... המכירה מבחינת ניתוח סיבתיות של סיבה ותוצאה? התנגדות מכירה, היא סיבה ללמה לא לרכוש את המוצר. ההתנגדות היא הסיבה, לכך שלא לרכוש את המוצר שזו התוצאה. אני לא רוצה לרכוש, כי זה יקר. בגלל שזה יקר, אני לא רוצה לרכוש. המוצר יקר, זו הסיבה, התוצאה היא, אני לא רוצה לרכוש. וכאשר מבצעים ניתוח סיבתיות על התנגדות מכירה, באפשרותנו ... ויש את ניתוח ההתנגדות הספציפית באופן ספציפי. ואני אסביר. נניח שלקוח לא רוצה לרכוש את המוצר, כי X לדוגמה אין לי כסף. אנחנו יכולים לשאול, את השאלות הבאות: 1 - להטיל ספק בסיבה - האם X נכון, האם באמת ... 2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה? האם באמת זה שאין לכך כסף? מונע ממך לרכוש את המוצר . 3 - להטיל ספק בכך שהתוצאה מחויבת מהסיבה, דהיינו, אולי יש עוד סיבות שבגללן אתה לא רוצה את המוצר, ודרך זה לנסות להחליש אותן וממילא להחליש את הרצון שלא לקנות את המוצר. 4 - להטיל ספק בתוצאה, האם אתה בכל זאת באמת לא רוצה לרכוש את המוצר. עד כאן כאשר חוקרים את ההתנגדות באופן כללי. אבל אם חוקרים התנגדות ספציפית לכשעצמה בלי קשר לסיבות נוספות ... לדוגמה: רחוק לי, נכון שרחוק לך, אבל האם זה שבאמת רחוק לך מחייב את זה שלא תרכוש את המוצר? מה המשקל עבורך של חשיבות המרחק? אולי היתרונות של המוצר, שווים את החיסרון של המוצר שהוא רחוק. דהיינו, ננסה לקחת את החיסרון האמיתי שיש ללקוח במוצר, וננסה להקטין את המשקל שלו בתוך קבלת ההחלטה לגבי רכישת המוצר. נכון שיש במוצר חיסרון X, אבל אולי צריך לתת פחות משקל לחיסרון X, אולי צריך לתת יותר משקל ליתרונות אחרים ...

... רע, ינסה למכור את המוצר בלי שהוא מבין את צרכי הלקוח. והוא ינסה לטפל בהתנגדות מכירה של הלקוח, בלי שהוא מבין לעומק את ההתנגדות של הלקוח. ולכן, בסימולציה של ראיון עבודה לאיש מכירות, אנחנו נרצה לשאול ... לא יכול לרכוש את המוצר , כי אין לי 100 שקלים, יש לי רק 90 שקלים, התנגדות כזו אמורה לקבל מענה שונה מהתנגדות דומה אך יותר כוללנית כגון אני לא יכול לרכוש את המוצר, כי אין לי מספיק כסף, שאז לדוגמה נצפה לשמוע תשובה של למה אתה מתכוון שאין לך מספיק כסף. או לדוגמה אני לא יכול לרכוש את המוצר, כי המוצר יקר לי, שאז נצפה לשמוע תשובה של למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהמוצר יקר. בקיצור, כשמראיינים עובד למשרת איש מכירות, צריכים לדעת בסימולציה, לשאול שאלות לא ברורות, שיש להן כל מיני פירושים אפשריים, וכך גם להעלות התנגדויות מאוד כלליות שיש להן כל ... אם אני רוצה את המוצר, כל מיני תשובות שלא אומרות כלום. ואז עלינו לראות, האם ועד כמה איש המכירות? באמת ירצה לחקור ולהבין את ההתנגדות של הלקוח ולהבין מה באמת עובד בראש של הלקוח, או שמא איש המכירות ...

... תשובה ספציפית לשאלה ספציפית של לקוח, יכול להיות, שמטעים את הלקוח. כי יכול להיות שהלקוח שואל את השאלה הלא נכונה לגבי המוצר, ביחס למה שהוא באמת צריך. והתשובה שלנו תטעה את הלקוח, שהוא בטעות יחשוב שהוא מבין את המוצר שלנו, למרות שהוא לא מבין את המוצר שלנו. ולכן חייבים לעשות איתור צרכי הלקוח, ולא להסתפק בתשובות ספציפיות לשאלות ...

... יכול להיות ממגוון רחב של סיבות. בפשוטם של דברים, אולי ללקוח באמת אין מספיק כסף והוא חייב לקבל הנחה על המחיר של המוצר כדי שהוא יוכל להרשות לעצמו לרכוש את המוצר. או שסתם כך הלקוח רוצה לשלם פחות כסף? כדי שיישאר לו עוד כסף לדברים אחרים. או שהלקוח חושב שהמוצר לא שווה את המחיר שלו ולכן הוא רוצה ... ניתן הנחה נפסיד כסף? האם אנחנו בכלל יכולים לתת הנחה? אולי כדאי למכור ללקוח אחר במחיר גבוה יותר? איך כדאי לתמחר את המוצר כדי שגם אחרי הנחה נרוויח יותר כסף? כל ... הנחה, דווקא כי הוא רוצה לקבל סירוב חד משמעי לעניין של ההנחה. כדי להבין שהמחיר שהוא משלם, הוא אכן מחיר השוק של המוצר. כי מוצר שנותנים עליו הנחות ביחס למחיר ... שלו, הרי שבעצם מחיר השוק שלו שונה מלקוח ללקוח. ואז הלקוח עשוי להרגיש שהוא פראייר והוא לא ירצה לשלם מחיר על המוצר, יותר גבוה ממחיר שלקוח אחר משלם. ולכן ... הנחה, דווקא כדי להיות בטוח שאין הנחה. ולפעמים ההתעקשות שלא לתת הנחה ללקוח, גורמת ללקוח עוד יותר להעריך את איכות המוצר. כי אז המחיר של המוצר, הוא כאילו מחיר אובייקטיבי ולא מחיר ... יותר מידי כסף, הכל כמובן מנקודת המבט של הלקוח. לדוגמה, הלקוח רוצה להאמין שהמוכר מרוויח 10 אחוז ולא יותר על עלות המוצר. ואז במקרה כזה, אם נותנים הנחה ללקוח, ... לתת לו הנחה. ואז הלקוח מתחיל לחשוב, אולי הוא עדיין יכול לקבל הנחה עוד יותר גדולה. כי אם באמת מחשב מתמחר מדוייק את המוצרים? הרי שאי אפשר לקבל הנחה, כי הכל מדוייק וכי יש ערך מדוייק למוצר. אבל אם משחקים עם ההנחה ללקוח, הרי שמראש זה אומר שתמחרו את המוצר במחיר גבוה שמגלם בתוכו את האפשרות לתת הנחה ועדיין להרוויח כסף. ואז הלקוח מבין שלא מחשב תמחר את המוצר, אלא איש מכירות שמשחק עם המחיר ואז ... הזמן יחשוב שאולי הוא יכול לקבל עוד הנחה. ולכן הרבה פעמים טוב לענות ללקוח, שאם הוא רוצה הנחה, אז אפשרי לתמחר לו את המוצר ביותר כסף ולתת לו הנחה. דהיינו, שהמוצר כרגע הוא אחרי המשחקים של ההנחה. ואז הלקוח עשוי להעריך עוד יותר את הערך של המוצר. בשורה התחתונה, לפעמים הלקוח מבקש הנחה, רק כדי להיות בטוח שהמחיר הוגן ולא באמת בשביל לקבל הנחה, שאדרבה היא יכולה לגרום לו להרגיש רע ולא לרכוש את המוצר.

... שהלקוח רואה את האמת, לגבי המוצר שלנו ולגבי ההתנגדויות שלו, דהיינו, שהלקוח באמת מבין את המוצר ושהלקוח באמת מבין את כל האמת מאחורי ההתנגדויות שלו. ואז, אם הלקוח לא רוצה לרכוש, אז אפשרי לבחור האם ועד כמה רוצים ... לא רואה את האמת, לגבי המוצר שלנו, דהיינו, שהלקוח לא באמת מבין את המוצר. וגם הלקוח לא באמת רואה את האמת לגבי ההתנגדויות מכירה שלו, דהיינו, שהלקוח מעלה התנגדויות שאם הוא יתבונן בהן הוא יראה ... את האמת ואת כל האמת לגבי המוצר ולגבי ההתנגדויות שלו וכולי, אז במקרה כזה אכן יותר הגיוני לומר שצריך אפשרי לשחרר מלנסות לשנות את דעתו של הלקוח. כי זה ... ולא מבין את כל האמת לגבי המוצר, לגבי הערכים של המוצר, לגבי הטוב שהמוצר יכול לעשות לו. או בגלל שהלקוח לא רואה את כל האמת לגבי ההתנגדויות מכירה שלו, דהיינו, שהלקוח מעלה התנגדויות, שאם הוא ... נכונה. לדוגמה, לקוח שאומר המוצר יקר לי. האם באמת הלקוח מבין מה המוצר, כמו שהמוכר מבין מה המוצר? האם באמת הלקוח מבין מה כל אפשרויות המימון שלו כלקוח והיכולת הכלכלית שלו לגבי ביצוע הרכישה? וכולי. ואז במקרה כזה שהלקוח ... עלול להפסיד את הטוב שהמוצר שלנו יכול לעשות לו, רק בגלל שהלקוח לא רואה את האמת. ואז במצב כזה אנחנו עושים טובה גדולה ללקוח כאשר אנחנו מנסים לגרום ללקוח לראות את האמת לגבי המוצר שלנו, כדי שהלקוח יוכל לבחון את האמת, האם הוא רוצה או לא רוצה את המוצר? אחרי שהוא יראה את כל האמת לגבי המוצר . כמו כן יש להוסיף, כי מצד האמת, איש המכירות עושה חסד גדול עם הלקוח שמסרב לרכוש, כאשר איש המכירות מטפל בהתנגדויות הרכישה ... שהוא רואה את כל האמת לגבי המוצר. איש המכירות מחלץ את הלקוח מהמחשבה השקרית שלו לגבי המוצר, ומנסה לעזור ללקוח לראות את האמת לגבי המוצר. ולעזור למישהו לראות את האמת בכל נושא שהוא, זה חסד עבור אותו הלקוח, מהסיבות הידועות. כי ככה הלקוח ילמד לבחון את הבעיות ...

... מכירות, היא שהם מנסים למכור ללקוח את המוצר, בצורה שבה הם היו מוכרים את המוצר לעצמם. והם לא מבינים, שהלקוח, הוא לא המוכר. ויתכן שהלקוח חושב שונה לחלוטין מהמוכר, דהיינו, שצריך למכור את המוצר בצורה שונה לחלוטין מאשר היה המוכר מוכר ללקוח, אם הלקוח היה הוא עצמו. ואני אסביר, כאשר איש המכירות בא למכור ... על המכירה ללקוח, כי איש המכירות חושב המוצר לא מתאים ללקוח. ועל בסיס מה איש המכירות בוחר איך למכור ללקוח ומה לומר ללקוח? ואיך איש המכירות מחליט האם ועד כמה ... לאיש המכירות? זה היה גורם לו לרכוש את המוצר. לדוגמה, איש מכירות שהיה רוכש את הרכב כי הרכב נראה מצוין, הוא כנראה יגיד ללקוח שהרכב נראה מצוין. או לדוגמה איש מכירות שלא היה רוכש את המוצר, כי אין לו כסף לרכוש את המוצר או כי המוצר לא מתאים לו עצמו מסיבה כלשהי, איש המכירות הזה יתקשה הרבה יותר לרכוש את המוצר. כי איש המכירות, חושב, שהלקוח, חושב כמו שאיש המכירות חושב. והאמת היא, שהשתקפות עצמית, זאת הדרך הבסיסית ביותר ... כאיש המכירות. ועליך להטיל ספק בכך שאם המוצר מתאים או לא מתאים לך מסיבה כלשהי, אז כנראה שכך גם יחשוב הלקוח. והדבר בא לידי ביטוי בעיקר באנשי מכירות שאין ידם משגת לרכוש את המוצרים שהם מוכרים. בפרט במוצרי יוקרה, שאיש המכירות לא היה רוכש את המוצר, כי עבורו כאיש מכירות זה בזבוז כסף וכיוב. שאיש מכירות כזה הרבה יותר יתקשה למכור את המוצר ללקוח. אבל איש המכירות צריך לדעת, שמה שלא מתאים או כן מתאים לך כאיש מכירות, לא בהכרח שגם הלקוח חושב כך. וצריך ... ולא לעולם של איש המכירות. וגם אם המוצר לא מתאים לך, אולי הוא כן מתאים ללקוח.? ...

... ואז הוא מרגיש שהרכישה נכפית עליו. ואז הלקוח עשוי להתנגד לרכישה, לא בגלל שהמוצר לא טוב לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ... גם להיות מצב שאנחנו נרצה שלקוח ירצה לרכוש מוצר X, וכדי לעודד אותו לרכוש את המוצר, אנחנו נרצה לגרום לו לראות עוד יותר טוב את היתרונות של המוצר X. ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות ... עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, שמנסים להתאים את המוצר לצרכים שלו. דהיינו, שהלקוח ירגיש שהמוצר לא סתם מתאים לו, אלא שיש כאן תהליך חשיבה ובדיקה שבו מתברר שהמוצר מתאים לו. לדוגמה, נניח שמציגים ללקוח מוצר X ואנחנו חושבים שהמוצר כן יכול להתאים ללקוח. אבל אנחנו חוששים שהלקוח יחשוב לעצמו, שלא הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן ... אפשרויות בחירה לתת ללקוח וכולי. ולזכור? שלפעמים העסקה לא תתבצע, לא בגלל שהמוצר לא טוב, אלא בגלל שיש יותר מידי אפשרויות, שאז הן מקשות על ההחלטה. כי המוצר לעולם אינו מושלם. ויש כאלו שמתקשים לקבל החלטות. ועודף אפשרויות בחירה, ישפיע עליהם ...

... אסביר. נניח שהמוכר אומר שהמוצר מתאים ללקוח והלקוח אומר שהמוצר לא מתאים לו. מכאן יש לנו 2 אפשרויות מה אנחנו מנסים לשכנע את הלקוח. אפשרות 1, אנחנו ננסה לשכנע את הלקוח שהמוצר מתאים לו. שזה כמובן מה שאנחנו רוצים שיקרה בסופו של דבר. אפשרות 2, שאנחנו ננסה לשכנע את הלקוח שהוא לא בטוח שהמוצר לא מתאים לו, אלא שיש לו ספק לגבי זה. וכאן צריך לשים לב, שאם מנסים לשכנע את הלקוח שהוא הלקוח טועה ושהמוכר צודק, אז זו משימה הרבה יותר קשה ושהיא עצמה מורכבת מ 2 ... שהמוכר ינסה לשכנע את הלקוח שהמוצר כן מתאים ללקוח. אבל מצד האמת, המוכר חייב לרכז את המחשבה שלו, שהוא, לא, מנסה לשכנע את הלקוח שהוא המוכר צודק, אלא אך ורק לנסות לגרום ללקוח להבין שהוא לא בטוח שהוא ...

... מסוימים יש כאן ניגוד אינטרסים בין המוכר לבין הקונה. כי המוכר ירצה לדעת מה התקציב של הלקוח ממגוון של סיבות, לדוגמה כדי להתאים ללקוח את המוצר המתאים בטווח המחירים של התקציב של הלקוח. כגון לדוגמה שיש למוכר מספר מוצרים בטווחי מחיר שונים והוא ירצה לדעת אילו מוצרים ... ללקוח. וגם חשוב למוכר לדעת מה התקציב של הלקוח, כדי שאז יהיה אפשרי למקסם את המחיר של המכירה. כי הרבה פעמים אפשרי להתאים את המחיר של המוצר כלפי מעלה, אל התקציב של הלקוח. כי לפעמים המחיר גמיש ופתוח למשא ומתן, ואז המוכר רוצה לדעת מה התקציב של הלקוח, כדי להציע ... יש מוצרים עם מחיר קבוע ושידוע לכל ושהמחיר לא נתון למשא ומתן, שאז ההבנה של מה התקציב של הלקוח, עשויה להשפיע רק על הניתוב של הלקוח אל המוצר שיכול להתאים לו. אבל יש גם מוצרים שהמחיר לא ידוע והוא כן גמיש ומשתנה. ושם אנחנו נרצה להתאים את המחיר של המוצר כלפי מעלה, עבור הלקוח. יחד עם זאת, יש גם את הצד של הלקוח, שהוא חושש שאם המוכר ידע מה התקציב שלו, אז המוכר עשוי להעלות את המחיר של המוצר, בהתאם לתקציב של הלקוח. ולכן בדרך כלל הלקוח לא ירצה לחשוף למוכר את התקציב שלו. אז איך בעצם אפשרי לדעת מה התקציב של הלקוח ...

... מוצר יקר, האם התמחור יקר? האם המוצר יקר ללקוח? למה הלקוח אומר שהמוצר יקר? האם התמחור נכון? התמודדות עם התנגדות מכירה, לקוח אומר יקר לי, התנגדות מחיר, התנגדות מכירה של מחיר, התנגדות רכישה של מחיר, למה המוצר יקר ללקוח? האם לתת הנחה? דרופשיפינג וכאן נחדד יותר, מה הופך מוצר ליקר עבור הלקוח. דהיינו? כאשר הלקוח אומר שהמוצר יקר לו, מה זה אומר על התמחור שלנו? האם עלינו להוריד את המחיר? מה הופך את המוצר שלנו, ליקר עבור הלקוח? אז בפשוט נאמר, כי כאשר הלקוח אומר שהמוצר יקר לו, הוא בעצם מתכוון לומר, שהוא לא מוכן לשלם את סכום הכסף שאנחנו מבקשים, בעבור המוצר. ולמה שהלקוח לא יהיה מוכן לשלם את המחיר שאותו אנחנו מבקשים עבור המוצר? אפשרות אחת לדוגמה יכולה להיות, משום שללקוח אין כסף לשלם על המוצר שלנו. אבל אם היה ללקוח את הכסף לשלם על המוצר, הוא היה רוכש את המוצר שלנו, אולי אפילו בסכום גבוה יותר ממה שביקשנו ממנו. אפשרות נוספת לדוגמה יכולה להיות? שיש ללקוח את הכסף לרכוש את המוצר שלנו, אבל הלקוח חושב שלא כדאי לו לרכוש את המוצר שלנו במחיר שאנחנו מבקשים, בגלל שיש לו אלטרנטיבות יותר טובות לכסף שלו. דהיינו, שהוא מעדיף לעשות בכסף שלו, שימושים אחרים, יותר מאשר לרכוש את המוצר שלנו. במקרה כזה לדוגמה, זה בעצם אומר שהלקוח לא חושב שהתועלת שהוא יקבל מהמוצר שלנו, עדיפה על פני התועלת שהוא יקבל מדברים אחרים שהוא חושב שהוא יכול לרכוש בכסף שלו. ומשום כך, הוא מעדיף את התועלת שהוא חושב שהוא יקבל מרכישת דברים אחרים בכסף שלו, יותר מאשר לרכוש את המוצר שלנו. אפשרות נוספת יכולה להיות, שיש ללקוח את הכסף לרכוש את המוצר, + הלקוח חושב שהוא יקבל עם הכסף שלו את התועלת הטובה ביותר מרכישת המוצר שלנו, יותר מאשר אם הוא יעשה בכסף שלו שימושים אחרים, אבל הלקוח עדיין אומר שהמוצר יקר לו, כדי לנסות לקבל מאיתנו הנחה, בתהליך של משא ומתן. ... חושב שהתועלת שתצא לו מלהתווכח איתנו על המחיר, שווה לו את העלות שיש לו בלהתווכח איתנו על המחיר. אפשרות נוספת יכולה להיות, שיש ללקוח את הכסף לרכוש את המוצר, והלקוח חושב שהמוצר שלנו יקר, בגלל שהוא חושב שהוא יכול לרכוש את אותו המוצר בדיוק, בסכום יותר זול. או לשם הדיוק, הלקוח חושב שהוא יכול לרכוש מוצר, שיספק לו את אותן התועלות שהוא יקבל מהמוצר שלנו, בסכום יותר נמוך. ולכן הלקוח אומר שהמוצר שלנו יקר, כי הוא מבחינתו יכול לרכוש את אותו המוצר מוצר שווה ערך, במחיר יותר זול. וכאן צריך לעשות את החלוקה הבאה, והיא, שאם ללקוח אין כסף לרכוש את המוצר, יכולה להיות לכך התייחסות מסוימת, ואם ללקוח יש את הכסף, אבל הוא חושב שעדיף לו לעשות עם הכסף שלו, שימושים אחרים, למרות שהוא לא יכול להשיג את המוצר שלנו מוצר שווה ערך, במחיר יותר זול, הרי שבמקרה כזה, צריך לעזור ללקוח להבין יותר טוב את היתרונות של המוצר שלנו, על פני היתרונות שהוא חושב שהוא יקבל משימושים אחרים בכסף שלו. ואם הלקוח חושב שהוא יכול להשיג את אותו המוצר בדיוק, במקום אחר, ביותר זול, הרי שאנחנו צריכים להתייחס לכך ... ואנחנו צריכים לשקול מחדש את כל נושא התמחור? אם באמת יש מוצר פחות או יותר זהה למוצר שלנו במחיר יותר זול. שאז מבחינה אובייקטיבית, לא כדאי ללקוח לרכוש את המוצר שלנו (עע דרופשיפינג). לעומת מצב שהלקוח לא באמת צריך את כל ...