... על ידי שהאדם יחקור ויגלה מי הוא בעצמו. כי האדם, הוא כבר גם רק אלוהים. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, ושואל את עצמו מי אני ומה אני באמת, ומהו קיומי וכולי, על ידי זה האדם מגלה שהוא ... שבתוך הנפרדות, שיש בה דבר והיפוכו. ויש גם עוד חוויה אחרת, שהיא חוויית השלמות שבתוך האחדות, שבה האדם כאלוהים, מתבונן אל תוכו כאלוהים, ורואה את האחדות של המציאות, שהיא זו שיוצרת את הרצון ואת התודעה העצמית של אלוהים עצמו. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו כאלוהים, אז התודעה שלו והרצון שלו וכל ישותו נעלמים לגמרי, אל תוך השלמות של האחדות. ואז אחכ ...

... האמת, בלי שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמת בעצמו, בדיוק כמו כל שאר חכמי האמת. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על הדברים בעין אמיתית, שהאדם מוסר את נפשו להבין את עומק פנימיות כוונת דברי החכם האמת, ומוסר את נפשו ...

... להם להתקרב אל האמת. משום שנדמה להם, שלהתקרב אל האמת, פירושו לעשות משהו מסוים ולשנות משהו מסוים. אבל מי שמתבונן קצת, הוא מבין, שאמת, פירושו ידיעה פנימית. וידיעה פנימית, לא קשורה לצורה חיצונית. ולהיות מאושר באמת על ידי ידיעת ...

... כן, אולי יש תודעה גם לכל אטום אחר? והאם לכל חלק בגוף יש תודעה עצמית? וכיוב עוד שאלות של התבוננות, וכל המרבה הרי זה משובח. וכאשר האדם מתבונן על הדבר הזה, הוא מגיע להבנה שהכל מושלם. וההבנה הראשונה של האדם היא, שהוא מבין שאין שום הבדל כלשהו ... שאר הצורות נחשבות לישות ממשית. והרעיון הוא, שאין הבדל בין שום צורה לבין שום צורה אחרת. ואחכ כאשר האדם מתבונן עוד, הוא רואה ומבין, שהוא וכל מה שישנו, אלו בעצם צורות של חיבורי זמן ומקום. כי יש זמן ומקום ... שהם ההוויה של כל מה שנמצא בתוכם. והמקום והזמן, ממלאים ומקיפים את כל מה שנמצא בתוכם. ואחכ כאשר האדם מתבונן עוד, הוא רואה ומבין שגם המקום והזמן האלו, גם הם רק צורות של משהו אחר, שהוא חסר את צורת ... הוויה, הוא החיות של האני של האדם, בדיוק כמו שהוא החיות, גם של כל שאר הדברים שישנם. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא הופך להיות כלום ממש. שהאדם מרגיש וחווה את הכלום ממש, ואת ההעדר המוחלט ממש, עד שהאדם לא ... ישות אחת ממש עם הכל, ללא הגדרת מקום וזמן, דהיינו, כלום. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה שלו (יש מאין) ומתבונן בנל, הוא מבין את האמת, שהוא גם רק כלום אמיתי, וגם רק משהו ממשי. ואז האדם חווה את כל ...

... חווה בחסרונה. וכדי שהאדם יסבול ולא יתמרד נגד הסבל, לכן קיימת האשליה שכאן הוא העולם הזה. כי כאשר האדם מתבונן קצת על מהות הקיום שלו, הוא רואה שהיא כולה סבל. ואז הוא רוצה לברוח מהקיום שלו ולחזור להיות מה ...

... והאדם לא מבין, שהוא, זאת גם הישות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, דהיינו, השלמות עצמה. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, ושואל את עצמו, מי אני באמת? ומה אני? ומהו קיומי העצמי? ולמה אני קיים כרגע ברגע הזה ... כרגע כהמשך של הרגע הקודם, אלא האדם מבין שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד, על ידי זה, כאשר האדם מתבונן פנימה, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, שקיומה הוא מחויב המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו. ... של אלוהים עצמו, שמצמצם את עצמו אל תוך העולם ואל תוך האני הנפרד של האדם. וזה אפשרי, על ידי התבוננות פנימית, שהאדם מתבונן אל תוך האני שלו, עד שהוא רואה את הישות שחושבת את המציאות החלומית שלו, וחווה את שלמות האלוהות עצמה.

זה שמשהו נראה לך משוגע, זה לא אומר שהוא המשוגע - כי המשוגע הוא אתה! והעניין הוא, שכאשר האדם מתבונן סביבו, הוא נתקל בתופעות שונות ומשונות, שלפעמים הן נראות לאדם כמשוגעות. ובפרט כאשר האדם מסתכל על השכל של מי ...

... רק בגלל שהוא חווה, גם את מה ששונה ונפרד ממנו. ועצם חוויית האני, מכילה בתוכה חוויה של חיסרון. שהאדם מתבונן סביבו, וחווה שהאני שלו חסר את הישויות שהן נפרדות ממנו. ולכן האדם תמיד סובל בכל צורת קיום של התודעה, ... דהיינו, תודעה. ואלו, חייהם אינם חיים, כי הם מתים חיים. משום שהאני שלהם, מזדהה עם גוף שהוא מת. ומי שמתבונן, הוא מבין שהוא זאת התודעה עצמה שמודעת לקיומה, ושהיא אותה תודעה, עם או בלי גוף. כי הגוף הוא רק ... היא קיימת? ומה גורם לה להיות קיימת? וממה היא עשויה? וממה עשוי הדבר, שממנו התודעה עצמה עשויה? וכך האדם מתבונן, עד שהוא מבין שממש כרגע הוא כלום של ממש, ואז חוויית המציאות של האדם משתנה וכולי.

... שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ... לגבי המקום, שעל האדם לחקור מהו המקום? ומהי מהותו? ומה יוצר את המקום? וממה המקום עשוי? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו ... עושה בין יש לאין, היא טעות בלבד, שאינה משקפת בצורה כלשהי, את תמונת המציאות באמת? ועל ידי זה שהאדם מתבונן באמת, אל תוך מהות היש והאין, ומתבונן באמת, היינו שהאדם באמת חווה ספק ושאלה אמיתית ומוחשית לגבי היש והאין, על ידי זה האדם מגלה את האמת ...

... עצמו? וכיצד השכל עצמו חושב? ואיך השכל מסיק מסקנות? ועל אילו הנחות יסוד, מבוססים חוקי הלוגיקה עצמם? וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא מגלה שהנחת היסוד הבסיסית ביותר של השכל, היא הנפרדות של היש והאין. דהיינו, הנחת היסוד הבסיסית ביותר ... היש ואת האין. ושניהם עשויים ממהותה של המציאות, שבה היש והאין הם ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם מתבונן באמת בעניין הזה, דהיינו, שהאדם באמת רוצה לדעת את האמת לגבי היש והאין, ולא רק כדיון פילוסופי תיאורטי בלבד, ...