... אתה גם אלוהים גדול וגם אלוהים קטן. מהי תפיסת הזמן לפי ליקוטי מוהרן, ומהי המשמעות של החלום? רבי נחמן אומר שתפיסת הזמן דומה לחלום, והשאלה היא אם אתה בתוך החלום או מחוץ לו, ומי ... כנפרדת, וגם כחוויה פנימית של אני לפני המקום והזמן, וגם כחוויה של המצוי הראשון שבו הכל אחד. ... להיות בעל רצון ומגבלה, ובאותה נשימה להכיל את המקום שבו אין שום רצון או ישות נפרדת. אז מתבטלות הסתירות, כי כל ... מתוך אחדות גמורה?. מי שמצליח לחוות את המקום שלפני האני והרצון, וחוזר להתנהלות היומיומית, מקבל גם את ... עדיין לא אלוהים. בליקוטי מוהרן נאמר שתפיסת הזמן היא כמו חלום, והשאלה היא האם אתה בתוך החלום או לא בתוך ... שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ויש את האני שלפני המקום והזמן, ויש את האני הראשון שהוא האחדות המוחלטת, ... מהעולם, אני מגיע לאחדות, אם אתה מגדיר את המקום שבו אתה נמצא, על ידי שלילה של דבר אחר, אז אתה עוד לא ... דבר זה אלוהים, עם כוח אין סופי, שמחייה את כל המקום והזמן. בהתחלה מסבירים לך שהכל אחד, ואחר מסבירים ... הראשון, מחויב המציאות, האין סופי, מחייה את המקום והזמן, את כל זה תחווה על שולחן. אז תמיד תהיה ...

... בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה חוקי הטבע וכיוב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפכ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, הפרה בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ובעולם הדמיוני של הסרטים, בו הדמיון בא לידי ... שנמצאת מחוץ להכל. ולאדם נדמה, שהלבושים השונים של המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חוויית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את העולם בצורה מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית של העולם. והאדם שוכח, שמצד האמת, לעולם אין שום צורה טבעית. כי הצורה, היא ... הכל אחד, שום דבר לא יותר הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח עצמאי, והן כולן רק אפשרויות שונות וצורות שונות אקראיות, שמנוהלות בצורה ...

... שאר הישויות שיש בחלום. ונדמה לאדם שהישות שלו, שונה במהות שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. והאדם לא מבין ולא יודע, שהוא נמצא באותו המקום ממש, שבו נמצאים כל הדברים שהוא רואה בשעת החלום (שהוא בתוך ... מיד כאשר האדם חווה איזו מציאות בתוך החלום, נדמה לו כאילו הוא כבר נמצא במציאות הזאת המון זמן. למרות שבאמת, הוא נמצא שם רק כמה רגעים. כי הזמן, הוא תלוי בזיכרון של האדם. וכאשר בתוך החלום האדם חווה ... צורה חיצונית, של ישות אחרת, פנימית יותר. שבה, אין שום הפרדה, בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים ... פירושו, להסתכל על המציאות מנקודת מבט, שרואה את כל נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של ... מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם לגמרי, ... מי שיתעמק בשאלות האלו ובשורש שלהן, שהיא השאלה של, איך היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו ... על ידי השדים, שמתעללים בו, שהם הרצונות של האדם שמתעללים בו. וכאשר האדם מבין את כל הנל, אז גם חוויית הבחירה החופשית שלו משתנה, וגם חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך ...

... ובלי שהוא ירצה מראש לעשות אותו. ומי שעושה איזה דבר מתוך הרגל, בלי להבין תוך כדי עשייה, למה באמת הוא עושה אותו, הוא עבד של הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חוויית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק מהאני האמיתי שלו, שהוא נמצא לפני הזמן כולו, שהוא ורק הוא החיים האמיתיים, שהוא האני שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה ...

... ושנראה שהוא עושה את הכל, הוא העבד הגדול ביותר בעולם. משום, שהוא עושה כל הזמן פעולות, תמיד ללא כל הפסקה. כי מי שלא ... של אמת. אבל אצל אלוהים שקרי שמתחזה לאלוהים אמיתי, הוא עובד קשה מאוד כל הזמן ובכל מקום. כי הוא אחראי, להחיות את המקום ואת הזמן. ובנוסף, למרות שנדמה שהוא כל יכול ...

... כולן, כי אין שום צורות כלל. ואעפכ כאשר האדם מתבונן על הקיר מולו, הוא מבין שהקיר מולו הוא לא מהות המציאות כולה. וכאשר יהיה ברור לאדם באופן מוחלט, שמהות המציאות היא לא הזמן והמקום , וכל שכן שהיא לא מה שנמצא בתוך הזמן והמקום, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם מצליח לתפוש במחשבתו את הכלום שמחייה את הכל, שהוא מהות הכל. ואז האדם מבין את ... את מהותו, למרות שלא ראו אותו מעולם (רבי נחמן מברסלב). כי על ידי זה שהאדם חושף את כל השקרים של המדינה, דהיינו, רואה כיצד כל הצורות כולן, כולל הצורה של האני שלו ושל הזמן והמקום, ושל היש והאין, כיצד כל הצורות כולן הן שקר, אז על ידי זה האדם זוכה לראות את המלך העניו (שבסיפורי מעשיות של רבי ...

... והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם ... וזה משום, שהאדם סובל תמיד. וכל זמן שהאדם נהנה ממשהו בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת ... סובל קצת? או סובל לפעמים? וכיוב כל מיני שקרים. כי מצד אחד, האדם לא באמת שמח מכך שהוא סובל קצת לפעמים תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה שלא באמת ...

... להיות שלם. לכן, ככל שהאדם תופס עצמו כישות נפרדת, כך גדל הסבל שלו. אם לא הייתה קיימת הפרדה בין אני ולא אני, לא היה צורך או רצון לשינוי, ולכן לא היה סבל. מהי פרספקטיבת המקום שמכילה את הכל? כדי להסביר את תפיסת האחדות לעומת הנפרדות, אליעד משתמש בדוגמה של מקום (חלל). הוא מתאר חדר שיש בו חפצים שונים ומדגים שהמקום עצמו לא משתנה, בין אם מכניסים או מוציאים ממנו חפצים. כלומר, המקום אינו מושפע מהדברים הנמצאים בו. לפי ההסבר הזה, ... למה שהיה קיים לפני ההפרדה, למציאות אחת שבה אין הבדלים או גבולות. הוא מדגיש כי החיבור האמיתי הוא לא להתחבר לעצמך כפי שאתה מכיר, אלא להתחבר למה שקדם לכל הגדרה, לפני הזמן ולפני המקום. למה חשוב להגדיל את האגו בצורה נכונה? אליעד ... מתפיסה מוטעית של האני המצומצם שלו, ולא מתוך ההבנה האמיתית של מה שהוא באמת. מה המשמעות של לחזור לנקודה לפני הכול? אליעד מסביר כי התודעה הראשונית שהייתה לפני היווצרות הזמן והמקום, היא למעשה האני האמיתי של כל ... ולכן צריך עוד כמוני. אך מי שמבין שהוא כבר הכל, אינו זקוק להגדלה כזו, כי הוא כבר הכל ללא מגבלה. מהי אחדות המציאות? איך להפסיק להרגיש סבל? מהו האני האמיתי? מה היה לפני הזמן והמקום? איך להתחבר לתודעה השלמה? ...

... החוב גדל בכל שבוע עקב הריבית. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש שהזמן שאדם מקדיש ללימוד הוא כמו חוב שיש לאדם כלפי עצמו. כלומר, בכל שעה שבה האדם לא לומד או לא מתקדם מבחינת התוכן, הוא למעשה נמצא במינוס. הוא מדגיש שממש כפי שהחוב של החבר בסדרה גדל בכל שבוע בגלל הריבית, כך האדם חייב לראות את הזמן שבו הוא לא לומד כזמן שבו החוב שלו כלפי עצמו גדל והולך. הסבר זה ממחיש רעיון מהותי מאוד בהקשר ללימוד: אסור לאדם לחשוב שהזמן שהוא משקיע בדברים אחרים, כגון שינה או אכילה, מוציא אותו מהמינוס הזה. אליעד אומר שזה כמו שתגידו אני חייב לאכול, אז לא יכולתי ללמוד, אבל זה לא באמת משנה את העובדה שבאותו הזמן האדם לא למד. אמנם הוא מכיר בצורך של האדם לישון ולאכול, אך הוא רוצה להבהיר שהאדם חייב להכיר בזה שכל שעה שבה הוא לא לומד, הוא עדיין מפסיד משהו מההתקדמות שלו. הזמן שעובר ללא לימוד הוא זמן שהאדם עדיין נמצא בו בפיגור, והוא צריך לפצות על כך בהמשך. אליעד מוסיף שאין זה אומר שהאדם צריך ללמוד באופן פעיל במשך 23 או 24 שעות ...

... אלא מצריכה זמן, מחשבה והתבוננות מעמיקה, כך שבמהלך הזמן הקורא מגלה רבדים חדשים בכל קריאה מחדש של הספר. ... כל אדם הקורא את הספר עשוי לגלות בו רבדים נוספים עם הזמן , שכן מדובר בטקסט שמצריך התבוננות מעמיקה. הבנת ... להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות. מי שמשקיע את הזמן והמאמץ לקרוא אותו שוב ושוב, יגלה בו בכל פעם ...