... שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ... נוטה לסבך דברים פשוטים. וגם בלסבך דברים פשוטים, גם בזה יש משהו טוב. כי על ידי זה נוצרים כל הזמן דברים חדשים. ואם הכל פשוט מידי, אז הכל משעמם מידי. אבל אף על פי כן, האדם גם צריך לדעת ...

... כי הכוח הראשון הוא הכוח האין סופי. וזה בעצם אומר, שבנקודת הכוח הראשון יש אך ורק רצון עצמי כל הזמן. כי ההפך של רצון עצמי, הוא חוסר בחירה. ובנקודת ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש רק רצון עצמי. ... רצון עצמי בנקודת ההתחלה, כי שם ואולי רק שם הכל קורה מעצמו. וגם זאת טעות מחשבתית, אך אין כאן המקום. ובכל מקרה, ניתן להבין שאם נסתכל לרגע אחד על המציאות כולה, נראה שהיא עצמה שיא הביטוי של רצון עצמי. ... שמניע את העולם. כי אם הכוח שמניע את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח שמניע את המציאות, הוא חסר שביעות רצון מתמדת. ואפשר עוד להעמיק ולומר, שאם בנקודת ...

... שבו הוא צופה. כי מצד האמת, כל המציאות היא סוג של סרט. כי התודעה והתפישה של האדם חווה כל הזמן אירועים שונים. וגם כאשר האדם ישן, גם אז הוא חווה אירועים שונים. וכאשר האדם ישן, בדכ אין לו מושג ... שם בשורש המציאות, שם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ובשורש המציאות, עדיין אין שם אפילו לא מרחב זמן ומקום. כי בשורש המציאות, גם הזמן והמקום, גם הם ישות אחת ממש. ובשורש המציאות אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. וכאשר האדם מסתכל על ... הרי שממילא האדם תמיד ירצה להרגיש יותר טוב ויפחד מכך שהוא מרגיש רע. ועל ידי זה האדם סובל כל הזמן כנל. אבל, כאשר יש לאדם שכל אמיתי, אז הוא מחבר את השכל האנושי עם השכל שיש מעל לשכל. דהיינו, ...

... העיקרית שלי? מה המשאבים שעומדים לרשותי? מה חשוב יותר ומה פחות? מה קל ומה קשה לי לעשות? במקום כל הזמן לבצע פעולות בלי מחשבה, עדיף לעצור רגע ולהתבונן. פעולות שיעשו לאחר חשיבה יהיו מדויקות יותר, נכונות יותר, ויעילות יותר ... שהיא מתבצעת נכון ובצורה מיטבית. כיצד תכנון והתבוננות משפרים את ההתייעלות? הרבה עסקים עובדים עם תכנית עסקית, אך עם הזמן השוק משתנה והתכנית המקורית כבר אינה רלוונטית. במקום לעצור ולחשב מסלול מחדש, רבים נצמדים לתכנית המקורית ולא מתאימים אותה ... ולעשות ולעשות, עליו להיות כמו מלך, המלך חושב יותר לפני שעושה. לאן האדם רץ בהיסטריה, מי אמר שצריך כל הזמן לעשות, מי החליט. והעניין הוא, לשנות את הפוקוס של האדם, בכדי להתייעל בעבודה, מעשייה למחשבה, לחשיבה, להתבוננות רגע אחד, ...

... כדי להמחיש את הרעיון שהכל הוא היבטים של אותו הדבר, אליעד מביא דוגמה פשוטה: שני אנשים מסתכלים על אותו המקום. אחד אומר: יש כאן פיל, ואילו השני אומר: אין כאן פיל. איך זה ייתכן ששניהם צודקים באותה המידה? התשובה ... להגיע לפרספקטיבה של אחדות מוחלטת? הדרך המעשית שאליעד מציע להגיע להבנה הזו היא לבדוק כל דבר לעומק, לשאול כל הזמן למה? ולחקור את הנחות היסוד של כל הבנה או אמונה שיש לאדם. בכל פעם שהאדם מגיע להבנה מסוימת, עליו ... ועכשיו פיל, ואדם נוסף יגיד מה פתאום, אין כאן פיל, וגם זה, וגם זה נכונים, כיוון שבו בזמן גם המקום וגם הזמן וכל הדברים כולם נמצאים באותו המקום ואותו הזמן.

... הוא רוצה, ולא מבין למה הוא פועל, הוא במצב גרוע בהרבה. הוא חי חיים שלמים, עושה פעולות ומתאמץ כל הזמן, אך אין לו מושג למה הוא עושה את מה שהוא עושה. זה כמו לחיות בלי תכלית או הבנה פנימית, ... לשפר או לרצות יותר? הרצון לשנות, לשפר או להרגיש טוב, יוצר את תחושת החסר שאותה האדם מנסה למלא כל הזמן. אליעד מסביר שהאדם אינו באמת מבין למה הוא רוצה להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב גורם לכך שהאדם לעולם לא ... לעשות את המעשה הזה. ואדם שאינו מבין את הרצונות שלו, נחשב אפילו ליותר גרוע מהמשוגע, כיוון שקודם כל רוב הזמן אינו יודע באמת מה הוא רוצה, ואם יודע שרוצה לחיות באופן מסוים אז הוא לא מבין למה הוא רוצה ...

... הרים לו את היד נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים ... להרים אותה. ולהרים את היד, לבחור להרים את היד, צריך שיהיו שתי שניות, רצף של שני אירועים על ציר הזמן. והאדם בעצם אומר את זה אני בחרתי, את זה לא בחרתי, וכן הלאה בנוגע לכל דבר. ניקח לדוגמה רק רגע אחד מציר הזמן, ונשאל האם אדם יכול להבחין מה נעשה מתוך בחירה חופשית, ומה לא? האם ברמת רגע אחד יש הבדל בין ...

... הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקיים או כלא קיים, כי גם לומר עליה שהיא איננה, ... חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את השאלה למורכבת כל כך. איך ישויות שונות מתהוות מתוך ישות ... ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג אין לא באמת מתאים לתארו. אליעד מדגיש שמכיוון שאפילו את ... היא נשארת מעבר לכל מושג. ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום. זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות שהיא במהותה כלום מוחלט, ללא הבדל, יוצרת עולם שלם של הבדלים ... אלא למקום שהכל כולל הכל, כל הזמנים כל האירועים, כל החומר, כל הדברים כולם עשויים מישות אחת שאין בה מקום וזמן. הישות הזו עשויה מכל הדברים. ומי שיתבונן בדבר הזה יהיה לו כאב ראש, כי הוא מחבר בין כל התואריות ... של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר והשאלה הגדולה בעולם, איך זה שכל הדברים בעולם, עשויים מאותו חומר, ועדיין יש פיצול של ... שני דברים. ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, והכל עשוי ממש מדבר אחד שהוא כלום מוחלט אפילו זמן ומקום, אין שם כלום, ל א ימין ולא שמאל ואיך מאותו הדבר שהוא כלום ללא מקום וזמן ישנם דברים, מתהווים מקום וזמן. וזאת התשובה הגדולה ביותר בעולם, כי מי שיתבונן בעמקות ויקלוט את האחדות של כל הדברים, תהיה תפישה של ההפכים ...

... המציאות, ואילו אדם שאינו שיפוטי אינו סובל, מכיוון שהוא אינו עסוק בהשוואות בין המצוי לרצוי. מדוע הסבל קשור לתפיסת הזמן של האדם? הסבל גם נובע מתפיסת הזמן של האדם. האדם סובל מכיוון שהוא מדמיין עתיד שבו מצבו טוב יותר או חושש מעתיד שבו מצבו רע יותר. תפיסת הזמן מאפשרת לאדם לדמיין אפשרויות שונות לעתיד, והדמיון הזה הוא הגורם לסבל. אם האדם היה חי אך ורק בהווה, ללא ...

... אותה שבמקום שהיא תחשוב על זה תחשוב על משהו אחר, מכאן זה אומר שאתה בן אין סוף שנים, פחות הזמן שעוד לא עבר, אתה קיים כל הזמן שאלה: ישות ללא התחלה וללא סוף. אליעד: כל מה שקיים, ניקח את הכיסא הזה, הכסא קיים כל הזמן, כל פעם הוא מחליף צורה. הכסא הזה לפני שלושת אלפים שנה איפה היה? באיזה הר בצורה של ברזל, אבל ...