... פילוסופיה של המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם / המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של היש שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם ככלום זהו בכלל השלם והדבר הגדול ביותר שקיים. וכל היקום כולו ... נוצר העולם. גם לפי סיפור בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו, בריאת העולם / המפץ הגדול מתרחש בכל רגע מחדש, כפי שכבר ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו/או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם / המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חוויית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי להכניס לתוכה את כל הזמן כולו וגם את המקום כולו (ראה כאן). הגיל האמיתי של היקום כולו, הוא פחות מרגע אחד. היקום כולו נוצר כרגע כפי מה שהוא כרגע. הזמן עצמו מתהווה בכל רגע מחדש יש מאין, בדיוק כמו ברגע הבריאה / המפץ הגדול. ונחדד את העניין הזה עוד יותר. קיימות 2 נקודות מבט שונות על ציר הזמן. נקודת מבט של האדם מתוך ציר הזמן ונקודת מבט של המציאות אל תוך ציר הזמן שבתוכה. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך ציר הזמן, מנקודת המבט שלו הזמן קיים מאז ומעולם וגודלו הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה ... לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את הרגע הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה / רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה ... יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של המקום וגם את התחושה של הזמן בכל רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. מנקודת המבט של המציאות, הזמן והמקום אינם קיימים כלל בשום רגע! זא מאחר שהמציאות היא זו שמהווה את הזמן ואת המקום ממהות עצמה ממש, הרי שמנקודת המבט שלה הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, זאת המהות העצמית שלה ממש. ומצד המהות הכל נמצא באחדות גמורה, כך שמצד המהות ... בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם / הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן הם מתהווים על ידי משהו חיצוני להם. המקום הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה וגם הזמן הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה. המקום הוא אינו ההוויה עצמה וגם הזמן הוא אינו ההוויה עצמו. אלו ביטויים שונים של ההוויה אך הם אינם היא עצמה. גם המקום וגם הזמן שניהם ...

זמן - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום יש התחלה. ואכן יכול להיות, שלזמן מוגדר כלשהו יש התחלה, אבל לזמן עצמו, אין כל התחלה ואין כל סוף כלל. כגון, שניתן לדוגמה לומר, שהזמן שבו קיימים חוקי הפיזיקה שלנו, יש לו התחלה וסוף. וניתן כיוב לומר, שהזמן שקיימת מציאות, שבה יכול להיות קיים העולם שלנו בצורה הנוכחית שלו, הוא זמן מוגבל. אבל לפני ואחרי הזמן, תמיד יש עוד זמן אחר. וברגע שיש התחלה וסוף לזמן, הרי שזה רק לזמן שלנו, אבל תמיד יש עוד זמן אחר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שניתן לומר שיש לו התחלה וסוף, ביחס להגדרת מקום כלשהי. אבל המקום עצמו, הוא ללא סוף. כמו שביארתי במקומות אחרים. ולזמן, אין כל התחלה. ומנקודת ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמה בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר כלשהו, ... המספרים, שנמצאים בציר המספרים, מהמספר המוגדר, ועד אין סוף, בצד השני של אותו המספר המוגדר. ועוד נחדד ונבהיר: כי המקום, הוא אין סופי. והאדם הוא נקודה שנמצאת, בתוך המקום האין סופי. והאין סוף מקום, הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. ומהתחלת המקום ועד סופו, יש אין סוף מקום. אבל, עד נקודה מוגדרת כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. ... באותו הרגע ממש, יש עוד מקום גדול, שיש בו עוד המון ישויות אחרות, באותו הרגע ממש. וכך גם לגבי הזמן. שעל האדם לדעת את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, כבר קיים תמיד, בכל מקום. והכוונה היא, שכמו שבכל רגע, קיימות כל הישויות שנמצאות במרחב המקום, בו זמנית באותו הרגע, כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ואפשר לומר גם להפך. שכמו שבמקום אחד ברגע אחד, יש רק אירוע אחד. והאירוע הקודם והאירוע הבא, ... שנמצאת במקום ובזמן מסוים. והמשמעות שלה נובעת, מהצורות שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף של הזמן ושל המקום. ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש וכולי. וכפי שכבר ביארתי ...

... הזוג, הרע לא נובע מהפסקת ההרגל, אלא מהמקום שבו לא ממלאים את הרצון הזה. בהמשך, השיחה עוסקת בשאלת בזבוז הזמן. השואל מעלה את השאלה האם הוא בזבז את הזמן כשהיה בקשר, ואליעד עונה כי הכל תלוי בהגדרה של בזבוז זמן. לדוגמה, אם מישהו התכנן להתחתן עד סוף השנה ... ובמה שהוא חווה בזמן הקשר, והאם זה נחשב לו לבזבוז זמן או לא. הדיון נמשך כשאליעד מסביר שתחושת בזבוז הזמן יכולה להתברר כלא נכונה. לדוגמה, אפילו אם היה מישהו שמרגיש שהוא בזבז זמן בקשר לא ממומש, יכול להיות שבסופו של דבר הוא למד ממנו משהו שיכול להועיל לו בעתיד. זה מביא אותנו לשאלה על איך להעריך את הזמן שלנו. אליעד מציין שאדם שמבין שלפני שנה הוא היה מעוניין באדם מסוים אך קשרו לא צלח - האם הזמן בו הושקע בקשר היה באמת בזבוז, או שהיו בו יתרונות נוספים? בהמשך, אליעד מסביר שמה שחשוב זה להבין את ... בצורה פרודוקטיבית עם חוויות כואבות. איך להתמודד עם תחושות קשות אחרי פרידה? מה עושים אחרי פרידה? האם בזבזתי את הזמן בקשר? איך לשנות את הגישה לחוויות רגשיות? איך לא להרגיש רע מפרידה? מה השאלה שלך? ש: איך להרגיש טוב ... אליעד: לא שקשור לפרידה מה כאילו מה? ש: לא יודע אני נגיד לא מרוצה אני מרגיש שאולי בזבזתי את הזמן. אליעד: שנייה אתה נמצא היום ואתה אומר אני מרגיש רע מזה שאולי בזבזתי את הזמן זה מה שאמרת. ש: אולי זה בגלל זה. אליעד: כי אתה אומר יכול להיות שאחת הסיבות שרע לי מזה שאני מרגיש שבזבזתי את הזמן נכון זאת אומרת יש לך בראש מחשבה שאומרת בזבזתי את הזמן ורע לך מזה שכרגע אתה חושב שבזבזת את הזמן נכון, אוקי עכשיו מה אנחנו נשאל האם באמת בזבזת את הזמן ואם כן אז מה אוקי באמת בזבזת את הזמן האם זה שהיית בזוגיות וזה נגמר האם זה אומר שבזבזת את הזמן. ש: זה לא אומר שבזבזתי את הזמן. אליעד: אתה אומר שזה לא אומר שבזבזת את הזמן יש פה מישהו שחושב שהוא בזבז את הזמן? ש: השאלה מה זה בזבז זה שהוא יצא איתה זה נקרא לבזבז זמן. אליעד: לא אז מה אתה חושב שהוא בזבז את הזמן או לא בזבז את הזמן. ש: הוא בזבז זמן הוא שילם במשהו איזושהי עלות. אליעד: אז הוא בזבז את הזמן או לא בזבז את הזמן. ש: הוא בזבז את הזמן ואת הכסף שלו אותו דבר. אליעד: עשר מה עם הכסף שזה גרם לך לחסוך, אל תעבור לא מעניין עכשיו דיברנו על זמן האם באמת בזבזת את הזמן איך נדע תלוי מה ההגדרה אם נגדיר שאתה לפני שנה הייתה לך מטרה להתחתן בסוף השנה ואתה זאת הייתה ... להתחתן ואתה אמרת עכשיו אני אכיר את הבחורה בשביל להתחתן איתה וכביכול זה נכשל אז במובן מסוים בזבזת את הזמן למה כי יכולת להכיר מישהי אחרת ואולי להתחתן איתה אבל האם הייתה לך מטרה להגיע לאיפשהו שבזבזת את הזמן כאילו מהרגע הראשון עד הרגע האחרון לא נהנית בכלל. ש: לא שלא נהניתי בכלל. אליעד: אז למה בזבזת את הזמן? ש: כי קודם כל. אליעד: מה זה אומר בזבזת את הזמן מה יש לנו זמן. ש: שהייתי יכול ללכת על דברים אחרים. אליעד: שאם היית הולך עליהם היה לך יותר ... לי יותר טוב נכון, אוקי מה האמת שזה נכון. ש: אולי. אליעד: לא שנייה יכול להיות באמת שאם כל הזמן שהקדשת לה היית מקדיש את זה ללמוד היסטוריה סינית יכול להיות שהיום היית יודע הרבה מאוד היסטוריה סינית והיום ... היה מתברר לך שגם ללמוד היסטוריה סינית זה כאילו לא יצא לך מזה כלום ואז אתה אומר בזבזתי את הזמן על ההיסטוריה הסינית אתה מבין, הבנת יכול להיות שהיית יוצא עם מישהי והייתם מכירים ובעוד שלוש שנים הייתם מתחתנים והייתם מביאים ילדים ואז בעוד עשר שנים הייתם מתגרשים ואז היית אומר תראה איך בזבזתי את הזמן בזמן הזה במקום לצאת איתה יכולתי כבר לצאת עם עשרים בחורות אחרות ולהיפרד מהן היה לי יותר טוב מאשר לצאת עם זאתי עשרים שנה איך בזבזתי את הזמן. אתה הבנת מה אמרתי מה הבנת? ש: שמסכנים מי שנמצא עם בחורה עשר שנים והוא משקיע בה כל כך ... בסוף זה נגמר ואז הוא נשאר. אליעד: לא אני אומר שאתה אף פעם לא יכול אתה אומר בזבזתי את הזמן השאלה מה זה אומר תראה אם היה משהו מסוים שאם עושים אותו זה בטוח טוב אז אם אתה לא עושה אותו אתה מבזבז את הזמן, איזה דברים נגיד אם היית עושה אותם במקום הזמן שהקדשת לזוגיות אתה חושב שהיום החיים שלך היו יותר טובים. ש: אם הייתי חוסך את הכסף הזה לדברים אחרים. ... בסוף הקטע של החמשת אלפים שקל. ש: אני חושב שזה היה עוזר. אליעד: רגע ולא היית אומר בזבזתי את הזמן? ש: אני די בזבזתי זמן. אליעד: מה אכפת לך שבזבזת לא אתה תדייק תגיד זמן או כסף. ש: לא ... הזה להיות טוב. אליעד: ולמה אתה קורא לזה בזבוז זמן מה ההגדרה של בזבוז זמן מה אמורים לעשות עם הזמן שברגע שלא עשית את זה בזבזת אותו. ש: שאם אני משקיע אותו על דברים שלא יצאו לי ממנו. אליעד: ... דברים וזה ישפיע עליך על קשרים הבאים. ש: אולי יש סיכוי טוב. אליעד: אז למה זה נקרא שבזבזת את הזמן אם אתה לומד באוניברסיטה משהו עשר שנים זה אומר שאתה מבזבז את הזמן יכול להיות שיצא לך מזה משהו אתה רוכש ידע מסוים למרות שבאוניברסיטה אתה הרבה פעמים לא נהנה כשאתה לומד ... בידע פה תוך כדי שהיית איתה נהנית כרגע זה נגמר. ש: אני חושב אולי זה משהו אחר לא בזבוז הזמן. אליעד: שמה נגיד בזבוז כסף אמרת. ש: לא אני חושב שאולי הייתי בכזאת בועה שחשבתי שדברים נראים. אליעד: רגע ... מאחורי הספה אתה עכשיו מתחיל לחפש אותו בכל החדרים עד שאתה מוצא אותו מאחורי הספה זה אומר שבזבזת את הזמן שחיפשת בחדרים. ש: לא כי בסוף מצאתי. אליעד: אבל יכולת לחפש ישר מתחת לספה ולמצוא למה היית בחדרים זה ... משקיע זה היה עובד היית אומר אליעד מה אני עושה אם נפרדתי ממישהי ויש לי זיכרונות ממנה שאני כל הזמן מתחרט למה לא מיציתי למה לא ניסיתי למצות את הקשר והיית אומר אני הקשבתי לרגשות שלי אבל אני לא ...

סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. מהם הרעיונות המרכזיים לגבי הזמן והחיים? אליעד מתחיל בהתייחסות לשאלה הפילוסופית של הזמן. הוא מעלה את הנושא של תחילת השנה החדשה, ומסביר כיצד אנשים נותנים משמעות לימים ולתקופות, כמו ראש השנה או ... אלה הם תוצרים של האמונות והקביעות החברתיות שאנחנו מציבים לעצמנו. המשמעות שהאדם נותן לזמן היא זו שמחוללת את השפעת הזמן על תחושת החיים והמציאות. איך הזמן קשור לתפיסת הזהות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד נכנס לתיאור מעמיק של האני האנושי. הוא מדבר על האני ועל איך תחושת הזמן משפיעה על תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ... מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על כל ההבנה של הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו. הוא מתאר את הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית מאשר פיזית. מהו זיכרון והאם אפשר לחיות בלעדיו? ההרצאה ממשיכה בהסברים על הזיכרון האנושי. אליעד מתאר ... יתמודד עם קושי בזהות העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי ... מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות?

תחושת זמן, תפישת הזמן, חוויית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? מהי תפיסת הזמן ואיך המוח יוצר את תחושת ההווה, העבר והעתיד? אליעד כהן מסביר כי הזמן הוא לא באמת קיים כמו שאנחנו תופסים אותו, אלא שהכל למעשה קורה בהווה בלבד. הוא מתחיל בכך שהוא מפרק את תחושת הזמן לשלוש תחושות בסיסיות: תחושת הווה, תחושת עבר ותחושת עתיד. תחושות אלו, למרות שנדמה לנו שהן שונות, הן כולן מתרחשות ... העתיד כחזקה יותר, אז דווקא העתיד היה נתפס בעינינו כחשוב יותר מאשר ההווה. בכך הוא מראה שתחושת החשיבות של הזמן היא שרירותית וקשורה לאופן בו המוח שלנו מארגן ומתייג את החוויות שלנו. לסיכום, מהי המציאות לפי תפיסת הזמן? אליעד כהן מדגיש כי המציאות, לפי תפיסת הזמן שהוא מתאר, היא למעשה רצף של חוויות שמתקיימות כולן בהווה, כאשר המוח יוצר תחושה מלאכותית של עבר ועתיד על ... איננו קיים, העתיד עדיין לא קרה, ומה שנשאר הוא רק ההווה שבו כל הדברים נחווים בו זמנית. מהי תפיסת הזמן? איך המוח יוצר את תחושת העבר והעתיד? האם הכל קורה בהווה? מהי תחושת ההווה? האם העבר באמת קיים? איך נוצרת חוויית הזמן במוח? מה הקשר בין זיכרון להווה?

חוויית הזמן - האם אפשרי להתבלבל בין זמן עבר לזמן הווה לזמן עתיד? האם אפשרי לחשוב שהעבר עדיין לא התרחש? האם אפשרי לחשוב שהעתיד כבר קרה? איך המוח מפרש את חוויית הזמן? מה זה דה זה וו? מה זה דזה וו? האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות ... לא שהמוח חושב שמה שקורה עכשיו קורה בזמן עבר ולא עכשיו. האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? במהלך השיחה ניסה האדם לבדוק עם אליעד כהן האם ייתכן להתבלבל בחוויית הזמן, כלומר, האם אדם יכול לחשוב שאירוע שקרה בעבר עוד לא התרחש, או להפך - לחשוב שמשהו עתידי כבר קרה. ... שהיא שייכת לעבר, למרות שהיא עתיד - או להפך. אך זה לא קורה בפועל. האם יש אפשרות להחליף את הזמן של תמונה? המשך הדיון עסק באפשרות שאדם ייקח תמונה אחת (למשל - של עצמו מדבר עם ראובן), וישייך אותה ... יותר סביר שאדם יחשוב שראה תרנגול, כשזה היה מלפפון חמוץ - מאשר שיחליף בין עבר לעתיד של תמונה. כי הזמן הוא חלק מהותי מהתפיסה של המציאות. מה המסקנה הסופית לגבי חוויית הזמן? בסוף השיחה, האדם ניסה לנסח את מה שהבין: שהוא לא מצליח לחשוב על תמונה ללא הקשר זמן, ולכן הוא ... או מדמיין דברים, אבל לא מתבלבל בין זמן עבר לזמן עתיד באופן ממשי. אז מה זה כן להתבלבל בחוויית הזמן? אליעד סיכם שהתבלבלות בזמן, אם היא מתקיימת בכלל, היא תחושתית ולא עובדתית. כלומר, האדם לא באמת חושב שמה שקרה ... אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן?

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את ...

מודל הנפש, מהות התודעה, מהות הזמן, אני בהווה, אני בעבר, אני בעתיד, תפישת המציאות, אני עתידי, אני בזיכרון, אני ברגע הזה, לחיות את הרגע הזה, רק רגע אחד, האני האמיתי האם יש בכלל משמעות לתפיסת הזמן והאני? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בבירור מעמיק של שאלת מהות הזמן, התודעה, והקשר בין האני האמיתי לבין הרגע הנוכחי. אליעד מציג שאלות יסוד כמו מי אני?, האם הזמן באמת קיים?, האם העבר והעתיד קיימים או שהם רק אשליה?, ומוביל את השומעים להבין בצורה מפורטת מה בדיוק קיים ... ההווה ושל העתיד, ומה המשמעות של המושגים הללו בתפיסת המציאות. מהו בדיוק הרגע הנוכחי? אליעד מסביר שאם לוקחים את הזמן ומחלקים אותו לחלקים קטנים יותר ויותר, מגיעים בסופו של דבר לחלקיק הקטן ביותר שאינו ניתן לחלוקה נוספת. החלק הקטן ... או עתיד הוא דימוי בלבד, ובעצם המציאות היחידה שקיימת היא הרגע הזה, שאין בו עבר ועתיד. לפיכך, כל תחושת הזמן והאני שנוצרת בתודעתנו מבוססת על האשליה של רציפות והפרדה, ולכן המסקנה המהותית היא שאין באמת הפרדה בין הרגעים, ואין ... מלבד עצם המודעות הנוכחת ברגע הזה. מהי המסקנה הפילוסופית מההרצאה של אליעד כהן? הסיכום העמוק של אליעד הוא שהתודעה והזמן הן אשליות תודעתיות שיוצרות את תחושת האני. בסופו של דבר, כאשר האדם חוקר לעומק את תחושת האני והזמן, הוא מגיע להבנה ברורה שאין באמת אני קבוע ומוגדר מעבר לרגע הנוכחי, ושכל תפיסת הזמן שלנו בנויה מאשליה של עבר ועתיד, שאינה קיימת באופן מוחלט, אלא כיצירה של המוח האנושי בלבד. מהו הרגע הזה? האם הזמן קיים באמת? האני האמיתי איך נוצר האני? האם העבר והעתיד קיימים באמת? לחיות את הרגע מהי תפיסת הזמן והאני ברגע הנוכחי? ההרצאה מתמקדת בכמה נושאים עקרוניים הקשורים לתודעה, הזמן ולתפיסת האני. נושא מרכזי בהרצאה הוא הדיון בהבנת האני בהקשר של הזמן: האם האני נמצא רק בהווה, או שגם בעבר ובעתיד? האם האני קיים רק בהווה? במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי הזמן לא באמת קיים כפי שאנחנו רגילים לתפוס אותו. התודעה שלנו היא זו שמחלקת את הזמן לעבר, הווה ועתיד, אך למעשה כל רגע הוא אינסופי, וכאשר אנחנו חושבים עליו בצורה מדויקת, נגלה שהוא לא באמת ... הוא מציין, אם נניח שאנחנו מתמקדים רק ברגע אחד, אז לא ניתן לחוות תחושה של אני. כאשר מחשבים את הזמן, אנחנו לא באמת חווים את האני ברגע זה, שכן זהו רק רגע חולף מבלי להיות חלק ממסגרת ארוכה יותר ... קורה לעבר ולעתיד בתפיסת האני? אליעד מבקש להדגים איך האני שייך אך ורק לרגע הזה. הוא מסביר שבעצם כל הזמן הוא רק אשליה, גם העבר וגם העתיד הם דימויים. כל מחשבה על העבר או על העתיד לא בהכרח שייכת ... יש משמעות לעבר ולעתיד? כשהשניים שואלים, אם האני לא באמת קיים מעבר לרגע הנוכחי, אז איפה נמצא האני כל הזמן? אליעד עונה כי אנחנו בעצם יוצרים את התפיסה של הזמן, ומה שעובר הוא רק הדימוי שלנו את הזמן. לדבריו, האני האמיתי הוא זה שבולם את הזמן, כלומר, כל הרגעים - כל אותם רגעים שמרכיבים את הזמן - הם למעשה זהים במובנים רבים, ותחושת האני נובעת מהחיבור שאנחנו יוצרים עם כל אחד מהם. האם האני הוא ... הוא אשליה? התשובה היא שגם אם אנחנו חושבים על האני כמשהו יציב, זה בעצם חלק מההבנה האישית שלנו של הזמן. הזמן, אומר אליעד, הוא אינו מושג שניתן להפריד בו בין רגע לרגע. כל רגע כזה הוא בהכרח מורכב מהעבר ומהעתיד, ... שבו הכל מתהווה. לדעתו, כל רגע הוא רק אשליה, רק דימוי של זמן. האני שלנו, אם כן, משתנה כל הזמן, ואין אפשרות לדבוק בו לאורך זמן. אם נצליח להתבונן בעין ראה את כל הרגעים הללו כמרכיבים שמרכיבים את הזמן, נגלה שכל רגע הוא לא אלא אשליה מנטלית שנוצרת בתודעה שלנו. מהם המסקנות האפשריות מתוך תפיסת הזמן הזו? ההבנה שמוצגת בהרצאה, הוא שנחפש את המשמעות של החיים דווקא דרך הרגע הנוכחי. כל מה שקרה, כל מה ... מימדים שנראים לנו רק דרך תודעתנו, שהיא האחראית על כל המחשבות, הזיכרונות וההבנה של האני. מהו האני האמיתי? האם הזמן באמת קיים? מהו הקשר בין הזמן לתודעה? האם העבר והעתיד אשליה? מה משמעות הרגע הנוכחי? מהו אני בהווה?

... אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף אירועים, הוא לא יותר או פחות הגיוני, מאשר רצף אירועים אחר. וגם זה ... נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה ... טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום והזמן, גם הם צורות סופיות, שהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב המקום עצמו. כי המקום, הוא לא חלק מהזמן, אלא קיומו מקביל לקיומו של הזמן. והזמן, לא גדול יותר מאשר המקום, אלא הוא סוג של מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, שהזמן הוא לא אין סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא לא אין סופי בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר שאלו ישויות סופיות, שגם אם הן אינן מוגבלות בתוך הזמן והמקום עצמם, הרי שגם הן מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים חושבים, שהקיום הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה ... האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ומה יש בסוף המקום ומי יצר את המקום, כי אלו שאלות שגויות, שהתשובה שלהן היא פשוטה, והיא שהמקום והזמן קיומם הוא נצחי. והשאלה האמיתית היא, מה הוא הזמן ומה הוא המקום. מה הוא הרגע הזה, ברגע הזה, ומה הוא המקום, בנקודה הזאת. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן והמקום, גם הם לא מחויבי המציאות. כי הזמן מוגבל ומוגדר על ידי המקום, והמקום מוגבל ומוגדר על ידי הזמן. ואם לא היה זמן, לא היה ניתן לנוע בתוך המקום. ואם לא היה מקום, לא היה מקום לרגעי הזמן השונים. ובלי שום מקום, לא יכול להיות שום דבר בשום זמן, ובלי שום זמן, לא יכול להיות שום דבר בשום מקום. ומי שיתבונן אל תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, ... העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, ... כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה לפני הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש לפני הזמן. כי לפני הזמן, פירושו עוד ציר זמן אחר. ואנחנו כאן מדברים על מה שיש כרגע בתוך / מחוץ לזמן. דהיינו, הדבר שהזמן והמקום עצמם עשויים ממנו, ברגע הזה ובמקום הזה ממש, שהכל אין ואפס ממש. והאין הזה, הוא גדול יותר מאשר ...

... נחמן מתאר שהמלך חוזה בכוכבים ורואה שהבן ירד מהמלוכה - כלומר, האדם ישכח את מקורו האלוהי בעקבות חוקי הטבע, הזמן והמקום. חוקי הפיזיקה והמציאות הנתפסת הם שמרחיקים את האדם מהאחדות האלוהית. אך המלך מבקש מבנו שכאשר זה יקרה, הוא לא ... האחדות המלך אומר לבנו: אני חוזה בכוכבים ורואה שאתה עתיד לרדת מן המלוכה. הכוכבים מסמלים את חוקי הפיזיקה, את הזמן ואת חוקי הטבע, שהם אלו שגורמים לאדם לשכוח את האחדות. ברגע שאדם רואה את העולם כקיים בתוך חוקים, הוא ... השמחה. כי הכסילים חושבים ששמחה פירושו לחייך, לספר בדיחות, כמו שיש אחד שאפילו קוראים לו שר השמחה שאפילו כל הזמן חייכן וצוחק וכל מיני שטויות כאלה. אבל זה נקרא שמחת הכסילים זה נכון שרבי נחמן אמר שצריך מילא דה ... ומקום מצד שני היא בו זמנית היא בו זמנית היא בלי זמן בלי מקום, ישות אינסופית, ממלאת את כל המקום, את כל הזמן, מחייה את כל העולם כולו. לא דווקא היד, אלא כל דבר ודבר. ולכן לומר שאלוהים ברא אינסוף אלוהים כמותו ... אמצע העולם, הוא מחייה את הכל, הוא מהווה את הכל וכו וכו. זה גם קשור לעניין של המקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת רמת מקיפים מעל הזמן לכאורה מה שהיה מקובל לחשוב שיש לנו זמן ומה שמקיף את הזמן זה האינסוף. שיש זמן ומקום שיש בתוכו מלא צמצומים ומעליהם יש את האלוהים שהוא אחד ובזה נגמר הדיון. ורבי נחמן כותב לנו שיש מקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת. מקיף ומקיף ומקיף מעל הזמן. אבל מעל הזמן זה כבר אינסוף. מה שייך לומר שיש מקף לאנסוף מה שייך מה יכול להקיף את האינסוף אתה אומר שיש ... יראה מעליו. מה הכוונה הכוונה שתדע לך שיש בורא לבורא לבורא לבורא לבורא עד אינסוף. שזה נקרא מקיפים מעל הזמן שהשכל לא יכול לדבר מהם. מה שרבי נחמן המר שהשכל הגבוה ביותר שניתן לדבר ממנו בעולם הזה, שנקרא השכל ... שתקבל את השכל שהכל טוב והכל אחד עכשיו נוכל להתחיל לדבר איתך מהשכל של עתיק הסתימא, הכוונה המקיפים שמעל הזמן. השכל שהוא לא נכנס בשכל הרגיל. ומה יש בשכל הז במקיפים דעתיקא סתימא יש בעצם את הפרדוקסים האלה. כי כשאנחנו אומרים שיש מקיף למקיף למקיף מעל הזמן זה פרדוקס. כי מצד אחד מעל הזמן הכל אחד. אז אם הכל אחד אז מה שייך לומר שיש מקיף למקיף מעל הזמן אבל מצד שני שתדע לך שיש מקיף למקיף גם מעל הזמן. שבפרקטיקה זה אומר שתדע לך שמישהו ברא את אלוהים, מי ברא את אלוהים אלוהים אחר. ומי ברא את אלוהים ... לבורא עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה אינסוף כפול אינסוף. אינסוף מקומות באינסוף זמנים. הרעיון הוא בעצם שכל ישות וישות גם היא אלוהים ... הגדול, להבין מה יש לפני בריאות העולם. שזה נקרא מחויב המציאות. ואחרי שהבנת מה היה לפני בריאת העולם, לפני המקום, לפני הזמן, מעל הזמן ומעל המקום. עכשיו תבין שבעצם כל העולם שלנו הוא בכלל בחינה אחת עם מה שהיה לפני הזמן ולפני המקום. כי אין הפרדה בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. קודם כל אתה צריך להבין מה זה לפני הבריאה. ... בנים היה צריך לפצל ביניהם את המלוכה. בפועל מצד האמת לאלוהים יש כמה בנים, כי אלוהים ברא את המקום והזמן, המהווה. הכוונה ההוויה מהווה את המקום ואת הזמן וכבר יש לנו שני בנים, הבן שהוא המקום והבן שהוא הזמן ובתוכם יש לנו אינסוף בנים. רבי נחמן אומר לך - לא. כי אם היו באמת אינסוף בנים. אז היו ... היה רק אלוהים האם היה שאלה מי ברא אותו לא. נגיד שהיתה בעולם רק ישות אחת נצחית שקיימת כל הזמן בכל מקום בלי זמן ובלי מקום. נגיד היתה קיימת רק ישות אחת נצחית. האם היתה שאלה איך היא נוצרה ... מה זה נקרא להתבודד תבין את עצמך. להתבודד פירושו להתרחק. אם תצליח להרחיק את עצמך לגמרי מהעולם הזה לצאת מהזמן והמקום דהיינו, להכלל באינסוף רבי נחמן אומר, גם כל העולם נכלל איתך במחויב המציאות. אז כל העולם במחויב המציאותך, ... אז כך, נסביר. היות שאני חוזה בכוכבים אז לכאורה מה הכוונה. הכוונה היא תבין, בגלל שאלוהים הוא ברא את הזמן אז הוא יודע מה יהיה אז הוא אומר תקשיב, הוא בכלל מהווה אותך, אומר תקשיב אתה תרד מהמלוכה, יום ... אמר לו אתה עתיד לירד מן המלוכה. למה בגלל שאני חוזה בכוכבים. כלומר, בגלל חוקי הפיזיקה בגלל המקום, בגלל הזמן, בגלל זה אתה תרד מן המלוכה. כי מלך זה מה שהקבצן הראשון אמר - שאני מתהווה בכל פעם מחדש. ... ההפך של הטבע. זה ההפך של הטבע. כי כל הרעיון של חוקי הטבע והפיזיקה שיש חוקיות שזה ממשיך כל הזמן. יש לנו זמן יש בו איזה חוקים שהעולם פועל לפי החוקים. אבל מלך מקבל בכל רגע מחדש, הוא לא ... מחדש. ורעיון הוא שעיקר הירידה של הבן מלך מהמלוכה זה בגלל חוקי הפיזיקה, בגלל הטבע, בגלל שהמלך רוצה כל הזמן את אותו דבר. מה זה חוקי הפיזיקה. בגלל שהמציאות מהווה כל הזמן את אותם דברים ובאותה צורה לכן זה נקרא שיש חוקיות. ובגלל החוקיות אתה שוכח שיש מחוקק. כי אתה מעביר ... שתרד מהמלוכה בגלל חוקי הפיזיקה, הטבע, בגלל מכניסים אותך לתוך מקום וזמן. כי כאשר דברים חוזרים על עצמם כל הזמן אתה מתחיל לחשוב רגע, אולי יש כאן סיבתיות ואתה שוכח שבכלל המסובב זה אתה. המלך אתה, שהוא אתה בכלל ... לאלוהים והכבוד שנותנים למלכים. למלך רגיל, פעם מכבדים אותו ופעם לא מכבדים אותו, אבל את אלוהים כולם מכבדים כל הזמן. למה כי כולם עושים אך ורק את מה שהוא רוצה. מה זאת אומרת מלך בשר ודם יש דברים שהם ... יש אותי יש אותך. אני צריך לעשות מצוות, להיות מאושר וכו וכו. זה נקרא לכפור במלך. לכן אני כל הזמן אומר שדתיים הם כופרים הכי גדולים. למה כי מי שסתם לא מכיר באלוהים בסדר, לא מכיר באלוהים. אבל הם, ... איך הוא הוציא את בת המלך מה קרה הוא השתמש בשכל, הוא עלה לשכל שמעל השכל שזה נקרא מעל הזמן ואז הוא יצא מהחלום ואז הוא ראה שזה בכלל היה חלום. איך נגמר הסיפור של בת המלך שהוא התעורר ... רגע, אבל רגע יש או אין הוא משתמש בחכמות ולכן זה מרחיק אותו מההבנה של האחדות ולכן הוא כל הזמן נכנס לדיכאון ונופל לעצבות וכו וכו. אז שתדע לך שאלוהים לא מרחם עליך. כשאתה עצוב, אלוהים שמח. למה שמח ...