... הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים , איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא קודם כל לברר את העובדות בצורה ברורה. אליעד כהן מסביר שתגובה נכונה של הורים במקרה שהילד טוען כי הרביצו לו בגן, בבית או במסגרת המשפחתית, חייבת להתחיל קודם כל בלברר את העובדות בצורה מדויקת. אין טעם לתת פתרון לפני שמוודאים מה בדיוק קרה. אם הילד מגיע הביתה ואומר הרביצו לי, צריך לשאול אותו מי הרביץ לך? למה הוא הרביץ לך? איך הוא הרביץ לך?. מה עושים אם הילד אומר הרביצו לי? כאשר הילד מגיע ומספר שהרביצו לו, למשל בגן או בין אחים בבית, חשוב להבין בדיוק מה קרה. לדוגמה, ילד אומר הגננת הרביצה לי או אבא מרביץ לי. אסור להניח מראש שהילד דובר אמת באופן מוחלט, כי ילדים לפעמים מפריזים או מגזימים במה שקרה. לכן יש לאמת את המקרה על ידי שאלות ברורות - מי הרביץ לך? איפה הרביצו לך? האם יש סימנים? מתי ואיך זה קרה? אליעד מדגים תרחיש שבו הילד אומר שאחיו הגדול הרביץ לו, וחשוב לא לשפוט מיד, אלא לברר עד כמה באמת הייתה אלימות פיזית משמעותית. למה חשוב לא להיכנס לפאניקה כשילד מתלונן על אלימות? אליעד מסביר שההורה צריך לשמור על רוגע, כי לרוב ילדים מגזימים בתיאור האירוע. אם ההורה נכנס ללחץ או לפאניקה, הילד עלול להרגיש שהמצב באמת גרוע, וזה יכול ליצור אצלו טראומה או לחץ נוסף. לדוגמה, הילד יכול להיות במצב שבו רק ליטפו אותו קלות, אך הוא טוען בבכי ובהיסטריה הרביצו לי!. אם ההורה ייבהל ויראה תגובה דרמטית, זה יחזק את תחושת הילד שאכן קרה לו משהו נורא, ובכך רק יחריף את המצב הרגשי שלו. לכן, חשוב קודם כל להרגיע את הילד, לנשום עמוק, ולשדר לו שהדבר הוא לא בהכרח כה חמור, לפני שממשיכים לטפל בבעיה עצמה. איך לטפל במצב שבו אכן הרביצו לילד? במצב שבו הילד באמת חווה אלימות, ההורה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: למנוע את האלימות עצמה ולוודא שלא יחזור עליה שוב. לעזור לילד לא להפוך את האירוע לדרמה מוגזמת. לדוגמה, כאשר ילד רץ לכביש וסבתא תופסת אותו בכוח, הוא עלול לצעוק שהיא מרביצה לו, למרות שהכוונה שלה הייתה להגן עליו מסכנה. כאן, אם ההורה ייקח את תלונת הילד ברצינות מוחלטת ולא יברר את העובדות, הילד עלול לקבל מסר מוטעה ולהפוך לפרוע או לאחוז בגישה של אסור לאף אחד לגעת בי. בנוסף, הילד ילמד לנצל את המצב לרעה בעתיד כדי לנקום או להשיג את מטרותיו האישיות, באמירה הרביצו לי גם כשזה לא נכון. האם הילד תמיד מגזים כשהוא מתלונן? אליעד כהן מדגיש שברוב המקרים, ה

... אם ישנה ציפייה שבן הזוג יעזור לשלוח את הילדים לבית הספר בבוקר, יש לשוחח על כך בצורה גלויה ולהחליט במשותף האם זו אחריות ... למה בדיוק הוא מתכוון. אליעד מביא כדוגמה ילד שמבקש עזרה בנעילת נעליים ואמו אומרת לו תסתדר לבד, הילד יכול לחשוב בטעות שהאם נטשה אותו, למרות שהאם התכוונה רק לנושא הספציפי הזה ולא ... אם אדם מצפה שבן הזוג יעזור לו לשלוח את הילדים לבית הספר כל בוקר, מהו התפקיד שהצד השני אמור למלא? האם זה עליהם לשתף ... אהבה צריך להיות איזה משהו. אליעד: יש לך ילדים, בשביל מה צריך את זה אבל אם טוב לך בלעדיו למה את צריכה את זה בכלל. ש: לא ... רוצה שבעלי כל בוקר יעזור לי לשלוח את הילדים לבית הספר האם זה אני אמורה לקחת את האחריות שאני אחראית או שהוא אחראי או ... נכון, אני אתן לך דוגמה נגיד שאת אומרת לילדה שלך את אומרת לה תסתדרי לבד היא אומרת לך תעזרי מה היא אומרת לך תעזרי לי מה ... אדם נגיד לדוגמה מפחד ינטשו אותו נגיד שהילדה שלך מפחדת שינטשו אותה אז איך שאת אומרת לה תסתדרי לבד היא ישר מדמיינת כאילו ... הוא כבר חושב שהולכים לפטר אותו אז איך שהילדה שלך שומעת את המשפט את המשפט תסתדרי לבד אני לא יכולה לעזור לך היא ישר שומעת את ... הרי תעשי חשבון כמה דברים את עושה בשביל הילדה שלך במשך היום אלף נכון את אפילו לא סופרת בכלל את מה שאת עושה אבל את חושבת שהיא ... נכון כשאת הולכת לעבודה בבוקר בשביל הילדים כשאת עושה את זה בשביל הילדים חצי מהדברים שאת עושה ביומיום זה בשביל הילדים, את חושבת שהם יודעים מה עשית בשבילם את כל הדברים האלה ורק את הנעליים לא ...

... לפחד מדמות שיש לה לפחות צורה או תמונה, מאשר מישות מופשטת לחלוטין. הסיבה לכך שאותו אדם בכל זאת מפחד מאלוהים קשורה לדעתו של אליעד לכך שייתכן שבילדותו האדם ספג רעיונות או אמונות שנטמעו בתת - מודע שלו. למשל, אם בילדותו אביו סיפר לו על עונשים של אלוהים, או שהוא ספג מסרים חברתיים או תרבותיים הקשורים באמונה, גם אם בצורה לא מודעת, זה יכול להמשיך להשפיע עליו לאורך שנים. כך, הפחד ...

... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים ... ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך ... היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ההורים. כלומר, המטפל מגדיר את המסגרת כך: אני נמצאת כאן בשעה מסוימת, מקבלת את התשלום על הזמינות שלי, בין אם הילד נכנס או לא נכנס, זה עניין של ההורים ולא שלי. בגישה זו, אם הילד אינו נכנס, המטפל יושב עם ההורים ועובד איתם כדי להבין כיצד לגרום לילד להיכנס. המטפל לא חייב לחוות זאת כבעיה שלו באופן אישי, אלא להבין שהאחריות היא של ההורים, ולנסות לסייע להם לעזור לילד. הגישה השנייה היא להכיר בכך שזו כן האחריות של המטפל, אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש ... כדי להימנע מאכזבה או לחץ מצד ההורים לגבי התוצאות. אליעד נותן דוגמה מאוד ברורה: ייתכן שבמשך 20 פגישות ראשונות כל מה שיעשה המטפל יהיה לשחק כדורגל עם הילד, בלי לראות שום שיפור. זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ... רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות את זה ככישלון, אפשר פשוט להעביר את הטיפול אל הילד, לרכב עצמו, בלי לחייב אותו להיכנס פנימה. חשוב שהמטפל יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול ... הוא מציע לשאול שאלות מכוונות שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD ...

... לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של ... אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים ... אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית. כל התהליך חייב להיות מבוסס על הכרות טובה עם הילד, הבנת הרגישויות שלו, ההעדפות שלו, והתגובות האופייניות לו במצבים שונים. האם עונש חייב להיות פיזי? אליעד לא מתעקש ...

... אותם. אליעד: עכשיו בא נגיד שאחד מעניין אותו x והשני מעניין אותו Y עכשיו אז מה האמת האמת היא שבן אדם יכול להגיד תקשיב אותי מעניין זה אותך מעניין זה אנחנו פה בשביל הילדים ולכן נישאר ביחד למרות שאין לנו תחומי עניין ביחד זאת אפשרות אחת, אפשרות שנייה אותי מעניין ...

... - לעלות אל המודע. שאלות אלו היו קיימות בתת - מודע של האדם מילדותו, אך הן הודחקו כי הסביבה אמרה לו לא לשאול שאלות כאלה. כאשר האדם משתמש בסמים, השאלות עולות באופן בלתי מבוקר ומייצרות ... איך סמים מעלים שאלות ופחדים שהיו מודחקים? כאשר האדם היה ילד קטן, הוא שאל שאלות בסיסיות על המציאות, כמו: מי אני?, מה זאת התודעה שלי?, האם יש לי בחירה חופשית?, מאיפה באים הרצונות ... עמוקות ופילוסופיות. רוב האנשים הפסיקו לשאול שאלות כאלה בילדות, כי המבוגרים אמרו להם לא לשאול, וכך השאלות נשארו מודחקות בתת המודע. כאשר האדם משתמש בסמים, המחסומים הרגילים שלו ... שבעקבות זה קופצות להם שאלות שאלות שהיו להם כאשר הם היו ילדים קטנים והם הדחיקו אותם בן אדם כשהוא היה ילד קטן הוא שאל מתישהו את כל השאלות אלא מה אמרו לו אל תשאל למה אל תשאל מי והוא הפסיק לשאול אוקי מפה לשם משם לפה בן אדם ...

... של החבר שלי הוא אויב שלי נכון זה עובד ככה אם אתה אוהב מישהו יש לך ילד ואתה אוהב אותו ומישהו שונא אותו מישהו מתנכל לילד שלך אתה תאהב את ההוא שמתנכל לילד שלך או תשנא אותו, אם יש לך ילד והילד שלך יש לו חבר הכי טוב שממש עושה אותו הילד שלך מת עליו זה יגרום לך לאהוב אותו נכון, עכשיו אם אתה יש לך תחביב ואשתך נגיד שונאת את התחביב הזה יש לך תחביב ואשתך שונאת אותו בא נראה איך זה משפיע עליך ואיך זה משפיע ... מוותר עליך בשבילו. ולכן אתה לא חייב עכשיו להעריץ את החבר הזה אם יש לך ילד שהילד השתגע התחיל להאמין נגיד באלוהים אתה לא חייב להעריץ את האלוהים שלו אבל מצד שני אתה גם אל תראה לו שאתה שונא את האלוהים שלו מה שאתה צריך לעשות זה אתה צריך להיות חבר ...

... השאלה הראשונה והחשובה שצריך לשאול היא: מה גורם לאדם להעדיף להיות עצלן? העצלנות אינה משהו שקיים סתם, אלא היא תמיד מבטאת בחירה מודעת או לא מודעת של האדם. אליעד מדגים זאת דרך ילד שמתעצל לעשות שיעורי בית. כשאומרים לו אתה ...

... לעיתים, בחורה יכולה להימשך לגבר כי הוא מזכיר לה את אביה - אפילו אם הקשר עם אביה היה שלילי. זה נובע מכך שהיא מחפשת לפתור חסרונות פנימיים או טראומות ילדות דרך הזוגיות. לכן, כדי לגרום לה לרצות אותך, עליך להבין לעומק איזה חסרונות היא מנסה ...