... ולכן אני סובל. ומה אני אומר לך, תפסיק להבין שאתה לא השמש. אני מדבר על דבר שהוא יותר גדול מכל הזמן והמקום, ואומר לך שזה אתה. זה לא שאני אומר לך שאת גדולה יותר מכל המקום והזמן , אני לא אומר שאת רק אלוהים, אני אומר שאין הבדל בין הוויה של כל המציאות לבין השולחן. אני מנסה להסביר לכם, שהשולחן שהוא ישות מצומצמת אין הבדל בינו לבין ההוויה שהיא יותר גדולה מכל המקום והזמן . אני אומר שזה שולחן, אבל אין הבדל בין שולחן לבין כלום. שאלה: האם אראה דברים שונים? אליעד: כן, אבל ... שאני מהווה את השמש? הרי אני פה והשמש שם. מה זאת אומרת שאני ההוויה שלא משתנה לעולם? הרי אני כל הזמן משתנה. השכל אומר לך שיש שינוי, יש הבדל, אתה לא יכול להיות ההוויה, כי ההוויה לא משתנה ואתה משתנה. אבל אם תעמיק עד ...

... הם בו זמנית, אין הפרדה בין הרצון לבין המעשה עצמו. זוהי פעולה שמתרחשת בבת אחת, לא תהליך של רציתי ואחר כך עשיתי. זהו מצב של רצון שמתרחש בתוך הזמן והמקום , אבל ללא חוויית הבחירה. השלב הבא בהבנה מתמקד בהסבר איך אלוהים, בסופו של דבר, הוא הראשון שמפעיל את כל המהות הזו - וכך הוא נמצא במצב של יצירת קיום ללא ... ממך. יש עוד נקודת התבוננות, שאצל אלוהים הכל קורה בפחות מרגע. אצל האדם, יש בהתחלה רצון ואחר עשייה - שני רגעים. אצל אלוהים, זה עוד לפני שיש את הזמן והמקום בכלל, הרצון והעשייה זה בבת אחת, זה נמצא באותו מקום ובאותו זמן. אצל אלוהים זה לא קודם רציתי ואחר כך עשיתי, תוך כדי שאלוהים רוצה, זה קורה. נניח שיש אדם שכול מה ...

... רע. אז במקום להגיד שלהיות מצורע זה לא יפה, את צריכה להגיד שלהיות מצורע זה רע בגלל שזה לא מקובל בחברה. אז השאלה הנשאלת היא, אז מה אם זה לא מקובל חברתית? למשל המציאות לא מקובלת חברתית, האנשים כל הזמן מקטרים עליה, והיא הכי דחויה, תמיד מתלוננים עליה, אבל היא המושלמת, היא לא מתאמצת לפתור את הבעיות שלה עם האנשים, למעשה אלוהים הוא הכי מבודד, ויש כאלה ... לבדוק, מדוע אני לא מדייקת. ובסוף אני אראה מי אני, ואדע שאני האלוהים האמיתי, הראשון בשרשרת, ואין עוד מלבדו, כי יש רק אחד. אליעד: וזאת הדרך, אין דרך אחרת, אם את לא מתרגלת את הדרך הזאת, אז חבל על הזמן. תביני פעם אחת ולתמיד, למה אמרת שזה טוב וזה רע, תפרקי את זה עד הסוף. ...

... או שהם דבר אחד? כשהאדם מתעמק ומסיר את כל הצורות, הוא מגיע להבנה שלכל דבר אין באמת שום צורה, ולכן בסוף הכל מתמזג לדבר אחד בלבד, והדבר הזה הוא גם יש וגם אין באותו הזמן . מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס של היש והאין? אליעד מסביר שהשכל הרגיל שלנו עובד על בסיס ניגודים: או שיש דבר, או שאין דבר. הוא לא יכול לקבל את העובדה ... דוגמה שיש שולחן עשוי מעץ, ושואל: מה יש כאן באמת - שולחן או עץ?. לכאורה קיימים פה שני דברים: גם שולחן וגם עץ. אך אם נכנסים לעומק, מבינים ששניהם נמצאים בדיוק באותו המקום ובאותו זמן. אז מה זה באמת? שולחן או עץ? אם מעמיקים עוד יותר, ומתחילים לפרק את העץ, להוריד ממנו את כל הצורות וההגדרות, האדם יגלה שבעצם אין שם שום דבר חוץ מחומר פשוט ללא כל צורה או משמעות. למעשה, אם נמשיך ונוריד את כל ההגדרות של הצורה, הזמן, והמקום, נישאר בלי כלום מוחלט - אפילו לא מקום ריק, כי גם המקום הוא סוג של הגדרה. כך בעצם האדם מגלה שכל צורה בעולם אינה קיימת בפני עצמה, אלא תמיד נשענת על משהו אחר. אם האדם ימשיך להוריד את הצורות עוד ועוד, הוא יגיע להבנה ...

... לא מחייב את מה שקורה עכשיו, והפרוסה החתוכה עכשיו לא תלויה בכך שלפני רגע חתכת אותה. המציאות כל הזמן מתהווה מחדש. כאשר האדם מבין זאת באמת, הוא ... הרבה יותר טוב. אתה לא מספיק מתבונן בזה, ולכן אתה לא בטוח בזה. אם תתבונן תראה את המציאות כאילו כל הזמן בועות עולות ויורדות. שאלה: שמתי לב שהסיבה ... משהו בסיסי יותר, יש משהו שבלעדיו לא היה אני יושב, במה תלוי קיומו של האני? המציאות, העולם, הקיום, המקום והזמן. אם לא הייתה ישות אז גם אתה לא ...

... כהמציאות עצמה שרוצה הכל. כדי להגיע לכך, האדם צריך להתבונן כל הזמן פנימה ולשאול את עצמו את ... כשימאס לך את תכבי את המנגנון ותגידי, לא בא לי להיות קיימת. ברוב הזמן תהיי כאן בעולם, אבל בתוכך ... רגע. מי שמפעיל הכל, מפעיל גם את הזיכרון. זה שעושה הכל, יוצר גם את המקום והזמן , ואת מה שיש ...

... האלה חווים שנים רבות של סבל וקשיים מתוך תקווה שבעתיד, אחרי גיל 60 או 70, הם יוכלו לנוח וליהנות מהחיים. אך בפועל, לפי אליעד, האדם בזבז את רוב חייו, ורק מיעוט קטן של הזמן הוא באמת נהנה. בנוסף, כאשר האדם מגיע סוף סוף לגיל הפנסיה, הוא מוצא את עצמו חלש יותר, חולה יותר, ומבלה את זמנו בלנסות ... והוא מיד עובר לדבר הבא. אליעד מסביר שהבעיה אינה במה שקורה לאדם, אלא בפרשנות שהאדם נותן למציאות שלו. האדם משקר לעצמו שהוא לא יכול ליהנות ממה שיש לו כרגע, ולכן הוא כל הזמן עסוק בלחפש את הדבר הבא. מה המשמעות האמיתית של להפסיק לפחד מהמוות? אחת הנקודות העמוקות ביותר שאליעד מדבר עליהן היא ...

... כאב פנימי אותנטי, הוא זה שבסופו של דבר מוציא אותה מהחדר. הבכי הזה מסמל את המקום שבו האדם מודה באמת שהוא תקוע וחסר אונים, ומתוך הכרה כנה זו נפתחת לו הדרך. איך להתייחס למכשולים בדרך? כאשר עליסה פוגשת שני דמויות ביער שחוסמות את ... את כל החיים. היא שוכבת ליד האגם, ומכניסה אצבע למים, סתם פעולה סתמית, זה המקום שבו האדם מתמסר ליום יום, לסתמי. מצד אחד היא רוצה את ארץ הפלאות, ומצד שני היא סתם מכניסה אצבע למים, למעשה פעולה אקראית, פעולה בלי שכל. ודרך פעולה ... הארנב ממהר? ואז היא רואה את מחילת הארנב, מה זה מסמל? מקום קטן, פנימי, שחור, המקום להיכנס פנימה. ואז היא אומרת האם זה מקום למסיבה? האדם חוקר את התכלית שלשמה נוצר העולם, ומקווה שהוא יגלה תכלית גדולה כמו מסיבה, אבל הוא רואה שאין כל ... אמנם האדם עשה עצמו קטן, הוא התחבר לאחדות, אבל צריך מפתח. צריך להגיע לאחדות מהמקום הנכון. היא כאילו ניסתה לבטל את האגו של עצמה, אבל לא מהמקום הנכון, כי היא נשארה ללא המפתח. אנשים בטוחים שהם בהתקדמות רוחנית. הם מרגישים שהם נהיים יותר קטנים, אבל כשהוא יגיע לדלת הוא יראה שאין לו מפתח. אם ... למעשה עושה משהו חסר תכלית, זה בעצם דבר שגם בני האדם עושים אותו. יש אחד שכול הזמן מריץ את האחרים, וכולם רצים. והמורה אומר לעליסה, את יודעת למה את לא מתייבשת, כי את לא רצה עם כולם. הקטע של חשיבות הקבוצה נמצא בדת. אז מה עם כל בני ... דקדוק, כי זה משהו שמצמצם אותנו, תגיד ככה, ככה זה לא טוב, ככה זה טוב וכו. כל הזמן מתקנים אותך איך אתה מדבר, כבר לדבר אי אפשר. לאדם אין משמעות בחיים, אז מה שחשוב לו זה שניים או שתיים. זוהי ריקנות כל כך גדולה שמה אכפת לו אם אמרו ...

... עד שהאדם מוצא את עצמו שואל שאלות שאין להן תשובות פשוטות או חד משמעיות. השאלות המעמיקות האלה מתרקמות על ידי הפסקת האמונות המובנות שהאדם נושא עמו כל הזמן , וזהו הצעד הראשון בדרך לתשובות אמיתיות. כיצד השאלות יכולות ... מהתהליך של גילוי עצמי. הדימוי של לזרוק עצים למדורה משמש כאנלוגיה לכך שאתה ממשיך לזרוק יותר ויותר שאלות, עד שהן לא משאירות לך מקום להאמין במשהו. עם הזמן, השאלות הופכות חזקות כל כך, שהן שולפות אותך מעבר לגבולות ...

... לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר לאהוב בלי שום תנאים. והמקום הזה נקרא אין שכל. כי בשכל, יש טוב ורע. ושם, יש תנאים. וכדי לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים ... נוסיף, כי אהבה אין סופית, ושנאה אין סופית, הן אותו הדבר ממש. כי אהבה אין סופית פירושה, שהאדם לא מסוגל להיות קיים, בלי לחשוב כל הזמן על הדבר שאותו הוא אוהב. כי אם האדם מסוגל להיות קיים, בלי לחשוב על הדבר שאותו הוא אוהב, הרי שהוא לא אוהב אותו באהבה אין ... יחשוב תמיד רק על הדבר שאותו הוא אוהב. ואז ממילא כל המשמעות העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן, כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיוב לגבי שנאה אין סופית. שפירושה הוא, שהאדם ככ שונא את הדבר, עד כדי כך, שאם הוא חושב עליו, הוא ...