... בכל הרצונות כולם. אלוהים הוא הישות הנצחית שהייתה קיימת מאז ומעולם, אלוהים הוא זה שנמצא בכל מקום ובכל זמן. אלוהים הוא זה שברא את הזמן ואת המקום. מהי האמת? האמת היא שאלוהים הוא המציאות עצמה. המציאות עצמה היא הדבר שהנצחי שקיים לעולם. המציאות היא זו שיצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם. המציאות היא זו שאחראית לכל מה שקורה בתוכה. המציאות עצמה נמצאת בכל מקום, משום שהמקום עצמו נמצא בתוכה. המציאות היא הדבר היחיד שמעולם לא לימדו את האדם שהוא קיים. המציאות כמציאות אינה יכולה שלא להיות והיא הדבר היחיד שחי לנצח. ציר הזמן ומרחב המקום והיקום כולו יכולים שלא להיות. אך המציאות חייבת להיות. גם אם לא יהיה שום דבר ממשי, עדיין המציאות תהיה קיימת. ... המידה. מדוע? בדכ כאשר אדם אומר שיש אלוהים, הוא מתכוון לומר שיש גם אלוהים. דהיינו, יש גם אדם וגם אלוהים. גם עולם וגם אלוהים. גם זמן ומקום וגם אלוהים. האמירה שאין אלוהים פירושה ושורשה האמיתי הוא, שבאמת מצד האמת אין אלוהים נפרד מהעולם + העולם. אלא יש ... יש רק מציאות. אין גם אדם וגם דומם וגם צומח וגם חי וכולי, יש רק מציאות. מנקודת מבטה של המציאות אין 2 מקומות ששונים זה מזה במרחב המקום. מנקודת מבטה של המציאות אין שני אירועים בעולם ששונים זה מזה, כי הכל זה היא עצמה ממש ומהות אחת ממש. מנקודת מבטו ... כי אלוהים האמיתי הוא הדבר היחיד שלא צריך לספר לאדם על קיומו, שזאת המציאות עצמה שבתוכה האדם נמצא. מצד האמת, האדם עצמו, מימד המקום כולו וציר הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של אלוהים. זא קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה קיימים הזמן והמקום עצמם. כל הזמן והמקום עצמם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. כמו אדם שחולם חלום בלילה, שכל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה שלו, כך כל העולמות כולם נמצאים בתוך המחשבה של המציאות. לומר שיש אלוהים פירושו לומר שיש מציאות שבתוכה נמצא הכל. דהיינו, יש מציאות שהיא זו שמהווה את כל הזמן והמקום עצמם בכל רגע מחדש. לומר שאין אלוהים פירושו שאין גם עולם + אלוהים, כי העולם עצמו נמצא בתוך ...

... המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, האם המהות הנצחית ... כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ...

... תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי המטרה האמיתית שלשמה הוא חי ושלשמה הוא עושה את מעשיו. ויש כאלו שנדמה להם שהם ... הזאת תושג או לא תושג? כי כאשר האדם נולד והוא עדיין ילד קטן, האדם עדיין לא משגע את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי שלא יודע את סוד ההנאה), אז האדם מבין שכדי שהוא ייהנה יותר בחיים שלו, לשם כך הוא צריך ליצור ... שונים, האדם היה יכול גם לתפוס בתוך המחשבה שלו את התכלית הסופית של כל האירועים. אבל כמו שהאדם לא יכול לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר, או את הזמן הרחוק ביותר, כך האדם גם לא יכול לדמיין את התכלית ואת המטרה והתוצאה הרחוקה ביותר, שהיא בעצם התכלית של המציאות. וסוד האושר כרוך בכך שהאדם יבין את התכלית האמיתית של המציאות ... כי כל סיבה, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של עצמה. עד אין סוף. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר, עליו להגיע להיות מסוגל להסתכל על כל ציר הזמן כולו בבת אחת, ולראות את נקודת ההתחלה שלו שהיא הסיבה הראשונה ואת נקודת הסוף של כל האירועים כולם. ועל האדם לנסות להבין מהי התכלית של כל האירועים כולם. אבל ראשית כל האדם לא יכול להסתכל במחשבה שלו על כל ציר הזמן כולו. כי ציר הזמן הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את תכלית החיים. כי נניח לדוגמה שהאדם יראה בעיני שכלו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה ...

... דבר. וזה בעצם אומר שגם לשמחה וגם להנאה יש סוף. כי כדי ליהנות ולהפיק שמחה מהחיים, לשם כך צריך התחדשות. כי כל דבר אחרי שעובר הזמן, האדם מתרגל אליו. וכדי שהאדם בכל פעם יחווה שמחה גדולה יותר, כך האדם בכל פעם צריך להשיג משהו אחר גדול עוד יותר. ולמרות שיש בעולם אין סוף דברים ... לראות בחוש, שאלו שיש להם הרבה כסף ואלו שכבר אפשר לומר שיש להם הכל, הרי שרמות ההנאה שהם משיגים בחיים שלהם, הם יורדות כל הזמן. כי קשה לחדש להם משהו. וגם בתחום העיוני, ככל שהאדם חכם יותר, כך קשה לשמח אותו באיזה מידע נוסף. כי כל מידע חדש, הוא תמיד באותה רמת עומק. וכדי ... היא סופית. וזה אומר שהאדם בהחלט מוגבל להתקדם לנצח. ומי שיתבונן בדבר הזה, עליו לעצור ולהתבונן היטב על החיים שלו. כי האדם כל הזמן רץ ומתקדם כמה שיותר, אבל כאשר האדם קולט שיש סוף וגבול ליכולת שלו להתקדם, הרי שממילא נשאלת השאלה, מדוע בכלל להתקדם? הרי ככל שהאדם מתקדם יותר, ... ואז האדם עומד בפני משבר אישי מאוד גדול. כי כדי שהאדם יגיע לקצה גבול היכולת שלו, לשם כך צריך האדם להיות חדור רצון להתקדם כל הזמן. וכאשר אדם כזה מגיע לגבול ולקצה היכולת שלו, אז אדם כזה חווה טראומה מאוד גדולה. כי הוא רואה שהוא לא יכול יותר להתקדם. ומילא שאי אפשר להתקדם, ... אז זה היה יכול לספק את האדם למרות שהוא לא יכול להתקדם. אבל העניין בחיים נוצר דווקא על ידי המרוץ של החיים, שהאדם מתקדם כל הזמן. וזה אומר שכאשר מגיעים לקצה, אז אין להיכן להתקדם, ואז מפסיקים גם ליהנות. והבעיה הזאת עצרה את כל גדולי החכמים בעולם. ורק את טובי הטובים ... שנדמה לאדם שהוא עצמו כחלק מהתמונה המלאה מוגבל להתקדם וליהנות מהאין סופיות של התמונה המלאה, הרי שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ולא מסוגלת להכיל את האין סוף, הרי שבהחלט יש דרך איך האדם יכול לשדרג את יכולת התפישה שלו וכן להשיג את האין סוף וכן להתקדם עד אין סוף. והדרך היא על ידי זה שהאדם כל הזמן מחפש את השלמות עד לקצה הסופי ביותר של גבול התפישה האנושית האפשרי בשלמות שאין שלמות אחריה ושאין שלמות גדולה ממנה. כי מצד אחד זה נכון שככל ...

... אפילו ברגע זה ממש. האם ניתן להתחייב על קיומם של הזמן והמקום? אליעד מציין ... היא שהמציאות התחילה מנקודת זמן כלשהי שבה לא היה זמן או מקום. מנקודת מבט עמוקה יותר, הוא מסביר שהזמן והמקום אולי לא נוצרו, ... קיימים תמיד, או לחילופין, הם מתהווים מתוך מקור חסר זמן ומקום. מכיוון שהם נוצרים מתוך משהו שאינו מוגבל בזמן או מקום, אזי גם קיומם של הזמן והמקום עצמו הוא אינו ... עצמו תמיד קיים, גם אם התודעה והחוויה האישית משתנות כל הזמן. סיכום ומסקנות סופיות לגבי השאלה ... להיות אשליה או מצב משתנה. האם ניתן להבטיח את קיומו של הזמן והמקום? רבים סבורים שהמציאות התחילה מנקודה מסוימת שבה לא היה זמן ומקום, אך ייתכן שהזמן והמקום אינם דברים ... כלל. מכאן נובע שאין אפשרות להתחייב על כך שהמציאות, הזמן או המקום ימשיכו להתקיים. מהי ההבנה העמוקה ... שהיתה נקודה כלשהי, שהיתה מציאות כלשהי של מצב שאין בו זמן ומקום, לא היה בו זמן ומקום, אז אי אפשר להתחייב ואף אחד לא יכול להיות ערב לכך שהזמן והמקום יעלמו!! כולם גם חושבים שהכל התחיל באיזו נקודת זמן, ואולי הם לא נוצרו הזמן והמקום והם תמיד קיימים ומי שיתבונן לעומק, יבין שהזמן והמקום מתהווים ממשהו שהוא חסר זמן ומקום, וזה אומר שמפרספקטיבה מסוימת, הזמן והמקום בכלל לא קיימים. והמקום והזמן מתהווים ממקור שאינו זמן ומקום, כך שאי אפשר להתחייב מה יהיה אחרי ... כי בסופו של דבר מצד האחדות יש מחויב המציאות, בלי זמן בלי מקום, אבל הוא תמיד קיים, וחיים אחרי ...

... אך האדם בכל רגע נתון חווה רק אפשרות אחת מתוך רבות, ולכן האדם אינו יכול לראות את שאר האפשרויות. הוא מסביר זאת דרך המושג של סופר - פוזיציה: הכל קיים כל הזמן ובכל מקום. דוגמה לכך היא שכאשר את נמצאת בחדר מסוים, קיימת גם אפשרות מקבילה שאת נמצאת בבית או ברחוב. כל האפשרויות קיימות תמיד. אך אם הכל קיים בכל ... אפשרויות שונות, ולא מציאות מוחלטת אחת ויחידה. מה המשמעות של יקומים מקבילים? אליעד כהן משתמש בדימוי של יקומים מקבילים כדי להסביר את הרעיון שהכל קיים כל הזמן ובכל מקום. לדבריו, כל האפשרויות נמצאות כל הזמן במצב של סופר - פוזיציה, כמו בפיזיקה הקוונטית. התודעה שלנו בכל פעם בוחרת לחוות אפשרות אחת מתוך אינסוף אפשרויות. כשאדם רוצה משהו, הדבר כבר קיים ביקום ... הכלום לא הראשון, למה? כי אם יש כלום וגם כסא, אז יש מציאות שגדולה יותר מהכלום ומהכסא, שבתוכה יש, גם יש וגם אין. בסוף מבינים שכול האפשרויות כולם קיימות כל הזמן, ואנחנו בכל פעם חווים צמצום. את למשל נמצאת כאן, את נמצאת בבית, את נמצאת ברחוב, ואת כל פעם צופה רק באפשרות אחת, מסך כל הצורות שקיימות כל הזמן . שאלה: האם העולם נמצא תמיד בסופר פוזיציה. אליעד: כן, אבל לא רק החומר, אלא גם המצבים התודעתיים, התובנות, הכל. אבל להגיד שהכל קיים בו זמנית, זה להגיד ... אומר שהיש עשוי מאין, אתה עדיין בשאלות. אבל האמת היא שזה לא עשוי אלא זה אחד. זאת לא ראייה בעין, זה איך אתה רואה בתוכך. אם אתה מבין שכול המצבים קיימים כל הזמן, זה נותן לך שקט נפשי. למעשה הכל קיים ואתה רק נע בין המצבים. כך שאם אתה רוצה להשיג משהו, זה כבר נמצא. מה מטרת הדיבור הזה? לשנות לך את החוויה של ... אז כל מה שאת חווה, זה יש ואין, ועל היש אני כועסת, ועל האין אני לא כועסת אבל אם התודעה שלך תצא החוצה, ותהיה בשני מקומות בו זמנית, שלא במקום אחד יותר מהמקום השני, תמיד תחווי את הכלום, ותמיד תחווי את היש בו זמנית, אז את עדיין תכעסי, הכל יהיה אותו דבר, אבל זה רק בחצי ממך, בחצי השני את תהיי באחדות מוחלטת, ... לא נפרד, את תהיי בחוויה של קיימת ולא קיימת שזאת חוויית האחדות האמיתית. אני למשל לא צריך להזכיר לעצמי שיש כלום, בתוכי אני חווה את החלק הזה, שלא קיים כל הזמן, ובגללו כל מה שאני חווה נעשה נחמד יותר. למעשה הכל זה שקר, אפילו שאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא לא רואה את הצד השני ששונא. רבי נחמן אומר, בין חיים ...

... בצורה פשוטה וברורה שכל מה שקורה לאדם הוא תוצאה של רצון. למשל, אם אין לך כסף, אתה פועל כדי שיהיה לך, ואם כבר יש לך כסף, אתה רוצה לשמור עליו ודואג שלא ייעלם. כל הזמן יש לך רצון שמשהו יקרה או לא יקרה, ולכן תמיד קיימת ... שלך, האם באמת היית איתה? זה זיכרון שאלוהים עכשיו השתיל לך בראש, שתחשוב שהיית עם החברה שלך. 24 שעות אתה צריך להיות בחוויה הזאת. ומה יקרה אם תהיה בחוויה הזאת כל הזמן, אתה תתחיל להיעלם. מה זה אומר להיעלם? אתה תישאר פה ... שתחווה שאתה הזרוע של אלוהים, אתה תגיע להבנה, שאתה בכלל לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים. אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא כל המקום זז, ואתה זז בתוכו. אם אתה רוצה להתקדם אתה תמיד צריך ... את לא מרוצה שיש לך רק שני רגליים, ואז מתחילות אצלך שאלות על האחדות. שאלה: אני לא מודעת לבעיות. אליעד: אז תבדקי, מה את כן מודעת. אני טוען שמהבוקר עד עכשיו האם כל הזמן היית מרוצה? לא. תבדקי ממה הייתה לך אי שביעות רצון. ... שהאוטובוס יאחר, בסוף את תראי, שיש משהו מחוצה לך שהוא אחראי שאת לא תרצי אותם. תדעי שזה לא את, מי שאת חושבת שאת. השלב הראשון בהבנה, הוא לא מורכב. בסך הכל אמרנו שהמקום והזמן זזים ואז אתה זז. אבל זה משנה לך את ... שאכלתי, האם זה מחייב את זה שעכשיו אני אהיה שבע? לא. אם אלוהים רוצה אתה תמשיך להיות רעב. רעב זה רק תחושה. ואם המציאות רוצה, היא דופקת לך את תחושת השובע, ואתה כל הזמן רעב. ואז אתה אוכל לפי השכל. רואה כאן כוס, עכשיו היא ... עכשיו לאין סוף אפשרויות, וכל אחת ממך מודעת לאפשרות אחת. יש כאלה שמודעים לעוד מצבים. אני למשל מודע שיש עוד מצבים. ויש כמוני שלא מודעים שיש עוד מצבים. הכל ישנו כל הזמן. כל רגע יש את כל המחשבות. אתה אופציה שכול הזמן משתנה. בפועל כל מה שאנחנו מדברים זה קשקוש. כי בסוף הכל זה אחד. מעל כל האפשרויות שקיימות כל הזמן, יש את האחד. כדי להבין את כל המציאות, קודם עליך ...

... האדם מאבד את תחושת הזמן ואינו חש בכאב. זאת בניגוד לשינה רגילה שבה האדם, על אף שאינו מודע לחלוטין, עדיין רגיש לגירויים חיצוניים חזקים שיכולים להעירו. לדוגמה, אם אדם יחתך במהלך שינה ... חסרה. מהם ההסברים לתחושת הזמן השונה בין הרדמה לשינה? אחד המשתתפים סיפר כי לאחר הרדמה הוא חש שהכל התרחש ברגע אחד, בעוד שלאחר שינה הוא כן חש שעבר זמן. אליעד מסביר כי הסיבה לתחושת הזמן השונה היא שבהרדמה המעבר ממצב ערות להרדמה הוא חד ופתאומי, בניגוד לשינה רגילה שבה המעבר איטי והדרגתי, ולכן מתעוררים עם תחושת מעבר זמן. היכן נמצאת התודעה בזמן ... לחוש כאב ואובדת תחושת הזמן . לעומת זאת, בשינה טבעית, המוח עדיין מקבל מידע מהסביבה, ואף שעוצמת החוויות פוחתת - עדיין יש אפשרות להתעורר למשמע צליל חזק או תחושת כאב. למה אנחנו לא זוכרים מה ... ההסברים האפשריים לתחושת הזמן השונה בין הרדמה לשינה? משתתף בשיחה ציין שבשינה הוא בכל זאת חש שעבר זמן, בעוד שבהרדמה הוא התעורר מיד בתחושה שהכל קרה ברגע אחד. הסבר אחד היה שבהרדמה יש ניתוק ... העירות לשלב ההרדמה, כך שהזמן בין הרגע שבו מרדימים לרגע שבו מתעוררים אינו מורגש כלל. לעומת זאת, בשינה טבעית, ייתכן שיש תקופת התהפכות או שלב שבו המוח נכנס לשינה בהדרגה, ולכן עם ההתעוררות ... הרדמה? ש: כן אני, תחושת הזמן אני הרגשתי שנגיד תחושת הזמן שונה בין שינה והרדמה. אליעד: אתה הרגשת את זה אוקי כן. ש: כשקמתי לי מהרדמה אז הרגשתי כאילו זה היה לפני רגע כאילו נרדמתי לפני רגע ובשינה אני איכשהו כן מרגיש ...

... כל מצב כאילו הוא לא משנה. חיסרון נובע תמיד מההשוואה בין שני מצבים, ואין חיסרון אמיתי כאשר לא עושים את ההשוואה. האם אפשר לחוות רק טוב כל הזמן? לא, כי טוב קיים רק ביחס לרע. כדי שתוכל להרגיש טוב, תמיד יהיה עליך לחוות רע. אם היית חי רק בטוב, בסופו של דבר היית שוכח ... כשאתה יודע מה חסר לך. כשאתה מבין שאין הבדל בין הימצאות במצב טוב או רע, תוכל לקבל כל מצב כאילו הוא לא משנה. האם אפשר לחוות רק טוב כל הזמן? לא, כי טוב קיים רק ביחס לרע. כדי שתוכל להרגיש טוב, תמיד יהיה עליך לחוות רע. אם היית חי רק בטוב, בסופו של דבר היית שוכח ... לאלוהים, אך האם יש לזה סוף? לא, זה עד אין סוף. אז אם זה אין סופי ואני אף פעם לא אגיע, אז מה זה משנה אם אני תקוע פה או שם? גם לרצות כל הזמן להתקרב לאלוהים יש בזה חיסרון, אתה גם יכול להגיד שאתה רוצה להתרחק קצת, כמו אני רוצה ליהנות מדברים רגילים. בכל דבר יש ... וזה לא משנה היכן אתה נמצא. גם לאלוהים יש רצון, אז מה זה משנה אם אני אלוהים או אדם? לאלוהים יש רצון? שאלה: לא יודע. אליעד: אז מי כל הזמן משנה את המציאות, הוא? אם זה לא הוא, אז איזה מין אלוהים הוא? אז זה לפי הרצון שלו, הוא רוצה לשנות. אם הוא רוצה לשנות, אז ... יש קצת רע, והשנייה להתחבר לאוביקטיבי ואז אין בכלל רע. אתה אומר שבכל אחד יש חיסרון. אבל המחשבה הזאת עצמה נאמרת מתוך מקום סוביקטיבי, ומתוך המקום הסוביקטיבי תמיד יהיה חיסרון, ומתוך המקום אוביקטיבי אף פעם אין חיסרון. אלו השאלות שבאות מהחלל הפנוי. אך אין תשובות לשאלות האלו, תמיד יהיה חיסרון, הפיתרון הוא שאם ... אחת לא לדעת שום דבר, כאשר אתה מושך את עצמך למוחלט במאה אחוז, אתה לא יכול לדעת שום דבר. שאלה: אם יש טוב ורע, האם אפשר לחוות רק טוב כל הזמן? אליעד: לא, הטוב לא קיים מצד עצמו. אם הוא היה קיים רק בפני עצמו, הייתי אומר לך, לך תהיה אצלו אז תמיד יהיה לך טוב. אבל ... רע להיות חולה, כבר לא תהנה מהפירוש שאומר שזה טוב להיות חולה. הפירוש שאומר זה טוב, מקבל את הפירוש שלו מזה שאומר שזה רע. ולכן אם תפרש כל הזמן את המציאות לחיובית, בסוף תאבד את המשמעות. כי אתה לא יודע מה זה שלילי. אם כל הזמן תפרש לחיובי, אז בסוף כבר לא תרגיש טוב. הטוב לא תלוי במה שאתה מפרש, הוא תלוי בכמה אתה חווה את הפירוש. כדי לחוות את הפירוש ...

... סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות ... אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות כאשר מדברים על סיבות ותוצאות, וגם מהי השפעת הזמן והמקום על התהליך הזה. במהלך ההרצאה, הוא מתאר את השאלות שמובילות את האנשים לחפש את הסיבות שמאחורי ... היא אכן הגורם לתוצאה, או אם ישנם גורמים נוספים. מהו הקשר בין זמן, מקום וסיבתיות? אליעד מציין שבסיבתיות יש קשר הדוק לזמן ולמקום. הזמן, לפי דבריו, לא קיים כשלעצמו, אלא הוא תוצאה של מקום. במקום אחד יכולים להתרחש שינויים, אך השינויים הללו לא יכולים להתקיים אם אין זמן. השאלה הגדולה שהוא מציב היא מהו הזמן? ומהו הקשר שלו למקום? השאלות הללו מעוררות מחשבה על איך אנו תופסים את הזמן - האם הוא רק תוצאה של התנועה במרחב, או שיש לו מהות בפני עצמו? הוא מציין גם את ההשפעה של הזמן על הסיבתיות: אם זמן הוא בלתי מוגבל, אז גם הסיבות יכולות להימשך בלי סוף. לשם כך, שאלת הזמן הופכת להיות רלוונטית לא רק בהקשר של סיבתיות, אלא גם בהבנה של קיום תהליכים. מהי סיבתיות מעגלית? כאשר מדברים על ... ברצון או במחשבה האישית שלנו. מהם סוגי הסיבתיות השונים? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר את סוגי הסיבתיות השונים. הוא מציין את סיבתיות הזמן והמקום, סיבתיות של בחירה, סיבתיות של חשיבה, סיבתיות אקראית, ועוד סוגים שבהם יש השפעות ותהליכים ... כל אחד מהסוגים האלה יש להחיל בהבנת תהליכים וההבנה של איך הדברים מתפתחים בעולם. סיבתיות אטיולוגיה סיבתיות מעגלית הקשר בין זמן ומקום סיבתיות פנימית וחיצונית חוק סיבה ומסובב ...