... הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות ... לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם ... עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של ... כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין ... את המציאות שמקיפה את כל האירועים ושבתוכם מתרחשים כל האירועים. ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך מימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום. ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

... אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות להבדיל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הישויות השונות. כי שם הכל אין סוף. וכאשר אין סוף וגבול, אז גם אין גבול לרגעי הזמן ואין גבול למקומות ואין גבול לישויות השונות. ובכל מקרה, שם אין שום קיום לעולם כפי מה שהאדם מכיר אותו, ... מאשר הכל טוב, והוא הקיום של הרע. כי הרע הוא נובע מאותו השורש שממנו נובע הטוב. כי שניהם נובעים מהמקום שאין בו טוב ורע. והרע הוא ביטוי של הטוב האין סופי. וגם הטוב הוא ביטוי של הטוב האין סופי. ...

... האדם נמצא בשעת חלום, כל אותן דמויות שהוא רואה בשעת החלום שלו, הן בעצם הוא עצמו ממש. כי כל המקום וכל הזמן של החלום, הם כולם נמצאים בתוך האני של האדם עצמו שחולם את החלום, שהוא נמצא מחוץ לחלום והוא מכיל ... שקיים, זה הכל האני של האדם. כי יש אני אחד כללי של המציאות, שבתוכו קיימים כל הדברים. וגם מימד הזמן ומרחב המקום, גם הם לא יותר מאשר תחושה. כי הזמן והמקום, הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ... ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם כאן ושם ולמעלה ולמטה וכולי. והכל זה רק תחושות בלבד. ומצד האמת כל המקום כולו נמצא באותו המקום. וכל המקום כולו הוא רק הבדלי תחושה של האדם. כי ניתן לדוגמה לראות שיש ציורים ותמונות עומק שונות. שבהם יש תמונה ... שמסתכל מחוץ לקופסא, דרך המציאות שנמצאת מחוץ לחלום ולחולם, מנקודת המבט החיצונית לחלום, שם אין מקום כלל. כי כל המקום כולו שנמצא בתוך החלום, הוא נמצא כולו בשום מקום ממשי, אלא הוא רק בתוך האני של האדם שחולם את החלום. ומצד האמת, כל המקום כולו נמצא בתוך שום מקום. כי כל דבר נמצא בתוך דבר אחר. כי כל דבר יש דבר אחר שהוא גדול ממנו. וכל המקום כולו נמצא גם הוא בתוך מקום אחר גדול יותר, שהוא בעצם האין מקום. דהיינו, נקודת מבט שבה אין מקום ... שום ישות נפרדת כלל, וממילא אין שום הבדל בין שום ישות לשום ישות אחרת, וממילא אין מקום. כך שכל המקום כולו, מצד האמת הוא נמצא בשום מקום ובמקום שנמצא מחוץ למקום, שהוא האין מקום. והמקום שאותו רואה האדם הוא רק חוויה ותחושה של הבדלי מרחק שונים. כי כדי ליצור מרחב מקום, לשם כך צריך ליצור תחושת מקום. בדיוק כמו שבחוש ניתן לראות שאפשר ליצור תחושת מקום, גם בלי מקום של ממש. וכל המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו זמנית בפחות מרגע אחד של המציאות. כי גם הזמן עצמו, גם הוא נמצא בתוך מימד גדול יותר, שבו אין זמן. וכל אירועי הזמן, כולם נמצאים ומתרחשים בפחות מרגע אחד של זמן. וכל האירועים כולם קיימים כל הזמן בו זמנית. אלא שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש תחושה כלשהי שהאדם ... איזה דבר שקרה בעבר, מצד האמת יכול להיות שהאדם בכלל חושב על משהו שעוד לא קרה בפועל, אלא שתחושת הזמן של האדם התהפכה, ושהוא מרגיש תחושת עבר כלפי משהו שיקרה בעתיד. ולפעמים גם האדם מתכנן שאיזה משהו יקרה בעתיד, ... האדם חושב שהדבר הזה כבר קרה בעבר וכיוב. ובכל מקרה בכל רגע ורגע האדם חווה מציאות, שבה יש תחושת זמן ומקום. וגם הזמן כולו וגם המקום כולו, הם נמצאים בתוך האני העליון של האדם, שהיא המציאות עצמה. כי האני התחתון של האדם שנמצא בתוך החלום, ...

... קצוות של כל דבר, ונלך אל מעבר לקצה של 2 הקצוות המנוגדים זה לזה, בסופו של דבר נגיע לאותו המקום. האחדות שמאחדת את 2 הקצוות. ומאחר שלכל כיוון שאליו נלך נגיע אל האחדות, ממילא לא יכול להיות קיים כלל ...

... בעולם. כדי להבין מה טוב ברגע הזה, על האדם להבין במה דומה הרגע הזה לכל רגע אחר שקיים בציר הזמן. כדי להבין מה טוב במקום הזה, על האדם להבין במה דומה המקום הזה לכל מקום אחר שקיים במרחב המקום. הסיבה שרע לאדם היא משום שנדמה לו שמקום אחר או זמן אחר יכולים להיות טובים יותר מאשר המקום והזמן שלו. הסיבה לכך נובעת משום שהאדם מסתכל על ציר הזמן והמקום מבחוץ, דהיינו, דרך הצורות השונות של האירועים השונים שמפרידים את הרגעים והמקומות השונים בציר הזמן והמקום. יחד עם זאת, קיים רובד בסיסי יותר, קיים דבר כלשהו ומכנה משותף כלשהו בין כל המקומות ובין כל הרגעים. ...

... ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי ... יש עוד רמות שונות של נפרדות. כי כל בני האדם רוצים בתוך תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. ... האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים ... טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. כי היא מפרידה בין הדבר לבין שורשו. כי הם בטעות חושבים שהאחדות ...

... מידע, הוא לא תמיד מבין אותו נכון. מגבלה ביכולת התפיסה - האדם לא יכול לתפוס במחשבתו דברים אינסופיים, כמו הזמן הרחוק ביותר או המקום הרחוק ביותר. מגבלה לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית - האדם אינו יכול לדמיין במחשבתו שני הפכים מוחלטים בו ... מסביר שלא ניתן לדמיין את המספר הגדול ביותר כי תמיד אפשר להוסיף לו עוד מספר, ולא ניתן לדמיין את המקום הרחוק ביותר כי תמיד ניתן להמשיך ולהרחיק עוד ועוד. הוא גם נותן דוגמה בנושא הזמן, ומסביר שגם אם נדמיין את הזמן מוגבל, הרי שהמגבלה הזו עצמה מעידה על כך שיש זמן גדול יותר שבו הוא נמצא. האם ניתן להבין את ... מהי הסיבה הראשונה? ומסביר שלמרות שהאדם אינו מסוגל לדמיין אינסוף, על ידי התבוננות עמוקה ויציאה מתוך המושגים הרגילים של זמן ומקום, האדם יכול להבין את נקודת ההתחלה והסוף של הכל. איך אפשר להבין את האין סוף ואת סיבת כל הסיבות? ... אליעד, כדי להבין את סיבת כל הסיבות ואת האינסוף, צריך להבין את המהות של מושגים בסיסיים כמו סיבה ותוצאה, מקום וזמן. הוא מסביר שבנקודה הראשונה של הבריאה (למשל במפץ הגדול), המקום והזמן היו מאוחדים. כאשר האדם מבין מה היה לפני המקום והזמן, הוא מסוגל להבין את הכל כישות אחת. אז כל השאלות והפרדוקסים שנובעים מקיומן של דואליות ונפרדות נפתרים, כי במציאות ... מוגבל בידיעות שלו? מה האדם לא יכול לתפוש במחשבה שלו? למה אי אפשר לחשוב על האין סוף? האם מרחב המקום הוא אין סופי? האם יש סוף למרחב המקום? אולי מרחב המקום הוא סופי בצורת כדור? בתוך איזה מקום נמצא מרחב המקום עצמו? האם ניתן לדמיין את נקודת הזמן הרחוקה ביותר? למה ציר הזמן הוא אין סופי? למה גם אם הזמן נוצר, למה גם אז הזמן הוא אין סופי? מהו סוג המחשבה שאותו האדם לא יכול להכיל? האם אפשר לחשוב על שתי מחשבות בבת אחת? ... לוגית? האם הלוגיקה עצמה נכונה? מהי הנחת היסוד שיש מאחורי חוקי הלוגיקה? כיצד האדם מניח הנחות לגבי תפישת מרחב המקום? האם אפשר לדמיין שני מקומות באותו המקום? איזה הנחות האדם מניח לגבי מרחב הזמן? ממה נובעת תפישת הנפרדות של האדם? על מה מבוססים חוקי הלוגיקה האנושית? איזה עוד סוגי שכל יכולים להיות קיימים? ... מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם אפשר להבין את סיבת כל הסיבות? מה היה בנקודה הראשונה של ציר הזמן? למה ואיך כן אפשר להבין את האין סוף? מהם זמן ומקום? איך אפשר לתפוש את כל הזמן והמקום בבת אחת כישות אחת? איך אפשר לראות את הנקודה הראשונה והאחרונה של הזמן? איך אפשר לתפוש שני מקומות בבת אחת? מה היה לפני המפץ הגדול? מהי מהותה של סיבה? האם ברגע אחד ... יכולה להיות קיימת סיבה ותוצאה? מה ההבדל במהות שבין סיבה לתוצאה? אולי התוצאה היא הגוררת את הסיבה? אולי ציר הזמן הולך הפוך? מה ההבדל בין יש לבין אין סיבה? אולי יש / אין שום סיבה לשום דבר? מה היה ... למה המפץ הגדול מתרחש בכל רגע? למה אי אפשר להעלים את האין מקום? איך החכם האמיתי תופש את מרחב המקום ומרחב הזמן? מהו השורש של השכל המוגבל של האדם? מה יש מעל לשכל? איך השכל של האדם מחובר לשכל שיש מעל ...

... לעסוק במשהו מעניין = לא משועמם. כאשר טוב לאדם, הוא אינו מרגיש בדידות. שעמום נעשה קשה יותר ויותר ככל שהזמן עובר. גם בדידות נעשית קשה יותר ויותר ככל שהזמן עובר. כאשר מבודדים את האדם, ככל שעובר הזמן שהוא מרגיש לבד, כך זה קשה לו יותר. כאשר האדם עושה משהו שטוב לו איתו = הזמן עובר מהר = לא משתעמם = לא מרגיש בדידות. ממה הבדידות נובעת? השורש של הבדידות הוא כמו השורש של ...

ניהול זמן - מהו ניהול זמן נכון? איך לנהל את הזמן בצורה נכונה? ניהול זמן = הפקת המיטב מהזמן = הפקת הפוטנציאל הטוב האפשרי והמלא מהזמן. זמן = רצף האירועים אותם חווה האדם. האירועים אותם חווה האדם במשך חייו, מתרחשים לאורך ציר הזמן. הדבר החשוב ביותר בחיים הוא החוויה של האדם את החיים עצמם. ניהול זמן נכון = חוויית האירועים השונים שמתרחשים לאורך ציר הזמן בצורה טובה וחיובית. על האדם לזכור, כי יותר מאשר חשוב מה האדם עושה בזמנו, חשוב יותר כיצד הוא חווה ... נכון = הגדלת כמות האירועים שבהם האדם מרגיש טוב לגבי מה שהוא חווה. הדרך הטובה והיעילה ביותר לנהל את הזמן נכון, היא חשיבה חיובית. ככל שהאדם חווה את המציאות כטובה יותר, כך הוא חווה את כל האירועים השונים ובכללם את מעשיו כדבר טוב יותר, וכך הזמן שלו עובר טוב יותר. כדי להגיע אל מצב שבו האדם חווה תמיד תחושה של טוב, על האדם לחפש את ... המציאות. הטוב האמיתי = תחושה של טוב שנובעת מעצמה ושהיא בלתי תלויה בשום צורה של האירועים שמתרחשים לאורך ציר הזמן. ניהול זמן נכון באמת = התחברות לנקודה של הטוב האמיתי שיש בכל דבר = חוויית הזמן בצורה חיובית מתמדת ורציפה. כדי להגיע אל הטוב האמיתי הזה, על האדם לחפש תמיד את הטוב שיש בכל דבר. ... מבין את הטוב שיש ברגע הזה. הטוב שיש בכל רגע, אינו תלוי בדבר. כאשר האדם מגיע אל הטוב הזה, הזמן שלו הופך לחוויה טובה רציפה. ניהול זמן נכון = הפקת המיטב מהזמן. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בזמן.

... שלו נובעת מהצורה החיצונית של המציאות ולא מהמציאות עצמה. פירוש: כאשר ההנאה של האדם נובעת מהאירועים השונים שמתרחשים לאורך הזמן, הרי שיכול להיות מצב שבו האירועים לא יספקו לאדם הנאה. לעומת זאת, כאשר האדם נהנה מהמהות של המציאות, דהיינו, ... ליהנות מהמהות הטובה של המציאות בלי קשר לצורה שלה. הדרך להגיע אל הטוב האמיתי שמחייה את כל הרגעים שבציר הזמן באופן שווה, הוא על ידי מחקר והבנת המציאות. מחקר והבנת המציאות = לחפש את המאחד שיש בכל האירועים השונים ...