ילד שלא יודע לקבל לא, איך לגרום לילד לקבל לא? איך לומר לילד לא? איך ללמד ילד לקבל לא? איך ללמד ילד לדחות סיפוקים? איך לגרום לילד להקשיב לך? איך לגרום לילד לשמוע לך? איך להגיד לילד לא? הצבת גבולות לילדים, הדרכת הורים מה גורם לילדים להתקשות לקבל לא? הסיבה המרכזית לכך שילדים מתקשים לקבל את המילה לא היא חוסר בהירות והחלטיות מצד ההורה. אם ההורה עצמו לא שלם עם ההחלטה שהוא אומר לילד, הילד חש זאת. ילדים חשים את המסר הלא מדויק שנשלח אליהם, שבו ניכר שההורה לא באמת מאמין שלא הוא תשובה נכונה או ברורה. כשההורה אומר לא אך מעביר תחושה שהוא מצטער או לא שלם עם ההחלטה, הילד קולט את הסימנים הסמויים ומבין שהלא הוא לא דבר טבעי או מובן מאליו. כתוצאה מכך, הוא ירגיש שהוא לא צריך לקבל את הלא הזה. איך אמפתיה מוגזמת פוגעת ביכולת להציב גבולות? כשההורה משדר אמפתיה מוגזמת כלפי הילד אחרי אמירת לא, הוא למעשה משנה את המסר המועבר לו. במקום להציג את הלא כמשהו טבעי, ההורה מעביר את המסר הלא נכון, שמסביר לילד שהלא הוא דבר שלילי שמצריך התנצלות או רגישות. אם הילד מזהה חוסר נחישות, הוא יתחיל להתנגד יותר ויותר. כאשר ההורה מראה רגישות יתר, כמו רגשות אשם או מצוקה פנימית על כך שהוא לא סיפק את רצון הילד, הוא מעביר את המסר שהתנגדות ללא היא לגיטימית ומובילה לתוצאה חיובית. למה נחישות באמירת לא כל כך חשובה? ההורה צריך להיות נחוש ויציב כאשר הוא אומר לא. זהו אלמנט חשוב בהצבת גבולות שמלמד את הילד שהמילה לא אינה דבר רע או בעייתי. הילד צריך להבין שבחיים לא תמיד מקבלים את כל מה שמבקשים, ושלא הוא חלק נורמלי מהחיים. אם ההורה יגיב בנחישות וביטחון, הילד ילמד שהמילה לא היא חלק מהתמודדות עם מציאות, ולא מצב שדורש התנצלויות או רגשות אשם. איך הקשר של ההורה עם לא בחייו משפיע על תגובת הילד? אם ההורה לא מצליח להתמודד עם לא בחייו האישיים, כלומר, אם הוא לא יודע לקבל את הסירוב או ההתמודדות עם המוגבלות, הוא יתקשה לשדר זאת לילד. ההורה שמרגיש רגשות אשם או כעס על כך שהוא לא יכול לתת לילד את מבוקשו, לא ישדר יציבות וביטחון. הילד יחשוב שגם הוא לא צריך לקבל את הלא הזה, ויתנגד לו בכל כוחו. לכן, חשוב שההורה ישדר רגשות של קבלה ושלמות כאשר הוא אומר לא לילד, כך שהילד יבין שאין בכך סבל או בעיה. כיצד הילד בודק את תגובת ההורה ללא? ילדים נוטים לבדוק את הגבולות שההורים מציבים להם, במיוחד אחרי שאומרים להם לא. הם עשויים לנסות שוב להשיג את מבוקשם כדי לראות כיצד ההורה יגיב. אם ההורה מתנצל, מתגונן או מגלה רחמים, הילד יקבל חיזוק לכך שהלא אינו דבר טבעי, ושיש מקום להיאבק בו. לעומת זאת, כאשר ההורה משדר יציבות ונחישות, הילד יבין שאין סיבה להיאבק או להתנגד למילה לא. תהליך זה מחזק את קבלת הלא כדבר טבעי ומובן. איך להימנע מרגשות אשמה כשאומרים לילד לא? כדי להימנע מרגשות אשמה, ההורה חייב להבין שהצבת גבולות היא חלק טבעי מהחינוך. לא כל רצון של הילד צריך להתממש, וכמו שההורה לא תמיד מקבל את כל מבוקשו, כך גם הילד צריך ללמוד להתמודד עם דחיית סיפוקים. אם ההורה מבין שאין חובה לספק כל רצון של הילד ושהמילה לא אינה דבר רע, הוא יכול להתמודד עם רגשות אשם בצורה יעילה יותר. ההורה צריך להיות בטוח בעצמו ובכך שהסירוב לא פוגע באף אחד, לא בהורה ולא בילד. מהי המשמעות העמוקה של לא עבור הילד? הלא מלמד את הילד שהוא יכול להיות מאושר גם בלי לקבל כל מה שהוא רוצה. זהו עיקרון חשוב בחינוך ילדים, משום שהוא מאפשר להם לפתח את היכולת לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכולים. הילד צריך להבין שהלא אינו עונש או ... להתמודד עם מרדנות של ילדים איך ללמד ילד לדחות סיפוקים שליטה בכעסים אצל ילדים הצבת גבולות לילדים הדרכת הורים וחינוך ילדים למה הילד מתקשה לקבל לא ומהו שורש הבעיה? הסיבה העיקרית שילד לא יודע לקבל לא נובעת מכך שהוא מרגיש ... להתמודד עם מרדנות של ילדים איך ללמד ילד לדחות סיפוקים שליטה בכעסים אצל ילדים הצבת גבולות לילדים הדרכת הורים וחינוך ילדים למה הילד מרדן? למה הילד עצבני? למה הילד לא יודע לקבל לא? למה הילד לא יכול לקבל לא? דחיית ...

איך לפתח את המוח לילדים? פיתוח החשיבה לילדים אוטיסטים, איך לטפל בילד סכיזופרני? אוטיזם ילדים, פיתוח מיומנויות חשיבה לילדים, איך לגרום לילד להיות חכם? איך לגדל ילדים חכמים? איך לפתח את החשיבה לילדים? איך לגדל ילדים מחוננים? איך לפתח את החשיבה אצל ילדים ואצל ילדים עם אוטיזם? כדי לפתח את החשיבה של ילד, בין אם מדובר בילד אוטיסט, ילד נורמלי, ילד שסובל מסכיזופרניה, או ילד עם הפרעת אישיות, צריך להבין תחילה שהשכל מתפתח על ידי מאמץ מחשבתי. אדם הופך לחכם יותר כאשר הוא מתאמץ לחשוב ולפתור בעיות. לכן, הדרך לפתח את החשיבה אצל ילדים היא ליצור עבורם מצבים שבהם הם נדרשים להפעיל את השכל ולחשוב כיצד להשיג מטרות שונות. איך מאמץ שכלי עוזר לילדים להיות חכמים יותר? המפתח העיקרי להתפתחות השכל הוא הצבת מטרות, משום שהשכל מתאמץ ומפתח יכולות חדשות בעיקר כאשר יש ... לשחק משחקי חשיבה. פעולות כאלה מפעילות את המוח ודורשות מחשבה מתמדת, ולכן מפתחות את החשיבה. מדוע חשוב להציב מטרות לילדים שרוצים לפתח את החשיבה שלהם? ילד שלא מציבים לו מטרות ברורות לא יפתח את החשיבה שלו מעצמו. ילד שיושב מול טלוויזיה כל היום או פשוט יושב ובוהה בקיר, בדרך כלל לא יפתח את השכל שלו. אומנם תיאורטית ... חשיבה גם מהסתכלות על קיר, אך רוב האנשים לא יצליחו בכך. לכן, אם אתם רוצים לפתח את החשיבה של ילד, חובה להציב לו מטרות שמחייבות אותו לחשוב. כיצד מציבים מטרות לילד אוטיסט או לילד שסובל מסכיזופרניה? כשמדובר בילדים עם קשיים מיוחדים כמו ילדים אוטיסטים או ילדים סכיזופרנים, יש להציב מטרות פשוטות ככל האפשר בתחילה. לדוגמה, אפשר להתחיל ממטרות בסיסיות כמו בוא תסדר את החדר, בוא תכין סלט או תנקה את הצלחת. מכיוון שפעולות אלו עלולות להיות מורכבות עבור הילד, יש לחלק אותן לחלקים קטנים וברורים יותר. למשל, ניקוי הצלחת יכול להתחלק לפעולות קטנות יותר: להרים את הצלחת לשים אותה בכיור לפתוח את הברז לקחת סקוץ ולנקות את הצלחת כך ניתן לוודא שהילד יוכל לבצע לפחות חלק מהפעולה ולהפעיל את מוחו בהדרגה. איך מתאימים את המטרות ליכולות של הילד? חשוב מאוד לדעת להתאים את המטרות ליכולות של הילד. אם המשימה תהיה קשה מדי, הילד עלול להירתע ולהימנע מחשיבה. לכן, יש לבחור משימות שמתאימות ליכולת הנוכחית שלו, לא קשות מדי ולא קלות מדי. עם הזמן ניתן להעלות את רמת הקושי בהדרגה כדי לעודד חשיבה מתקדמת יותר. לילדים נורמליים עם יכולות גבוהות יותר, ניתן להציב מטרות מורכבות יותר כמו משחקי חשיבה מתקדמים, תרגילי חשבון, או פעולות שדורשות ... משקולות פחות יעילות לפיתוח החשיבה, משום שהן דורשות בעיקר מאמץ פיזי. למרות שהן עדיין דורשות חשיבה, הפעולה תיעצר כאשר הילד יגיע לקצה היכולת הגופנית שלו, ולכן הן פחות מומלצות. במקום זאת, מומלץ להתמקד בפעילויות שכליות טהורות כמו חידות, פאזלים, תשבצים או פעילויות הדורשות אסטרטגיה. האם צפייה בטלוויזיה מפתחת את החשיבה של הילד? גם צפייה בטלוויזיה יכולה לפתח את החשיבה, אך רק בתנאי שהילד באמת מתעניין בתוכן ומנסה להבין אותו. אם הילד רק בוהה בטלוויזיה בלי לחשוב על התוכן, הוא לא יפתח את שכלו. כלומר, גם כאן החשיבות היא בהצבת מטרות ... לעסוק במשימות מאתגרות שכלית ולהמשיך להציב יעדים חדשים ככל שהיכולת השכלית מתפתחת. לסיכום, מהו המפתח האמיתי לפיתוח החשיבה אצל ילדים? המפתח המרכזי לפיתוח החשיבה הוא מאמץ שכלי שנוצר מהצבת מטרות ברורות. שכל של ילד או מבוגר מתפתח בדיוק כמו שריר בגוף: ככל שמאמנים אותו יותר במטרות מאתגרות שמתאימות לרמתו, הוא מתחזק ומתפתח בהתאם. פיתוח חשיבה יצירתית אצל ילדים איך השכל מתפתח? איך לגרום לילד להיות ילד מחונן? סכיזופרניה אצל ילדים משחקי חשיבה לילדים הצבת מטרות לילדים פיתוח החשיבה באמצעות מאמץ שכלי פיתוח חשיבה יצירתית אצל ילדים, הזיות אצל ילדים, סכיזופרניה של הילדות, סכיזופרניה של ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, סכיזופרניה בגיל הרך, סכיזופרניה בגיל ההתבגרות, סכיזופרניה בגיל מבוגר, איך לגרום לילד להיות ...

חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת? וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר. אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של עולם המבוגרים. וזה כמובן, כדי להקנות לילד את דפוסי ההתנהגות והחשיבה הנכונים, שבאמצעותם הוא יוכל להתבגר ולחיות בצורה טובה עבור עצמו ועבור סביבתו. ואם נתבונן היטב בעניין, נראה, שגם ילדים קטנים וגם אנשים מבוגרים, בפועל הם עושים את אותם הדברים ומתעסקים באותם הדברים. ולמרות שכלפי חוץ נראה שהמבוגרים כבר לא משחקים בצעצועים ולא מתעסקים בשטויות של ילדים. הרי שכל מי שהוא בר דעת, הוא מבין שמצד האמת, גם המבוגרים מתעסקים במשחקי ילדים, וגם המבוגרים מקדישים המון מהזמן שלהם, לעיסוק בשטויות של ילדים. וההבדל בין המשחקים של הילדים לבין המשחקים של המבוגרים, הוא רק בצורה החיצונית. כי הילד הקטן משחק ברכב צעצוע קטן, והילד הגדול משחק ברכב גדול. והילדים הקטנים רבים על שטויות מסוג אחד, והילדים הגדולים ... לומר, לשחק בבורסה. כי מה שהשתנה, זה בעיקר הצורה החיצונית של המשחק ורמת המורכבות שלו. כי כאשר האדם הוא ילד קטן, אז הוא משחק במשחקים שלו. שרמת המורכבות שלהם, היא לא ככ גדולה. וכדי לשחק במשחקי ילדים, אין צורך לעשות ... הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו. כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, והוא כזה שהוא גורם לילד לבטא ... ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים. ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא על הצורה שבה הוא ... לגרום לילד לשנות את צורת החשיבה שלו, וממילא השיפור החיצוני של ההתנהגות יבוא מעצמו, עכשיו ממילא ניתן להבין איך לחנך ילדים בצורה בוגרת. והדרך לחנך ילד בצורה בוגרת, היא על ידי זה שמראים לו, איך להשיג את המטרות האישיות שלו טוב יותר, באמצעות זה שהוא ... הן גדולות יותר וחזקות יותר. ולצורך הדוגמה, אדם בוגר מסוגל לחשוב על יותר מהלכים קדימה, מאשר כמות המהלכים קדימה, שילד קטן חושב עליהם. כי כאשר האדם הבוגר עושה פעולה, אז ככל שהחשיבה שלו יותר מפותחת, כך הוא מודע טוב יותר ...

טיפול במחלות נפש, הדרכת הורים, טיפול בהפרעות נפשיות, איך להפוך משוגע לחכם? איך להפוך ילד קטן לילד בוגר? איך לגדל ילדים חכמים? איך לגרום לילד להתגבר? טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לחולה נפש כאל בריא, להתייחס לילד כאל בוגר, חינוך ילדים איך להפוך ילד קטן או אדם עם הפרעות נפשיות לבוגר ואחראי? אחת ההמלצות המרכזיות שאליעד כהן מציג בהרצאה זו עוסקת בשאלה כיצד ניתן לקחת ילד קטן, או אפילו אדם מבוגר עם הפרעות נפשיות, ולגרום להם להתנהג בצורה בוגרת, שקולה ואחראית יותר. לדבריו, ילד קטן דומה למעשה לאדם מבוגר הסובל מבעיות נפשיות, משום שההתנהגות הילדותית, אם הייתה מוצגת על ידי אדם בוגר, הייתה נתפסת כשיגעון או כחוסר שפיות. ההבדל העיקרי הוא שילדים הם בעלי גוף קטן, ולכן החברה מקבלת את התנהגותם הילדותית כסבירה או טבעית, בעוד שאותה התנהגות אצל מבוגר נתפסת כבעייתית. אליעד מסביר שלמעשה ההתנהגות הילדותית או ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית הן תוצר ישיר של ההתייחסות של הסביבה אליו. ככל שהסביבה מתייחסת לאדם כאל משוגע או כאל ילד קטן חסר יכולת, היא בעצם מחזקת אצלו את הדימוי הזה וגורמת לכך שהוא יישאר באותו מצב בעייתי. אדם שמשדרים לו שהוא חלש, מוגבל או חסר יכולות, יאבד את המוטיבציה להתפתח וימשיך להתנהג באותו האופן. מה הטעות העיקרית בגישה החינוכית לילדים ולאנשים עם בעיות נפשיות? הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה היא היחס המקובל שבו מתייחסים לילדים קטנים בשפה ובגישה ילדותית. לדוגמה, כשמבוגרים משתמשים בביטויים כמו פוצי מוצי, מי, מי, ודיבור מתיילד כלפי ילדים, הם גורמים לילד להאמין שהוא אכן קטן, חסר אחריות, וחסר יכולת חשיבה עצמאית. התוצאה המיידית של הגישה הזו היא ... שתעזור לילד או לאדם עם בעיות נפשיות להתקדם? הגישה המומלצת ביותר לפי אליעד היא להתייחס לאדם, בין אם הוא ילד קטן או מבוגר עם בעיות נפשיות, באופן שבו היינו מתייחסים לאדם נורמטיבי, בוגר וחכם. הגישה הזו כוללת מספר עקרונות בסיסיים: שימוש בשפה בוגרת ומכבדת, ללא שפה ילדותית או מתיילדת. התייחסות רצינית והגיונית לכל דבר שהילד או האדם אומר, גם אם זה נשמע לא הגיוני. למשל, אם ... של הילד או האדם בעל הפרעה נפשית, גם אם הוא לא מסכים איתה. לא להדביק תוויות של משוגע או ילד קטן, כי התוויות האלה גורמות לילד או לאדם להמשיך ולהישאר במצבם ולא להתפתח. המסר של אליעד הוא שההתייחסות חייבת להיות מבוססת על היגיון וכבוד הדדי, והיא צריכה להיות עקבית. אם תתייחסו לאדם בעל הפרעה נפשית או לילד קטן כאדם בוגר, רציני ובעל יכולת, יש סיכוי הרבה יותר גבוה שהוא יתחיל להתנהג בהתאם לאופן שבו אתם תופסים אותו. ... לא מזלזלים ולא מבטלים את האדם, אתם מאפשרים לו לפתח חשיבה יותר הגיונית ובריאה. כיצד עקביות משפיעה על ההצלחה בחינוך ילדים ובטיפול נפשי? אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות העקביות. לא מספיק להתייחס פעם אחת בצורה בוגרת ולמחרת לחזור לדיבור ילדותי או מזלזל. הגישה חייבת להיות עקבית ומתמשכת, כדי שהאדם יפנים את המסר שהוא בוגר, מסוגל ואחראי, וכך יתחיל להתנהג ... ועם הרבה סבלנות והבנה, יכולה להוביל אותם לפיתוח התנהגות בוגרת, שקולה ובריאה יותר. טיפול בהפרעות נפשיות טיפול במשוגעים איך לחנך ילדים בוגרים איך לגרום לילד להיות בוגר טעויות בחינוך ילדים איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת? המרצה עוסק בהסבר על הדרך בה ניתן לגרום לילדים קטנים להתנהג בצורה בוגרת, תוך התמקדות בהבנת הצורך להתייחס אליהם כמו למבוגרים. אליעד מציין כי ילדים הם כמו אנשים עם שכל של משוגע רק בגוף קטן, ואם אדם מבוגר היה מתנהג כמו ילד קטן, היה נתפס כמשוגע. השאלה המרכזית היא איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת, ומסתבר שהתשובה לכך היא התייחסות אליו כפי שמגיבים לאדם בוגר. מה לא לעשות כדי לחנך ילד בצורה בוגרת? אם מתייחסים לילד כמו לילד קטן ומדברים אליו בשפה פוצי מוצי או בשפת תינוקות, התוצאה עלולה להיות שהוא יישאר ילד קטן, עם שיקול דעת של ילד קטן. ההתייחסות הזאת יוצרת מצב שבו הילד לא מתפתח להתנהגות בוגרת. אליעד מדגיש שאם ילד קטן מתנהג בצורה לא נורמלית או לא מבוגרת, אין להאשים אותו על כך, אלא יש להתייחס אליו כמו לבוגר ולהציב ... הגישה של תקשורת מבוססת על כבוד הדדי, שמבוססת על היגיון ולא על גישה של אתה לא בסדר. מהו המפתח בחינוך ילדים ובטיפול בהפרעות נפשיות? ההמלצה היא להיות עקביים בהתייחסות לבן אדם עם בעיות נפשיות כמו לנורמלי, ולהימנע מלכנות אותו כמשוגע. אם מתייחסים אליו כאל משוגע, זה מגביר את הסיכוי שהוא יישאר במצבו הנוכחי. כשהורים או מורים מתייחסים לילד קטן כאל אדם בוגר, הם מעודדים אותו להתנהג בצורה בוגרת. התייחסות כזו נותנת סיכוי הרבה יותר גבוה להתפתחות בריאה. טיפול בהפרעות נפשיות טיפול במשוגעים איך לחנך ילדים בוגרים איך לגרום לילד להיות בוגר טעויות בחינוך ילדים

חרדות ופחדים של ילדים, איך לעזור לילד שמפחד? איך לעזור לילדה שמפחדת? למה ילדים מפחדים? איך נוצרים פחדים אצל ילדים? איך נוצרות חרדות אצל ילדים? איך לעזור לילד פחדן? איך לעזור לילדה פחדנית? טיפול בפחדים וחרדות אצל ילדים מהם הגורמים לחרדות ופחדים אצל ילדים? איך להתמודד עם פחדים וחרדות של ילדים? ההרצאה עוסקת בחרדות ופחדים של ילדים, ומספקת גישה להבנת מקורותיהם ודרכים להתמודד איתם. אליעד כהן מתחיל בהבהרה חשובה: חרדות של ילדים הן לא דבר טבעי. הוא מסביר שלילד קטן, באופן טבעי, אין פחדים. ילד שנולד אינו מבין את המושגים של זמן, מקום, או מצבים שמפחידים אותו, כגון פחד ממפלצת מתחת למיטה. פחדים אצל ילדים אינם מולדים, אלא נלמדים בעקבות התנסויותיהם בסביבה. כיצד נוצרות חרדות אצל ילדים? הפחדים אצל ילדים לא נובעים מתוך הילד עצמו, אלא הם תוצאה של השפעת ההורים והסביבה. לפי אליעד כהן, ההורים הם הגורם המרכזי לכך שילד פיתח פחדים. ההורים מלמדים את הילד לפחד על ידי יצירת פחדים סביבם, לדוגמה על ידי שיחות על סכנות, מחשבות על מה יקרה מחר, או חשש ממוות. ילדים מקבלים את ההבנה הזו מההורים, והם משדרים להם את תחושת החרדה. כהן מבהיר כי החרדות של ילדים הן השתקפות של החרדות של ההורים עצמם. מה עושים אם הילד מפחד? הצעדים הראשונים להתמודדות עם פחדים וחרדות אצל ילדים הם להכיר בכך שהפחדים לא באים מהילד עצמו, אלא הם נגרמים מתוך הדרך שבה ההורים מגיבים ומחנכים את הילד. כהן מציין כי אם ילד מפחד, זהו סימן לכך שההורה צריך להבין את הדרך בה הוא עצמו מגיב ומעביר פחדים לילד. פתרון יעיל הוא לחנך את הילד לחשוב בהיגיון. אם הילד ילמד לחשוב בצורה רציונלית, הוא לא יפחד מדברים לא הגיוניים. כהן מסביר כי אם הילד לא יחשוב בצורה הגיונית, הוא יפחד ממה שאין בו פחד אמיתי, לדוגמה פחד מהמפלצת מתחת למיטה. האם הפחדים אצל ילדים הם בעיה של ההורים? אליעד כהן מציין שמחנכים צריכים לקחת אחריות על הפחדים של ילדיהם. הפחדים אינם תוצאה של בעיה אצל הילד, אלא הם נגרמים מדרך החינוך. אם הילד מפחד, ההורה צריך לשאול את עצמו כיצד הוא גרם לכך, ולא להאשים את הילד. כהן מדגיש שהילדים לומדים מהסביבה שלהם כיצד לחשוב ולהרגיש, ולכן חשוב להקנות להם כלים לחשיבה הגיונית מגיל צעיר. סיכום ומסקנות הלקח המרכזי שההרצאה מעבירה הוא שלילדים אין פחדים באופן טבעי. הפחדים אצל ילדים הם תוצאה של השפעות חיצוניות, בעיקר של ההורים, ולכן יש לקחת אחריות עליהם. על ההורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה רציונלית, ולא להרגיל אותם לחשוב בצורה לא הגיונית. על ידי שינוי בגישה החינוכית ובלמידת כלים להתמודדות עם ...

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר ... הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות על עצמן. לדבריו, כאשר ילד מתרגל מספיק פעמים לבדוק את התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה שאליעד מציע לחינוך ילדים מאפשרת להורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים בדרך אליעד כהן איך לגדל ילדים חכמים ובוגרים?

בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...

הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...

חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא ... מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב שזה נכון? למה אתה חושב שאולי זה לא נכון? אולי ההפך הוא הנכון? כלומר, ההורים צריכים לעודד את הילד לחשוב, לנתח ולהבין את פעולותיו ואת ההשלכות שלהן, במקום פשוט לקבל פקודות. באמצעות גישה זו, הילד לומד לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של כל פעולה. בצורה זו הילד מתפתח לאדם עצמאי, חושב ומבין, שמסוגל להתמודד עם החלטות בצורה נכונה ובוגרת. כאשר ההורים מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא ... התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם חונכים את הילדים בצורה דמוי - חמורית, כי הם לא עוזרים לילד להבין את החשיבה מאחורי ההחלטות. החמור, לדבריו, לא חושב, הוא רק עוסק בשאלה של מה מותר ומה אסור, מבלי ... ויפעל לפי רצונו, רק מתוך צורך להימנע מהצמצום שמטילים עליו ההורים. סיכום: איך לחנך את הילדים בצורה נכונה? כדי לחנך ילדים בצורה נכונה, יש להתמקד בהסבר ובהבנה. במקום לשלוט על הילד ולהגיד לו מה מותר ומה אסור, ההורים צריכים להסביר ... לו לפתח את כישוריו השכליים וההבנתיים, כך שהוא יוכל להתמודד עם החלטות בעתיד בצורה מושכלת. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חינוך ילדים והשאלה שנשאלתי היא מה צריך לעשות הורה כאשר הוא רואה שהילדים עושים חלק ממה שהוא אומר, ההורה רוצה שהילדים ... הילדים שלהם בצורה שהם מחנכים בני אדם אז גם הילדים מתנהגים כמו בני אדם. אני אסביר מה אני מתכוון לחנך ילד פירושו לחנך אותו לדרך חשיבה נכונה, מה זאת אומרת הורים שמתעסקים בלהסביר לילד שלהם תעשה ככה או תעשה ככה ...

פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, ... בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו ... לאדם להתנהגות כפייתית וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך שהילד חושב בתוכו, שאולי הוא לא סגר את הדלת מספיק טוב. או אדם שסובל מאובססיה של שטיפת ידיים אובססיבית, שבה ... נובע מתוך המקום שהוא רוצה להיות מושלם, ושהוא רוצה להיות בטוח, שהידיים שלו נקיות בשלמות ובמאה אחוז. או לדוגמה, ילד שתוך כדי הליכה, הוא פתאום עוצר וחושב. או אפילו תוך כדי הליכה, הוא מתחיל לחזור אחורה, ואחכ ממשיך שוב פעם ללכת קדימה וכיוב. שגם זה נובע מתוך המקום שהילד לא בטוח בעצמו שהוא מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיוב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם ...