... לחזור ולפרק את הסיפור האישי שלו. עליו להבין את הנקודה הראשונית שבה התחילה הבעיה - אולי זה היה אירוע בילדות, או הערה שהשפיעה עליו. לאחר מכן הוא צריך לפרק את מחשבותיו ולהבין שהסבל שלו נובע מחוסר קבלה של עצמו. ...

... משהו והוא מגיע למסקנה שאין באפשרותו להשיגו, הוא יוצר מצב שבו הוא מפסיק לדמיין את ההישג הזה. לדוגמה, כשהיית ילד רצית לעבור דרך קיר. ניסית ולא הצלחת, והגעת למסקנה שזה בלתי אפשרי. אחרי שהחלטת שזה לא אפשרי, הפסיק להיות ...

ניסיון התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, או מנסה לאיים בהתאבדות, חשוב להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות ... או להרחיק אותו מאזור הסכנה. אבל זה לא מספיק - אחרי שמונעים את האפשרות הפיזית, חייבים להבין מה גרם לילד להגיע למצב כזה. איך נכון לדבר עם ילד שרוצה להתאבד? גישה אחת שאינה מומלצת היא להתחיל לשאול את הילד למה הוא רוצה להתאבד, מה ייצא לו מזה, או מה היתרונות בהתאבדות מבחינתו. הסיבה לכך היא ששאלות כאלו עלולות דווקא לחזק את הסיבה שהילד חושב עליה, וליצור אצלו תהליך חשיבה חיובי לגבי התאבדות. הגישה הנכונה על פי אליעד כהן היא קודם כל לנטרל ... לו לרצות להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול ... לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. יש שתי גישות להתמודדות עם מצב בו הילד אינו רוצה לעשות דבר כלשהו, כמו להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ממליץ על הגישה החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר הילד מסרב לעשות משהו (למשל להתקלח), במקום להכריח אותו, ההורה יכול להגיד לו: אתה לא חייב להתקלח. אני רק רוצה שתסביר לי למה אתה לא רוצה להתקלח, כדי שאוכל להבין את הבחירה שלך טוב יותר. בדרך זו הילד לא יחווה התנגדות חזקה מצד ההורה, אלא דווקא ירגיש שמעניקים לו אפשרות בחירה אמיתית, וזה יסייע לו ללמוד כיצד ... עם מצבים שבהם המציאות אינה מתיישבת עם הרצונות שלו. בסיכומו של דבר, כדי למנוע מחשבות ואיומים על התאבדות אצל ילדים, אליעד כהן ממליץ ללמד את הילדים להתמודד בצורה חיובית עם מציאות שאינה תמיד רצויה, במקום להקנות להם הרגל של תסכול עמוק כשהם לא מקבלים את ... הוא מדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא שההורה עצמו יישם את החשיבה הזאת גם על עצמו, וכך הוא יוכל להעביר לילד את ההבנה שאין חובה שהמציאות תהיה תמיד לפי רצוננו, ושאפשר לשנות את הרצון שלנו ולא את המציאות. מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? איך לדבר עם ילד שרוצה למות? איך למנוע מחשבות התאבדות אצל ילדים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב להקשיב? מה לעשות אם הילד לא מקבל את מה שהוא רוצה? איך לחנך ילדים בלי כפייה? מה הסיבות להתאבדויות אצל ילדים?

הפרעות למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים רגילים - אך ... משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו ... כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ... פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים שבהן הוא מגיב בצורה הטובה ביותר ולנסות מגוון של שיטות עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. הוא ממליץ להתנסות שוב ושוב בדרכים שונות ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו לתנועה של כל הגוף, ויש כאלו שילמדו טוב יותר אם יחושו את האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר. מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות למידה איך ללמד ילד אוטיסט לכתוב? למה הילד לא מצליח לכתוב?

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, הנערה בעלת 30 הזהויות, סיפורה של תהילה, הפרעת ריבוי אישיות, טיפול בהפרעת אישיות מרובת פנים, הפרעת זהות מנותקת, הפרעת נתק מהעצמי, פסיכוסומטיה

הדרכת הורים, ילד מכור לאייפון, ילד מכור למחשב, ילד מכור לטלוויזיה, התמכרות לטלפון סלולרי, הילד לא עושה שיעורים, הילד לא מקשיב, הילד ברח מהבית, בעיות משמעת אצל ילדים, התאבדות ילדים איך להתמודד עם ילד מכור לאייפון או למסכים? כאשר ילד נוהג להימצא כל היום מול המסך, בין אם מדובר בטלפון נייד, במחשב או בטלוויזיה, הורים רבים עשויים להרגיש כי ... בבעיה חמורה שדורשת טיפול מיידי. אליעד כהן מסביר כי הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא האופן שבו ההורים מגיבים להימצאות הילד ממושך מול המסכים. הורים נוטים לראות את המסכים כבעיה, דבר המוביל לעיתים למאבקי כוח עם הילד ולתחושת עוינות כלפי המכשירים. אליעד מציע גישה אחרת: במקום להילחם עם הילד על הטלפון, כדאי להתמקד בפעולות הקונקרטיות שההורה רוצה שהילד יבצע, ולהתעקש על כך מבלי להתייחס באופן ישיר לטלפון. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילד יאכל או יתחיל לעשות שיעורים, במקום לדבר על הטלפון ולהגיד תעזוב את הטלפון או אתה כל הזמן בטלפון, אליעד ... כזו, הבעיה אינה הופכת למאבק על הטלפון, אלא התמחות בפעולה המבוקשת. כיצד להתמודד עם מצבים קיצוניים כמו איום של הילד לפגוע בעצמו בגלל הטלפון? במצבים קיצוניים, כמו כשהילד מאיים לפגוע בעצמו או לברוח מהבית בגלל שלילת הטלפון, אליעד מציע לגשת בצורה רגועה ומבינה. ראשית, יש למנוע מראש את הגעת הילד למצב זה באמצעות תקשורת פתוחה ומבוססת על הבנת הילד. אם הילד כבר מצוי במצב כזה, אליעד ממליץ לא להגיב בצורה קיצונית ולהפוך את הטלפון לאויב, אלא להבין את נקודת המבט של הילד ולנהל שיחה רגועה. למשל, אם הילד מאיים על חייו כשנלקח ממנו הטלפון, אליעד מציע שיח עם הילד בו ההורה לא יגיד אני לוקח לך את הטלפון כי אתה לא מתנהג טוב, אלא יגיד אני לא לוקח לך את הטלפון כי הוא לא הבעיה, אני רוצה להבין מה באמת מפריע לך. באופן זה, הילד לא ירגיש מאוים, וההורה יכול להציע פתרונות שיאפשרו לילד לשמור על הטלפון ולהשלים את משימותיו החשובות. איך להתמודד עם סירוב של הילד לבצע מטלות כמו שיעורי בית? כשילד מסרב לבצע מטלות כמו שיעורי בית, אליעד ממליץ לא להיכנס למאבקי כוח, אלא לנסות להבין מה בדיוק קשה לילד במשימה. הגישה היא ליצור תנאים שבהם הילד ירגיש נוח לבצע משימות שאינו אוהב, כמו להציע לו לעשות את המשימה במשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם דבר שהוא כן אוהב. חשוב שההורה יביע אמפתיה ויסביר את הצורך במשימות בצורה מכילה, כך שהילד לא יראה את המטלה כעונש אלא כחלק טבעי מהיום - יום. סיכום העקרונות החשובים בניהול בעיות משמעת עם ילדים העקרונות המרכזיים אותם אליעד מציע להורים בנוגע לניהול בעיות משמעת עם ילדים, במיוחד כאשר מדובר בשימוש יתר במסכים, הם: לא להפוך את הטלפון לאויב ולא להילחם בו. להתמקד בפעולות המבוקשות ולא במכשירים עצמם. לראות את הילד לא רק כילד שצריך להפסיק לעשות משהו, אלא כמי שיש לו תחביבים וצרכים משלו. להימנע מאיומים או מגזירות שמפנות את הילד למאבק ישיר עם ההורה. ליצור מערכת של תנאים ודרכים בהן הילד יסכים לשתף פעולה עם המשימות הנדרשות. הגישה הזו מציעה פתרון הממוקד בהבנה, אמפתיה ותקשורת פתוחה, שמפחיתה את ההתנגדות מצד הילד ומשפרת את שיתוף הפעולה. התמכרות למסכים אצל ילדים איך למנוע התמכרות למסכים? הדרכת הורים ילדים איך להתמודד עם ילד שלא עושה שיעורים? סיבות לסירוב של ילדים למשימות ניהול משמעת ילדים איך להתמודד עם ילד שמכור לטלפון או למסכים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את הנושא ...

הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...

... זה רגש שיש הרבה אנשים שלא מרגישים אותו עכשיו את באופן יחסי כן מרגישה אותו כי נגיד לדוגמה את הילדים שלך באופן יחסי את אוהבת בלי תנאים יותר מאשר שאת אוהבת מישהו אחר נכון כאילו יש את הרגש הזה השאלה מה המינונים שלו, יש מינונים מסוימים באופן יחסי גם לא בטוח שכשאוהבים את הילדים זה בלי תנאים יכול להיות שזה בלי תנאים במובן מסוים אבל זה בגלל שאתה מקבל מהם תועלת אחרת תועלת ... עצמו בגלל משהו הוא פשוט לא לא אוהב את עצמו כאילו הוא מקבל את עצמו. תנסי תחשבי קחי נגיד ילד לדוגמה כשהוא מצייר ציור או סתם קשקוש והוא אוהב את זה למה הוא אוהב את זה כי הוא אוהב ...

... את מצבו הרגשי של האדם ואת פירושיו לגבי המצב בו הוא נמצא כדי להבין את עוצמת החשק המיני. איך ילדים מפתחים חשק מיני? אליעד כהן מציין כי ילדים קטנים בדרך כלל נגעלים ממיניות, ובזמן שהם צעירים הם לא מפתחים העדפות מיניות. עם הזמן, התניות ופרשנויות מתחילות להיווצר במוחם, ... גורמות להם גועל בעבר עשויות להפוך למושכות. לעיתים, מחשבות שמיוצרים בגיל מאוחר יותר עלולות לשנות את ההעדפות המיניות של ילדים או בני נוער. מה משפיע על עלייה או ירידה בחשק המיני? חשק מיני יכול לעלות או לרדת בהתאם למחשבות ... שבו הוא נמצא. מי שמודע לעצמו ולמחשבות שלו, יודע להבחין מדוע הוא מרגיש חוסר חשק או עודף חשק. איך ילדים מפתחים חשק מיני ומדוע הוא משתנה עם הגיל? אליעד כהן מתייחס גם לכך שילדים קטנים בדרך כלל נגעלים ממיניות ומיחסי מין. הוא מסביר שילדים נולדים ללא העדפה או דחייה כלפי שום דבר, אך עם הזמן הם מפתחים התניות שמעניקות משמעות מסוימת לפעולות שונות. אם ילד קטן יראה זוג מתנשק, לרוב הוא יגיב בגועל, משום שעדיין לא נוצרו אצלו התניות חיוביות לגבי מגע מיני או יחסים אינטימיים. אך עם השנים וההתנסויות, אותן פעולות שהיו מעוררות גועל בילדות יכולות להפוך למושכות, בשל המשמעות החדשה שהמוח יצר להן. מה משפיע על עלייה או ירידה בחשק המיני? אליעד מדגיש ... האמת כשבן אדם נגיד נולד נגיד יש לו רעב לאכול אוכל רגיל הוא רעב הוא רוצה לאכול אבל נגיד ילדים לדוגמה אין להם שום חשק מיני באופן יחסי נגיד הם נגעלים מזה נכון. נגיד ילדים שרואים מישהו מתנשק אומרים שזה מגעיל למה זה מגעיל מגעיל אז איך פתאום הדבר המגעיל נהיה מושך איך זה יכול להיות אברקדברה נכון. ש: לא יש פסיכולוגים וזה שאומרים שכן יש חשק מיני לילד יש מערכת יחסים מינית. אליעד: יש להם חשק מיני נכון ברור יש להם גם חשק לרצוח רק הם לא ... שלא פיתחו אותו זה שכל בן אדם יש לו הכל והוא לא פיתח זה נכון בכל מקרה אבל עובדתית ילדים נגיד לדוגמה, למרות שמה האמת ילד כשהוא נולד אין לו העדפה בכלל לשום דבר בעולם אבל באופן יחסי נגיד ילדים נגיד שיראו יחסי מין או יראו משהו מה יחשבו יחשבו שזה מגעיל אולי יש להם חשק מיני בצורה אחרת ...

... נוטים לסמוך יותר על מה שהם רואים או על מה שהם שומעים? הוא מביא כדוגמה מצב שבו אדם שומע ילד בוכה לעומת מצב שבו הוא רואה ילד שנפצע. בדרך כלל אנשים נוטים להאמין יותר למה שהם רואים במו עיניהם, כי המוח האנושי תופס מידע ויזואלי כמדויק ... גם בשאלה באיזה חוש אנשים נוטים להאמין יותר - ראייה או שמיעה. אחת הדוגמאות שהועלו הייתה האם אדם יאמין שילד נפצע יותר בקלות אם הוא שומע אותו בוכה, או דווקא כשהוא רואה אותו נפצע. הוא טוען שאנשים נוטים להאמין ...