אלימות זה לא יגמר אם לא תספר, להגיב או לא להגיב, תגובה גוררת תגובה, תורת המשחקים, ילד מרביץ לאחרים, ילד אלים, אלימות אצל ילדים, לוותר או להילחם, לוותר או להסתער, התמודדות עם אלימות איך אלימות יכולה להיגמר אם לא תגיב? הנושא המרכזי בהרצאה הוא ההתמודדות עם אלימות, תורות משחקים ותגובות, במיוחד בהקשר של ילדים. במהלך השיחה, נדונה השאלה האם תגובה לאלימות מחייבת תגובה חזקה יותר בעתיד, או האם עלינו לבחור שלא להגיב בכלל. הקונספט של תגובה גוררת תגובה נמצא בלב השיחה, במיוחד כאשר מדובר במצבים של אלימות בין ילדים, וההשלכות של הימנעות מתגובה לעומת הגברת ההתמודדות. האם תגובה לאלימות תגרום לתוצאה גרועה יותר? תחילת השיחה עוסקת בהנחה כי ... האם תמיד כדאי להגיב במצבים של אלימות? נראה כי השאלה האם תמיד כדאי להגיב? עוסקת בחשש שבני אדם או ילדים יכולים להרגיש כאשר הם מתמודדים עם אלימות. התשובה לשאלה זו לא תמיד חד משמעית. לפעמים תגובה לאלימות יכולה להחמיר את המצב, במיוחד אם היא מקדמת את המחולל של האלימות להרגיש חזק יותר. דוגמת השיחה מכילה מצב של ילד המכה ילד אחר ומחפש תגובה. אם הילד המוכה לא מגיב בכלל, יתכן שהילד המכה יפסיק, משום שאין שום תגובה שתחזק את תחושת הכוח שלו. אליעד מבהיר שמהות התגובה היא לא תמיד להיות ... גם השאלה האם עדיף להילחם או לוותר. הדוגמאות מציינות את החשיבות בהבנה מתי כדאי להילחם ומתי כדאי להימנע מכך. ילד המגיב לאלימות עם אגרסיביות, יכול להיתקל במצבים שבהם התגובה הזו לא תהיה מועילה ותחמיר את המצב. חשוב להבין, האם ... דורשת שיקול דעת עצמאי, וההחלטות לא תמיד ניתנות להכרעה מראש. אליעד מבהיר כי יש המון דינמיקה במצבים כאלו, ואם ילד מתמודד עם אלימות, לא תמיד הדרך בה יבחר להתמודד תהיה נכונה לגמרי או טהורה. האם תגובה לאלימות בהכרח תגרום לתוצאה גרועה יותר? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? האם תמיד כדאי להילחם או לוותר? מהו תהליך העידום? האם צריך לשתוק אל מול ביזוי? האם יש פתרון חד ...

חקר השפה, אבולוציה של השפה, איך נוצרה השפה? איך תינוק לומד לדבר? ללמוד שפה, איך המוח מעבד שפה? לינגוויסטיקה, סמנטיקה, רכישת שפה, פסיכובלשנות, איך נוצרת שפה? איך נוצרות השפות?

סמכות הורית והצבת גבולות לילדים, הגבלת מהירות, להציב גבולות לילדים, כל המוסיף גורע, יחסי הורים וילדים, לקבוע גבולות ברורים, לחנך ילדים, בעיות התנהגות אצל ילדים, גבולות בחינוך ילדים למה חשוב להציב גבולות ברורים לילדים? אליעד כהן הסביר כי הצבת גבולות ברורים לילדים היא אחת מהפעולות החשובות ביותר לשמירה על סמכות הורית אפקטיבית. גבולות ברורים מאפשרים לילדים להבין מה מצופה מהם, מונעים בלבול, ותורמים לכך שהילדים יכבדו את הסמכות ההורית לאורך זמן. מנגד, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים עלולה להוביל למצב שבו הילדים מזלזלים בגבולות, וכתוצאה מכך מזלזלים גם בסמכות ההורים. אליעד הדגיש כי ההורים צריכים להיות ברורים מאוד לגבי מה שהם רוצים מהילדים שלהם. הוא נתן דוגמה להורה שרוצה שילדו יגיע ללימודים בזמן, וציין כי חשוב לקבוע גבול חד וברור כמו אתה חייב להגיע ללימודים בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק את הגבול, מזהה שהוא רופף, ומתחיל לזלזל גם בגבולות נוספים שהוצבו לו. לדוגמה, אם הורה אמר לילד להגיע בשמונה ללימודים אבל לא מוכן לנקוט בפעולות ממשיות במקרה של איחור, הילד ילמד שהגבול הזה לא מחייב, ובפעם הבאה הוא יפר גם אותו וגם גבולות נוספים. הדבר דומה לדוגמה מעולם החוקים ... אם הגבלת המהירות אינה מחייבת וברורה, הנהגים יפרו אותה, ובסופו של דבר יתרגלו לזלזל בכל חוקי התנועה. כך גם ילדים - כשהגבולות אינם מוחלטים וברורים, הם מאבדים את המשמעות שלהם, והילד מפסיק להתייחס אליהם ברצינות. איך הצבת גבולות משפיעה על מערכת היחסים בין הורים לילדים? אליעד ציין כי האופן שבו ההורה מציב גבולות משפיע משמעותית על איכות היחסים שלו עם הילד. גבולות ברורים ועקביים מחזקים את הסמכות של ההורה ואת הכבוד שהילד רוחש כלפיו. לעומת זאת, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים מובילה לחוסר כבוד ולערעור של סמכות ההורה. לכן חשוב ... הגבולות שעליהם הוא מוכן להיאבק, ועל אילו גבולות הוא לא מתכוון להתעקש. מהי המשמעות של מחויב ואפשרי בהצבת גבולות לילדים? אליעד הסביר כי יש להבדיל בין גבולות מחויבים, שההורה מוכן לעמוד עליהם בכל מחיר, לבין גבולות אפשריים, שההורה רוצה אותם, אך לא יהיה מוכן להיאבק עליהם. גבולות מחויבים צריכים להיות מוצגים לילדים כבלתי ניתנים לערעור. לעומת זאת, גבולות אפשריים הם בגדר המלצה בלבד. אם ההורה יערבב בין שני הסוגים ויציג גבול אפשרי כמחויב, הוא יפגע בסמכות שלו ובסופו של דבר יגרום לילד לזלזל גם בגבולות המחויבים. איך להימנע מטעויות נפוצות בהצבת גבולות? אחת הטעויות שאליעד הציג היא התופעה של כל המוסיף ... שיוסיף גבולות ודרישות, כך יהיה קל יותר להשיג את מטרתו. אך בפועל, הוספת גבולות רבים מדי יוצרת בלבול אצל הילד, שמפסיק להבחין בין דרישות משמעותיות לדרישות לא משמעותיות, מה שמוביל לאי - ציות כללי. לכן, על ההורים להימנע מהצבת דרישות מיותרות, ולהגדיר מראש רק את הגבולות החיוניים שהם מוכנים להתעקש עליהם. מה עושים כשהילד לא מקשיב לגבולות? כאשר הילד לא מקשיב, ההורה צריך לבדוק מחדש את עצמו. פעמים רבות הבעיה היא לא אצל הילד אלא אצל ההורה שהציב את הגבולות בצורה לא עקבית או לא מחויבת. אליעד הציע להורים להסתכל פנימה ולשאול את ... התשובה היא לא, עדיף בכלל לא להציב את הגבול, או לפחות להציג אותו כאפשרי ולא מחויב. לדוגמה, הורה שרוצה שהילד ישטוף כלים אבל בעצמו לא בטוח בחשיבות הדבר, צריך להגדיר גבול אחר, כגון: אני רוצה שתתרום לבית ותעזור לי. במקרה כזה, ההורה יכול להציע לילד דרכים שונות לעזור, במקום להתעקש רק על שטיפת הכלים. כך ההורה שומר על אמינותו ומונע מעצמו להיכנס לקונפליקט מיותר עם הילד. איך להציג גבולות כדי למנוע בעיות התנהגות אצל ילדים? אליעד הדגיש כי יש חשיבות רבה לכך שהגבולות יוצגו בצורה חד - משמעית וברורה. כאשר הגבול ברור ומוגדר מראש כמחויב, הילד יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, הדבר ייצור אצל הילד תחושה של אי - עקביות וחוסר רצינות, מה שיגרום לבעיות התנהגות נוספות בעתיד. לדוגמה, אם ההורה מציב גבול כמו אסור לך לאחר לבית הספר, הוא חייב להיות מוכן לנקוט צעדים אם הילד מאחר. אם ההורה לא מתכוון לנקוט צעדים, עדיף לא להציג זאת כגבול מחויב. מה הקשר בין גבולות לחינוך ילדים מוצלח? אליעד סיכם כי גבולות ברורים ועקביים הם הבסיס לסמכות הורית ולחינוך ילדים מוצלח. ההורה צריך להבין היטב את מטרותיו, להגדיר רק גבולות מחויבים שחשובים באמת, ולשמור על עקביות באופן שבו הוא מציג ואוכף את הגבולות. בדרך זו, הילדים לומדים לכבד את ההורה ואת הכללים שהוא מציב, ומערכת היחסים בין ההורים לילדים הופכת בריאה ואפקטיבית יותר. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים איך להציב גבולות ברורים לילדים מבלי לשבור את סמכות ... ללא צורך, הילד עלול לא להקשיב ולהתבלבל בין מה שחשוב לבין מה שלא חשוב. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים

לשכנע אנשים, NLP, חינוך ילדים, הפסקת עישון, דיאטה, לרדת במשקל, הנעת אנשים, להפסיק לעשן, ירידה במשקל, לשתול מחשבות, להניע עובדים, לנהל עובדים, שכנוע אנשים, ... טיפוס שמרגיש שכל דבר חייב להיות מחויב, בעוד שהאם מחשיבה את הכל כאפשרי. האב, לדוגמה, מאשים את אשתו בגידול ילד שאינו מצליח בעיניו. הוא טוען שהילד ייצא חסר ערך כי הם לא הקפידו על כל דבר ובכך יגרמו לו להתעקש על המשימות. אך אליעד כהן ... טיפוס שמרגיש שכל דבר חייב להיות מחויב, בעוד שהאם מחשיבה את הכל כאפשרי. האב, לדוגמה, מאשים את אשתו בגידול ילד שאינו מצליח בעיניו. הוא טוען שהילד ייצא חסר ערך כי הם לא הקפידו על כל דבר ובכך יגרמו לו להתעקש על המשימות. אך אליעד כהן ... דווקא משיג את הפעולה ההפוכה. אני אספר לכם סיפור לדוגמה נגיד שבא בן אדם ויושב איזה זוג ומדברים על הילדות שלהם, בסדר ואז יש להם שמה שני קצוות האבא הוא טיפוס שהכל אצלו מחויב, האמא היא טיפוס שהכל אצלה ... כן, ואז הבן זוג הזה אומר לאשתו, אומר לה תקשיבי את יודעת מה טוב בגישה שלך שבעוד שבע שנים שהילד שלנו יהיה כלום, אני אגיד לך אתה רואה למה הוא כלום? בגלל שאת שום דבר לא התעקשת איתו כי ... אמרתי לו רגע אבל זה גם יכול להיות הפוך בעוד שבע שנים היא תוכל להגיד לך אתה יודע למה הילד יצא כזה בטלן? בגלל שאמרת לו שהכל מחויב, לא אמרתי בשפה הזאת במילים אחרות כאילו, אדרבא בגלל שכל דבר ... זה. לדוגמה אם נגיד או במקרה הספציפי הזה, נגיד אתה יודע שיש מישהו שהוא מאוד רוצה להרגיש שהוא, נגיד ילד שאתה יודע מה הוא רוצה להרגיש שהוא בוגר, עכשיו אם אתה רוצה נגיד שהוא לא יעשה את השיעורים תשפיל ...

להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. ... אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו ילד, שהיא חוויה בלתי תלויה במטרה. איך אפשר להגיע למצב שבו נהנים כמו ילד? אליעד מציע שדרך אחת היא להבין את החוויה של הילד, ללא הצורך להגיע למטרה או להספיק משהו. הדרך השנייה היא להסתכל על המשחק עם משקפיים של ילד ולהתמקד בהנאה ובחוויות שולי המטרה, ולא בהשגת תוצאה. איך להיות כמו ילד במשחקים כשיש לך מטרות בוגרות? כדי לחוות את המשחקים כמו ילד, אליעד מציין שצריך להיות מסוגלים להתמקד בתהליך עצמו, בלי להתחשב בתוצאה או במטרה רחוקה. כל ניסיון לפתח את היכולת להתרכז בהנאה שבתהליך ולא בתוצאה הוא הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? בהרצאה זו, אליעד מדבר על הצורך להשתחרר רגשית ולהרגיש חופשי כמו ילד. ... הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות

... גם אני שואל את זה. עכשיו אפשר להגיד שרע לו באיזשהו מקום, אפשר להגיד שבצבא היה לו פוסט טראומה, בילדות הרביצו לו, לא משנה מה כל אחד והסיפורים שלו. העניין הוא שהוא נמצא עכשיו במצב של לחץ, מה הכוונה ...

... לפעמים לא מצליח? לא תמיד טיפול שטחי יספיק. אליעד מסביר שבחלק מהמקרים, הפחדים קשורים לטראומות עבר, כמו חוויות טראומטיות מילדות. לדוגמה, אם אדם מפחד לטוס, הפחד יכול להיות קשור לזיכרון מוקדם שבו הוא חווה סיטואציה של פחד בילדות, כמו להישאר סגור בחדר. במקרים כאלה, חשוב להתרכז לא רק בפחד הנוכחי אלא גם בזיכרונות או חוויות ישנות שעשויות ... המרצה מתאר מקרים בהם הטיפול הפשטני לא מספיק כדי להתמודד עם הפחד. לעיתים הפחד טמון בזיכרונות מוקדמים, כמו טראומה מילדות, ואפילו אם אדם מקבל טיפול על פני השטח, עדיין ייתכן שהפחד יתעורר מחדש. לדוגמה, במקרים של פחד מטיסה, המחשבה ... עשויה להזכיר למטופל תחושות שהיו לו בעבר, כמו פחד או חוויות לא נעימות, למשל סיטואציה בה היה סגור בחדר כילד. טיפול כזה מצריך התמקדות לא רק בטיפול בפחד הנוכחי, אלא גם בטיפול בזיכרונות או חוויות שהיו קשורות לפחד הזה. ...

חינוך ילדים, איך לטפל בילדים? טיפול בילדים, איך להבין ילדים? להיות מאמן אישי, ללמוד לטפל באנשים, איך לעזור לאנשים? הילד הפנימי, השתקפות עצמית, להתמודד עם חוסר אונים, להתמודד עם שעמום איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו למעשה עוזרים לעצמנו. הקשר בין החינוך של ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ילדים יכולים להרגיש משעממים או חסרי עניין בפעילויות שמבוגר מציע להם, בעיקר כאשר הילד לא רואה את הקשר שלהן אליו. גם מבוגרים יכולים להרגיש שעמום אם הפעולה אינה מחוברת אליהם או לא מספקת תועלת פנימית. למשל, אם הילד לא מוצא את הערך בלימוד מסוים או בשיחה עם ההורה, הוא יתחיל להרגיש שהדברים לא מובילים למקום כלשהו. ההבנה ... פעולה כלשהי מתחברים אליו באופן אישי, הוא יוכל גם להימנע משעמום. ברגע שהמבוגר מתחבר לנושא, יוכל גם להוביל את הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה השתקפות של הילד הפנימי שלנו. איך מתמודדים עם חוסר אונים מול ילדים? חוסר אונים במקרים כאלה נובע בדרך כלל מחוסר הבנה של הילד או חוסר יכולת לתקשר איתו בצורה נכונה. אחד הדברים שעלה במהלך השיחה היה שמי שאינו מצליח להסתדר עם הילדים שלו, כנראה שיש לו קונפליקטים פנימיים שלא פתור בתוכו. החוסר אונים שלנו מול הילד קשור למקום בתוכנו שבו אנו מרגישים חסרי אונים בעצמנו. ברגע שנבין את המקור הפנימי של החוסר אונים שלנו, נוכל ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו ... ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ... הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים

בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...

... - הכרתית באמצעות דוגמאות מחיי היום - יום, בלי שהאדם ירגיש שהמסר מכוון אליו במפורש. לדוגמה, אם רוצים לגרום לילד להרגיש צורך להיות עצמאי ויציב, אפשר לעסוק סביבו בשיחות על יציבות פיזית, כמו עציץ שצריך לעמוד יציב או כוס שעלולה ליפול. באופן זה הילד מפנים, בתת - מודע שלו, את חשיבות היציבות. חשוב להקפיד על מינון נכון, כי אם מדגישים יתר על המידה, ... המחשבה מסייעת בכל תחומי החיים? אליעד מדגיש כי הבנה עמוקה של המנגנון המחשבתי מאפשרת ליישם אותה בכל התחומים: שכנוע, חינוך ילדים, ותקשורת בין - אישית. הוא מביא דוגמה מעשית של ילד המסרב לאכול ירקות, ומסביר שאם מבינים לעומק מדוע הילד מתנגד ואיך איזון נכון בין גישה רכה וקשוחה משפיע, ניתן להצליח במקום שטכניקות שטחיות עלולות להיכשל. אדם שמבין את ... או עקיפים. במקום לומר למישהו במפורש תחשוב ככה וככה, משתמשים בדימויים ודוגמאות מהמציאות היומיומית. לדוגמה, אם רוצים לחזק אצל הילד את התחושה שהוא צריך להיות יציב ולא להסתמך יותר מדי על אחרים, מדברים איתו כל הזמן על עציץ שצריך ... טובה, ובסופו של דבר עשוי לאמץ את המסר לגבי עצמו. אולם חשוב לעשות זאת במינון נכון, כי אם מגזימים, הילד עלול לפתח התנגדות ולהעדיף דווקא את ההפך. דוגמה נוספת היא הרצון שמישהו יאהב אותנו בזכות כך שאנו מעניינים. אם ... בכל תחומי החיים? הגישה המעמיקה גורסת שהבנה יסודית של המבנה המחשבתי מאפשרת להשליך על כל תחום אחר - שכנוע, חינוך ילדים, תקשורת בינאישית ועוד. לדוגמה, כאשר ילד לא רוצה לאכול ירקות, אפשר להפעיל מגוון טכניקות, אך אם מבינים באמת מדוע הוא מתנגד ואיך ניתן לשלב את ... אתה יודע לתמרן בין הדברים. כי כל עצה שנותנים לאדם יש בה חיסרון, כל עצה יש בה חיסרון. נגיד שהילד לא רוצה לאכול ירקות, נניח, והבן אדם יבוא ויתן לך עצה. גם אם העצה נכונה יש בה חיסרון. זאת ... עקיפה לתת מודע בלי שהוא ידע בכלל שהגעת לשם? בצורה שממש שאין לו מושג. לדוגמה, נגיד שאתה רוצה נגיד שהילד שלך יותר יסמוך על עצמו פחות יסמוך על אחרים, נניח ואתה לא רוצה להגיד לו את זה בצורה ישירה, ... צריך להיות מחויב ויציב. אז הוא אומר גם אני רוצה להיות מחויב. אני אתן דוגמה, נניח ואתה רוצה לגרום לילד שלך לחשוב שלסמוך על אחרים זה רע והוא צריך להתחיל לסמוך על עצמו, אתה לא רוצה נגיד להגיד לו ...