בשביל הילדים, להישאר ביחד בשביל הילדים, איך לא לפחד להתגרש בגלל הילדים? פירוק משפחה, האם לא להתגרש בשביל הילדים? ילדים בתהליך גירושים, האם להישאר בזוגיות רעה בשביל הילדים? גירושים עם ילדים, אנחנו יחד בגלל הילדים, הורים וילדים האם להישאר בזוגיות רעה למען הילדים? אנשים רבים נמצאים במערכות יחסים לא טובות, בהן הם אינם מאושרים. כששואלים אותם מדוע הם ממשיכים בקשר כזה, התשובה הנפוצה היא: אני נשאר בשביל הילדים. הם מוכנים לוותר על האושר האישי שלהם, לסבול ולהקריב מעצמם כדי שילדיהם יהיו מאושרים ולא יסבלו מההשלכות של פירוק המשפחה. אך האם זו באמת הדרך הנכונה לחשוב? האם באמת הילדים יהיו מאושרים יותר אם ההורים יישארו יחד למרות שהקשר ביניהם רע? הקשר בין אמונה באושר זוגי להישארות בזוגיות רעה יש קשר ישיר בין האמונה שזוגיות היא תנאי הכרחי לאושר, לבין המחשבה שאסור להתגרש למען הילדים. אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של אנשים: אנשים שחושבים שאי אפשר להיות מאושרים ללא זוגיות - אלו אנשים ... זוגיות היא מבחינתם רק אפשרות נוספת ולא תנאי לאושר. אנשים שחושבים שהם חייבים זוגיות כדי להיות מאושרים, מניחים שגם ילדיהם חייבים שהוריהם יהיו ביחד כדי להיות מאושרים. התפיסה הזו מובילה אותם להאמין שאם יתגרשו, ילדיהם יסבלו, ולכן הם נשארים בזוגיות גם כשהיא רעה. האם ילדים באמת זקוקים לשני הורים ביחד? אליעד כהן טוען שהרעיון שילדים חייבים שני הורים יחד כדי להיות מאושרים הוא שגוי ומבוסס על אמונה מוטעית. המחשבה הזו נובעת מאותה תפיסה שאומרת ... מאושר. למעשה, אם אדם מבין שאושר לא תלוי בגורמים חיצוניים כמו זוגיות או משפחה, הוא גם יבין שהאושר של ילדיו אינו תלוי בהישארות ההורים יחד בכל מחיר. לדברי אליעד, ילד יכול להיות מאושר גם אם הוריו גרושים, בדיוק כמו שהוא יכול להיות מאושר אם הוריו יחד. האושר של הילדים אינו תלוי בכך שההורים יישארו יחד בכוח, אלא באיך שהילדים לומדים לתפוס את המציאות ולהרגיש טוב ללא תלות בדברים חיצוניים. האושר של הילדים תלוי בהם ולא במצב המשפחתי אליעד מסביר שהאושר של אדם, כולל של הילדים, אינו תלוי בהורים, בזוגיות או במצב המשפחתי. אם האדם מבין שאושרו לא תלוי בשום דבר חיצוני, הוא יבין שגם ילדיו לא ייפגעו מכך שההורים יתגרשו. ההנחה שילדים בהכרח יסבלו מגירושי הוריהם מבוססת על האמונה השגויה שהאושר תלוי בהורים או במשפחה. למעשה, ילדים יכולים ללמוד מהוריהם את היכולת להיות מאושרים באופן עצמאי, ללא תלות במערכת יחסים מסוימת בין ההורים. היכולת להרגיש טוב בלי להיות תלוי באנשים אחרים היא מיומנות חשובה מאוד, שאם ההורים יצליחו להעביר לילדים שלהם, הילדים יגדלו כאנשים עצמאים ומאושרים יותר. למה אנשים נמנעים באמת מגירושים? מעבר לאמונה שילדים צריכים שני הורים, אליעד מציג סיבה עמוקה יותר לכך שאנשים נמנעים מגירושים: הם רוצים להמשיך להאשים את הוריהם בכישלונות שלהם. אדם שלא מוכן לקחת אחריות מלאה על חייו, תמיד יעדיף להאמין שהוריו אשמים בסבל שלו, ולכן יחשוש שגם ילדיו יאשים אותו אם יתגרש. לדוגמה, אדם שגדל במשפחה של הורים גרושים וסובל מכך, יחשוב שהסבל שלו נגרם בגלל הגירושים של הוריו, ולכן הוא לא ירצה לגרום את אותו הדבר לילדים שלו. אך האמת היא שהסבל שלו לא נובע מכך שהוריו התגרשו, אלא מאיך שהוא תופס את המציאות ואת חייו. ... כהן מסביר שככל שהאדם לוקח יותר אחריות על חייו, כך הוא מבין שאין טעם להאשים את הוריו או לפחד שהילדים יאשים אותו. כשהאדם מבין שהאושר תלוי רק בו ולא באף אחד אחר, הוא מבין שהוא יכול להתגרש בלי חשש, וילדיו לא ייפגעו, אלא ילמדו ממנו להרגיש טוב באופן עצמאי. לקיחת אחריות אישית מול האשמת ההורים האחריות האישית על האושר היא קריטית להבנה האם להישאר בזוגיות לא טובה למען הילדים. אדם שממשיך לחשוב שהוריו אשמים בכל דבר רע שקרה לו, לא יצליח לקחת אחריות מלאה על חייו. ההשלכה של זה היא שהוא ימשיך לפחד מילדיו, שמא גם הם יאשים אותו בכישלונות שלהם. אך אם האדם מפסיק להאשים את הוריו, ומבין שהוא אחראי לאושר שלו, הוא לא יפחד שהילדים שלו יאשימו אותו בעתיד. הוא יוכל להתגרש בלי תחושת אשמה או פחד, מתוך הבנה שהאושר של ילדיו תלוי אך ורק בדרך שבה הם יתפסו את המציאות, ולא במצב הזוגי של ההורים. מסקנה - לבחור את הזוגיות בלי פחד המסקנה הסופית שאליעד מציג היא פשוטה: אדם שמבין שאושרו ואושר ילדיו אינו תלוי בזוגיות או במשפחה, יכול לבחור בחופשיות את מערכות היחסים שלו. אם אדם נמצא בזוגיות לא טובה ורוצה להתגרש, עליו להבין שזה לא בהכרח יפגע בילדים שלו, אלא להפך - הוא יוכל ללמד אותם להרגיש טוב גם בלי תלות באנשים או במערכות יחסים מסוימות. לכן, השאלה האם להישאר בזוגיות למען הילדים? צריכה להיות מוחלפת בשאלה: האם זה באמת מה שהכי טוב עבור הילדים שלי, או שאני עושה זאת מתוך פחד ...

כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...

מסרים סותרים מההורים לילדים, מסרים סותרים בחינוך ילדים, להגן על הילד מההורה שלו, יחסי הורים וילדים, עקביות בחינוך ילדים, מסרים מנוגדים בחינוך הילדים, ילדים להורים גרושים, טעויות בחינוך ילדים, אחדות מול הילדים, חינוך ילדים מהם המסרים הסותרים בין ההורים ואיך הם משפיעים על חינוך הילדים? האם הורים יכולים לגרום לסבל מיותר לילד כשהם פועלים בצורה מנוגדת זה לזה? אליעד כהן מדבר על האתגרים שנוצרים כאשר הורים מציבים מסרים סותרים כלפי ילדיהם. דוגמה מובהקת לכך היא כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי הילד בצורה משפילה או מכאיבה, בעוד שההורה השני מגן עליו בצורה מופרזת. התוצאה של גישות קוטביות אלו, אומר אליעד, היא עוצמת סבל רבה יותר עבור הילד. כאשר אחד ההורים מתנהג בצורה קשה, עלבונות חוזרות, הקנטות או אפילו מכות, ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מחליט לפצות אותו. לדוגמה, אם אחד ההורים דורש משמעת נוקשה מהילד, ההורה השני יכול להקל עליו ולהפוך את ההתנהגות של הילד לאופציה חופשית וללא גבולות. מצב זה יוצר ניגודיות גדולה שגורמת לסבל עז אצל הילד, שמתקשה להתמודד עם תחושות סותרות שמגיעות מההורים. באופן דומה, כאשר ההורה המגן מציף את הילד במחמאות ובפרסים כדי לכפר על הפגיעות שהילד חווה מההורה השני, הילד לא רק שלא נהנה מכך אלא מתקשה להסתגל למציאות החיצונית של החיים, כמו למשל המגבלות שמטיל בית הספר. כאשר ילד רגיל לכך שההורה השני תמיד פותר לו את כל הבעיות, הוא יתקשה להתמודד עם סיטואציות בהן יש צורך להתמודד ... אתגרים או לקיים משימות שנדרשות ממנו על ידי אחרים. כאשר מסרים סותרים מגיעים מצד שני ההורים, נוצר בלבול אצל הילד. הוא לא יודע למה לצפות מההורים, והתחושות השונות שהוא חווה משפיעות על תחושת הביטחון שלו. במקרים כאלה הילד עשוי לפתח תחושת סבל רבה יותר מהמצבים בהם הוא נתון, בין אם מדובר בהתנהגות פוגעת של אחד ההורים ובין אם מדובר בחוסר הגבולות שההורה השני מציב. המתח בין שני הכיוונים השונים יוצר אובדן יציבות רגשית אצל הילד, שהוא מתמודד עם תחושת אי - ודאות מתמדת. אליעד מציע פתרון לגישה הקיצונית של התנהגות אובססיבית בשני הצדדים. הפתרון הוא יצירת איזון בין הגישות החינוכיות, לא להימנע באופן מוחלט מגבולות, אך גם לא להפוך את הילד לפינוק מוגזם שיסבך אותו בעתיד. חשוב שההורים לא יקפצו בין קיצוניות אחת לאחרת, אלא יבחנו מה באמת טוב ומועיל עבור הילד בטווח הרחוק. כאשר הורים מפנקים יותר מידי את הילד בתגובה להתנהגות קשה של ההורה השני, הם עלולים לשדר לו מסר שאומר העולם תמיד יפנק אותך, דבר שיגרום לו יותר סבל כשהוא ייתקל במצבים שבהם עליו להתמודד עם דרישות או גבולות. תחושת הניגודיות המתמשכת יוצרת סבל רגשי אצל הילד ומגדילה את תחושת הקונפליקט הפנימי שלו. לסיכום, אליעד מדגיש שהבעיה לא טמונה רק בהתנהגות של ההורה הקשוח, אלא גם בהגזמה מצד ההורה השני שנשבע להגן על הילד. כשההורים לא מצליחים למצוא איזון בין המשמעת המינימלית לבין ההגנה המוצעת, הילד סובל הרבה יותר ומפתח את היכולת להתמודד עם קשיים בצורה לקויה. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין גישות חינוכיות שונות בתוך המשפחה מדוע הורה אחד חושב שבן זוגו פוגע בילד? לעיתים אחד ההורים מתייחס אל הילד בדרך שנראית מזיקה: העלבות חוזרות, הקנטות עוקצניות, קללות ואפילו מכות. ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מסיק זאת משום שהוא עצמו לא היה רוצה שיתייחסו אליו בצורה כזו. כך נוצרת תפיסה שהילד חווה פגיעה ממשית, גם אם ההורה הפוגע אינו מודע לחומרת ההתנהגות שלו. כיצד נוצר פיצוי קיצוני מצד ההורה המגן? כשאחד ההורים מבקר את הילד או מציב לו גבולות בצורה חמורה, ההורה השני לעיתים מקצין לצד ההפוך כדי להגן עליו. לדוגמה, אם הורה אחד ... לעונג או לחופש מלא, כך יהיה לו קשה יותר לקבל גבולות בסיטואציות אחרות. כיצד ניתן להעמיק בנושא? חשוב להבין שחינוך ילדים דורש ראייה רחבה, ולא רק תגובה קיצונית להתנהגות של הורה אחר. מי שמתעניין יכול לחפש דרכים לשמור על איזון, לחפש עצות מעשיות לחינוך ולגבולות בריאים, וללמוד כיצד למנוע סבל מילדים הנמצאים בין שתי גישות קיצוניות. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין ...

להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? למה כדאי להביא ילדים לעולם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה אם כדאי להביא ילדים לעולם, והאם יש סיבה מוסרית או רגשית לעשות זאת. אליעד מציין כי שאלת ההבאה של ילדים לעולם היא שאלה שנוגעת באופן ישיר לתפיסת החיים של כל אדם. פעמים רבות השאלה עולה כאשר אדם עובר קשיים ... כאשר הוא חווה את העולם כמרגע סבל. הוא מציין שמי שחי חיים מלאים בקשיים, עשוי לחשוב שלא כדאי להביא ילדים לעולם, מתוך תפיסה שהחיים הם סבל ואין סיבה להביא ילדים כדי שהם יסבלו. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כסבל, הוא עלול לחשוב שלסבול זהו מצב קבוע, ולכן יחשוש להביא ילדים שיחוו את אותו הסבל. אליעד מציע שזו לא הדרך הנכונה להתבונן בעולם. הוא מדגיש כי החיים אינם רק סבל, ... מתוך תחושת סבל להבין שהוא יכול למצוא הנאה גם בתוך הקשיים, ולהפוך את החיים למשהו מהנה יותר. למה להביא ילדים לעולם? ההסבר שמבקש אליעד להעביר הוא, שבסופו של דבר, אם אדם מרגיש טוב עם עצמו ועם חייו, אם הוא מרוצה מהם, אז אין סיבה שלא לרצות להביא ילדים לעולם. בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים, זו החלטה של תהליך אישי שבו כל אדם בוחר את הדרך שלו. ... אלו שבוחרים להקים משפחה. כל אחד מההחלטות האלו מהווה משחק או חוויה חדשה שהאדם יכול לחוות בחיים. האם להביא ילדים זה משחק? הוא מציין כי כל אחת מההחלטות הללו היא כמו משחק. יש לו יתרונות, חסרונות, מחירים, אבל הוא ... יכול לבחור לשחק את משחק העושר, זוגיות, או כל תחום אחר, כך ניתן גם לשחק את המשחק של לגדל ילדים. אליעד מדגיש שמי שמרגיש טוב עם עצמו, מי שחי חיים מלאים בעניין והנאה, יכול בהחלט לבחור להביא ילדים, זהו בהחלט החלטה לגיטימית. לסיכום: אליעד מסביר שההחלטה אם להביא ילדים או לא היא החלטה אישית, והיא קשורה לעולם הפנימי של כל אדם. אם אדם מרגיש שזו חוויה שהוא רוצה לחוות, אם הוא מצליח לראות את החיים כמשחק, אם הוא לא רואה אותם כסתם סבל, הוא יכול לבחור להביא ילדים לעולם. זהו חלק מהמשחק של החיים, ואחת מהאפשרויות שנמצאות בפניו. למה להביא ילדים? האם להביא ילדים? איך לראות את החיים כמשחק? סיבות לא להביא ילדים סיבות כן להביא ילדים למה אנשים שואלים אם כדאי להביא ילדים לעולם? יש אנשים שתוהים למה להביא ילדים, בעיקר כשהם מסתכלים על העולם וחווים בו קשיים או סבל. לעתים הם חושבים שזה עולם רע, או שאסור להביא ילדים לסבל. הרעיון הזה משקף מצב שבו האדם עצמו לא נהנה מהחיים או מרגיש שלא טוב לו. הם חושבים לעצמם שאם הם לא מרוצים בחייהם, הרי שכשיביאו ילד, אותו ילד גם יסבול במובן מסוים. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כמלאה בסבל, ברור שהוא ... כשמבינים שהחיים אינם בהכרח סבל מוחלט, והם כוללים גם הנאה, אפשר לשנות את נקודת המבט: לא מפחדים יותר להפיל ילדים לתוך סבל, כי מבינים שבעצם זו התנסות ומשחק שיש בו גם היבטים חיוביים. אז למה בכל זאת לרצות להביא ילדים? בהנחה שאדם כבר מרגיש שטוב לו בחיים, והוא לא סובל רוב הזמן, עדיין עולה השאלה: למה לרצות להביא ילדים? התשובה נעוצה בכך שזו עוד צורה של משחק או חוויה בחיים. כמו שיש אנשים שרוצים לצבור כסף, או אנשים שרוצים לנסוע ולטייל, כך קיימת גם האפשרות לשחק את המשחק של להקים משפחה או לגדל ילדים. מדובר בעוד רצון ואפשרות שקיימת במציאות, עם יתרונות וחסרונות, אבל היא לא פחות הגיונית מכל רצון אחר שיש לאדם. כך שאם מישהו בריא בנפשו, ונהנה מחייו גם בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים פשוט כי זה עוד משחק שהוא רוצה להתנסות בו. זה לא מחייב, אבל זה לגיטימי באותה המידה כמו כל החלטה אחרת שהאדם מקבל בחייו. בסופו של דבר, האדם מחליט מה הוא רוצה לעשות עם הזמן והמשאבים שלו, ולגדל ילדים יכול להיתפס כעוד מסע התפתחות וחוויה. תחשבו על זה, ושיהיה בהצלחה. למה להביא ילדים האם להביא ילדים איך לראות את החיים כמשחק למה ללדת ילדים? לא להביא ילדים לעולם, סיבות לא להביא ילדים ...

חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים? אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף חלק, ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו מה הסיכוי שזה יקרה או גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה. לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות. איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים? אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות. מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד? ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה או איך ניתן להתמודד עם הסכנה. אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל? לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו דברים. ילד יכול להיראות חסר פחד לחלוטין כי הוא עדיין לא למד שהמצב מסוכן. מנגד, אותו ילד יכול להפוך לפחדן מאוד ברגע שמלמדים אותו על סכנה כלשהי ללא הסבר מאזן. כך, ילדים נעים בין מצבי פחד מוגזמים למצב של חוסר פחד, בהתאם למידע שהם מקבלים מהסביבה. למה מבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים מפחדים מהם? אליעד כהן מסביר שמבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים חוששים מהם, פשוט כי הם כבר הספיקו לצבור ידע וניסיון, ולהבין את ההבדלים בין דמיון למציאות. מבוגרים מסוגלים להעריך ... פחות מוגזם. למשל, מבוגר יודע שהסיכוי שתהיה מפלצת מתחת למיטה הוא אפסי ולכן אינו חושש מכך. האם נכון לעודד ילד לא לפחד בכלל? אליעד כהן אינו ממליץ לעודד ילדים לא לפחד כלל, אלא להדגיש לילדים את החשיבות של החשיבה המאזנת. כאשר מסבירים לילד על סכנה מסוימת, יש ללמד אותו גם להעריך נכונה את רמת הסיכון ואיך ניתן להתמודד עם החרדה. חשוב שילדים יבינו שתחושת פחד היא טבעית, אך לצד זאת, יש דרכים להרגיע אותה על ידי חשיבה נכונה ומציאותית. כיצד ליישם את ההבנה הזאת בהתמודדות עם חרדות ילדים? כדי להתמודד עם חרדות של ילדים, אליעד כהן מציע מספר דרכים: להסביר לילד את המציאות בצורה ברורה ופשוטה, כך ...

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת ... מוחלטים, לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור ... שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ביטחון, שאלה דברים חיוביים בעיניו, ובכך גם המעשה הזה אינו רע מוחלט, אלא תלוי נקודת מבט. הוא מסביר שאם נניח באופן מוחלט שמעשה הוא רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות או האישיות שנקבעו על ידי מושגי טוב ורע. לדוגמה, ילד שלומד שזה רע להיכשל במבחן יפתח חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות את היתרונות ואת החסרונות שבכל דבר. לפי התפיסה הזו, ילד צריך להבין שמבחינה רוחנית, כל דבר הוא גם טוב וגם רע באותה מידה, ואין זה משנה במה הוא יבחר. מצד שני, אליעד מדגיש שהסברה כזו לילד עלולה לשגע אותו, מכיוון שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה בחינוך היא באמת של הילד או של ההורה? אליעד מסביר לעומק כי הדילמה שהורה חווה לגבי כיצד לחנך את הילד אינה באמת של הילד, אלא של ההורה עצמו. הסיבה לכך היא שההורה עצמו נמצא בקונפליקט פנימי בין התפיסה שהכל אפשרי לבין התפיסה שיש ... טוב ורע מוחלטים. אליעד מסביר שאם ההורה היה משוחרר מהקונפליקט הזה בעצמו, הוא לא היה מרגיש כל בעיה בחינוך הילד, משום שהיה יכול להסביר לילד בפשטות את שני הצדדים של כל דבר. לדוגמה, הורה שחש חובה לעצור את הילד מלקפוץ לכביש כדי שלא יידרס, עושה זאת מתוך תפיסת טוב ורע מוחלטים - שהמוות רע והחיים טובים. אך באותה עת, הורה רוחני יותר היה מסוגל לראות שגם למוות יש צדדים חיוביים מסוימים, והיה מסוגל להסביר זאת בצורה מאוזנת לילד, בלי להרגיש אשם או לחוש שהוא דופק את הילד. כיצד לפתור את הקונפליקט הפנימי של ההורה בחינוך? הפתרון שאליעד מציע הוא בראש ובראשונה להורה ולא לילד: ההורה חייב קודם כל לפתור את הקונפליקט הפנימי שלו עצמו לגבי טוב ורע, לפני שיוכל להעביר זאת לילד. אליעד מדגיש כי עד שההורה לא יחווה בעצמו את חוסר ההבדל בין טוב לרע, הוא לא יוכל להעביר את ... הוא יוכל לחיות מתוך מושגי טוב ורע ועדיין לדעת שזה לא מחויב, וכך גם להסביר לילד. האם יש נזק בלחנך ילד לפי תפיסת אין הבדל מוקדם מדי? אליעד מציין גם אפשרות שהסברה מוקדמת מדי של אין הבדל יכולה לגרום לילד ... רע. הנקודה החשובה שאליעד מדגיש היא שחינוך רוחני אמיתי אינו חייב לסתור חינוך לתפקוד פרקטי במציאות היומיומית. כלומר, ניתן לחנך ילד לתפקד בעולם בצורה נורמטיבית (לפי טוב ורע) ובמקביל ללמד אותו את האמת הרוחנית של חוסר ההבדל בין טוב לרע. ... טוב ורע, כך יוכל להעביר לילדיו את ההבנה הזו בצורה הרמונית ושלמה, בלי ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד. איך לחנך ילדים לרוחניות? האם יש טוב ורע מוחלטים? חינוך ילדים ללא חרדות מה זה ילדי אינדיגו? האם הארה רוחנית מתאימה לילדים? קונפליקטים בחינוך ילדים רוחניים

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים / ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית כדעה טיפשית. אבל בכל מקרה, לילד יש את קו החשיבה שלו, ויש לו את הזהות העצמית של עצמו. ובפרט, ילד בגיל ההתבגרות. שבגיל ההתבגרות, הילד המתבגר בונה לעצמו ומגדיר לעצמו את הזהות העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה העצמאי שלו, ואת ההעדפות ... הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של ... לעשות את מעשיו, מתוך זה, שהוא עצמו יסכים באופן אישי, עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול לקנות או לא לקנות את המוצר. וחינוך ילדים נכון, בכל שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט ... את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / ... והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, לכל דבר ועניין. ומי שחושב שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד ... לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. וכאשר מנסים ... כאשר מנסים למכור למישהו משהו, או בתהליך של שכנוע אנשים, או אפילו בתהליך של שכנוע עצמי, וגם בתהליך של חינוך ילדים. ובמאמר מוסגר נאמר, כי כל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי חינוך עצמי. וחינוך עצמי פירושו, כאשר האדם מנסה לחנך את עצמו. כי לפעמים, האדם מנסה למכור ... רק כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, ושהוא לא מחויב לעשות שום דבר. והרעיון הוא, שכל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי אדם שרוצה לחנך את עצמו לעשות משהו. והאדם צריך לזהות בתוכו, את הילד שבתוכו. ולזהות, גם ...

למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים למה קשה להורים לחנך ילדים? חינוך ילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור הורים, בעיקר בשל הצורך לאזן בין שתי תפיסות שונות של אהבה: אהבה עם תנאים ואהבה ללא תנאים. אליעד כהן מסביר שההורים מוצאים עצמם לכודים בקונפליקט פנימי מתמשך שבו הם רוצים להעניק לילדים שלהם תחושת ביטחון ללא תנאים, אך גם להנחיל להם ערכים, משמעת והצלחה הדורשים תנאים וגבולות ברורים. מה ההבדל בין ... לאהבתו? זוהי דילמה מוכרת ומורכבת, אך לפחות בני זוג הם אנשים בוגרים המסוגלים להבין את המתח הזה. כאשר מדובר בילדים, הדילמה מתעצמת עוד יותר. מדוע קשה במיוחד ליישם אהבה ללא תנאים עם ילדים? אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר בילדים, ההורה נמצא בקונפליקט עמוק עוד יותר. מצד אחד, ההורה רוצה להעניק לילד אהבה ללא תנאים, כדי שהילד ירגיש ביטחון מוחלט, יבנה ביטחון עצמי בריא וילמד לאהוב את עצמו ללא קשר להישגים או לכישלונות. מצד שני, ההורה רוצה גם להנחיל לילדו ערכים, משמעת וגבולות - כלומר, אהבה עם תנאים. לדוגמה, ההורה רוצה שהילד יבין את החשיבות של למידה בבית הספר, שידע להשקיע מאמץ וילמד לשאת באחריות לתוצאות מעשיו. אם ההורה משדר לילד אהבה ללא תנאים בלבד, הילד עלול לפרש זאת כך שאין משמעות אמיתית למאמץ או למשמעת. ילד כזה יכול לחוות קשיים בהבנת החשיבות של עבודה קשה והתמודדות עם כישלונות, שכן בעיניו כל התוצאות שוות ואין משמעות להצלחה או לכישלון. מצב זה מוביל לכך שהילד מתקשה להתמודד עם מציאות החיים האמיתית שבה נדרשים מאמץ, התמדה, ויכולת לשאת תסכולים. מה קורה כשמנסים להחיל תנאים נוקשים מדי על הילד? במקרה ההפוך, כאשר ההורה מציב לילד תנאים נוקשים מדי, הילד עלול לחוש דחוי, לא אהוב, ומוטרד מכך שאהבת הוריו תלויה אך ורק בהצלחתו או בעמידה בציפיות. ילד כזה עשוי לפתח פחד קיצוני מכישלונות או מתחושה שהוא מאכזב את הוריו, וכך הוא עלול לפגוע בביטחונו העצמי ולהפוך ... מתאר את המצב הזה כמלכודת שהורים רבים נופלים לתוכה. אם ההורים לא מוצאים את האיזון הנכון, הם מבלבלים את הילד ומעבירים לו מסרים סותרים - לעיתים אהבה ללא תנאים מוחלטת ולעיתים אהבה המבוססת על תנאים נוקשים. כתוצאה מכך, הילד לא מצליח להבין את המסרים וחש תסכול עמוק. איך אפשר לפתור את בעיית האיזון בין סוגי האהבה השונים? הפתרון ... ככל שההורים יהיו מסוגלים לתפוס את שני הצדדים האלה בצורה מאוזנת יותר בעצמם, כך יהיה להם קל יותר להעביר לילדים את המסרים בצורה נכונה ומאוזנת. לדוגמה, ההורה יכול לשדר לילד שחשוב להצליח במבחנים, אבל באותה מידה חשוב לדעת שגם אם נכשל, האהבה אליו לא תפחת. במקביל, אפשר לשדר לילד שחייבים ללכת לבית הספר ולהשקיע בלמידה, אבל שגם אם יתרחש מצב חריג כמו כישלון או אפילו הרחקה מבית הספר, ... גם יחד. זוהי מלאכה מורכבת אך הכרחית, והצלחה בה תוביל ליכולת טובה יותר של הילד להתמודד עם אתגרי החיים. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איך לאזן בחינוך ילדים? ביקורת לילד למה קשה לחנך ילדים? החינוך לילדים הוא אתגר קשה, במיוחד כאשר מדובר במאבק פנימי בין עקרונות סותרים. יש כאן קונפליקט עמוק בין אהבה ... את המסר לילד בצורה נכונה. גם אם לא הצלחת להימנע ממלכודות רגשות - אם תבצע את האיזון באופן ברור, ילדיך יבינו טוב יותר את המסרים שלך ויתמודדו עם העקרונות בצורה מאוזנת. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איזון בחינוך ילדים עכשיו למה לחנך ילדים זה קשה למה זה קשה בהנחה שזה קשה, למה להורים קשה לחנך ילדים מה המהות של העניין? ש: הם פחות חווים כל דבר. אליעד: נניח אז הנושא כדלקמן יש זווית שאומרת ככה ...

ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה ... להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה ... ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח ... ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה? שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי. כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד? ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות. כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד? אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט. בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה. חינוך ילדים והצבת גבולות אהבה ללא תנאים והשלכותיה התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ... מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד. חינוך ילדים והצבת גבולות אהבה ללא תנאים והשלכותיה התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ...

וויתור לילדים, הדרכת הורים לילדים מתבגרים, איך לחנך ילדים קטנים? האם לוותר לילד? מתי לוותר לילד? כמה לוותר לילד? האם להתעקש עם הילד? לוותר או להתעקש, כשהוא יגדל הוא יבין, איך לחנך ילדים מתבגרים? ילדים עקשנים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם עוד קטנים? רבים מההורים מתלבטים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם קטנים ועדיין לא מבינים מספיק, או שמא צריך להתעקש ולחנך אותם כבר מגיל צעיר. אליעד כהן מסביר שהגישה הטוענת לוותר לו, הוא רק ילד קטן לא תמיד נכונה, ובחלק גדול מהמקרים דווקא מזיקה לילד בטווח הארוך. ההסבר שלו מתמקד באבחנה בין שני סוגים עיקריים של פעולות שהילד מבצע: פעולות שהילד באמת לא יכול לעשות מבחינה אובייקטיבית - במקרים אלה אכן ראוי לוותר לילד, כי הוא באמת לא מסוגל לבצע את הפעולה. למשל, אם מבקשים מילד בן שנתיים ללכת לעשות קניות לבד, או להרים חפץ כבד, הוא פשוט לא מסוגל. זו לא שאלה של רצון או חינוך, אלא של יכולת פיזית או קוגניטיבית. במקרה כזה נכון להגיד הוא עוד ילד קטן, בדיוק כמו שנגיד על אדם מבוגר שהוא זקן או מוגבל ולא יכול לעשות פעולה מסוימת. פעולות שהילד יכול לעשות, אך בוחר לא לעשות בגלל חוסר רצון, עצלנות או התנהגות לא ראויה - במקרים אלה הגישה של לוותר לו אינה נכונה, ואף עלולה לגרום לילד נזק ממשי. למשל, ילד שזורק חפצים על אנשים, צועק ללא סיבה או מתנהג בחוסר נימוס, זה לא משהו שייעלם מעצמו. אליעד טוען שבמקרים אלו, ההורה חייב להציב גבולות ברורים. אי הצבת גבולות תוביל לכך שהילד יגדל עם הרגלים רעים, והנזק שייגרם בעתיד יהיה גדול בהרבה וקשה יותר לתיקון. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות: אם ילד קטן לא מסדר את החדר ומותר לוותר לו, הוא לא ילמד לעשות זאת באופן עצמאי בעתיד. ככל שימתינו עם חינוכו, ... עקום - ככל שמחכים עם הטיפול והיישור שלו, יהיה קשה יותר לתקן את העיקום. באותו אופן, חינוך נכון של הילד חייב להתחיל מוקדם ככל האפשר. האם כשהוא יגדל הוא יבין זו מחשבה נכונה? הורים רבים מחזיקים במחשבה שכשהילד יגדל, הוא יבין לבד - אך אליעד טוען שזו אחת הטעויות החמורות ביותר שהורים יכולים לעשות. הוא מסביר שישנם דברים שבאמת מסתדרים מעצמם כשהילד מתבגר, כמו גובה או כוח פיזי, אבל נימוסים, התנהגות נאותה והבנת גבולות חברתיים לא יבואו לבד. אם ילד קטן זורק אבנים או מקלל, זה לא משהו שיעבור מעצמו כשהוא יגדל. להיפך, הילד יגדל ויהפוך למבוגר בעייתי, ולבסוף הוא או הסביבה ייאלצו להתמודד עם ההשלכות השליליות של ההתנהגות שלו. אליעד מזהיר מפני הטעות לחשוב שהזמן פותר הכל - זה לא מסתדר לבד. להיפך, ככל שההורה דוחה את החינוך והצבת הגבולות, הילד גדל עם בעיות וקשיים, והסבל שלו ושל הוריו יגדל בעתיד. איך להסביר לילדים למה לא לעשות דברים כמו כולם? ילדים נוטים להשוות עצמם לאחרים ולשאול למה כולם כן ואני לא?. אליעד נותן דוגמאות מעשיות איך להתמודד עם השאלה הזו. הוא מציע להסביר לילד באופן ברור ואמיתי מהן התוצאות של ההתנהגות הזו בעתיד. למשל, ילד ששואל למה אסור לו לאכול מתוקים כל היום כמו חבריו, יש להסביר לו שהרגל כזה יגרום לו להיות לא ... אחריות מלאה ולחנך את הילד להתנהג באופן ראוי כבר מגיל צעיר, אחרת המחיר שישלם בעתיד יהיה גבוה מאוד. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? מתי להציב גבולות לילדים? האם לוותר לילד קטן? כשהילד יגדל הוא יבין? איך להתמודד עם ילדים עקשנים? למה לא לוותר לילדים? האם ילדים צריכים גבולות? כשהוא יתבגר הוא יהיה מחונך, לוותר לו הוא רק ילד, לוותר לו כי הוא עוד ילד קטן, בעיות בחינוך ילדים, דילמות בגידול ילדים, האם להתעקש או לוותר לו? מריבות עם הילדים, חינוך ילדים בצורה בוגרת, איך לחנך ילדים בצורה נכונה? טיפים לחינוך ילדים, איך לחנך ילד להתנהג בצורה בוגרת? הורים וותרנים, האם לוותר לילדים? מתי לא לוותר לילד? איך להתנהג עם ילד שלא מקשיב? איך ...