, למשל אם הוא ירצה לפגוע במישהו או לסלק מישהו שהוא לא אוהב, הוא פשוט יגיד הרביצו לי. אליעד מסביר שזה למעשה גורם לילד להפוך לקורבן תמידי. איך נכון להגיב כשבאמת מרביצים לילד? אליעד כהן מציע שכאשר באמת מדובר באלימות, יש למצוא פתרון פרקטי שיעזור לילד להתמודד עם הסיטואציה, אבל בו - ...

... טבעי ואף חיוני בזוגיות, אבל הן חייבות להיות מוגדרות וברורות. לדוגמה, אם ישנה ציפייה שבן הזוג יעזור לשלוח את הילדים לבית הספר בבוקר, יש לשוחח על כך בצורה גלויה ולהחליט במשותף האם זו אחריות של בן זוג אחד או ... בתחום מסוים. אם המשפט מתפרש בצורה קיצונית, יש לבדוק עם בן הזוג למה בדיוק הוא מתכוון. אליעד מביא כדוגמה ילד שמבקש עזרה בנעילת נעליים ואמו אומרת לו תסתדר לבד, הילד יכול לחשוב בטעות שהאם נטשה אותו, למרות שהאם התכוונה רק לנושא הספציפי הזה ולא לחיים בכלל. לכן, חשוב לשאול ... האלה לבד, או אם יש מקום להסתמך על השני. לדוגמה, אם אדם מצפה שבן הזוג יעזור לו לשלוח את הילדים לבית הספר כל בוקר, מהו התפקיד שהצד השני אמור למלא? האם זה עליהם לשתף פעולה במשימות כאלו או שהאחריות ... שאני מרגישה זה שעדיף שלבן אדם יהיה בן זוג צריכה להיות אהבה צריך להיות איזה משהו. אליעד: יש לך ילדים, בשביל מה צריך את זה אבל אם טוב לך בלעדיו למה את צריכה את זה בכלל. ש: לא אני ... עכשיו הוויכוח הוא על הדבר הספציפי האם הדרישה הספציפית הזאת שאני רוצה שבעלי כל בוקר יעזור לי לשלוח את הילדים לבית הספר האם זה אני אמורה לקחת את האחריות שאני אחראית או שהוא אחראי או שאני אמורה לצפות ממנו ... מתכוון מה אתה לא מתכוון אולי הוא לא הסביר את עצמו נכון, אני אתן לך דוגמה נגיד שאת אומרת לילדה שלך את אומרת לה תסתדרי לבד היא אומרת לך תעזרי מה היא אומרת לך תעזרי לי מה לדוגמה נגיד ... בכלל. ש: אוקי. אליעד: יש היגיון? ש: כן. אליעד: עכשיו אם בן אדם נגיד לדוגמה מפחד ינטשו אותו נגיד שהילדה שלך מפחדת שינטשו אותה אז איך שאת אומרת לה תסתדרי לבד היא ישר מדמיינת כאילו נטשת אותה אין נטשת ... חושב שהולכים לפטר אותו אז איך שהוא שומע את המילה פיטורין הוא כבר חושב שהולכים לפטר אותו אז איך שהילדה שלך שומעת את המשפט את המשפט תסתדרי לבד אני לא יכולה לעזור לך היא ישר שומעת את הפרנויה שלה ... אוהבת אותה וסיפור מארץ הסיפורים ואת בסך הכל רצית להגיד לה, הרי תעשי חשבון כמה דברים את עושה בשביל הילדה שלך במשך היום אלף נכון את אפילו לא סופרת בכלל את מה שאת עושה אבל את חושבת שהיא יודעת מה האלף. ש: לא כי זה ברור מאליו זה החיים. אליעד: נכון כשאת הולכת לעבודה בבוקר בשביל הילדים כשאת עושה את זה בשביל הילדים חצי מהדברים שאת עושה ביומיום זה בשביל הילדים, את חושבת שהם יודעים מה עשית בשבילם את כל הדברים האלה ורק את הנעליים לא שמת בשבילה היא לא ...

... תמונה, מאשר מישות מופשטת לחלוטין. הסיבה לכך שאותו אדם בכל זאת מפחד מאלוהים קשורה לדעתו של אליעד לכך שייתכן שבילדותו האדם ספג רעיונות או אמונות שנטמעו בתת - מודע שלו. למשל, אם בילדותו אביו סיפר לו על עונשים של אלוהים, או שהוא ספג מסרים חברתיים או תרבותיים הקשורים באמונה, גם אם בצורה ...

... האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס ... המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה ... כלומר, המטפל מגדיר את המסגרת כך: אני נמצאת כאן בשעה מסוימת, מקבלת את התשלום על הזמינות שלי, בין אם הילד נכנס או לא נכנס, זה עניין של ההורים ולא שלי. בגישה זו, אם הילד אינו נכנס, המטפל יושב עם ההורים ועובד איתם כדי להבין כיצד לגרום לילד להיכנס. המטפל לא חייב לחוות זאת כבעיה שלו באופן אישי, אלא להבין שהאחריות היא של ההורים, ולנסות לסייע להם לעזור לילד. הגישה השנייה היא להכיר בכך שזו כן האחריות של המטפל, אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל ... התוצאות. אליעד נותן דוגמה מאוד ברורה: ייתכן שבמשך 20 פגישות ראשונות כל מה שיעשה המטפל יהיה לשחק כדורגל עם הילד, בלי לראות שום שיפור. זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר ... אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות את זה ככישלון, אפשר פשוט להעביר את הטיפול אל הילד, לרכב עצמו, בלי לחייב אותו להיכנס פנימה. חשוב שהמטפל יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי ... אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD

עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של ... אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים ... אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית. כל התהליך חייב להיות מבוסס על הכרות טובה עם הילד, הבנת הרגישויות שלו, ההעדפות שלו, והתגובות האופייניות לו במצבים שונים. האם עונש חייב להיות פיזי? אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא מדגיש שמה שחשוב הוא שהילד יקשר בין הפעולה לתוצאה. לפעמים עונש פיזי קל יכול להיות מועיל מאוד, אך במקרים אחרים מספיק עונש מסוג אחר ... של התנהגות רצויה, על מנת ליצור את ההתניה הדרושה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים מה עושים כשילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע התנהגות בלתי רצויה? איך מענישים אותו נכון? המצב שבו ילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע פעולה לא מקובלת, כמו להרביץ למישהו או לקשקש על הקיר, מעורר שאלות לגבי הדרך ... להתאים את הצורת הענישה, תוך שמירה על איזון - כי הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים עכשיו ילד אוטיסט שבורח מהבית לא רק ברח ... לא מבין בכלל לא מבין בכלל מה לעשות, עכשיו אתה תעניש תינוק על משהו שהוא עשה אתה תעניש תינוק ילד קטן עכשיו תינוק בא נגיד להכניס את היד לשקע חשמל מה אתה תעניש אותו? ש: כן. אליעד: הוא ילד קטן הוא לא מתכוון. ש: לא אעניש אותו. אליעד: לא תעניש אותו לא תעשה כלום, ילד קטן עכשיו רץ לחלון רוצה לקפוץ מהחלון לא תתפוס אותו תיתן לו איזה עונש תינוק הוא לא אשם הוא אשם ...

... אז מה האמת האמת היא שבן אדם יכול להגיד תקשיב אותי מעניין זה אותך מעניין זה אנחנו פה בשביל הילדים ולכן נישאר ביחד למרות שאין לנו תחומי עניין ביחד זאת אפשרות אחת, אפשרות שנייה אותי מעניין זה אותך מעניין ...