... מציאות של כאוס, בלבול ומשבר תמידי, כדי לשלוט באזרחים, להגביל הפגנות נגדו ולהסיט את דעת הציבור מנושאים רגישים כמו חקירות שחיתות ופרשות כמו פרשת הצוללות. כך כל החלטה שנראית לא הגיונית לציבור, למעשה הגיונית מאוד אם בוחנים אותה לפי ...

... הוא הפרעה בשטף הדיבור שיכולה להופיע אצל אנשים שונים בסיטואציות שונות, כמו נאומים בפני קהל, דייטים, ראיונות עבודה, ואפילו חקירת משטרה. קיימים שלושה סוגים מרכזיים של גמגום: גמגום פיזיולוגי: אדם שסובל מבעיה פיזית או נוירולוגית כמו פגיעה בלשון, בלסת ... גמגום הוא תופעה שמתבטאת בהפרעה בשטף הדיבור. ישנם אנשים שמגמגמים תמיד, בעוד שאחרים מגמגמים רק בסיטואציות מסוימות כמו נאומים, חקירות משטרה, דייטים, ראיון עבודה או בעת עמידה מול קהל. הגמגום יכול להיות קל וחולף, אך במקרים אחרים הוא יכול ...

... מקבל החלטות? מה השיקולים של ביבי? מה האינטרסים של ביבי? מה עובר לביבי בראש? ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, משבר הקורונה

האם ככל שהאדם חוקר יותר את המחשבות הרעות שלו לעומק, ככה הם יותר נחלשות וככה הוא ירגיש פחות רע או יותר טוב? עד להיכן ולאיזה עומק צריכים לחקור, כדי שמחשבות רעות ייעלמו? האם אפשר להרגיש פחות רע דרך חקירה של מחשבות רעות? כמה עמוק צריך לחקור כדי שלא יכאב? מה המטרה של החקירה? האם צריך להגיע לסוף? האם אפשר לחשוב על מחשבה בלי מחשבה קודמת? איך הרע נעלם דרך החקירה? למה חקירת מחשבות מחלישה פחדים? האם יש סוף לחקירה פנימית? כמה עמוק לחקור? האם יהיה נכון לומר, שככל שהאדם חוקר יותר את המחשבות הרעות שלו לעומק, ככה הם יותר נחלשות וככה הוא ירגיש פחות רע או יותר טוב? עד להיכן ולאיזה עומק צריכים לחקור, כדי שמחשבות רעות ייעלמו? אז ברמת העיקרון, מי שיחקור עד הסוף של אין הבדל בין יש לאין, הוא יגיע לנקודת ה 0 ששם זה לא טוב ולא רע. אבל מה בעצם קורה בדרך? והיכן בדרך זה קורה? אז ברמת העיקרון, יתכן שהאדם יחקור מחשבה שעושה לו רע, ויהיה לו עוד יותר רע או פחות רע. ואין בכך חוקיות ברורה. יתכן גם שיהיה ... רק שלא מרגישים רע? זה כמובן עניין אחר בפני עצמו ויש בזה כל מיני אפשרויות. אז לאיזה עומק צריכים לחקור כדי לא להרגיש רע? תשובה: כמה שתרצה עד שיספיק לך לפי רצונך להחליש את התחושה הרעה שלך. זה יכול להיות קצת או הרבה או מה שתרצה, כרצונך החופשי. האם אפשר להרגיש טוב יותר באמצעות חקירת מחשבות רעות לעומק? אליעד כהן מתחיל את ההרצאה עם השאלה המרכזית: האם ככל שאדם מעמיק לחקור את מחשבותיו השליליות, התחושות הרעות ייחלשו והוא ירגיש טוב יותר? התשובה של אליעד לכך מורכבת וכוללת מספר רמות של הבנה. הוא מדגיש שהמטרה של חקירת המחשבות הרעות אינה בהכרח להגיע מיד לתחושת הקלה. לפעמים, חקירה עמוקה של מחשבה שלילית עשויה דווקא להגביר את התחושה הרעה בהתחלה. לדוגמה, אם אדם חוקר מדוע הוא מרגיש דחוי או מושפל, הוא עלול לגלות סיבות עמוקות וכואבות יותר כמו כי אימא שלי לא אהבה ... משמעות. בנקודה זו, כל ההגדרות של טוב או רע מתבטלות, ומשם נעלמות התחושות השליליות באופן מוחלט. לפי דבריו: ככל שתחקור יותר, הפחד יתחיל להיחלש באופן אוטומטי. עם זאת, הוא מבהיר שאין חוקיות אחת לגבי השלב שבו זה יקרה. כל ... השלילית מתפוגגת אינו מבטיח תחושה חיובית אוטומטית, אלא בעיקר מצב נייטרלי של אפס תחושות שליליות. עד איזה עומק צריך לחקור כדי להרגיש טוב? אליעד מציין שאין גבול חד - משמעי לשאלה כמה עמוק צריך לחקור. זהו עניין אישי לחלוטין שתלוי בצרכיו של האדם וברצונו להגיע לשחרור רגשי. אם אדם חוקר מעט וזה מספיק לו כדי להקל על הכאב - זה יהיה מספיק עבורו. אחרים יצטרכו לחקור הרבה יותר עמוק כדי לחוות את אותו שחרור רגשי. הוא מסכם זאת כך: כמה שתרצה, עד שיספיק לך לפי ... אלא פשוט להחליש בהדרגה את התחושות הרעות. הוא אומר באופן חד משמעי: אתה לא אמור להגיע לשום סוף. ככל שתחקור יותר, הפחד יתחיל להיחלש. הוא מדגיש את החשיבות של ההתמדה בחקירה ולא את הצורך בהגעה לנקודת יעד סופית ומדויקת. ... - מה קורה שם? אליעד נותן דוגמה מוחשית של בחורה שהחבר שלה נפרד ממנה והיא מרגישה רע. אם הבחורה חוקרת מדוע היא מרגישה רע, תחילה היא תגיד כי הוא עזב אותי. אם תחקור עוד, תגלה סיבות עמוקות יותר כמו כי הוא מזכיר לי שאימא שלי לא אהבה אותי. כך, חקירה לעומק יכולה ... שבה קיללו אותו והוא מרגיש רע מאוד. אליעד מנחה אותו לשאול למה זה גורם לי להרגיש רע? ואם ימשיך לחקור, הוא עשוי להבין שזה נוגע לפחד עמוק יותר, כמו להרגיש שאני אפס או שאין טעם לחיים. אך ככל שהחקירה ... לשאלות שאין להן תשובה, ובאותו רגע הפירושים שהוא נתן למציאות מתבטלים, ומשמעות הרוע נעלמת. אליעד מבהיר זאת כך: אם תחקור עד הסוף, אז בוודאות של מאה אחוז - תגיע לסוף של אין הבדל בין יש לאין, ואז הרע נעלם. ... למצב רגשי של שחרור פנימי עמוק, ללא תלות בשינוי מעשי של נסיבות חייו. איך להפחית תחושות רעות? עד כמה לחקור מחשבות שליליות? למה חקירת מחשבות מחלישה פחדים? האם יש סוף לחקירה פנימית? איך מחשבה יוצרת רגש שלילי? מה המשמעות ... טוב לרע? האם אפשר להרגיש פחות רע דרך חקירה של מחשבות רעות? השיחה מתחילה בשאלה כללית: האם ככל שהאדם חוקר יותר את המחשבות הרעות שלו לעומק, כך התחושות הרעות שלו ייחלשו? והתשובה שאליעד נותן, כוללת כמה שכבות של הבנה. מה קורה כשחוקרים מחשבה רעה לעומק? אליעד מסביר שכאשר חוקרים מחשבה שעושה רע, לא בהכרח נהיה פחות רע מיד. לפעמים, להיפך - ככל שחוקרים את המחשבה, זה אפילו יכול להחמיר את ההרגשה הרעה. אך מה שכן מובטח, הוא שככל שמעמיקים לתוך החקירה - ... כלום, וזה מצב אחר לגמרי. הוא מחדד את ההבדל בין תחושת טוב לבין תחושת לא רע. כמה עמוק צריך לחקור כדי שלא יכאב? לדברי אליעד: כמה שתרצה עד שיספיק לך לפי רצונך להחליש את התחושה הרעה שלך. כלומר, אין כלל אחיד - כל אדם, לפי כמה שהוא רוצה לחקור, יגיע לעומק אחר של פתרון. יש אנשים שהחקירה המועטה תספיק להם כדי להירגע, ויש כאלה שיצטרכו להעמיק הרבה יותר ... להגיע לסוף, אלא להחליש את הפחד או את התחושה הרעה. הוא אומר: אתה לא אמור להגיע לשום סוף. ככל שתחקור יותר, הפחד יתחיל להיחלש באופן אוטומטי. דוגמה מחיי היומיום - בחורה שנפרדו ממנה דוגמה שנותן אליעד עוסקת בבחורה שנפרדו ממנה והיא מרגישה רע. אם היא תתחיל לחקור למה רע לה, היא תגיד - כי הוא עזב אותי. ואם תחקור עוד, תגיד - כי הוא מזכיר לי את אמא שלי שגם לא אהבה אותי. כלומר, ככל שמעמיקים, אפשר להגיע ... הגעתי להבנה עמוקה יותר. האם אפשר לדעת מראש מה יקרה בעקבות החקירה? אליעד מדגיש שאין חוקיות אחת. לפעמים ככל שחוקרים, דווקא נהיה רע יותר, לפעמים פחות. אבל ככל שמתמידים, מתקרבים לנקודה שבה הפירושים מתפוררים. לדוגמה: אם תתמיד בלחקור - יהיה לך פחות פחד. מה הדוגמה של הפחד מהקללה? אדם מתאר שחבר קילל אותו, והוא הרגיש נורא. אליעד ... של אין הבדל בין יש לאין. מה ההבדל בין חקירה לתיקון? חשוב להבין שהמטרה איננה לפתור את הבעיה אלא לחקור אותה. זה לא תיקון במובן המעשי של שינוי המציאות, אלא חקירה שמובילה לשחרור רגשי פנימי. האם זה כמו תחום ...

חקירת הרצון והמציאות, להטיל ספק במציאות, להטיל ספק ברצון, איך לחקור את המציאות? איך לחקור את הרצון? מהי חקירת הרצון? מהי חקירת המציאות? איך חקירת הרצון מובילה לחקירת המציאות? ניתוח חקירה עצמית, מודעות עצמית מהי חקירת הרצון וכיצד היא קשורה לחקירת המציאות? חקירת הרצון וחקירת המציאות הן שתי פעולות שמובילות אחת אל השנייה ומשפיעות זו על זו באופן הדדי. אליעד כהן מסביר כי כאשר ... בין הרצון לבין המציאות שהוא חווה. קונפליקט זה יוצר תחושה של סבל, וכדי להשתחרר ממנה, אפשר לבחור בשתי גישות חקירה שונות: חקירת המציאות - בירור עובדות והאם הן תואמות לתפיסת המציאות של האדם. חקירת הרצון - בירור הסיבות שמובילות את האדם לרצות או לא לרצות דבר מסוים. לדוגמה, אדם מרגיש רע כי הוא רוצה שיאהבו אותו, אך המציאות שהוא תופס היא שלא אוהבים אותו מספיק. ניתן לבחור לחקור את המציאות ולשאול שאלות כמו האם באמת אוהבים אותי? או מי אוהב אותי ולמה? מנגד, אפשר לחקור את הרצון ולשאול למה בכלל אכפת לי שאוהבים אותי או לא? או למה חשוב לי לאהוב את עצמי או שיאהבו אותי?. איך חוקרים את הרצון? חקירת הרצון מתבצעת על ידי שאילת שאלות המבררות מדוע הרצון הזה בכלל קיים. למשל, אדם שרוצה שיאהבו אותו אומר שהסיבה לכך היא שאם לא יאהבו אותו, הוא לא יאהב את עצמו. החקירה לא עוצרת כאן אלא מתקדמת לעומק ושואלת למה חשוב לי לאהוב את עצמי? או האם באמת אי אפשר לאהוב את עצמי אם אחרים לא אוהבים אותי?. חקירת הרצון תמיד מובילה להסתעפות של שאלות נוספות, שכל אחת מהן מבררת את השורש העמוק יותר של אותו רצון. איך חוקרים את המציאות? חקירת המציאות היא התהליך שבו אדם בודק את האמיתות של תפיסותיו. אדם טוען שהוא מרגיש רע כי הוא לבד, ולכן אין משמעות לחייו. חקירת המציאות שואלת האם באמת אם אתה לבד אין משמעות לחיים?, האם זו עובדה מוחלטת או פרשנות שלך?. אליעד מסביר כי חקירת המציאות היא תהליך שבו האדם בודק עד כמה התפיסות שלו על המציאות אכן נכונות או שהן רק פרשנויות מוטעות. איך חקירת הרצון מובילה לחקירת המציאות ולהפך? אליעד כהן מדגיש שכל חקירת רצון תמיד תוביל בסופו של דבר לחקירת מציאות וכל חקירת מציאות תוביל לחקירת הרצון. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני לא רוצה להיות לבד, חקירת הרצון תתחיל בשאלה למה אני לא רוצה להיות לבד?. כשהוא עונה כי אין לי משמעות לחיים, החקירה עוברת לחקירת המציאות בשאלה האם באמת אין משמעות לחיים כאשר אני לבד? או מה משמעות בכלל?. לאחר שהחקירה הזו מתבצעת, שוב חוזרים לחקור את הרצון עם שאלות חדשות. כך מתקיימת תנועה מתמדת בין שתי החקירות, שבסופן האדם יכול להגיע לשחרור מקונפליקטים פנימיים וסבל. מהי סיבתיות ואיך היא משתלבת בחקירה? אליעד כהן מזכיר מושג נוסף שנקרא סיבתיות. סיבתיות מתייחסת לבירור האם סיבה מסוימת בהכרח מחייבת תוצאה מסוימת. לדוגמה, אדם שחושב שאם אני לבד, אין לי משמעות, בוחן את הקשר בין להיות לבד לבין חוסר משמעות. החקירה בודקת אם הקשר הזה אכן מחויב או שמא הוא רק אפשרי או בכלל שגוי. כאשר האדם מזהה שקשר סיבתי ... פחד מבדידות וזוגיות אדם שאומר אני לא רוצה להיות לבד, כי אם אהיה לבד לא תהיה לי משמעות, צריך לחקור את שתי ההנחות הללו. החקירה שואלת גם האם באמת לא תהיה לך משמעות אם תהיה לבד? וגם אז מה ... מהן. כשאדם מבין לעומק מדוע הוא רוצה משהו, הוא יכול להתחיל לראות את המציאות בצורה חדשה ומדויקת יותר. איך לחקור את הרצון? מהי חקירת המציאות? כיצד להטיל ספק במציאות? איך הרצון משפיע על המציאות? מהי מודעות עצמית אמיתית?

האם אפשר לגלות את הסיבה של רצון בלי לחקור את הרצון בצורה ישירה? איך לחקור רצון בלי לחקור אותו? איך להבין את הרצון בצורה עקיפה? איך לחקור רצון גם כשיש פחד לחקור את הרצון? מפחד לחקור למה אני מפחד למות, חקירת שורש הרצון האם אפשר לחקור רצון בלי לחקור אותו ישירות? אליעד כהן מציג בהרצאתו שאלה מרכזית שעוסקת בחקירת רצון בצורה עקיפה: האם אפשר לגלות את הסיבה האמיתית והעמוקה של רצון מסוים, מבלי לחקור ישירות את הרצון עצמו? ההרצאה מתמקדת בעיקר בדוגמה של פחד למות, מצב שבו האדם רוצה להבין למה הוא מפחד למות, אך הפחד עצמו מונע ממנו לחקור את הנושא בצורה ישירה. מה המשמעות של חקירת רצון עקיפה? אליעד כהן מסביר את הרעיון של חקירת רצון עקיפה באמצעות דוגמה פשוטה וברורה: נניח שאדם מפחד לחקור את הפחד שלו למות. באופן טבעי, כדי להבין למה הוא מפחד למות, הוא אמור להיכנס לעומק הפחד הזה. אך ... כולל הפחד למות, וכך יוכל לגלות את הסיבה האמיתית מבלי להתמודד ישירות עם הרצון שהוא חושש ממנו. כיצד מתבצעת חקירה עקיפה של רצון? אליעד נותן הסבר מפורט כיצד מתבצעת חקירה עקיפה כזו, באמצעות חקירה של רצונות אחרים שהאדם אינו חושש לבדוק. הוא מציין שכל רצון של האדם בנוי בשכבות: יש את השכבה החיצונית ... טוב). אחר כך, אם ישאל שוב ולמה אני רוצה להרגיש טוב?, יקבל תשובה עמוקה יותר, וכן הלאה. כך, דרך חקירת רצונות פשוטים או יומיומיים, הוא יכול לחשוף סיבות פנימיות עמוקות יותר שבסופו של דבר מובילות לשורש היסודי של כלל הרצונות שלו. האם חקירה עקיפה מבטיחה להגיע לשורש הרצון? אליעד כהן מדגיש שחקירה עקיפה אינה סתם שיטה אפשרית, אלא שבאופן וודאי של 100%, אם האדם חוקר מספיק לעומק רצונות אחרים, הוא יגיע לשורש עמוק שממנו נובעים גם הרצונות שהוא חושש לחקור ישירות. הוא מסביר את העיקרון כך: מכיוון שכל הרצונות נובעים מאותו מקור פנימי עמוק, לא משנה איזה רצון האדם בוחר לחקור, כל עוד הוא יעמיק ויסודי מספיק, הוא יגיע בסופו של דבר לשורש שממנו נובעים כל הרצונות. לכן, גם אם הוא יבחר שלא לגעת ישירות ברצון שמפחיד אותו, חקירה עקיפה תוביל אותו להבנת הסיבה העמוקה של אותו רצון. האם יש עדיפות לחקור רצון באופן ישיר או עקיף? בהרצאה עולה שאלה נוספת לגבי העדיפות של חקירת רצון ישירה לעומת עקיפה. אליעד מבהיר שזו שאלה אחרת ונפרדת. לדבריו, הוא אינו עוסק בשאלה מה קל יותר או ... אלא מתמקד בנקודה חשובה אחת: אפשר להגיע להבנת הסיבה העמוקה של רצון מסוים גם אם האדם בוחר במודע שלא לחקור אותו באופן ישיר. הוא מציין כי לפעמים יותר קל לחקור דווקא נושא אחר מאשר לגעת בנושא הרגיש, אך בשום שלב אין סתירה בין השיטות. מה החשיבות של כנות בחקירת רצונות עקיפה? אליעד כהן מוסיף תנאי משמעותי נוסף להצלחת החקירה העקיפה: כנות. הוא מסביר שכדי להצליח להגיע לשורש האמיתי, האדם חייב להיות כנה באותה מידה עם כל רצון שהוא חוקר, אפילו עם רצונות שנראים לו פחות משמעותיים או פחות רגישים. רק בכנות מלאה יצליח להגיע לעומקים שדרכם הוא יגיע אל השורש העמוק ביותר, ובכך יפתור גם את הרצונות שמהם הוא חושש. מה המסקנה המרכזית לגבי חקירת הרצון? המסקנה של אליעד היא שכל הרצונות של האדם מחוברים לשורש אחד מרכזי. לכן, גם אם אדם חושש לחקור רצון מסוים, הוא עדיין יכול להגיע להבנתו אם יבחר לחקור רצונות אחרים בצורה עמוקה, כנה ועקבית. הוא מסביר שהמטרה אינה בהכרח להתמודד ישירות עם הפחד הכי גדול, אלא להבין שלבסוף הכל מתחבר למקום פנימי אחד שדרכו אפשר להבין ולפתור את כל הרצונות והפחדים. חקירת רצון עקיפה איך להתמודד עם פחד למות? איך להבין את סיבת הרצון בלי חקירה ישירה? מהו שורש הרצונות של האדם? חקירה פנימית של רצונות איך להיות כנה עם עצמי בחקירה פנימית?

חקירה רגשית עמוקה, להתחיל מהקל אל הכבד, רמות קושי בחקירה עצמית, מים עמוקים, מים רדודים, שאלות קלות, שאלות קשות, רמות של חקירה עצמית, שלבים בחקירה עצמית, איך לחקור בצורה מסודרת? איך לחקור בסדר הנכון? איך לא להקדים את המאוחר? איך להתחיל בחקירה עצמית בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר כי בחקירה עצמית, האדם צריך להתחיל לחקור בצורה הדרגתית ומסודרת, מהקל אל הכבד, ולא להיכנס ישר לנושאים עמוקים מדי. כאשר מתחילים לחקור בשאלות פשוטות יותר, יש פחות סיכוי ללכת לאיבוד, ויותר סיכוי להתקדם בצורה מסודרת וברורה. לדוגמה, אם האדם מרגיש עצוב ... סכנה לטבוע. לעומת זאת, אם ינסה לשחות ישר לאורך, יגיע לאזור עמוק יותר והוא עלול לטבוע. בדומה לכך, האדם שחוקר את עצמו צריך לדעת באיזה עומק הוא מסוגל לשחות מבחינה נפשית ושכלית, ולחפש שאלות התואמות לרמה שלו. אין טעם להגיע לעומקים מבלי ללמוד כיצד להתמודד תחילה עם שאלות רדודות ופשוטות יותר. מדוע חשוב לזהות את עומק החקירה העצמית? אליעד מדגיש כי האדם חייב לזהות באיזו רמה הוא נמצא ומה היכולת שלו להתמודד עם שאלות ברמה העכשווית ... עם שאלות ברמה כזו, עליו קודם כל לזהות ולהבין היטב שאלות בסיסיות יותר. כיצד לדעת איזו שאלה לשאול קודם בחקירה עצמית? אליעד מסביר כי האדם חייב להיות מודע ולזהות מתי הוא עובר לשלב עמוק מדי עבורו. הוא צריך לשים ... תוכנת מחשב, האדם צריך קודם להבין דברים פשוטים יותר כמו הפעולה של מתג הפעלה פשוט בקומקום חשמלי. כך גם בחקירה העצמית: עליו קודם להבין היטב שאלות פשוטות ומעשיות בחיים שלו, ורק לאחר מכן לגשת לשאלות עמוקות יותר. למה חשוב ... שהן קלות מדי או למתחילים בלבד. אבל דווקא השאלות הפשוטות הן החשובות ביותר, כי הן אלה שמכינות את התשתית לחקירה המעמיקה. האדם חייב להבין שדווקא השאלות הללו הן הבסיס שמאפשר לו להתקדם לשאלות העמוקות יותר בלי ללכת לאיבוד בדרך. כאשר האדם נתקל בבעיה, עליו לפרק את הבעיה למרכיבים פשוטים, ולחקור כל מרכיב בנפרד. במקום לשאול ישר שאלות מופשטות וגדולות, עליו לשאול שאלות פשוטות וקונקרטיות שמאפשרות לו להבין את הבעיה בהדרגה. לסיכום, אליעד מדגיש כי המפתח לחקירה עצמית נכונה הוא ללכת באופן הדרגתי מהשאלות הפשוטות אל השאלות המורכבות. יש להתחיל במים הרדודים ורק לאחר שהאדם בטוח ביכולותיו, להתקדם לעומקים גדולים יותר. כך האדם יכול לחקור את עצמו באופן יעיל, להבין טוב יותר את רגשותיו ומחשבותיו, ולהגיע להבנה עמוקה של עצמו ושל המציאות. איך להתחיל חקירה עצמית בצורה נכונה? מהן רמות החקירה העצמית? איך להתמודד עם שאלות קשות בחקירה עצמית? למה חשוב לחקור מהקל אל הכבד? מה המשמעות של חקירה הדרגתית? איך לא ללכת לאיבוד בחקירה רגשית?

חרבות ברזל - הקמת ועדת חקירה בזמן מלחמה או אחרי המלחמה? מתי לחקור מה הוביל לאירועי ה 7 באוקטובר? מתי צריכה לקום ועדת החקירה של אסון ה 7 באוקטובר? מתי להקים ועדת חקירה למחדל ה 7 באוקטובר? איך לנצח את החמאס? אז נשאלת השאלה, מאחר שהגיוני שתהיה ועדת חקירה שתחקור את האירועים שהובילו למלחמת חרבות ברזל, האם הגיוני יותר שוועדת החקירה תחל לפעול כבר עכשיו בזמן המלחמה? או שמא כדאי שקודם כל יחכו לאחרי המלחמה שהמלחמה תסיים ורק אחר כך תהיה ועדת חקירה? והתשובה לכך היא, שצריכים להבין מהי המטרה שלשמה רוצים להקים ועדת חקירה. אם לדוגמה מטרת ועדת החקירה, היא כדי להבין מי אשם במחדל ולבוא איתו בחשבון / להדיח אותו וכיוב, אז הרי שעדיף שועדת החקירה תהיה רק אחרי המלחמה. ולמה? כי החשיבות של לנצח במלחמה, היא גדולה יותר מהחשיבות של המטרה של ועדת החקירה, שהיא לבוא בחשבון עם מי שאחראים למחדל וכולי. כי הצורך הבסיסי יותר, הוא לשרוד. ובזמן מלחמה, הצורך לנצח, נובע מהצורך לשרוד. והצורך הזה חשוב יותר, מהצורך לעשות צדק ולגרום לאנשים לבוא על עונשם וכולי. ומאחר שועדת חקירה, תפגע ביכולת שלנו לנצח, כי ועדת החקירה תגזול משאבים כאלו ואחרים מתשומת הלב לגבי הניצחון של המלחמה, לכן כדאי שועדת החקירה תהיה רק אחרי המלחמה. אבל צריכים לדעת את האמת, והיא שלועדת חקירה יש עוד מטרות. ויש מטרה אחת מאוד חשובה, שבגללה כן צריך כמה שיותר מהר לעשות ועדת חקירה, גם תוך כדי הקרב. ואני לא נכנס לשאלה איך ובאיזו מתכונת צריכים לעשות את ועדת החקירה בתוך הקרב, כי גם זו שאלה, אבל צריכים להבין שצריכים לעשות ועדת חקירה תכף ומיד. ולמה? כי המטרה העליונה ביותר כרגע, היא לשרוד, דהיינו, לנצח את הקרב וזאת המטרה העליונה ביותר שיש כרגע. וכדי לנצח את הקרב, לשם כך עלינו לעשות ועדת חקירה כאן ועכשיו. כדי לנסות להבין מה עלינו לעשות, על בסיס המחדל שהוביל לאירועי ה 7 באוקטובר. לדוגמה, נניח שספינה ... לגבי איך לנצח את הקרב, אם ננסה להבין מה גרם לנו לצאת מלכתחילה לקרב? כמובן שהתשובה היא שכן. שאם נחקור איך הגענו עד הלום לאירועי ה 7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל, הרי שכנראה שנוכל להסיק מסקנה אחת או שתיים, שיעזרו לנו לנצח את החמאס וכולי. ולכן, חובה כאן ועכשיו לחקור את הכשלים שהובילו לאירועי ה 7 באוקטובר, כדי להבין טוב יותר איך לנצח את הקרב. יחד עם זאת, הדרך שבה אמורה להתבצע החקירה, היא לא בדרך של לנסות להבין מי אשם במה ומה העונש של כל אחד מהנאשמים. אבל כן להבין מבחינת ... בשדה הקרב. אבל ההבנה של מה קרה ואיך קרה, קריטית לניצחון בקרב. כמו כן יש להוסיף, כי אם ועדת החקירה תהיה רק אחרי המלחמה, אז זה גם מגדיל את הסיכוי לכך שהמלחמה תמשך כמה שיותר. מאחר שהמועמדים לחקירה בועדת החקירה, אחראים בין השאר גם על משך המלחמה. ומאחר שהם מעדיפים שלא לעמוד לחקירה, שמא הם יצאו אשמים, מכך נובע שהם ירצו להאריך את המלחמה כמה שיותר. כך שגם מהסיבה הזאת, כדאי להתחיל לחקור כבר עכשיו ולא לחכות לאחרי המלחמה. ועוד באותו עניין, נניח שאתה נוסע לטייל ברכב הסעות כלשהו עם הנהג החברמן...

שוטר טוב שוטר רע, איך לעמוד בחקירה? טכניקות חקירה, איזה אופי יש לך? איך להוציא מידע מאנשים? שיטות חקירה, תרגילי חקירה, סינדרום שטוקהולם, יכול להיות יותר טוב, יכול להיות יותר גרוע, שלא ירמו אותך, להתכונן לחקירה, להסתיר מידע מהו תרגיל שוטר טוב - שוטר רע ואיך הוא עובד? ההרצאה מתחילה בהסבר על אחד מתרגילי החקירה הנפוצים ביותר, הנקרא שוטר טוב, שוטר רע. מדובר בתרגיל שמטרתו להוציא מידע מאנשים על ידי יצירת מניפולציה פסיכולוגית באמצעות ... רק מציע לך אוכל או מים כאשר השוטר הרע מרעיב אותך או מתנהג באגרסיביות. מבחינת אדם שנמצא במצב של חקירה, חשוב לדעת להבחין בין השניים. השוטר הרע שואף להרתיע ולהפחיד אותך, בעוד השוטר הטוב מייצר אצלך תחושת ביטחון. המניפולציה המתרקמת כאן היא שהחוקר מצליח להוציא ממך מידע באמצעות התחושה שהמצב שלך יכול להיות הרבה יותר גרוע. כיצד משפיעה סינדרום שטוקהולם על שיתוף ... יכול להיות טוב יותר, ואלו שמבינים שיכולים להיות הרבה יותר גרועים. זה משפיע על הדרך בה הם יגיבו במהלך חקירה. אם אדם תמיד שואף למצב טוב יותר, ייתכן שימשיך להתנגד ויסרב לשתף פעולה, גם אם השוטר הטוב מציע לו ... במילים אחרות, חשוב לדעת לא להסתפק במצב הקיים אם יש אפשרות לשפר אותו. כיצד תסמונת שטוקהולם משפיעה על חוויית החקירה? אליעד מסביר שמה שמוביל לאימוץ תסמונת שטוקהולם הוא תחושת האיום והפחד, אשר גורמים לאדם להרגיש את הצורך לשתף פעולה ... שיתוף פעולה הדדי, כשהם משאירים את האדם הנחקר במצב של בלבול. דוגמה לכך היא כאשר אדם נמצא בתא ובמהלך החקירה שומע קולות צעקות מכיוון אחר, וזה גורם לו לחשוב שהמצב שלו יכול להיות הרבה יותר גרוע. מהי המניפולציה שמסתתרת ... נשאר שלילי. החשיבה של יכול להיות יותר גרוע משתלטת על המוח, והאדם נכנע, מתאהב במניפולציה ומתחיל לשתף פעולה עם החקירה. שוטר טוב שוטר רע תסמונת שטוקהולם חשיבה של מצליחנים מניפולציות חקירה איך לשתף פעולה בחקירה תסמונת שטוקהולם בחקירה

חקירת רגשות ופחדים לא רציונליים, איך לחקור פחד לעומק? דוגמה לניתוח רגשי, איך לחקור רגשות מפחידים? איך לחקור פחד מוגזם? איך לדעת למה אני מפחד? איך לדעת ממה נובע הפחד? איך לעשות רציונליזציה של הרגשות? איך לשלוט ברגשות מפחידים? איך נוצרת טראומה? איך מתמודדים עם פחדים לא הגיוניים? איך לחקור רגשות שליליים? למה צעקות מפחידות אותי? למה אני מפחד מצעקות? למה אני מפחד כשצועקים עלי? פחד מצעקות? פחד מהרמת ... או רק זיכרון רע ממשהו אחר? האם יש לך התניה שאומרת, צעקות = אלימות? מה בדיוק הפקודה? תוך כדי חקירה, האדם מגלה שגם בצבא, הוא חשש כאשר הוא שמע את המפקדים צועקים על החיילים. שם הצעקה, הייתה באמת גם ... לו את היד, או שמישהו ברחוב נכנס לטריטוריה שלו, הוא חש פחד וסכנה, מפחד להיות מותקף פיזית. אז נמשיך לחקור, אולי יש כאן שורש אחר. אולי אין במוח התניה שגויה שצעקות = אלימות, אבל כן יש התניה שגויה, שפגיעה ... של הסיכון בלהיפגע פיזית. בו בחישוב שגוי של הסיכוי להיפגע פיזית, ברמת פגיעה שלא ניתן להכיל אותה. לכן, צריכים לחקור, נניח שכן תיפגע פיזית, מה לדעתך עלול לקרות, ואם זה יקרה, אז מה? מה האמת מאחורי הפחד? ושוב, כל ... נשק, לעשות רציונליזציה של הרגשות, כדי לשלוט ברגשות מפחידים מוגזמים. שיחה בין אליעד כהן לבין מישהו, בנושא היווצרות טראומה, חקירת רגשות ופחדים לא רציונליים, מוצג בצורת דיאלוג, כולל ציטוטים ושלבי השיחה באופן ברור ומעמיק ככל הניתן. מהו הגורם לטראומה ... שיחת טלפון עם הבוס שבה רק הרמת הקול גרמה לו להיכנס לחרדה עמוקה ולתחושה שמישהו עומד לפגוע בו פיזית. חקירת הפחד ברמת תת - המודע אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלות נוקבות: למה אני מפחד? האם באמת האדם ... את המצבים שבהם הפחד מופיע ולשאול שאלות שמפרקות את ההתניה, כמו האם באמת האדם הזה מתכוון לפגוע בי פיזית? לחקור מה הסיכון האמיתי של הפגיעה הפיזית: גם אם יפגעו בי, האם זו באמת קטסטרופה? מה הדבר הכי גרוע שיכול ... שוב ושוב עד שהתגובה האוטומטית של החרדה תחלש ויתחיל להיווצר הרגל חדש של חשיבה רציונלית. החשיבות של ההבנה העצמית והחקירה הפנימית אליעד מדגיש שהחקירה העצמית לא מבטיחה פתרון מיידי כי האדם אינו רובוט והוא פועל מתוך הרגלים והתניות. אבל ככל שהאדם ימשיך לשאול ... ההתניות וההרגלים שיצרה. פחד לא הגיוני לפעמים הוא תוצאה של מחשבות אוטומטיות שמקורן בזיכרונות עבר. התמודדות עם הפחד דורשת חקירה פנימית של מקור הפחד וההשלכות הריאליות שלו. חשוב להתרגל לשאול שאלות ביקורתיות על כל רגש שלילי כדי להפוך תגובות אוטומטיות לתגובות מודעות יותר. איך נוצרת טראומה? איך מתמודדים עם פחדים לא הגיוניים? איך לחקור רגשות שליליים? איך להתגבר על פחד מפגיעה פיזית? למה צעקות מפחידות אותי? איך לשנות הרגלי חשיבה טראומטיים? מהי התניה ...