... והאדם מוכרח להתבונן תמיד אך ורק אל תוכו פנימה, ואף פעם לא להסתכל החוצה כלל, בשום שלב שהוא! כי האחדות, שהיא התשובה של הכל, היא נמצאת בתוך האני של האדם עצמו, ולא בשום מקום אחר כלל. והאדם מוכרח להתבונן ...

... כאשר יש נפרדות כלשהי, שאז דבר אחד, הוא משמעותי יותר מאשר דבר אחר. אבל כאשר הכל אחד ממש, וכאשר מהאחדות הזאת נוצרים שינויים, אז מנקודת המבט שלפני יצירת הנפרדות, לא יכולה להיות משמעות כלשהי ליצירת הנפרדות. משום, שמנקודת מבט ... ברא את העולם, כי שיעמם לו / רצה לגלות את מלכותו / רחמיו וכיוב. או במלים אחרות, התהוות הנפרדות מהאחדות, היא למען האפשרות שתהיה משמעות. כי כשיש רק אחדות, אין משמעות. ולכן יש נפרדות, כדי שתהיה משמעות. וזוהי כמובן ... שום משמעות נפרדת של מלך ועם וכיוב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, למה מתוך אחדות נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום משמעות נפרדת כלל. ולכן, מצד הנפרדות שלנו, שבו האחדות נפרדת מהנפרדות, מנקודת המבט הזו, אין ולא יכולה להיות שום משמעות אמיתית של נפרדות, לתהליך של יצירת הנפרדות מתוך האחדות. ואעפכ עדיין נשארת השאלה, למה ואיך בכל זאת נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? כי האין משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם ... ולכן, גם אם נאמר שכן יש משמעות כלשהי, עדיין תישאר שאלה, איך מתוך משמעות מלאה של יצירת הנפרדות מתוך האחדות, איך מתוך זה נוצר פיצול בעולם שלנו, שבו יש דברים שנראה שהם חסרי משמעות ואקראיים, ללא כל סיבה ברורה? והתשובה וההסבר הוא, כי מצד האמת אין שום שאלה כלל. כי מנקודת המבט של הנפרדות, שבה הנפרדות נפרדת מהאחדות, מנקודת המבט הזו, אין שום תשובה כלל. כי כל תשובה שהיא, לא מכילה בתוכה את שאר האפשרויות. ואם נשיב ...

... כל קיום של נפרדות, הוא רע. ואעפכ הנפרדות הרעה היא טובה מאוד, עבור מי שיש לו את השכל של האחדות.

... את חוויית המציאות ברמה הרגשית. והאדם יכול להכריח את עצמו להרגיש טוב, אם הוא יכריח את עצמו, להבין את האחדות של המציאות, שהכל אחד וכולי. והאדם לא חווה את מה שהוא מבין, רק משום שההבנה, היא לא שלמה. והאדם ...

... בשלמות של המציאות, וממילא הוא חווה את הסבל והחיסרון, של הנפרדות של העולם. ויש, שני אני. והאני העליון, הוא האחדות והשלמות של המציאות. שהיא הישות שחושבת את המציאות שלנו. ומצד האמת, האדם הוא גם רק אלוהים. אלא, שגם אלוהים יכול להשתגע (מנקודת המבט של הנפרדות. כי מנקודת המבט של האחדות, אין שום שינוי כלל והכל מושלם תמיד). כי (מנקודת מבט של הנפרדות), אלוהים השתגע, וצמצם את עצמו לתוך זמן ... שהיא התודעה / הנשמה / או כל הגדרה רעה אחרת. כי כל הגדרה, היא רעה. משום שהיא צמצום של האחדות. כי ההגדרה, היא מפרידה בין שתי ישויות, ומבדילה ביניהן. דהיינו, מעשה שטן, שיוצר חיסרון. ואעפכ, הרע הזה, הוא טוב ... הרי שבעצם הוא נמצא באחדות עם החוסר שלמות. כי חוויית האני, היא עצמה חוסר השלמות, כי היא חוויית העדר האחדות של האלוהים. והדרך של האדם להתרפא, היא על ידי זה שהוא הולך לשכל אחר כמותו, שיודע שהוא (עצמו והאדם ...

... הכל. ואז האדם מבין את מהות המציאות. ואחכ האדם רואה גם, שהמהות והצורה הם אחד ממש, שזאת ורק זאת האחדות האמיתית. ולכן, אם היו יודעים את כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים את מהותו, למרות שלא ראו אותו ...

... ואז האדם חווה טוב אמיתי באמת וכולי. ואחכ... גם כאשר האדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא נמצא בתוך תחושת האחדות ממש. אלא, שאז יש לו הרבה יותר מקום וזמן, לחוות את האחדות... שזהו טוב מאוד. כי המקום והזמן הם של הנפרדות, והם ריבוי האחדות, שהוא טוב מאוד. ובפועל, האדם צריך לזכור את האמת, שהאמת היא, ששום שינוי מלאכותי לא יעזור כאן. והאדם לא ... המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות של הרצון שלו, גם בזה עצמו, הוא מתרחק מהשתוות של הרצון שלו. כי האחדות האמיתית, היא כאשר האדם כן רוצה רצון מוגדר, אבל הוא חווה אותו בצורה לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז ... היאחזויות שקריות של האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, בתוך חוויית הנפרדות המוחלטת. דהיינו, שהאדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת. והשלמות היא, כאשר האדם חווה דבר והיפוכו ...

... האדם הרגיל, לפחות לא בלבוש החיצוני. כי החכם האמיתי, הוא זה שראה את האמת שהכל אחד, ונעלם אל תוך האחדות הזאת, ששם אין שום תודעה עצמית כלל ושום הוויה ושום ישות נפרדת כלל. ואחכ כאשר האדם חוזר אל הנפרדות ... שקיומו אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, וכל מעשיו, אינם תלויים בו כלל. כי האדם לא יכול ליצור את ... יפסיק להיות מודע לקיומו העצמי. וזה דבר, שהוא לא תלוי באדם עצמו כלל. וכל זמן שהאדם לא חווה את האחדות של המציאות, אין לו שום הוויה ושום ישות עצמית כלל. אלא הוא מת לגמרי, ללא כל חיים משל עצמו. וכאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות, אז ורק אז הוא חווה אחדות עם שלמות המציאות, ואז ורק אז הוא מתחיל להיות קיים באמת. ...

... לשקר, אבל לדעת את האמת? למה איך ומתי זה בסדר לשקר אפילו את עצמך? כי מי שרוצה לחוות את האחדות, עליו להיות איש אמת. והאדם שמטעה את עצמו, נדמה לו, שלהיות איש אמת, פירושו לא לשקר כלל. וכאשר האדם ... האמת, שזאת רק אמונה בלבד, ושזהו רק שקר בלבד. ועל ידי זה, הרע מאבד את כוחו, והכוח שלו מגיע מהאחדות, ואז הוא הופך להיות טוב מאוד. ולסיכום, לא צריך להפסיק לשקר ולהאמין, אבל כן צריך לדעת, שאלו שקר ואמונה. ...

... שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות, גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי ...