מימד זמן מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת משהו = להגדיר משהו = להציב גבול וגדר סביב דבר מסוים ולהבדילו מדבר אחר. ידיעת דבר כלשהו = קיומן של לפחות 2 ישויות שונות, שהן: 1 - הדבר שאותו יודעים. 2 - כל דבר שאינו ... זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום . נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים על דבר 1 שהוא מורכב מ 2 דברים שונים, אך זו ישות אחת ... בבת אחת, הרי שבעצם חושבים על דבר אחד ואי אפשר לבצע הפרדה בין שתי הישויות השונות אלא באמצעות זמן ומקום נפרדים. נסביר: ניקח כל 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה, הרי שהוא נמצא במקום אחר. ניקח שטח אין סופי ונצייר בתוכו עיגול. הרי שיש לנו 2 ישויות שונות, העיגול + כל השאר שאינו עיגול. והרי שיש לנו ... כי הגדרתו והבדלתו של דבר כלשהו מדבר אחר, הרי שהיא מתבצעת בתוך מרחב מקום כלשהו. דרך אגב, מרחב המקום עצמו כישות אחת, גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. זא כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים לשם כך צריך גם כן זמן. פירוש: אם אין זמן, הרי שאת כל המחשבות היה חושב האדם ... דבר, כי כל המחשבות כולן הן בעצם מחשבה אחת ויחידה. מה שגורם לכך שהמחשבות יהיו שונות זו מזו, זה הזמן שבו האדם חושב כל מחשבה. לדוגמה: האדם חושב על שולחן ואחכ האדם חושב על כסא. אם היה האדם חושב את 2 המחשבות האלו בבת אחת, הרי שהוא לא באמת היה חושב לא על השולחן ולא על הכסא ... דברים כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני אחרי = עבר הווה עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של

... וו, דה זה וו, פרדוקסים של זמן, מסע בזמן, תפישת הזמן, פרדוקס בזמן, מכונת זמן, לנסוע בזמן, לנוע בזמן, האם ניתן ... סיפורו של רבי נחמן מברסלב (סיפור הקבצן בלי ידיים), שבו יש רופא שמסוגל להחזיר את הזמן לאחור. בסיפור, אפילו אחרי שחץ מורעל פוגע באדם והורג אותו, ... מגיע לתפיסת מציאות שבה אין הבדל בין לפני לאחרי, הוא יכול למעשה למחוק את ההפרדה שהזמן יוצר. מי שהגיע לרמת הבנה כזו, מסוגל במובן מסוים להחזיר את הזמן לאחור, כי עבורו הזמן מפסיק להיות גורם מפריד. אליעד מדגיש כי יכולת זו תלויה באופן ... גם על תפיסתם של אחרים, משום שהמציאות נתפסת דרך התודעה האישית. מה הקשר בין תפיסת הזמן לבין יכולת האדם לשלוט בו? לפי אליעד, הדרך לשלוט או לנוע בזמן ... לשחזר תנאים דומים מאוד לעבר. ברמה התודעתית, אם האדם יוכל להשתחרר לגמרי מהגדרות הזמן ומהתפיסות המגבילות, אזי הוא עשוי לחוות את המציאות באופן שבו העבר, ההווה והעתיד מאוחדים, ואז למעשה הזמן מפסיק להגביל אותו. אליעד מסביר שכדי להגיע ליכולת כזו, האדם ... שכל שמאפשר לראות מעבר לחלוקה הרגילה של הזמנים, ובכך להתגבר על המגבלות והפרדוקסים שהזמן יוצר. איך אפשר ליישם את הרעיונות האלו ביום יום? אף שאליעד לא ... את עצמו לראות את המציאות בצורה גמישה יותר, ולהתנסות בראייה עמוקה שחורגת מגבולות הזמן המקובלים. במילים אחרות, האדם צריך ללמוד להטיל ספק בהפרדות ... מה זה דזה וו? האם ניתן לחזור אחורה בזמן? מה הקשר בין דמיון למציאות? כיצד תפיסת הזמן משפיעה על המציאות? מה מסמל החץ של רבי נחמן? איך להתגבר על ... של העבר. האם ניתן לחזור בזמן באופן מלא? בשאלה על פרדוקסים של זמן, מסע בזמן, תפישת הזמן, והאם יש אפשרות לחזור אחורה בזמן (האם ניתן או האם אפשר לחזור ... נחמן (סיפור הקבצן בלי ידיים) שבו מסופר על רופא כל - כך מיומן, שהוא מסוגל להחזיר את הזמן לאחור גם אחרי שהחץ כבר פגע במטרה והמטיר רעל במישהו. ברמה ... מסביר שמי שמגיע לשורש המציאות, שבו אין הבדל בין לפני ואחרי, מסוגל לחדול מהגדרת הזמן וההפרדה בין רגעים. כאשר אין אצל האדם הבדל בין לפני ואחרי, אז ... של דבר בתפישה האינדיבידואלית של המציאות. הרעיון הזה מתקשר לפרדוקס בזמן, לתפישת הזמן , ליכולת שלנו לנוע בזמן או אפילו לנסוע בזמן ממש. אם מישהו ... בין דמיון למציאות בחוויית דזה וו שימוש בתפישת מציאות גמישה כדי להתגבר על גבולות הזמן התבוננות בשורש הזמן לפי רבי נחמן אפשרויות שונות להבנת מסע בזמן ופרדוקסים של זמן ... עכשיו יש לך דזה וו אז זה לא אותו דבר זה כמו לדוגמה נגיד הנושא של כל הפרדוקסים של הזמן האם נגיד באמת לחזור בזמן לצורך העניין, נגיד אם ככה וככה אז ... הרעיל את הבן אדם, הבן אדם אפילו כבר מת מה אתה יכול לעשות צריך למצוא דרך להחזיר את הזמן לאחור. אז היה קבצן בלי ידיים שהוא אמר אני יש לי כזה כוח ... אדם וחיסל אותו והרג אותו אני יכול לקחת את החץ למשוך מהבן אדם להוציא, להחזיר את כל הזמן לאחור כאילו זה לא קרה. איך זה יכול להיות מאיפה יש לו כוח ... אין אצלו הבדל בין לפני לאחרי וכשאין אצלך הבדל בין לפני ואחרי אז אתה יכול להחזיר את הזמן כמה שבא לך כי מצד המהות זה תמיד אותו דבר. ש: אצלך אבל לא ... הזאת, אין לך את השאלה מה אחרים. ש: לא אם מישהו ישאל אותי אם אני יכול להחזיר את הזמן אז אני יכול להגיד לו כאילו איך שהוא מבין אותך, אז אני יכול ... לגרום לו לחוש את זה. אתה הבנת מה אמרתי עכשיו? ש: כן אבל איך. אליעד: ואיך להחזיר את הזמן מול עצמך אתה יודע? אז אני מסביר לך שאם תדע להחזיר את הזמן מול עצמך גם תוכל לגרום למישהו אחר להרגיש את זה, מה התשובה, ...

זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום , היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום , ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו אני. ואכ כדי שתהיה משמעות לאני של האדם, לשם כך צריך שיהיה גם מה שהוא אינו האני של האדם. דהיינו, מוכרח שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש אני, הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מ

זמן ומקום, מהות הזמן, מהות המקום, מה זה זמן? מה זה מקום? אחדות המציאות, ריבוי אחדויות, ריבוי אלוהים, ממה הכל עשוי, זמן אין סופי, מקום אין סופי, אין סוף מקום, אין סוף זמן ...

... המתבונן, עליסה בארץ הפלאות, לבזבז את הזמן, לנצל את הזמן, שאלת התשה, לשאול למה זה ככה, איך נוצרות מחשבות? למה באמת קשה להיות מאושר? האם אפשר בכלל להפסיק לחשוב? אליעד כהן מסביר שאדם אינו יכול באמת ... לעוד שאלה. האם אפשר לבזבז או לנצל את הזמן? אליעד משתמש בדוגמה מתוך עליסה בארץ הפלאות כדי להמחיש את הנושא. הוא מתאר שיחה בין דמויות, שבה עולה השאלה האם אפשר לבזבז את הזמן או לנצל אותו. אחת הדמויות אומרת שאי אפשר באמת לבזבז זמן, כי אי אפשר לחסוך או להחזיק אותו. אם הזמן לא שייך לנו, איך אפשר לבזבז אותו? ואם אי אפשר לבזבז אותו, איך אפשר לנצל אותו? הרעיון המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהזמן הוא מושג מופשט, וכל הרעיון של לבזבז או לנצל זמן תלוי רק באופן שבו אנחנו חושבים עליו. אליעד מסביר שכאשר האדם מנסה לנצל או לבזבז את הזמן, הוא לא באמת פועל מול הזמן, אלא רק מתייחס לתחושות או לתחושות שלו ביחס למושג הזמן עצמו. האם אפשר להשתחרר מהמחשבות או רק להחליף אותן? לדברי אליעד, האדם לא יכול באמת להשתלט על המחשבות, כי הן מופיעות מעצמן, אך הוא כן יכול ... למה קשה להיות מאושר? האם אפשר לנצל את הזמן? להיות העד המתבונן מה זה שאלת התשה? למה אנחנו לא מפסיקים לחשוב? ...

... הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן . הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות ... אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם ... מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות ... לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות ... שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה ... מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, ... שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם ... לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית? ...

... שיכול להתקיים או לא להתקיים, בהתאם למשהו אחר. למשל, כיסא תלוי בחומר שממנו הוא עשוי (ברזל), והברזל עשוי מאטומים, וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי ... להתקיים סדר הפוך לחלוטין. לפיכך, אין באמת סדר מוחלט ואין צורך להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. ... מתוך הידיעה שכל ההפרדות הן רק ביטוי אחד של אותה מציאות אחת. לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים ... הן ביטויים זמניים של אחדות מוחלטת, שמקורה בכלום - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי ... להיות קיים ללא תנאי, ומה אינו חייב. בהקשר זה הוא מזכיר שברמה המעשית אפשר להכניס הכל לחומר ולא חומר, אך בסוף כל התופעות, כולל מחשבות ורצונות, מתקיימות בתוך מרחב של מקום וזמן. אליעד מחדד שכל הגדרה של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי ... יחד. מהי התפיסה של קדמות העולם וכיצד מתקשרת לשאלת האלוהים? אליעד מתייחס לרעיון קדמות העולם (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן ... משמעות לסוג של סדר בודד, כי במקום אחר במציאות יכול להתקיים סדר אחר לגמרי. מה שנראה לאדם מסודר, נובע מכך שהוא לא ראה עדיין אפשרות אחרת. מהו הרעיון של שתי ישויות - זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? האם זמן אין סופי? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... אין סוף זמן. הכוונה היא כי קיים ציר זמן אין סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו. עד הרגע הזה לא עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר. מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן לא ניתן לעבור זמן אין סופי. אך כדי להגיע לרגע הזה, לא צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים. הפרכה 2: גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם. בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים. מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים. כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו, אין סוף. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי שכבר קיים כולו. זא ציר הזמן אינו נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי. אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף. כנל לגבי מרחב המקום האין סופי. כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... אין הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע. הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו שנוצרים ביחס לאדם הצופה בהם, בכל רגע מחדש. זא בכל רגע של הווה, נגלה אל האדם הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי. אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם. כך שלא הזמן נוצר, כי הוא אינו צריך להיווצר, אלא רק האירועים שבתוכו נוצרים בכל רגע, וגם זה רק ביחס לאדם כנל. ובאנלוגיה למרחב המקום, כאשר האדם מתקדם (גם מחשבתית או באמצעות חוש הראיה) בתוך מרחב המקום, מרחב המקום אינו גדל תוך כדי תנועה, אלא האדם נע בתוכו... הפרכה 3: גם אם נאמר שהזמן עצמו אינו נצחי וכולי, הרי שלא עשינו בכך כלום, משום שבסך הכל יצרנו ציר זמן ומסגרת זמן גדולה ... 100 תפוזים, כי לשם כך הוא נצרך להתרחק מרחק אין סופי ממינוס אין סוף תפוזים. 3 - לא ניתן להיות בשום מקום, כי צריך להתרחק מרחק אין סופי מהקצה של מרחב המקום. ומאחר שאין קצה כזה, ממילא לא ניתן לנוע בתוך המקום ולא ניתן להיות בשום מקום. וההפרכה היא כמובן פשוטה: אכן כדי להגיע אל הקצה האין סופי של ציר ... וזה אינו אפשרי, אאכ אתה נע במהירות אין סופית, שאז אפשר לעבור את כל האין סוף בבת אחת ולהגיע אל הקצה האחרון של האין סוף. אך האדם עצמו נע בתוך ציר הזמן, והעולם כרגע הוא אינו ברגע האחרון של ציר הזמן, אלא נמצא בתוך ציר זמן אין סופי. וכן כיוב לשאר הדוגמאות... ...

... קבוע, אך אם הייתה חוקרת לעומק, היא הייתה מגלה שהחוקיות עצמה אינה קבועה אלא נוצרת מחדש כל הזמן. החוויה האמיתית היא להבין שכל רגע המציאות נוצרת מחדש, מה שאומר שגם היא עצמה נוצרת בכל רגע מחדש. בירור ... היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, היא תחווה ... אני כבר בחופש, ואת רוצה חופש, אז זה אומר שאת לא בטוחה שאת רוצה להיות שם. מצד אחד את כל הזמן טורחת לספר כמה טוב לך פה, אבל את גם אומרת שכול כולך רוצה למצוא גם משהו אחר. המשהו הזה קיים, אבל את לא ... רוצה לקום כל יום לעולם חדש, את אומרת בא נחליף, אבל אי אפשר להחליף. עכשיו, מי שרוצה לחוות כל הזמן התחדשות? צריך לקבל שכל של ארץ ישראל, להבין שזה אחד. אם היית מבינה שזה מתחדש כל הזמן, אז היית חווה שזה מתחדש כל הזמן. אם את חושבת שהחדר הזה קיים פה עכשיו, כהמשך של הרגע הקודם, אז את חווה שאת זקנה, את חווה המשכיות. אבל אם ... אלוהים, הייתי הראשון, ואחר הפכתי להיות בן אדם, אלוהים, בן אדם, אלוהים, בן אדם, במהירות כל הזמן, אז את כל הזמן מחוברת לחוויה שאת גם השלם וגם הצמצום. אני לפני אלפית השנייה הייתי אלוהים ועכשיו שמתי עצמי בגוף ובחדר ... שתראי שני אנשים מדברים או שתראי משהו, זה יזכיר לך את החוויה שהכל אחד. שהיש והאין מתחברים כל הזמן. איך זה עובד? אני מספר לך ממני, קודם הבנתי שהכל אחד, אחרי כל פעם ששמעתי משהו, זה הזכיר לי שהוא אמר משהו ... לך את כל החוויה. זה לא שתהיי אותה אחת עם עוד חוויה. פה מדובר על חוויה שמשנה לך את החוויה של הזמן והמקום. מה הכוונה? כשאת רואה מקום, הוא נראה לך גדול, אבל את תחווי אותו אחרת, זה משנה את כל ... את חווה שני מקומות שונים, את לא מבינה שזה באותו מקום, אבל אם זה רק לבושים שונים, אז כל המקום כולו הוא לבוש של דבר אחד, אז הוא באותו מקום. האם את מבינה? זה פנימיות בתוך פנימיות. שאלה: אני מבינה את ... כל דבר שקורה, לשאול למה זה קורה? מה זה מרמז? מה המשמעות של זה? שאלה: אבל זה לא אומר לי שהמקום השמאלי והמקום הימני הם אחד? אליעד: אני לא אמרתי שאת תגידי שהם אחד. תראי בכל תהליך יש שכל, יש סיבה למה הוא כך ולא ... שממש מדכאת, כאילו מה יש פה, כל פעם אותו הדבר, זה משעמם, זה הכלא, אין שום דבר חי, זה כל הזמן חוזר על עצמו. קחי תרגיל לדוגמה, את עכשיו מדליקה את הגז, את לוחצת ונדלק הגז, ואת שמה סיר שיתחמם. תשאלי ... מבחינה הסתברותית יכולים לצאת לי מ - 1 עד 6 מספרים, נכון? אם אני אזרוק קובייה 100 פעם וכל הזמן יצא לי רצוף המספר 1, האם זה אומר שיש חוקיות כזאת? או שזה במקרה יצא אחד? נגיד מישהו בא מהצד ורואה את זה, ... מה שאני רוצה להגיד זה, שבמציאות יש אין סוף אפשרויות, והאין סוף אפשרויות האלו קיימות כל הזמן. מה זה אומר? שבכל רגע ורגע יש אין סוף אפשרויות למה שיכול לקרות. מה אומר המשפט הזה? שאמנם יש פה קיר, אבל ... שאני לא יודעת. אין כנראה, מה זה כנראה? אולי, צריכה לברר, מה זה אומר צריכה לברר? האם לא הגיע הזמן שתבררי? שבי בחדר שאלה: אם אני אגיד שזה האלוהות, אני מרגישה שאני משקרת. אליעד: נכון, ברור, כי את לא ... הרצון אליך? מאיפה זה בא? מה הדבר הזה? שאלה: האם זה רצון שלי? אליעד: האם את שואלת אותי? הגיע הזמן שתתחילי לשאול את עצמך. בואי נזרוק את האחריות על אלוהים, נגיד שזה הרצון של אלוהים, אבל זה לא עונה על ... אלוהים עושה משהו כי הוא רגיל? הוא עושה כי הוא רוצה, לא בגלל שהוא רגיל. זה אחד חדש, הוא כל הזמן רוצה מחדש. אני כל רגע רוצה להבין את מה שאני עושה. רגילה, זה כמו מת, מת, מת. את רוצה חיים, אז תפסיקי ... ואתה מת מתחת. השחרור זה האחד, שאתה לא מוגבל, זה האוקיינוס שאתה שוחה, חופשי, זה הכל. הבאר זה המקום שאני לא יכולה, אני מוגבלת, זה כן זה לא, זה כן זה לא, הפרדה בין יש לאין, אבל למה את חווה את זה, בגלל ... עובדה שקשה. אליעד: מה בקשו ממך לעשות, לצום צומות תעניות. שאלה: יותר קל לצום מאשר להיות כל הזמן מודעת. אליעד: למה עכשיו שקרת? כי אמרת, להיות כל הזמן מודעת. האם אמרתי לך שאת צריכה להיות כל הזמן מודעת? לא, בדברים קטנים. האם זה קשה להיות טיפה יותר אמיתית? לא. זה קצת קשה, כי אני צריכה להיות טיפה ... ומדחיקה אותו? איפה יש לך רגש מודחק? את מרגישה משהו ואומרת שאת מרגישה אחרת. שאלה: אני כל הזמן שואלת את עצמי, ולא מגלה תשובה. אליעד: כל הזמן שואלת את עצמי? ראית? ראית? מה ראית? זה נראה לך דבר קטן, זה לא שיום ולילה את שואלת ולא מוצאת, את שואלת מידי פעם. כל הזמן שאמרת, זה מידי פעם. אדם מידי פעם בא לעבודה ואומר למה לא הרווחתי משכורת? איך הוא בא? מידי פעם. אבל הוא אומר, אני כל הזמן מחפש ולא מוצא, מה כל הזמן? אז בקשר לנושא הרגשות, אני טוען שאת מרגישה כרגע שאת אלוהים, ואת מתכחשת לרגש הזה, כי את רוצה להרגיש רע. ... קורה כאן? לשאול למה אני עושה, מה קורה? למה זה ככה? ואם תעשי את זה חזק, ואל תגידי לי שאת כל הזמן שואלת ולא מוצאת תשובה. אם למשל כואבת לך הבטן ואת ממש צמאה, את תשאלי באמת איפה המים, את באמת שואלת. את ...

... כי אלו לא יקומים מקבילים כלל. אלא זה נכלל בהגדרה של חיים מחוץ לכדור הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש כרגע ברגע הזה ממש, ובמקום הזה ממש, יש עוד ... של כדור הארץ הנוכחי שלנו. (כי אם הוא דומה בשלמות, אז הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד בתוך השני. והכל בתוך מרחב מקום אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד אין סוף. והשאלה הנשאלת היא, האם ... והיו להם המון הוכחות לכך שלא אפשרי שיהיו חיים בצד השני של כדור הארץ, כי אז אנשים יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל אותו. כי גם אם נגביל אותו, הרי שנמצא אותו בתוך מרחב זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של ... הם רק אפשרות אחת מיני אין סוף אפשרויות אחרות. והם גם שוכחים, שאין שום חוקי טבע אמיתיים באמת. כי כל חוקי הטבע, הם רק תיאור של התצפיות של בני האדם במקום וזמן מוגבלים. אך החוקים עצמם לא קיימים כלל. ואין שום חוק שאומר, שהחוקים האלו חייבים לעבוד בכל מקום ובכל זמן. ... על ידי ההבנה שהכל מתחדש בכל רגע מחדש. (ויש גם יתרון להיות זקן, שאז יש יציבות. וזה נובע רק מהשכל של האחדות, ששם שום דבר לא משתנה לעולם). ובכל נקודה של מקום וזמן, יש בה אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. וממילא זה אומר, שאך הגיוני הוא הדבר, שיש חיים בעוד כוכבי לכת אחרים. משום שאין שום סיבה, שבתוך מקום וזמן אין סופיים ואפשרויות אין סופיות, אין שום סיבה לחשוב, שיהיו חיים רק כאן בכדור הארץ הקטן שלנו, במקום ובזמן ... שיש חיים, רק כאן בכדור הארץ? וכאן נכנס לתמונה העניין של היקומים המקבילים. והוא, כי מנקודת מבט ראשונה, העניין נשמע מופרך. כי על מה ולמה שיהיו עוד מרחבי מקום וזמן שמקבילים ליקומים שלנו?! אלא, שמי שיחקור את העניין, יגלה, שאכן באמת בוודאות מוחלטת, יש עוד אין סוף יקומים מקבילים בפועל. וכיצד ניתן לחקור ולאמת את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. כי אי אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ואפשר בלי זמן ומקום מוגדרים, אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן והמקום עשויים? ומהי מהותם? ומה מהווה אותם? ומה מכיל אותם? ומה מגביל ומגדיר אותם, להיות נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של