הדרכת הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים מה לעשות כשהילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כאשר ילד אומר לא בא לי או לא רוצה, הוא מבטא חוסר רצון לבצע משימה מסוימת. על מנת להתמודד עם מצב ... מסביר שיש להקפיד על גישה נכונה, שמתבססת על מספר שלבים ברורים ומוגדרים. המטרה היא לשמור על מערכת היחסים עם הילד חיובית, תוך כדי עידודו לשתף פעולה באופן טבעי ולא מאולץ. למה הילד מתנגד ואומר לא בא לי יותר מאדם מבוגר? אליעד כהן מסביר שילדים מתנגדים לעיתים קרובות יותר ממבוגרים בגלל שהם נאלצים לבצע הרבה משימות שלא בא להם לעשות במהלך היום. כשהם כבר ... בא לי, הם נאחזים בהזדמנות זו להרגיש עצמאים ושולטים בהחלטות שלהם. חשוב להבין שהתנגדות זו היא תגובה טבעית של הילד למצב שבו הוא מרגיש שדעתו אינה נשמעת. מה החשיבות של שידור אהבה בלי תנאים? השלב הראשון והקריטי בהתמודדות עם התנגדות הילד הוא לשדר לו אהבה ללא תנאים. אליעד מדגיש כי ללא הבסיס הזה, לא ניתן יהיה להתקדם לשיח פתוח. לדוגמה, כשהילד מסרב לסדר את החדר, התגובה הראשונית צריכה להיות: הכל בסדר, אני אוהב אותך בכל מקרה. אתה לא חייב לסדר את החדר אם לא בא לך. מטרת התגובה היא להרגיע את הילד, כך שהוא לא ירגיש מאוים או במגננה, מה שיאפשר לשלב הבא של השיחה להיות יעיל ופתוח יותר. איך לנהל שיחה עם הילד כשהוא אומר לא בא לי? לאחר ששידרתם אהבה ללא תנאים, השלב הבא הוא לנהל שיחה פתוחה ומכילה עם הילד. בשיחה זו, אליעד מציע לשאול שתי שאלות חשובות: לשאול את הילד בצורה נעימה ולא מאשימה: למה לא בא לך לעשות את זה? המטרה היא להבין את נקודת המבט של הילד ולהעניק לו תחושה שיש מקום להביע את עצמו ללא חשש מביקורת או ענישה. השאלה השנייה, אם הילד מתקשה להסביר או אומר לא יודע, תהיה: אז מה אם לא בא לך? האם אתה תמיד עושה רק מה ... לפעמים יש לבצע משימות גם כשלא מתחשק לנו. איך מתמודדים עם תשובות כמו אני עייף או תירוצים דומים? במידה והילד עונה לא בא לי כי אני עייף, אליעד כהן ממליץ לבדוק עם הילד בצורה הגיונית האם הוא באמת עייף או שהוא פשוט בוחר להשתמש בעייפות כתירוץ. ניתן לשאול: אם אתה עייף, איך יש לך כוח לשחק בטלוויזיה או לעשות דברים אחרים? אולי אפשר לסדר לפני שתהיה עייף?. כך מלמדים את הילד להפריד בין תחושת העייפות הכללית לבין הרצון או חוסר הרצון לבצע פעולה ספציפית. מה עושים אם הילד לא יודע להסביר למה הוא לא רוצה? אם הילד לא מצליח להסביר למה הוא לא רוצה לעשות משהו, ניתן להציג לו שאלות שמבהירות את ההיגיון מאחורי הדרישה. למשל, אליעד מציע לשאול את הילד: מאיפה הגיעו הצעצועים שלך? מישהו עבד בשביל להביא לך אותם. גם אני עושה לפעמים דברים שלא בא לי כדי שיהיה לך טוב. אולי גם אתה יכול לעשות משהו שלא בא לך כדי לעזור?. שאלות אלו מאפשרות לילד להבין את הקשר בין המאמץ והתוצאה, ומעודדות אותו להתבונן בצורה הגיונית יותר על המשימות שהוא מתבקש לבצע. האם הגישה הזו מתאימה גם למבוגרים או מצבים אחרים? אליעד כהן מדגיש שהגישה הזו אינה מוגבלת לילדים בלבד, אלא מתאימה לכל סוג של אינטראקציה אנושית, כמו למשל בשיווק ללקוחות או בזוגיות. כאשר אדם מבוגר אומר לא ... של כפייה או לחץ, מה שמגדיל את הסיכוי שהאדם יבחן שוב את החלטתו ויהיה פתוח יותר לשינוי. איך מסייעים לילדים לפתח חשיבה ביקורתית והגיונית? אליעד כהן מציין שאחת הבעיות המרכזיות אצל ילדים היא שהם אינם רגילים לחשוב על הסיבות שמאחורי הרצונות או ההתנגדויות שלהם. הוא ממליץ לעודד את הילד לשאול את עצמו: למה אני רוצה את זה? למה זה כיף לי, ולמה משהו אחר לא כיף לי?. בעזרת שאלות אלו, הילד לומד להפעיל את ההיגיון שלו ולפתח מיומנות של חשיבה ביקורתית, שתסייע לו לא רק עכשיו אלא לאורך כל חייו. ... ביותר שאליעד כהן מדגיש הוא התחלת השיחה באהבה וקבלה ללא תנאים. גישה זו מאפשרת לפתוח דיאלוג אמיתי וכנה, בו הילד או האדם המבוגר מרגיש בטוח להסביר את עמדתו. רק מתוך מקום כזה של ביטחון ואהבה, אפשר לעבור לשלב הבא ולהגיע לפתרונות מעשיים ויעילים. חינוך ילדים הדרכת הורים איך לדבר עם הילד? איך לחנך ילד? הילד לא רוצה לסדר את החדר איך להתמודד כשהילד לא מקשיב? הדרכה להורים איך לשוחח עם ילד איך להתמודד כשילד ... בצורה של דיאלוג ופתיחות, ולשדר אהבה ותמיכה גם אם הילד או המבוגר לא מסכים או לא רוצה לבצע משהו. חינוך ילדים הדרכת הורים איך לדבר עם הילד הדרכה להורים איך לשוחח עם ילד עכשיו אתה מבקש מהילד שלך לעשות משהו ...

... העברת ביקורת, לנצח בויכוח, להתגונן מול ביקורת, ביקורתיות, להפוך מחויב לאפשרי, התמודדות עם ביקורת, להדוף ביקורת, לחסום ביקורת, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת, הדיפת ביקורת איך להגיב לביקורת שמישהו מעביר עליך? כאשר אדם מעביר עליך ביקורת שלדעתו היא נכונה, ... אכן תקשיב לביקורת שלו, אתה תעשה בדיוק את ההפך ממה שהוא רוצה שתעשה. למשל, אם מישהו מאשים אותך בהתנהגות ילדותית, תוכל לענות לו: אתה בעצמך ילדותי שאתה בכלל חושב שאני ילדותי, אתה פשוט לא מסוגל להבין שהחשיבה שלי היא מאוד בוגרת. המטרה כאן היא להציג את המבקר עצמו כמי שאינו ... יותר לראות את ההפך בכל טענה, ובכך להגן על עצמו מביקורת. אדם כזה יכול בקלות להסביר למה התנהגות שנתפסת כילדותית יכולה להיות דווקא בוגרת, ולהפך. אדם בעל שכל כזה יכול להגיד נכון ולהוכיח את הצד שלו, או לא נכון ... לו השכל הזה נמצא במלכוד, מכיוון שהוא אינו מסוגל להגן על עצמו בצורה יעילה. לדוגמה, אם טוענים כלפיך שלהיות ילדותי זה רע, אתה יכול להראות שהטענה הזו עצמה היא ילדותית. אם תשאל את המבקר למה זה רע להיות ילדותי?, סביר שלא תהיה לו תשובה טובה מלבד כי זה פשוט רע. תשובה זו עצמה היא ילדותית, ולכן אפשר לטעון שהמבקר עצמו מדבר כמו ילד. בנוסף, אם תביט על זה לעומק, תוכל להבין שבילדותיות ובבגרות יש תכונות טובות ורעות, והקביעה אם הן טובות או רעות היא תמיד סובייקטיבית בלבד. אפילו הילד הקטן, בגיל ... היה אכפת לו מביקורת של אחרים עליו. לעומת זאת, המבוגר שנהיה רגיש לביקורת ומוטרדת ממנה, דווקא הוא התדרדר והפך לילדותי. הנקודה החשובה היא שאין שום דבר מוחלט בטוב וברע של ילדותיות או בגרות, ולכן אפשר להשתמש בהיגיון הזה כדי להגן על עצמך מכל ביקורת שינסו להטיח בך. ביקורת עצמית שכל ... אקשיב לך, זה יצא בדיוק הפוך ממה שאתה רוצה שיקרה. תן דוגמה אבל. ש: נגיד הוא אומר לך אתה ילדותי. אליעד: תגיד לו: אתה ילדותי שאתה חושב שאני ילדותי. אתה לא מבין שהחשיבה שלי היא מאוד בוגרת, רק אתה ילדותי, אתה לא קולט את החשיבה הבוגרת שבדבר. ש: זאת תשובה ילדותית. אליעד: עבורך היא ילדותית? אז בסדר. טוב, אתה שואל אותי איך לריב עם אנשים. מה קורה כשיש לך יותר שכל לראות את ההפך ... רגע רוצה להגיד משהו. ככל שיהיה לך יותר שכל, ואתה באמת תצליח לראות בכל דבר את ההפך שלו, ולמה ילדותי זה בכלל בוגר, ולמה בוגר זה בכלל ילדותי, ולמה זה טוב להיות ילדותי ולמה זה רע להיות ילדותי. אם יש לך את השכל הזה, אז אם מישהו אומר לך משהו, אתה יכול להגיד לו נכון, כי... או ... כי... או לא נכון כי...? אליעד: עוד פעם, ברמת העיקרון, אם יש לך שכל שאתה יכול להסביר למה התנהגות ילדותית היא בכלל התנהגות בוגרת, ולמה התנהגות בוגרת היא בכלל התנהגות ילדותית, ולמה זה טוב להיות ילדותי ולמה זה רע להיות ילדותי, אם יש לך את השכל הזה, עכשיו אתה משחק איך שאתה רוצה. אם אתה רוצה להסכים איתו, אתה יכול ... אומר לו לא נכון ולהוכיח. ואם אין לך שכל, אז אתה במלכוד. ש: כי אז למה יותר טוב להיות ילדותי, כי ילדים...? אליעד: קודם כל, זאת חשיבה ילדותית להגיד שרע להיות ילדותי. כי אם תשאל מישהו ולמה רע להיות ילדותי?, התשובה הכי טובה שהוא יכול להגיד לך כי זה פשוט רע להיות ילדותי. נו, וזאת לא תשובה ילדותית? אתה הבנת מה אמרתי? עכשיו, אם אתה אומר ומה טוב בלהיות ילדותי?, אוקי, מה רע בלהיות ילדותי? כי בסופו של דבר, אתה לא יכול לתת תשובה הגיונית, כי כל תשובה אני אגיד ומה רע בזה, ומה רע בזה. אני לא אתן לך תשובה, נכון? זאת אומרת שאם אתה בכל זאת מתעקש להגיד שזה רע להיות ילדותי, אתה עצמך מדבר כמו ילד. דבר שני, מה, אתה באמת לא יודע מה טוב בלהיות ילדותי? למה אנשים מביאים ילדים, אם לא בשביל לחוות שהם ילדותיים דרך הילדים שלהם גם? לא רק. יש כאלו שמביאים כדי להרגיש שהם בוגרים, כי הם ילדותיים. יש כאלה שמרגישים שהם בוגרים, אז הם רוצים לקזז את זה עם ילדותיות. איך אפשר לראות שילדותי יכול להיות דווקא בוגר ולהפך? אליעד: עכשיו, אם היה לך יותר שכל, היית רואה שילדותי זה לא פחות טוב מבוגר. מה זה בוגר ומה זה ילדותי? מי מחליט מה זה בוגר ומה זה ילדותי? ...

הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה למה ילדים לא מקשיבים בשיעור? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה היא איך לגרום לילדים להקשיב בכיתה בלי להשתמש באיומים, בצעקות או בסנקציות. לטענתו, ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - מודע מה יביא לי הכי הרבה תועלת או הנאה ברגע זה? וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים. איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה? כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים: יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה. שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי. לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום של האיום ולראות אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב להבין מה בדיוק מפחיד את הילדים, ולהשתמש בזה באופן מתון ככל האפשר. כיצד להתמודד עם ההבדלים ברצונות של הילדים? בעיה מרכזית שאליעד מעלה היא שכל ילד מעוניין בדברים שונים. חלק רוצים לשחק כדורגל, אחרים בבובות או בפעילויות אחרות. לכן אי אפשר לתת פתרון אחיד שיספק את כולם. כפתרון הוא מציע שני רעיונות מעשיים: למצוא את המכנה המשותף - לאתר תחומים שרוב הילדים מעוניינים בהם ולשלב אותם בשיעור. לחלק את השיעור לכמה נושאים - לתת לכל קבוצת ילדים משהו שמתאים לתחומי העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך. האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ולשמור על הקשבה? אם מה שעובד בכיתה הוא מורה שנכנסת וצורחת, אפשר לנסות להוריד את הטון של הצעקה ולבדוק אם הילדים עדיין מקשיבים. חשוב להבין למה בדיוק הם מפחדים - מהאמירה (שב במקום!, אתקשר להורים!) או מהעוצמה של הצעקה. אם מה שעובד הוא עצם האמירה, אפשר לנסות לומר זאת בטון רגוע יותר ולראות אם ההשפעה נשמרת. למה ילדים משנים בקלות את מוקד תשומת הלב שלהם? אליעד כהן מסביר שילדים מסוגלים לעבור מריכוז מלא בדבר אחד לדבר אחר בקלות, כי הריכוז שלהם הוא רגעי ותלוי בחשיבות הרגעית שהם מייחסים לנושא. אם ילד עסוק מאוד במשחק ופתאום מישהו בא בצורה מאוד מחייבת ואומר לו לעשות משהו אחר, הילד יכול לשנות את תשומת הלב מיד, כיוון שהמחויבות שלו משתנה לפי מידת הוודאות והנחרצות של ההוראה. איך ליצור אצל הילדים עניין משותף ומחויבות? מורה הציגה מצב שבו ילדים רבים רוצים לעזור לה בכיתה, ואלו שלא מקבלים הזדמנות מרגישים מקופחים. אליעד מנתח את המצב ומסביר שהילדים רוצים לעזור מפני שכך הם מרגישים מוערכים וחשובים. הוא מציע שני פתרונות: יצירת משימה כיתתית גדולה שכל הילדים יכולים להשתתף בה. שימוש בשיטת תורנות - בכל שיעור ילדים אחרים יקבלו את ההזדמנות לעזור, כך שכולם ירגישו שיש להם ערך וזמן השתתפות מוגדר. אליעד מדגיש ששימוש בתורנות חייב להיות ברור לילדים, כך שכל אחד ידע שהתור שלו יגיע. האם יש פתרון מושלם לבעיה של חוסר הקשבה? אליעד מציין שאין פתרון מושלם וחד - משמעי שיספק תמיד את כל התלמידים. כל כיתה וכל ילד דורשים גישה שונה. לכן הוא מציע שילוב של מספר גישות: מציאת מכנה משותף לרוב הילדים. שימוש במשימות קבוצתיות ותורנויות. הפעלת סנקציות בצורה מינימלית. בניית שיעורים מגוונים שמתאימים לכמה שיותר סוגי עניין של ילדים. מה העקרונות המעשיים ליישום בכיתה? לסיכום, אליעד כהן מציע כמה עקרונות פרקטיים ליישום יומיומי: הפיכת הנושאים בכיתה למעניינים ולבעלי ערך עבור הילדים. שימוש בסנקציות מתונות ובדיקת האפקטיביות שלהן. תכנון משימות שמאפשרות לכל ילד להרגיש שהוא תורם לכיתה. הכרה בכך שילדים שונים דורשים גישות שונות והוראה גמישה. יצירת תחושת ערך ומחויבות אישית של ... ש: אתה אומר לעשות את אותו דבר רק בשקט. אליעד: יש פה עוד שכל מעניין השכל הוא כזה דבר שילד קטן לפעמים כשהוא רוצה משהו הוא רוצה אותו כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם נכון אבל מצד שני הוא גם ... שלי סבבה ועל זה הם אחר כך. אליעד: רגע בא נחשוב מה השכל שבדבר מה השכל שבדבר הם כנראה ילדים קטנים ובגלל שהם ילדים קטנים הם מרגישים נחותים וחלשים ואז ברגע שהם העוזרים שלך הם מקבלים כבוד וערך ואז הם מרגישים אנשים חשובים זאת ... איך להכין להורים שלכם משהו, בוא נלמד אותכם לעשות משהו שיגרום להם לחשוב שהם אנשים חשובים שהם לא סתם ילדים קטנים שמישהו מעריך אותם ומתייחס אליהם ברצינות נגיד. ש: ציור כללי. אליעד: פשוט מוצאים מה הסיבה מה המחויב שלהם ממלאים ...

חרדת נטישה אצל ילדים, חרדת פרידה של ילדים, 2 שיטות לטיפול בפחדים של ילדים, ילד שמפחד להישאר לבד בבית, טיפול בפחדים של ילדים, הדרכת הורים, איך לבנות ביטחון עצמי לילדים? פחד מפני נטישה, ילד שמפחד לישון לבד, ילד לא בוגר מהי חרדת נטישה אצל ילדים ומהן שתי השיטות להתמודד איתה? חרדת נטישה אצל ילדים מתבטאת בכך שהילד חושש שהוריו ינטשו אותו. הוא מפחד להישאר לבד, בין אם מדובר בשהייה בגן, בבית או בכל מקום אחר ללא ההורים. החרדה הזאת נובעת מתלות רגשית גדולה של הילד בהוריו, ומחשש שההורה לא יחזור או לא יהיה זמין בעת הצורך. אליעד כהן מסביר שקיימות שתי שיטות עיקריות להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים, שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה: האם כדאי להרגיע את הילד בהבטחה שההורה תמיד יחזור? השיטה הראשונה והנפוצה היא להרגיע את הילד על ידי כך שאומרים לו מפורשות שההורה תמיד יחזור, שהוא לעולם לא יינטש ושאין לו סיבה לדאוג. למשל, כאשר הילד מפחד להישאר לבד בגן, ההורים בדרך כלל אומרים לו משפטים כמו אל תדאג, אנחנו נחזור לקחת אותך, אנחנו תמיד איתך, או אנחנו נשמור עליך ולא נעזוב אותך לעולם. בשיטה זו, ההורים למעשה נותנים לילד ביטחון רגשי שנובע מהתלות בהם. אליעד כהן מציין שלגישה זו יש יתרון מיידי, שכן היא מרגיעה את הילד במהירות, מפני שהיא יוצרת תחושה שההורה תמיד יגן עליו ושהוא אינו לבד. עם זאת, אליעד מסביר שלגישה זו יש גם חסרונות משמעותיים לטווח הארוך. בכך שההורה כל הזמן מרגיע את הילד שהוא יגן עליו, הילד לומד בעצם להיות תלוי בהורה מבחינה רגשית ומעשית. נוצר מצב שבו הילד מרגיש בטוח רק בנוכחות ההורים שלו, וכאשר הוא נדרש להתמודד עם מציאות שבה הוא נמצא לבד, הוא יתקשה להתמודד ויתקשה להרגיש בטוח ועצמאי. הילד בעצם לא לומד להתמודד עם הפחדים שלו בכוחות עצמו, אלא רק מתוך הידיעה שההורה נמצא שם עבורו. לכן, כשההורים לא יכולים להיות לצדו באופן תמידי, הילד יחווה קושי עצום ועלול להיכנס לחרדות מוגברות, במיוחד כאשר הוא מתבגר ונדרש לעצמאות רבה יותר. האם נכון ללמד את הילד להתמודד לבד עם הפחדים שלו? השיטה השנייה שאליעד מציע לטיפול בחרדת נטישה אצל ילדים היא ללמד אותם להתמודד בעצמם עם הפחד. לפי גישה זו, במקום להבטיח לילד שההורה תמיד יחזור, צריך לעודד אותו להסתכל על הפחד שלו בצורה הגיונית וללמד אותו להתגבר עליו בכוחות עצמו. לדוגמה, כאשר הילד מפחד להישאר לבד בבית, ההורים אמורים לשבת איתו ולשאול אותו בצורה מפורשת: למה אתה מפחד להישאר לבד בבית?, מה בדיוק מפחיד אותך?, ואז להסביר לו מדוע הפחד הזה אינו הגיוני, או מדוע הוא פחות מפחיד מכפי שהילד מדמיין. גישה זו, לדבריו של אליעד, דורשת יותר מאמץ והשקעה מההורים. היא כרוכה בתהליך ארוך יותר שבו יש ללמד את הילד לחשוב, לנתח, להבין ולהתמודד עם פחדיו באופן עצמאי. זו דרך פחות נוחה ופחות מהירה מאשר פשוט להגיד לילד אני תמיד אהיה איתך. עם זאת, היתרון המרכזי של הגישה הזאת הוא שהילד מפתח יכולת אמיתית להתמודד עם קשיים בחיים בצורה עצמאית. הוא לומד לחשוב באופן עצמאי, להבין את רגשותיו, להעריך ממה ... לא, וכך בונה ביטחון עצמי וחוסן נפשי משמעותיים יותר לטווח הארוך. מה המחיר של טיפול קל ונוח בפחד של הילד? אליעד כהן מדגיש כי ההורים שבוחרים בדרך הקלה של הבטחת נוכחותם המתמדת, משלמים מחיר משמעותי לטווח הארוך: הם יוצרים אצל הילד תלות רגשית גבוהה, שגורמת לילד להיות חסר עצמאות וחסר יכולת התמודדות עצמאית. כאשר הילד יידרש בעתיד להתמודד עם מצבים שבהם ההורה אינו יכול להיות זמין תמיד, החרדה שלו עלולה להתעצם באופן משמעותי, והוא יחווה קשיים גדולים בתפקוד העצמאי. איך לבחור נכון בין שתי הדרכים להתמודד עם פחדים של ילדים? בסופו של דבר, אליעד כהן ממליץ להורים לחשוב בהיגיון ולבחור את הדרך שמתאימה יותר להם ולילדיהם. הוא מבהיר כי למרות שיותר קשה ללמד את הילד להתמודד לבד, הרי שבטווח הארוך, שיטה זו הרבה יותר משתלמת ומאפשרת לילד להפוך לאדם בוגר, עצמאי ובעל יכולת להתמודד עם אתגרים בחיים. לסיכום, כאשר ילד סובל מחרדת נטישה, ההורים יכולים להרגיעו באמצעות הבטחת נוכחותם, אך צריכים להבין שמדובר בפתרון זמני בלבד. הדרך השנייה, המורכבת יותר, היא ללמד את הילד להתמודד עם הפחד בעצמו, כדי לפתח עצמאות ויכולת התמודדות לחיים. איך להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים? איך לפתח ...

הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך להתמודד עם בעיות משמעת? איך להתנהג עם הילד? איך לגרום לילד לא להרגיש רע מחינוך נכון? איך לגרום לילד להרגיש טוב עם סדר ומשמעת? איך לחנך ילד בצורה נכונה? איך להעניק אהבה נכון? איך להתמודד עם בעיות משמעת אצל ילדים? כאשר מדובר על בעיות משמעת אצל ילדים, חשוב להבין כי התמודדות עם סוגיה זו אינה מוגבלת רק לילדים. כל סיטואציה שבה אדם נדרש להנחות מישהו אחר, כמו עובדים או אנשים אחרים בסביבה החברתית, עשויה לכלול את אותן דינמיקות. אבל, בהקשר של ילדים, יש צורך להבין מהי הדרך הנכונה להתנהל כלפיהם, וכיצד להעניק להם את החינוך הנכון מבלי לגרום להם להרגיש רע. מה לעשות בפועל מול הילד? השלב הראשון בתהליך הוא להבין מה לומר לילד ואיך להתנהג מולו. ההורה נתקל בשאלות כמו: כמה לוותר לו, כמה להתעקש, ובאיזה אופן להציב גבולות. אליעד מציע שאחד העקרונות המרכזיים בהורות הוא מתן אהבה, אך בתנאים. אם ההורה מעניק לילד אהבה בלתי מותנית בלי לדרוש ממנו דבר בתמורה, הוא עלול ליצור אשליה אצל הילד. הילד יתחיל לחשוב שהוא יכול לקבל כל דבר מבלי שיצטרך לתת שום דבר בתמורה. בעולם האמיתי, שום דבר לא ניתן ... זר יגיע לביתך ויבקש לגור אצלך, סביר להניח שתדרוש ממנו לשלם עבור ההוצאות או להביא תמורה כלשהי. אך כשמדובר בילד שלך, על פי רוב תסכים שהוא יישאר בביתך בלי שום דרישה. אך על ההורה להבין כי אם לא יגדל את הילד בתודעה שהוא גם חייב לתת משהו בתמורה, הוא עלול לפתח תלותיות ובעיות בהסתגלות לעולם האמיתי. הבעיה של ילד שמקבל יותר מדי בלי לתת כאשר הילד מקבל ללא תמורה, הוא עלול למצוא את עצמו מתקשה להסתגל כאשר יפגוש את המציאות. בעולם האמיתי, אין מתנות חינם, ... לתנאים דומים לאלו שהיו לו בבית. אך כשתתנגד לו במצבים כאלה, הוא עלול להרגיש תסכול או דחייה. איך לגרום לילד לא להרגיש רע כשההורה מציב לו גבולות? שאלה חשובה היא כיצד לגרום לילד לא להרגיש רע כאשר ההורה מציב לו גבולות. לדוגמה, אם ההורה מציב חוק על החזרת הצלחת לכיור אחרי האוכל, איך לשמור על הכללים מבלי שהילד יתמרמר או יתנגד? המפתח כאן הוא להבין איך ההורה עצמו מתמודד עם סירוב וגבולות. אם להורה קשה לקבל לא, אז גם הילד יתקשה להבין ולהתמודד עם מצבים שבהם יש גבולות. איך לגרום להורה לא להרגיש רע כשמניחים גבולות? גם להורה יש אתגר אישי בהתמודדות עם גבולות. פעמים רבות הורים נותנים לילדים יותר מדי מתוך רצון להרגיש טובים יותר או לפצות על חוויות ילדות לא פשוטות. כשההורה נותן בלי תנאים, הוא בעצם מחפש אישור או אהבה, מה שעלול לגרום לו לקונפליקטים פנימיים. העבודה ... לחפש תמורה אישית עבור עצמו. השלכות של חינוך לא מאוזן כאשר ההורה נותן יותר מדי בלי להציב גבולות ברורים, הילד עשוי להפוך לתלותי ולקבל הרגשה שלא כל דבר חייב לבוא עם תמורה. תוצאה אפשרית לכך היא התפתחות חרדות, קנאה, אובססיביות או בעיות חברתיות. הורים צריכים לשאול את עצמם אם הם משדרים לילד את המסר שהוא אחראי על חייו או אם הם יוצרים אצל הילד תחושת זכאות. איך לשפר את ההתמודדות? ישנם כמה צעדים שניתן לנקוט כדי לשפר את ההתמודדות עם בעיות משמעת: להבין שהילד לא אמור לקבל כל מה שהוא רוצה. ללמד את הילד לתת ולא רק לקבל. לבדוק איך ההורה עצמו מגיב כשאומרים לו לא. לעבוד על כך שההורה לא יחפש אהבה ואישור דרך הילד. ללמד את הילד שהוא אחראי על חייו ושאין לו זכויות בלי מחויבויות. סיכום חינוך נכון משלב בין אהבה לבין הצבת גבולות. כאשר הורה מפנק את הילד יתר על המידה, הוא יוצר לילד בעיה עתידית שבה הילד לא ידע להתמודד עם העולם. הדרך להתמודד עם בעיות משמעת היא לא רק לשנות את ההתנהגות מול הילד, אלא גם לעבוד על ההתנהגות הפנימית של ההורה. כאשר ההורה יודע איך להתמודד עם דחייה, סירוב ומציאות שבה לא מקבלים כל מה שרוצים, הוא יוכל ללמד זאת גם לילד בצורה טבעית. חינוך ילדים הצבת גבולות לילדים איך לא להרגיש רע כשאומרים לך לא הדרכת הורים איך להתמודד עם תסכול אצל ילדים איך להתמודד עם בעיות ... מה שהוא רוצה לא רק עבור הילד, אלא עבור עצמם - כדי להרגיש טובים יותר, כדי לפצות על חוויות ילדות קשות, או כדי לשמר תחושה שהילד אוהב אותם. אם ההורה נותן לילד יתר על המידה בגלל שהוא מחפש אהבה ... להתמודד עם דחייה, סירוב ומציאות שבה לא מקבלים כל מה שרוצים, הוא יוכל ללמד זאת גם לילד בצורה טבעית. חינוך ילדים הצבת גבולות לילדים איך לא להרגיש רע כשאומרים לך לא הדרכת הורים איך להתמודד עם תסכול אצל ילדים רצון לקבל בחינוך הילדים, רצון לתת בחינוך ילדים, רצון לתת מול הילדים, רצון לקבל מול הילדים, ילד עם קושי רגשי, למה הילד לא שומע לי? למה הילד ...

ניסיון התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, או מנסה לאיים בהתאבדות, חשוב להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות ... או להרחיק אותו מאזור הסכנה. אבל זה לא מספיק - אחרי שמונעים את האפשרות הפיזית, חייבים להבין מה גרם לילד להגיע למצב כזה. איך נכון לדבר עם ילד שרוצה להתאבד? גישה אחת שאינה מומלצת היא להתחיל לשאול את הילד למה הוא רוצה להתאבד, מה ייצא לו מזה, או מה היתרונות בהתאבדות מבחינתו. הסיבה לכך היא ששאלות כאלו עלולות דווקא לחזק את הסיבה שהילד חושב עליה, וליצור אצלו תהליך חשיבה חיובי לגבי התאבדות. הגישה הנכונה על פי אליעד כהן היא קודם כל לנטרל ... לו לרצות להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול ... לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. יש שתי גישות להתמודדות עם מצב בו הילד אינו רוצה לעשות דבר כלשהו, כמו להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ממליץ על הגישה החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר הילד מסרב לעשות משהו (למשל להתקלח), במקום להכריח אותו, ההורה יכול להגיד לו: אתה לא חייב להתקלח. אני רק רוצה שתסביר לי למה אתה לא רוצה להתקלח, כדי שאוכל להבין את הבחירה שלך טוב יותר. בדרך זו הילד לא יחווה התנגדות חזקה מצד ההורה, אלא דווקא ירגיש שמעניקים לו אפשרות בחירה אמיתית, וזה יסייע לו ללמוד כיצד ... עם מצבים שבהם המציאות אינה מתיישבת עם הרצונות שלו. בסיכומו של דבר, כדי למנוע מחשבות ואיומים על התאבדות אצל ילדים, אליעד כהן ממליץ ללמד את הילדים להתמודד בצורה חיובית עם מציאות שאינה תמיד רצויה, במקום להקנות להם הרגל של תסכול עמוק כשהם לא מקבלים את ... הוא מדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא שההורה עצמו יישם את החשיבה הזאת גם על עצמו, וכך הוא יוכל להעביר לילד את ההבנה שאין חובה שהמציאות תהיה תמיד לפי רצוננו, ושאפשר לשנות את הרצון שלנו ולא את המציאות. מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? איך לדבר עם ילד שרוצה למות? איך למנוע מחשבות התאבדות אצל ילדים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב להקשיב? מה לעשות אם הילד לא מקבל את מה שהוא רוצה? איך לחנך ילדים בלי כפייה? מה הסיבות להתאבדויות אצל ילדים?

הדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד לא מתקשר, הינדיק, הילד בלי חברים, הילד מסתגר, הילד לא רוצה לצאת מהחדר איך אפשר לעזור לילד שמסתגר בחדר ולא עושה כלום? הורים רבים מתמודדים עם סיטואציה שבה הילד שלהם, לרוב בגילאי עשרים ומעלה, מסתגר בתוך חדרו, לא עושה שום פעילות משמעותית, מנותק מבחינה חברתית, ואפילו מתנהג בדיכאון. ... מינימלית ומסתכמת במשפטים קצרים כמו הכל בסדר, או עזבו אותי בשקט. אליעד כהן מציג את הבעיה ומדגים אותה דרך ילד בן 22, שמצופה ממנו להתנהג בהתאם לגילו אך בפועל נמצא במצב קשה של הסתגרות ודיכאון. ההורים מתמודדים עם רגשות אשמה ואכזבה עצמית, כי הם תוהים האם הם אשמים במצב הזה, מה שמוסיף לחץ עליהם ועל הילד. אליעד מדגיש כי הגישה המוכרת, שבה ההורה דוחף את הילד לעשות דברים או כופה עליו שינוי התנהגות, לא רק שאינה מועילה, אלא עלולה אף להזיק ולגרום לילד להיסגר עוד יותר בתוך עצמו. האם הפתרון הוא לזרוק את הילד מהבית כדי שילמד לקח? אליעד מסביר שלמרות שלעיתים הורים חושבים לזרוק את הילד מהבית, הדבר לא תמיד נכון או מועיל. להיפך, לפעמים זה יכול להחמיר את המצב ולסכן את הילד. הוא נותן דוגמה למקרה שבו ילד שחווה טראומה בילדות (כגון חרם, פגיעה מינית או אירוע רגשי קשה) מסתגר כחלק ממנגנון הגנה. לילד כזה אין בדרך כלל כלים להתמודד עם המציאות שמחוץ לבית, והוצאה שלו בכוח יכולה להוביל אפילו לתוצאה טראגית כמו ... מסביר כי השאלה האמיתית להורה היא עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת. אם ההורה מוכן אפילו לשבת שבעה על הילד, כלומר, מוכן שהילד יגיע למצב של סיכון חיים, זו נקודת הגבול. אך רוב ההורים לא מוכנים לכך, ולכן צריכים למצוא דרך אחרת לעזור. איך התקשורת בין ההורה לילד יכולה לשפר את המצב? הגישה שאליעד מציע מתחילה קודם כל בשינוי תפיסתי אצל ההורים עצמם. לדבריו, הצעד הראשון לעזרה לילד הוא לעזור להורה להפסיק להאשים את עצמו. אם ההורה חושב שהוא כישלון, הוא לא יוכל לעזור לילד כראוי. לדוגמה, הוא מביא מקרה של אב לילד אוטיסט שלא מוכן להכיר במצב של הילד, כי אז ירגיש שהדבר מעיד על כישלון אישי שלו. אב זה מתייחס לילד כאילו הוא בכוונה מציק לו או עושה דווקא, ומתכחש לכך שיש לילד בעיה אמיתית. אליעד מדגיש כי השלב הראשון בעזרה לילד חייב להיות שההורה יפסיק להאשים את עצמו, ויקבל את עצמו ואת הילד כפי שהם. מהי הגישה הפרקטית לטיפול בילד שמסתגר ומסרב לשתף פעולה? השלב הפרקטי הוא להתחבר אל הילד דרך הדבר שהוא כן עושה, ולא לנסות לשנות אותו בכוח. למשל, אם הילד רואה טלוויזיה כל היום, ההורה צריך לשבת איתו ולראות יחד איתו, בלי להעיר ובלי לנסות לחנך או להוכיח אותו. המטרה היא ליצור אמון בין ההורה לילד. אליעד מסביר שבדרך כלל הילד מסתגר כחלק ממנגנון הגנה לאחר שחווה טראומה רגשית, כמו חרם בבית הספר או אירוע אחר שגרם לו להרגיש פגיע. כאשר ההורה מנסה לשנות את הילד בכוח, הוא למעשה מאיים עליו ומגביר את תחושת האיום. לכן, חשוב להתקרב אליו בעדינות ולא להלחיץ אותו. לדוגמה, אם הילד מתעניין בטלוויזיה, ההורה יכול לשבת לידו ולראות איתו, מבלי להעיר או לבקר. באופן כזה, הילד מתחיל להרגיש שההורה אינו מאיים עליו ואינו שופט אותו. לאט - לאט, ההורה יכול להציע לעשות פעולות קטנות ופשוטות, ... עכשיו אני אסביר לך משהו לא תמיד גם ילדים שהם טרוריסטים אוקי יש ילדים שנגיד הוא חווה איזו טראומה בילדות לא יודע מה מישהו אנס אותו צחקו עליו החרימו אותו בבית הספר נפגע רגשי, נפגע ממשהו ואז הוא מתכנס ...

הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים ... מצמצמת שמגבילה את היכולת להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה המעשית, ברור שיש להציב גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו ... אתה עלול להיפגע) אך גם להראות לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם שהאמת ... שהכל אחד, וההבדל בין טוב לרע הוא רק נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את הילד לנפרדות באופן יזום, כי הילד כבר נמצא במצב שהוא חווה את העולם בחלקים מסוימים כנפרד, ובחלקים אחרים הוא חווה אחדות. לכן, במקומות בהם הילד כבר חווה אחדות באופן טבעי, אין טעם להתערב ולהכניס לו תודעה של נפרדות, ובמקומות שהוא כבר חווה נפרדות באופן טבעי, שם יש להסביר לו ולתת לו פרספקטיבות שיעזרו לו להבין גם את האחדות בהמשך. האם צריך להציב לילדים גבולות גם כשאנחנו לא בטוחים? אליעד מתייחס גם למצב שבו ההורים לא בטוחים מה נכון לעשות. במקרה כזה, הוא ... ניסיון לכפות דעה שבה ההורים עצמם לא בטוחים. לדבריו, כנות היא הדרך הטובה ביותר לחנך ולשמור על אמינות כלפי הילד. לסיכום, כיצד לחנך ילדים נכון? אליעד טוען שהחינוך הנכון והיעיל ביותר הוא ללמד את הילדים לחשוב ולהבין את המציאות מכל הזוויות האפשריות. גבולות חייבים להיות מוצבים, אך ההסבר שלהם צריך להיות כזה שהילד יבין את מערכת החוקיות של העולם הממשי (הנפרדות), ובמקביל את האמת המוחלטת יותר, שבה כל הגבולות הם יחסיים (אחדות). על ההורה להיות בעצמו דוגמה אישית למצב שבו הוא מסוגל לראות את הדברים משתי הפרספקטיבות וללמד את הילד לחוות את המציאות בצורה מורכבת ועמוקה יותר. איך לחנך ילדים נכון? מה זו דוגמה אישית בחינוך ילדים? איך להציב גבולות לילדים? האם חייבים לחנך לנפרדות כדי להבין אחדות? איך להסביר לילדים אמת מוחלטת? איך לדבר עם ילדים על סכנות? האם לשקר לילדים כשלא יודעים תשובה?

הדרכת הורים, ילד מכור לאייפון, ילד מכור למחשב, ילד מכור לטלוויזיה, התמכרות לטלפון סלולרי, הילד לא עושה שיעורים, הילד לא מקשיב, הילד ברח מהבית, בעיות משמעת אצל ילדים, התאבדות ילדים איך להתמודד עם ילד מכור לאייפון או למסכים? כאשר ילד נוהג להימצא כל היום מול המסך, בין אם מדובר בטלפון נייד, במחשב או בטלוויזיה, הורים רבים עשויים להרגיש כי ... בבעיה חמורה שדורשת טיפול מיידי. אליעד כהן מסביר כי הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא האופן שבו ההורים מגיבים להימצאות הילד ממושך מול המסכים. הורים נוטים לראות את המסכים כבעיה, דבר המוביל לעיתים למאבקי כוח עם הילד ולתחושת עוינות כלפי המכשירים. אליעד מציע גישה אחרת: במקום להילחם עם הילד על הטלפון, כדאי להתמקד בפעולות הקונקרטיות שההורה רוצה שהילד יבצע, ולהתעקש על כך מבלי להתייחס באופן ישיר לטלפון. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילד יאכל או יתחיל לעשות שיעורים, במקום לדבר על הטלפון ולהגיד תעזוב את הטלפון או אתה כל הזמן בטלפון, אליעד ... כזו, הבעיה אינה הופכת למאבק על הטלפון, אלא התמחות בפעולה המבוקשת. כיצד להתמודד עם מצבים קיצוניים כמו איום של הילד לפגוע בעצמו בגלל הטלפון? במצבים קיצוניים, כמו כשהילד מאיים לפגוע בעצמו או לברוח מהבית בגלל שלילת הטלפון, אליעד מציע לגשת בצורה רגועה ומבינה. ראשית, יש למנוע מראש את הגעת הילד למצב זה באמצעות תקשורת פתוחה ומבוססת על הבנת הילד. אם הילד כבר מצוי במצב כזה, אליעד ממליץ לא להגיב בצורה קיצונית ולהפוך את הטלפון לאויב, אלא להבין את נקודת המבט של הילד ולנהל שיחה רגועה. למשל, אם הילד מאיים על חייו כשנלקח ממנו הטלפון, אליעד מציע שיח עם הילד בו ההורה לא יגיד אני לוקח לך את הטלפון כי אתה לא מתנהג טוב, אלא יגיד אני לא לוקח לך את הטלפון כי הוא לא הבעיה, אני רוצה להבין מה באמת מפריע לך. באופן זה, הילד לא ירגיש מאוים, וההורה יכול להציע פתרונות שיאפשרו לילד לשמור על הטלפון ולהשלים את משימותיו החשובות. איך להתמודד עם סירוב של הילד לבצע מטלות כמו שיעורי בית? כשילד מסרב לבצע מטלות כמו שיעורי בית, אליעד ממליץ לא להיכנס למאבקי כוח, אלא לנסות להבין מה בדיוק קשה לילד במשימה. הגישה היא ליצור תנאים שבהם הילד ירגיש נוח לבצע משימות שאינו אוהב, כמו להציע לו לעשות את המשימה במשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם דבר שהוא כן אוהב. חשוב שההורה יביע אמפתיה ויסביר את הצורך במשימות בצורה מכילה, כך שהילד לא יראה את המטלה כעונש אלא כחלק טבעי מהיום - יום. סיכום העקרונות החשובים בניהול בעיות משמעת עם ילדים העקרונות המרכזיים אותם אליעד מציע להורים בנוגע לניהול בעיות משמעת עם ילדים, במיוחד כאשר מדובר בשימוש יתר במסכים, הם: לא להפוך את הטלפון לאויב ולא להילחם בו. להתמקד בפעולות המבוקשות ולא במכשירים עצמם. לראות את הילד לא רק כילד שצריך להפסיק לעשות משהו, אלא כמי שיש לו תחביבים וצרכים משלו. להימנע מאיומים או מגזירות שמפנות את הילד למאבק ישיר עם ההורה. ליצור מערכת של תנאים ודרכים בהן הילד יסכים לשתף פעולה עם המשימות הנדרשות. הגישה הזו מציעה פתרון הממוקד בהבנה, אמפתיה ותקשורת פתוחה, שמפחיתה את ההתנגדות מצד הילד ומשפרת את שיתוף הפעולה. התמכרות למסכים אצל ילדים איך למנוע התמכרות למסכים? הדרכת הורים ילדים איך להתמודד עם ילד שלא עושה שיעורים? סיבות לסירוב של ילדים למשימות ניהול משמעת ילדים איך להתמודד עם ילד שמכור לטלפון או למסכים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את הנושא ...