... יכולת בחירה אמיתית להשפיע ולכוון את צמיחתו הרוחנית. הנושא המרכזי נפתח בדוגמה של פרח הפורח באופן טבעי בשדה. כשאדם מתבונן בפרח שפורח, הוא עשוי לראות שהפריחה של הפרח אינה תלויה בו כלל. הפרח לא מתאמץ ולא מתכנן לפרוח, אלא פשוט פורח מעצמו כאשר מתקיימים התנאים הנכונים. אם יורדים גשמים ויש שמש מספיקה, הפרח פורח מעצמו. אליעד מציע למתבוננים על הפרח לעצור ולחשוב על עצמם: אולי גם אני כמו אותו פרח, וגם הצמיחה הרוחנית שלי אינה באמת תלויה בי? אולי גם אצלי, כל מה שקורה מתרחש מעצמו ברגע שהתנאים מתקיימים? מנגד, הוא מציג צד אחר של ההתבוננות, המדגיש את האפשרות השנייה. האדם יכול לראות שבשונה מהפרח, לו יש יכולת בחירה - בחירה חופשית, לכאורה - ללכת ... בשונה מהפרח, כביכול יכול להשפיע על סביבתו, לנוע, לחפש, להכיר, וליצור תנאים שיאפשרו לו להתפתח ולפרוח מבחינה רוחנית. איך התבוננות בפריחה הטבעית של הפרח יכולה להשפיע על האדם? באמצעות התבוננות זו, אליעד כהן מעודד את האדם לחשיבה עמוקה יותר בנוגע לעצמו ולחייו. הפרח הפורח יכול לשמש כמטאפורה חזקה לחיים ... להבנה עמוקה ושלמה יותר של המציאות ושל התהליך הרוחני של האדם. הסיכום המדויק של אליעד כהן מביא את האדם להתבוננות פנימית מחודשת, ומציג באופן בהיר וברור את התובנה לפיה יתכן שהחיים הם שילוב בין הדברים הקורים מעצמם לבין בחירתו ...

... גם עם ההוויה או השלם, שאינה ניתנת להעלמה והיא נמצאת תמיד ובכל מקום, כולל בתוכו של האדם. אם אדם מתבונן עמוק פנימה, הוא מגיע לחוויה שבה הוא מרגיש שאין הבדל אמיתי בין האני לבין הלא אני. במצב הזה אין ... הגדרה שמפרידה את האדם מהסביבה או מהמציאות. איך ניתן להתקדם לקראת המצב של חוסר שכל? אליעד מציע תהליך של התבוננות עצמית עמוקה - כאשר האדם מתבונן אל תוך עצמו, הוא עשוי לגלות את הנקודה שבה אין שום הפרדה בין האני שלו לבין כל מה שסביבו. ... מבהירה שבעומק המציאות יש מצב של הימצאות ללא שכל, ללא ידיעה וללא הפרדה. כדי להגיע אליו נדרש תהליך של התבוננות עצמית עמוקה, שבו האדם מתגבר על מגבלות השכל ומגיע למקום שאין בו הגדרות כלל, מצב שהוא פשוט להיות ללא ...

... של צורות כדי שהאדם יוכל להתבונן בהן ולהבין את האחדות מתוך הנפרדות עצמה. אליעד מציג שאלה נוספת: האם האדם מתבונן בכל הצורות הללו ומבין שהן חלקים של אותה אחדות, או שהוא מפריד בין הצורות וחושב שכל צורה עומדת בנפרד ...

... לאדם לאבד את חדוות החיים, את השאיפות והאמביציה. אליעד מסביר שלהפסיק לרצות באופן מוחלט זו רק צורה אחת של התבוננות: אינך חייבת להפסיק לרצות דברים. אפשר להמשיך ולהחזיק ברצונות, אלא שחשוב שתביני לעומק ששורש הרצונות הוא בסופו של דבר ... פנימה עד השורש, שם מגלים שבסופו של דבר הכל תלוי בהגדרה השכלית של טוב ורע. כיצד האין שכל מאפשר התבוננות חדשה על פחד? אליעד מתייחס לרעיון שכשאתה מתחבר לנקודה של אין שכל - כלומר, מבין שההפרדות (טוב ורע, רוצה ...

... הטיסות בנתבג ומונע פעילות תקינה. הוא יכול לחשוב שהבעיה היא במציאות עצמה - שהמציאות לא טובה. אך כאשר הוא מתבונן לעומק בשורש המציאות, הוא מגלה שאין באמת טוב או רע במהות. המציאות כשלעצמה היא נייטרלית ואינה מכילה בעיות. מה ...

להיות הצופה, חוויית המתבונן, חוויית הצופה, להיות המציאות, לדעת את הכל בבת אחת, הידיעה של אלוהים, לדעת כלום האם אפשר רק להתבונן בלי להגדיר את המציאות? כאשר מישהו אומר שהוא רק צופה או מתבונן במציאות בלי להגדיר אותה, למעשה כבר בעצם האמירה שלו הוא מגדיר אותה. ברגע שמישהו אומר אני רק מסתכל, כבר ... יותר, וככל שההגדרה חלשה יותר (רכב סתם), החוויה פחות חזקה ופחות אישית. למרות זאת, אפילו כשמישהו אומר שהוא רק מתבונן, עדיין קיימת הגדרה, כי הוא מבדיל בין עצמו לבין מה שהוא רואה. מה ההבדל בין להיות שחקן, אוהד או ... עסוק בהגדרות של המשחק, ולכן פחות מושפע רגשית. האם אפשר להסתכל בלי להיות קיים? לפי אליעד, בכל מצב של התבוננות קיימת תמיד תודעה של אני קיים. הוא מביא דוגמה למצב שבו אדם מרוכז מאוד במשהו, למשל תמונה, ומישהו קורא ... מדגים זאת בדוגמה של האצבע: האם האצבע היא רק אצבע, או שהיא חלק מהגוף כולו? התשובה תלויה בהגדרה. אם מתבוננים באצבע בלבד, זו אצבע, אך אם מתבוננים על הגוף כולו, אז האצבע היא חלק מהגוף. באותו אופן, אליעד מסביר שאדם יכול להגדיר את עצמו כמצומצם בלבד ... להגדרה האישית של כל אדם, נקבעת מידת ההזדהות שלו עם המציאות כולה או עם חלק ספציפי ממנה. מהי חוויית המתבונן? איך להפסיק להגדיר דברים? מה זה להיות המציאות? איך לדעת הכל בבת אחת? האם אפשר לדעת כלום? מהי הידיעה ...

... תלויה פחות במה שקורה מחוצה לו, ונובעת יותר ממה שקורה בתוך האדם, כך האושר הוא פנימי יותר. וכאשר האדם מתבונן באיזה עניין פנימי על עצמו ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה ... חווה את השלמות, והוא אינו מחפש דבר. ובתת המודע החיצוני יותר, האדם מחפש את ההנאה של האחדות, על ידי התבוננות פנימית, שאותה האדם עושה תמיד, בכל דבר בעולם, בעומק תת המודע שלו. וברובד חיצוני יותר, האדם לא יודע איך ... האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, שיוצרת הבנה של אחדות, שיוצרת חוויה של אחדות וכולי. כך, שכל ההנאות הגשמיות שיש בעולם, הן בעצם מרדף ... בשורשה, נובעת מהחוויה שהכל אחד. שהיא נובעת, מההבנה של האדם שהכל אחד. והנאה רוחנית, היא, הנאה שנובעת אצל האדם מהתבוננות פנימית, שהיא מקרבת אותו להבנה ולחוויה שהכל אחד. ויש גם הנאה שנובעת מחוסר התבוננות, שהאדם מנסה להשתיק את השכל שלו. שגם זה סוג של התבוננות פנימית. שבה, חלק מהשכל של האדם, מנסה להתבונן על עצמו, מנקודת מבט של האין שכל. שגם זו התבוננות, שמובילה להבנה ולחוויה של אחדות. אלא, שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ההנאות הרוחניות, הן ... הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ... לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. וניתן לחוות באמצעותה, בצורה יותר מוגדרת, את ההנאה של האחדות. כי ככל שההנאה מתקרבת יותר לשורשה, כך ... החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את ... האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו מכוח אל הפועל, כאשר הוא עוסק באיזה ... נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על השכל שיש באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים ... הצורה ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפכ יש לבוש שונה של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל ... האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ההנאה של האדם מהאחדות, הופכת להיות גדולה יותר. כי ההנאה מהאחדות, היא על ידי ההתבוננות השכלית של האדם על האחדות של המציאות. שההבנה, יוצרת את החוויה. וככל שהאדם מבין טוב יותר את האחדות, כך ...

... מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות הן טכניקות שונות שמטרתן להביא להבנה עמוקה יותר של העצמי ושל המציאות. מדיטציה שמבוססת על התבוננות פנימית עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על ... מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות? אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה ... שיחה עם אליעד, הובהר כי כל טכניקת מדיטציה יכולה להוביל את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו. מה קורה כשמתבוננים בעצמנו? ש: מה מדיטציה נותנת? אליעד: מה אתה חושב שזה נותן? ש: זה נותן לי את היכולת להסתכל על עצמי. אליעד: יש הרבה סוגים של מדיטציות, ובדרך כלל, מדיטציה שמבוססת על התבוננות עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה ... השיחה, עלתה השאלה האם המנטרה היא זיוף או שמא היא מאפשרת להגיע לאמת פנימית. אליעד הסביר כי גם כאשר מתבוננים בעצמנו או חוזרים על מנטרה, ייתכן ולא תמיד מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. ... אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות. מה המהות של חוויות מדיטטיביות? ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת מדיטציה מובילה להבנה אחת: שהשכל שלנו מוגבל ... של דבר להבנה עמוקה יותר של קיומנו ושל המציאות. מה זה ויפאסנה? אליעד הסביר שויפאסנה הוא תהליך של שתיקה והתבוננות פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים ... מדבר לא זה שאתה כאילו אומר את זה עם מחרוזת. אליעד: אז אתה צריך להסביר. ש: את זה שאתה מתבונן בעצמך לא שאתה. אליעד: בא נעשה הפוך, מה נותן לך מדיטציה שבה אתה חוזר על מנטרה, בסדר בא נעשה הפוך, כשאתה מתבונן בעצמך זה ברור מה זה נותן לך. ש: לא מנטרה אתה שם המשכים על עצמך זה כמו שאתה כאילו. ... את זה אני לא רוצה לשאול כאילו את השאלה שאמרת זה לא מעניין, אני רוצה לשאול את זה שאתה מתבונן בעצמך במה שיש. אליעד: אז מה השאלה? ש: כאילו מה זה נותן לך? אליעד: שאתה מבין טוב יותר מי ... על האמת כמו שהיא, אתה מסתכל בלי כאילו מנטרה. אליעד: זה לא נכון אני אסביר לך למה, אם אתה מתבונן ולא עד הסוף אתה מקבל משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו ... לא אז אל תשאל על הויפאסנה, לא תשאל על מה שעשית שם. ש: מה שעשיתי שם פשוט מאוד זה התבוננות, אני מתבונן מלמעלה עד למטה. אליעד: ומה זה נתן שהרגשת את כל הכאבים. ש: הרגשתי כאבים הרגשתי טוב צמרמורת. אליעד: נו ...

... שונים: בקבוק וספר. אם האדם יסתכל עליהם מקרוב מאוד, למשל דרך מיקרוסקופ, ההבדלים עדיין יישארו, אבל ככל שהוא יעמיק בהתבוננות פנימה יותר ויותר, במבט מיקרוסקופי יותר ויותר, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודה אחת שאין בה עוד הבדל ברור ... הספר לבין הבקבוק. בדוגמה זו, כל עוד קיימים הבדלים, קיימות שאלות כגון האם זה בקבוק או ספר?. אך כאשר ההתבוננות מגיעה לרמה עמוקה מספיק - עד אינסוף - השאלה עצמה מתבטלת, כי אין יותר שני דברים שונים להשוות ביניהם. ...

... השכל, את המסקנות של השכל עצמו. ולכן, כל האמיתות של האדם, הן נכונות רק באופן סובייקטיבי בלבד. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, וכאשר האדם בוחר (ואיך הוא בוחר ובמה תלויה הבחירה שלו?), שלא להזדהות עם שום רעיון שאינו נכון ... דהיינו, מתייחס באופן מחויב, אל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שעל ידי זה נוצרים הטוב והרע. וכאשר האדם חוקר ומתבונן, על הסיבה שבגללה הוא רוצה להרגיש טוב, דהיינו, שהאדם שואל, למה אני רוצה להרגיש טוב?! על ידי זה הוא הופך את המחויב השקרי לאפשרי, כפי מה שהוא באמת. כי השאלה וההתבוננות של האדם, למה הוא רוצה להרגיש טוב, היא גורמת לרצון של האדם להרגיש טוב, להיות דבר שקיומו הוא רק ...