מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת ... זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים ... 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה, הרי שהוא נמצא במקום אחר. ניקח שטח אין סופי ונצייר בתוכו עיגול. ... נמצא כי הגדרתו והבדלתו של דבר כלשהו מדבר אחר, הרי שהיא מתבצעת בתוך מרחב מקום כלשהו. דרך אגב, מרחב המקום עצמו כישות אחת, גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. זא כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים ... דבר, כי כל המחשבות כולן הן בעצם מחשבה אחת ויחידה. מה שגורם לכך שהמחשבות יהיו שונות זו מזו, זה הזמן שבו האדם חושב כל מחשבה. לדוגמה: האדם חושב על שולחן ואחכ האדם חושב על כסא. אם היה האדם חושב ... כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיוב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, ... באותו הרגע, הרי שלא היה גם מקום אחד נפרד ממקום אחר, כי לא היה ניתן להגדיר שום מקום. הגדרת המקום תלויה בזמן. מדוע? הגדרת מקום = צדדים שונים = כאן / שם = למעלה / למטה / קדימה / ... מקום. אם האדם לא זז משום מקום לשום מקום, מאחר שאין זמן, אז ממילא אין דבר כזה מקום. ציר הזמן מאפשר לאדם לחוות ולהגדיר מקומות פיזיים שונים וגם הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. ואכ המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנל. תוספת: אם לא היה מרחב מקום, הרי שלא הייתה ... הוא זה שמאפשר לישות אחת להיות קיימת ברגע אחד בזמן אחד, תוך כדי שגם ישות אחרת תהיה קיימת באותו הזמן במקום אחר. אם לא היה מרחב מקום / אם כל מרחב המקום היה מוגבל להחזיק בתוכו אך ורק ישות ...

דזה וו, דה זה וו, פרדוקסים של זמן, מסע בזמן, תפישת הזמן, פרדוקס בזמן, מכונת זמן, לנסוע בזמן, לנוע בזמן, האם ניתן לחזור בזמן? האם אפשר לחזור בזמן? חזרה בזמן, לחזור ... כהן משתמש בדוגמה מתוך סיפורו של רבי נחמן מברסלב (סיפור הקבצן בלי ידיים), שבו יש רופא שמסוגל להחזיר את הזמן לאחור. בסיפור, אפילו אחרי שחץ מורעל פוגע באדם והורג אותו, הרופא מסוגל להחזיר את המצב לאחור כאילו לא קרה ... נחמן מסביר שכאשר אדם מגיע לתפיסת מציאות שבה אין הבדל בין לפני לאחרי, הוא יכול למעשה למחוק את ההפרדה שהזמן יוצר. מי שהגיע לרמת הבנה כזו, מסוגל במובן מסוים להחזיר את הזמן לאחור, כי עבורו הזמן מפסיק להיות גורם מפריד. אליעד מדגיש כי יכולת זו תלויה באופן מוחלט בתפיסת המציאות של האדם. מי שמצליח להשתחרר ... עצמו, הוא יוכל להשפיע גם על תפיסתם של אחרים, משום שהמציאות נתפסת דרך התודעה האישית. מה הקשר בין תפיסת הזמן לבין יכולת האדם לשלוט בו? לפי אליעד, הדרך לשלוט או לנוע בזמן תלויה בעיקר בתפיסת המציאות של האדם. הוא ... היחסית, חזרה בזמן אפשרית בכך שאפשר לשחזר תנאים דומים מאוד לעבר. ברמה התודעתית, אם האדם יוכל להשתחרר לגמרי מהגדרות הזמן ומהתפיסות המגבילות, אזי הוא עשוי לחוות את המציאות באופן שבו העבר, ההווה והעתיד מאוחדים, ואז למעשה הזמן מפסיק להגביל אותו. אליעד מסביר שכדי להגיע ליכולת כזו, האדם צריך לפתח שכל שמאפשר לראות מעבר לחלוקה הרגילה של הזמנים, ובכך להתגבר על המגבלות והפרדוקסים שהזמן יוצר. איך אפשר ליישם את הרעיונות האלו ביום יום? אף שאליעד לא מפרט תרגול ספציפי בסיכום זה, המשתמע מדבריו ... אימון התודעה והחשיבה. על האדם לאמן את עצמו לראות את המציאות בצורה גמישה יותר, ולהתנסות בראייה עמוקה שחורגת מגבולות הזמן המקובלים. במילים אחרות, האדם צריך ללמוד להטיל ספק בהפרדות המקובלות ולנסות להגיע לתפיסה רחבה יותר של המציאות, שבה ההבדלים ... באופן חופשי יותר. מה זה דזה וו? האם ניתן לחזור אחורה בזמן? מה הקשר בין דמיון למציאות? כיצד תפיסת הזמן משפיעה על המציאות? מה מסמל החץ של רבי נחמן? איך להתגבר על פרדוקסים של זמן? מהו דזה וו וכיצד ... שמדובר בשחזור מוחלט של העבר. האם ניתן לחזור בזמן באופן מלא? בשאלה על פרדוקסים של זמן, מסע בזמן, תפישת הזמן, והאם יש אפשרות לחזור אחורה בזמן (האם ניתן או האם אפשר לחזור בזמן), הטענה היא שתלוי כיצד מגדירים לחזור ... מספרי רבי נחמן (סיפור הקבצן בלי ידיים) שבו מסופר על רופא כל - כך מיומן, שהוא מסוגל להחזיר את הזמן לאחור גם אחרי שהחץ כבר פגע במטרה והמטיר רעל במישהו. ברמה העמוקה, רבי נחמן מסביר שמי שמגיע לשורש המציאות, שבו אין הבדל בין לפני ואחרי, מסוגל לחדול מהגדרת הזמן וההפרדה בין רגעים. כאשר אין אצל האדם הבדל בין לפני ואחרי, אז לחזור בזמן הוא עניין של תפישת מציאות. ... את החזרה בזמן, כיוון שהכל תלוי בסופו של דבר בתפישה האינדיבידואלית של המציאות. הרעיון הזה מתקשר לפרדוקס בזמן, לתפישת הזמן, ליכולת שלנו לנוע בזמן או אפילו לנסוע בזמן ממש. אם מישהו שואל האם אפשר לחזור אחורה בזמן או לא, ... דומים - ייתכן שכן. הקשר בין דמיון למציאות בחוויית דזה וו שימוש בתפישת מציאות גמישה כדי להתגבר על גבולות הזמן התבוננות בשורש הזמן לפי רבי נחמן אפשרויות שונות להבנת מסע בזמן ופרדוקסים של זמן ש: מה זה דזה וו? אליעד: מה זה ... עכשיו יש לך דזה וו אז זה לא אותו דבר זה כמו לדוגמה נגיד הנושא של כל הפרדוקסים של הזמן האם נגיד באמת לחזור בזמן לצורך העניין, נגיד אם ככה וככה אז תחזור בזמן למה אי אפשר ברמה הלוגית ... וכבר הרעיל את הבן אדם, הבן אדם אפילו כבר מת מה אתה יכול לעשות צריך למצוא דרך להחזיר את הזמן לאחור. אז היה קבצן בלי ידיים שהוא אמר אני יש לי כזה כוח למרות שאתם חושבים שאין לי ידיים ... פגע בבן אדם וחיסל אותו והרג אותו אני יכול לקחת את החץ למשוך מהבן אדם להוציא, להחזיר את כל הזמן לאחור כאילו זה לא קרה. איך זה יכול להיות מאיפה יש לו כוח בידיים, איך יש לו כזה כוח ... למצב שגם אין אצלו הבדל בין לפני לאחרי וכשאין אצלך הבדל בין לפני ואחרי אז אתה יכול להחזיר את הזמן כמה שבא לך כי מצד המהות זה תמיד אותו דבר. ש: אצלך אבל לא אחרים. אליעד: מבחינתך זה גם ... היכולת הזאת, אין לך את השאלה מה אחרים. ש: לא אם מישהו ישאל אותי אם אני יכול להחזיר את הזמן אז אני יכול להגיד לו כאילו איך שהוא מבין אותך, אז אני יכול להגיד לו כן אבל אתה לא ... יכול לגרום לו לחוש את זה. אתה הבנת מה אמרתי עכשיו? ש: כן אבל איך. אליעד: ואיך להחזיר את הזמן מול עצמך אתה יודע? אז אני מסביר לך שאם תדע להחזיר את הזמן מול עצמך גם תוכל לגרום למישהו אחר להרגיש את זה, מה התשובה, התשובה פשוטה כי בסופו של דבר זה ...

זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי ... שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, ... אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני ... שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש אני, הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם ... המקום? וממה המקום עשוי? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, מקומו של האין ושל היש, הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים ... שאין שום דבר? ואולי הכל אחד ממש, ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חוויית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם להסתכל על ... חווה ספק ושאלה אמיתית ומוחשית לגבי היש והאין, על ידי זה האדם מגלה את האמת שהכל אחד, ויוצא מהמקום ומהזמן. ושאלה היא אמיתית, כאשר האדם באמת מרגיש את השאלה. כגון לדוגמה שהאדם מסתכל לצדדים, לפני שהוא עובר את הכביש, ... הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את הזמן ואת המקום בצורה חדשה לגמרי, כפי מה שהם באמת מצד מהותם האמיתית. ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש ... שנעשית על ידי עקירת האמונה ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי.

זמן ומקום, מהות הזמן, מהות המקום, מה זה זמן? מה זה מקום? אחדות המציאות, ריבוי אחדויות, ריבוי אלוהים, ממה הכל עשוי, זמן אין סופי, מקום ...

האם אפשר להפסיק לחשוב? להיות העד המתבונן, עליסה בארץ הפלאות, לבזבז את הזמן, לנצל את הזמן, שאלת התשה, לשאול למה זה ככה, איך נוצרות מחשבות? למה באמת קשה להיות מאושר? האם אפשר בכלל להפסיק לחשוב? ... חד - משמעית דרך שאלת למה, מכיוון שכל תשובה תשאיר פתח לעוד שאלה. האם אפשר לבזבז או לנצל את הזמן? אליעד משתמש בדוגמה מתוך עליסה בארץ הפלאות כדי להמחיש את הנושא. הוא מתאר שיחה בין דמויות, שבה עולה השאלה האם אפשר לבזבז את הזמן או לנצל אותו. אחת הדמויות אומרת שאי אפשר באמת לבזבז זמן, כי אי אפשר לחסוך או להחזיק אותו. אם הזמן לא שייך לנו, איך אפשר לבזבז אותו? ואם אי אפשר לבזבז אותו, איך אפשר לנצל אותו? הרעיון המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהזמן הוא מושג מופשט, וכל הרעיון של לבזבז או לנצל זמן תלוי רק באופן שבו אנחנו חושבים עליו. אליעד מסביר שכאשר האדם מנסה לנצל או לבזבז את הזמן, הוא לא באמת פועל מול הזמן, אלא רק מתייחס לתחושות או לתחושות שלו ביחס למושג הזמן עצמו. האם אפשר להשתחרר מהמחשבות או רק להחליף אותן? לדברי אליעד, האדם לא יכול באמת להשתלט על המחשבות, כי ... התוכן שלהן יכול להשתנות. האם אפשר להפסיק לחשוב? איך נוצרות מחשבות? למה קשה להיות מאושר? האם אפשר לנצל את הזמן? להיות העד המתבונן מה זה שאלת התשה? למה אנחנו לא מפסיקים לחשוב?

מרחב הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות שאלות לגבי ... לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם האחר. לדוגמה, ברגע שיש מודעות למקום מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות העמוקה ביותר של המציאות, הם מתמזגים לדבר אחד. איך אני ולא אני קשורים לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות הופכת מכלום למשהו מוגדר, מיד ... נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה שלי, אני המשפחה ... או למקום. בנקודה זו, האדם מסוגל לראות את עצמו כמשהו רחב ועמוק יותר מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, מכיוון שעצם ... מחייבת זמן. למה לא ניתן להבדיל בין זמן למקום במהותם העמוקה? אליעד מדגיש שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם הראשונית. לפני שהמציאות הפכה לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?

... מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום ... נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, מכיוון ... להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. ... לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם יכול להגיע להבנה הזו? אליעד מסביר שהאדם חייב לחקור ... - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם מאמינים ... לשאלת האלוהים? אליעד מתייחס לרעיון קדמות העולם (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ... זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על ... זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך ... בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... גם לא אני. אם יש אני ולא אני זה אומר שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של מציאות, אם למשל בתודעה שלי יש רק רגע אחד, בלי עבר ובלי עתיד, ... לחוות חוויה מוגדרת? האם אתה יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, ... הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא שהעולם תמיד היה קיים, יש מקום אין סופי ויש זמן אין סופי, ויש אין ספור אפשרויות וכל הזמן דברים משתנים, זה הכל, מאוד פשוט. אפילו אם נגיד שאלוהים ברא את העולם זה עדיין לא פתר את השאלה ... אולי המקום נגמר עוד עשר קילומטר, אבל תמיד יש מעבר לעשר קילומטר, המקום לא יכול להיגמר. אותו דבר לגבי הזמן, אם תגיד הזמן התחיל לפני ששת אלפים שנה, אבל היה קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי ... היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר שהמקום והזמן ... עשוי מברזל, הברזל לא מחויב כי הוא עשוי מאטומים, וכשחופרים שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן. אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה את הזמן ואולי הזמן מהווה את המקום? אנו מנסים לצמצם את ... גדול מאין סוף זמן ומהאין סוף מקום? הדבר שבתוכו נמצא המקום והזמן. והמקום והזמן היכן נמצאים? הם נמצאים בתוך אין מקום וזמן, זה לפני הזמן והמקום. זה לא שלא היה מקום וזמן, כרגע הכסא הזה איננו, כי לפני המקום והזמן אין ... תבין מי אני, מה היא המציאות, מה זה המקום והזמן, ואז תשאל מה זה מקום וזמן, ובתוך מציאות כבר אין מקום וזמן, שמהפרספקטיבה של לפני המקום והזמן. המקום הוא צורה של משהו והזמן הוא צורה של משהו, ולפני זה אנחנו באין ... אתה חושב שאלוהים הוא ישות מצומצמת, אז יש אפשרות שיש אלוהים ויש עולם. אבל אם אתה מבין שאלוהים הוא האין מקום וזמן, אז מי ברא אותו? ההעדר שלו, כי אם אתה מבין שאלוהים הוא העדר מקום וזמן אז למה לשאול מי ... אתן תשובה אחרת, והיא, השאלה היא לא איך זה קרה אלא האם זה ככה? האם באמת המקום והזמן מתהווים מאין מקום וזמן? אם המקום והזמן לא מתהווים מאין מקום וזמן אז אין שאלה איך זה קרה, ואם הם מתהווים ממקום וזמן, אז השאלה איך זה קרה, איך מאין מקום וזמן נהיה מקום וזמן? האם מכלום נהיה משהו, איך זה יכול להיות? אז למעשה מחויב לנו ככה, שאיך שלא נסובב ... גם יש יש. בסופו של תהליך אנו מגיעים להבנה שהיש והאין הוא אחד, מה זה אומר? מקודם הבנו שמתוך האין מקום וזמן התהווה היש מקום וזמן, כאן אנחנו עדיין בנפרדות, כי אנחנו אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? האם זמן אין סופי? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש ... סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו. עד הרגע הזה לא עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר. מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן לא ניתן לעבור זמן אין סופי. אך כדי להגיע לרגע הזה, לא צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים. הפרכה 2: גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם. בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים. מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים. כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו, אין סוף. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי שכבר קיים כולו. זא ציר הזמן אינו נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי. אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף. כנל לגבי מרחב המקום האין סופי. כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... אין הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע. הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו שנוצרים ביחס לאדם הצופה בהם, בכל רגע מחדש. זא בכל רגע של הווה, נגלה אל האדם הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי. אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם. כך שלא הזמן נוצר, כי הוא אינו צריך להיווצר, אלא רק האירועים שבתוכו נוצרים בכל רגע, וגם זה רק ביחס לאדם כנל. ובאנלוגיה למרחב המקום, כאשר האדם מתקדם (גם מחשבתית או באמצעות חוש הראיה) בתוך מרחב המקום, מרחב המקום אינו גדל תוך כדי תנועה, אלא האדם נע בתוכו... הפרכה 3: גם אם נאמר שהזמן עצמו אינו נצחי וכולי, הרי שלא עשינו בכך כלום, משום שבסך הכל יצרנו ציר זמן ומסגרת זמן גדולה יותר. ... אין סוף תפוזים. 3 - לא ניתן להיות בשום מקום, כי צריך להתרחק מרחק אין סופי מהקצה של מרחב המקום. ומאחר שאין קצה כזה, ממילא לא ניתן לנוע בתוך המקום ולא ניתן להיות בשום מקום. וההפרכה היא כמובן פשוטה: אכן כדי להגיע אל הקצה האין סופי של ציר כלשהו, ... את כל האין סוף בבת אחת ולהגיע אל הקצה האחרון של האין סוף. אך האדם עצמו נע בתוך ציר הזמן, והעולם כרגע הוא אינו ברגע האחרון של ציר הזמן, אלא נמצא בתוך ציר זמן אין סופי. וכן כיוב לשאר הדוגמאות...

... חווה שזה קבוע, אך אם הייתה חוקרת לעומק, היא הייתה מגלה שהחוקיות עצמה אינה קבועה אלא נוצרת מחדש כל הזמן. החוויה האמיתית היא להבין שכל רגע המציאות נוצרת מחדש, מה שאומר שגם היא עצמה נוצרת בכל רגע מחדש. בירור ... היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, ... כבר בחופש, ואת רוצה חופש, אז זה אומר שאת לא בטוחה שאת רוצה להיות שם. מצד אחד את כל הזמן טורחת לספר כמה טוב לך פה, אבל את גם אומרת שכול כולך רוצה למצוא גם משהו אחר. המשהו הזה ... רוצה לקום כל יום לעולם חדש, את אומרת בא נחליף, אבל אי אפשר להחליף. עכשיו, מי שרוצה לחוות כל הזמן התחדשות? צריך לקבל שכל של ארץ ישראל, להבין שזה אחד. אם היית מבינה שזה מתחדש כל הזמן, אז היית חווה שזה מתחדש כל הזמן. אם את חושבת שהחדר הזה קיים פה עכשיו, כהמשך של הרגע הקודם, אז את חווה שאת זקנה, את חווה ... רגע אחד הייתי אלוהים, הייתי הראשון, ואחר הפכתי להיות בן אדם, אלוהים, בן אדם, אלוהים, בן אדם, במהירות כל הזמן, אז את כל הזמן מחוברת לחוויה שאת גם השלם וגם הצמצום. אני לפני אלפית השנייה הייתי אלוהים ועכשיו שמתי עצמי בגוף ובחדר שמתי ... פעם שתראי שני אנשים מדברים או שתראי משהו, זה יזכיר לך את החוויה שהכל אחד. שהיש והאין מתחברים כל הזמן. איך זה עובד? אני מספר לך ממני, קודם הבנתי שהכל אחד, אחרי כל פעם ששמעתי משהו, זה הזכיר לי ... כל החוויה. זה לא שתהיי אותה אחת עם עוד חוויה. פה מדובר על חוויה שמשנה לך את החוויה של הזמן והמקום. מה הכוונה? כשאת רואה מקום, הוא נראה לך גדול, אבל את תחווי אותו אחרת, זה משנה את כל החוויות. ... את חווה שני מקומות שונים, את לא מבינה שזה באותו מקום, אבל אם זה רק לבושים שונים, אז כל המקום כולו הוא לבוש של דבר אחד, אז הוא באותו מקום. האם את מבינה? זה פנימיות בתוך פנימיות. שאלה: אני ... דבר שקורה, לשאול למה זה קורה? מה זה מרמז? מה המשמעות של זה? שאלה: אבל זה לא אומר לי שהמקום השמאלי והמקום הימני הם אחד? אליעד: אני לא אמרתי שאת תגידי שהם אחד. תראי בכל תהליך יש שכל, יש סיבה למה ... מדכאת, כאילו מה יש פה, כל פעם אותו הדבר, זה משעמם, זה הכלא, אין שום דבר חי, זה כל הזמן חוזר על עצמו. קחי תרגיל לדוגמה, את עכשיו מדליקה את הגז, את לוחצת ונדלק הגז, ואת שמה סיר שיתחמם. ... מבחינה הסתברותית יכולים לצאת לי מ - 1 עד 6 מספרים, נכון? אם אני אזרוק קובייה 100 פעם וכל הזמן יצא לי רצוף המספר 1, האם זה אומר שיש חוקיות כזאת? או שזה במקרה יצא אחד? נגיד מישהו בא ... התקרה לא נופלת? מה שאני רוצה להגיד זה, שבמציאות יש אין סוף אפשרויות, והאין סוף אפשרויות האלו קיימות כל הזמן. מה זה אומר? שבכל רגע ורגע יש אין סוף אפשרויות למה שיכול לקרות. מה אומר המשפט הזה? שאמנם יש ... שאני לא יודעת. אין כנראה, מה זה כנראה? אולי, צריכה לברר, מה זה אומר צריכה לברר? האם לא הגיע הזמן שתבררי? שבי בחדר שאלה: אם אני אגיד שזה האלוהות, אני מרגישה שאני משקרת. אליעד: נכון, ברור, כי את לא ... הרצון אליך? מאיפה זה בא? מה הדבר הזה? שאלה: האם זה רצון שלי? אליעד: האם את שואלת אותי? הגיע הזמן שתתחילי לשאול את עצמך. בואי נזרוק את האחריות על אלוהים, נגיד שזה הרצון של אלוהים, אבל זה לא עונה ... עושה משהו כי הוא רגיל? הוא עושה כי הוא רוצה, לא בגלל שהוא רגיל. זה אחד חדש, הוא כל הזמן רוצה מחדש. אני כל רגע רוצה להבין את מה שאני עושה. רגילה, זה כמו מת, מת, מת. את רוצה ... הראש ואתה מת מתחת. השחרור זה האחד, שאתה לא מוגבל, זה האוקיינוס שאתה שוחה, חופשי, זה הכל. הבאר זה המקום שאני לא יכולה, אני מוגבלת, זה כן זה לא, זה כן זה לא, הפרדה בין יש לאין, אבל למה ... נכונה? שאלה: עובדה שקשה. אליעד: מה בקשו ממך לעשות, לצום צומות תעניות. שאלה: יותר קל לצום מאשר להיות כל הזמן מודעת. אליעד: למה עכשיו שקרת? כי אמרת, להיות כל הזמן מודעת. האם אמרתי לך שאת צריכה להיות כל הזמן מודעת? לא, בדברים קטנים. האם זה קשה להיות טיפה יותר אמיתית? לא. זה קצת קשה, כי אני צריכה להיות ... מרגישה משהו ומדחיקה אותו? איפה יש לך רגש מודחק? את מרגישה משהו ואומרת שאת מרגישה אחרת. שאלה: אני כל הזמן שואלת את עצמי, ולא מגלה תשובה. אליעד: כל הזמן שואלת את עצמי? ראית? ראית? מה ראית? זה נראה לך דבר קטן, זה לא שיום ולילה את שואלת ולא מוצאת, את שואלת מידי פעם. כל הזמן שאמרת, זה מידי פעם. אדם מידי פעם בא לעבודה ואומר למה לא הרווחתי משכורת? איך הוא בא? מידי פעם. אבל הוא אומר, אני כל הזמן מחפש ולא מוצא, מה כל הזמן? אז בקשר לנושא הרגשות, אני טוען שאת מרגישה כרגע שאת אלוהים, ואת מתכחשת לרגש הזה, כי את רוצה להרגיש ... לשאול למה אני עושה, מה קורה? למה זה ככה? ואם תעשי את זה חזק, ואל תגידי לי שאת כל הזמן שואלת ולא מוצאת תשובה. אם למשל כואבת לך הבטן ואת ממש צמאה, את תשאלי באמת איפה המים, את באמת ...

... הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש כרגע ברגע הזה ממש, ובמקום הזה ממש, יש עוד כדור ארץ, ... הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד ... אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד ... אנשים יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל אותו. כי גם אם נגביל אותו, הרי שנמצא אותו בתוך מרחב זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של המציאות שלנו הוא ... אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. ... את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. כי אי אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ואפשר בלי זמן ומקום מוגדרים, אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן והמקום עשויים? ומהי מהותם? ומה מהווה אותם? ומה מכיל אותם? ומה מגביל ומגדיר אותם, להיות נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של הזמן והמקום שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם ... שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות ... הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של כל המקומות שבעולם למקום אחד, והחיבור של המקום האחד הזה שמכיל בתוכו את כל המקומות, עם הרגע הזה שמכיל בתוכו את כל הרגעים, והכל לישות אחת ויחידה, שאפילו הגדרת זמן ומקום אין בה. והישות הזאת, היא לא איזו ישות בדיונית שנפרדת מהמציאות שלנו, אלא היא המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי אנחנו נמצאים בתוך הישות הזאת והאחדות הזאת של המציאות. כי האחדות הזאת, היא גדולה יותר מאשר המקום והזמן שלנו. משום שהאחדות הזאת, שהיא מהות המציאות שלנו, היא חסרה את הצורה וההגבלה של המקום והזמן שלנו. והמכנה המשותף, הוא רחב יותר, מאשר הצורות שיש בו. ואנחנו כרגע נמצאים, בתוך האחדות הזאת. וכאשר האדם מבין ... עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה ... מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי שהוא נמצא גם כאן במקום ובזמן שלנו, בלי לצאת ... איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי, מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר האדם רוצה לשנות את ... שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול למה אני נמצא דווקא כאן ולא ביקום אחר, כי האדם נמצא תמיד בכל היקומים כולם, ... כן יכול לעבור בתודעה שלו בין היקומים האלו, על ידי התחברות לשכל של האחדות. דהיינו, התבוננות על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, בבחינת רצוא ושוב ובבחינת מטי ולא ... את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין האפשרי לבין המחויב כלל. כי אפשרי המציאות, קיים רק כאשר יש שינויים, ... של המציאות, הן כולם מתאחדות לישות אחת, שמצד האמת כל אחת ואחת מהן ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן. כי הכל קיים תמיד. וכאשר לדוגמה האדם רואה מולו אבן, שנמצאת בזמן ובמקום מוגדר, על האדם להבין שברגע הזה ובמקום הזה ממש, יש רק אבן, בכל המקום כולו ובכל הזמן כולו. (והאבן ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי ... כולן. וכאשר יש רק ישות אחת, אז יש רק את המחויב, שהוא חסר כל צורה. ולא, הוא לא נמצא בתוך המקום והזמן, אלא הוא מכיל בתוכו את המקום והזמן. כי כל ישות ממלאת את המקום והזמן בשלמות, עד שהיא מעלימה גם את הנפרדות של המקום והזמן. וכאשר האדם ...