... לא כצורך אישי, ועל ידי זה האדם לא סובל מקיומו של חוסר אישי, אלא נהנה מעוד צורה וביטוי של האחדות. ובפרט כאשר יש לאדם ענווה / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו שהוא המסובב הראשון, דהיינו, שהאדם ...

השכל של האחדות - כיצד הוא בא לידי ביטוי ביום יום? כי יש כאלו שנדמה להם, שהשכל של האחדות הוא שכל גדול מאוד, עד שאין להם שום קשר אליו, בחיי היום יום שלהם, במצב שבו הם נמצאים. אך לא כך הוא. כי האחדות, היא ההמתקה של הנפרדות. ומי שיתבונן סביבו בעין פקוחה, יראה כי הנפרדות של העולם הזה, מומתקת על ידי האחדות של המציאות, בכל דבר ודבר שיש בעולם. כי כל בעיה שיש לאדם כלשהו בחיים, היא תמיד ביטוי של הפרדת ... בכל מקום ובכל זמן, שמתחבר לשכל שמבין ששתי האפשרויות טובות / רעות באותה המידה, הרי שזאת התגלות השכל של האחדות. וכל אדם שמבין, שהטוב והרע שלו, תלויים במה שקורה בתוכו, ולא במה שקורה בחוץ, גם זאת התגלות של השכל של האחדות, שהיא פנימית, ביחס לנפרדות שהיא חיצונית. וכל אדם שמבין שהכל אחד, ועל ידי זה הוא נהנה מהנפרדות, כגון לדוגמה ... של המשחק, כל תהליך כזה (כי גם ההנאה של המשחק, גם היא מתבטאת בהמון צורות), הוא התגלות השכל של האחדות, שהופכת את הנפרדות לטובה מאוד. וההבדל היחיד בין החכם האמיתי, לבין שאר בני האדם, הוא שכל בני האדם בעולם, ... המציאות, גם בלי הצורות שלה. והוא רואה שהכל אחד ממש, דהיינו, ביטול צורת הטוב והרע. והוא ככ מלא בידיעת האחדות הזאת, עד שהוא מכיל בתוכו את הנפרדות, שיש טוב ורע, והוא חי בעולם של טוב ורע וכולי, אבל יודע ... שהכל אחד, ואעפכ וכולי. ובסיכומו של דבר, כולם כל הזמן משתמשים בתהליכי החשיבה, שמובילים את האדם אל השכל של האחדות. אלא, שהחכם האמיתי מלמד את האדם, להשתמש בשכל שלו, עד הקצה האחרון שלו, עד שכל המציאות כולה, תהפוך להיות ...

ריקנות, שנובעת מהתקרבות לאחדות - ושכל אמיתי של אחדות לפעמים, כאשר האדם מתקרב אל האחדות של המציאות, הוא מרגיש סוג של ריקנות וחוסר הנאה. כי האדם רגיל ליהנות, מכך שהרצון שלו מתמלא. וכאשר האדם ... אחד ממש בצורה מוגדרת. וממילא, לא שייך לרצות בו שום דבר מוגדר, ולכן לא שייך ליהנות ממילוי רצון כלל. והאחדות של אמת, היא עניין אחר לגמרי. כי היא לא נפרדת מהנפרדות, והיא כולה תלויה בהבנה בלבד. והבנה בלבד, פירושו ... בכל מקום ובכל זמן ובכל צורה שהיא, את השלמות הזאת של המציאות. וריבוי הצורות של המציאות, הוא ריבוי חוויית האחדות וכולי.

... הן כולן רק משום שהאדם משקר את עצמו. ואם האדם לא ישקר את עצמו כלל, הוא יגיע להשתוות עם האחדות של המציאות, ויהיה לו טוב תמיד עם השלמות של המציאות. והאדם סובל סתם, משום שהוא משקר את עצמו סתם. ... שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון כלל. ושם בנקודת המבט של האחדות, אין שום סיבה כלל. כי סיבה אפשרית, רק כאשר יש נפרדות של טוב ורע. ולכן לא יכולה להיות סיבה, ... אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל אצל האדם, מצח הנחש שלו. כי גם אחרי שהאדם מגיע אל האחדות, גם אז האדם צריך שיהיה לו מצח נחש, כדי שישקר ושיהיה קיים כאן בנפרדות. אלא שאז, הנפרדות היא עניין ... להבין את האמת באופן מוחלט. ואז מצח הנחש נופל, ואחכ גם הוא עצמו קם לתחייה מחדש, בגן עדן של האחדות.

... החיבור שלה עצמה עם כל מה ששונה ממנה, לישות אחת. וכך הלאה, מהות פנימית יותר ויותר. וכל העומקים של האחדות האלו, הן פנימיים אחד יותר מהשני עד אין סוף. אבל הם גם ישות אחת ממש, כי מהותם ומהות האחדות שלהם היא אחת. והאדם לא יכול להבין אחדות אחת, יותר מאשר אחדות אחרת. ומבחינת תפישת האדם, כאשר האדם חושב על האחדות החיצונית, כבר אז מתבטלת התודעה של האדם, ואין אפשרות להמשיך להעמיק הלאה פנימה יותר. ואין שום הבדל מצד ההגדרה, בין האחדות החיצונית, לבין האחדות הפנימית יותר, ולכן זו ישות אחת. ואעפכ יש הבדל של עומק וכולי.

... המציאות. שזאת חוויית השלמות, שבתוך הנפרדות, שיש בה דבר והיפוכו. ויש גם עוד חוויה אחרת, שהיא חוויית השלמות שבתוך האחדות, שבה האדם כאלוהים, מתבונן אל תוכו כאלוהים, ורואה את האחדות של המציאות, שהיא זו שיוצרת את הרצון ואת התודעה העצמית של אלוהים עצמו. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו כאלוהים, אז התודעה שלו והרצון שלו וכל ישותו נעלמים לגמרי, אל תוך השלמות של האחדות. ואז אחכ כשהאדם חוזר אל הנפרדות, אז יש לאדם את חוויית השלמות של הנפרדות, שבה האדם חווה את עצמו, ...

... תלוי בדבר. ובאחדות, שם אין שום רע כלל, והוא טוב מצד עצמו. וכאשר האדם נמצא בנפרדות, עם השכל של האחדות, אז הוא יכול להרגיש רע, ולחוות אותו כטוב אמיתי. שזהו דבר והיפוכו, ואעפכ הוא כך. כי כאשר יש לאדם את השכל של האחדות, אז אצלו האחדות והנפרדות מתאחדות, והוא חווה את כל הנפרדות כרעה, כי אין בה שלמות. אבל בו זמנית, הוא חווה את כולה כטובה באמת, מצד זה שהיא באחדות עם האחדות. ושהנפרדות, היא כולה שלמות אמיתית, שלמות שהיא אחת, עם חוסר השלמות (צורה = מהות).

... כי הוא כולו טוב או כולו רע? והתשובה היא, שרק מי שמגיע, רק הוא יודע כיצד באמת היא חוויית האחדות. ובאותו עניין, לא שייך לומר שאלוהים הוא טוב או שאלוהים הוא רע, משום שהוא לפני הגדרת הטוב והרע. ואלוהים ... והרע, האם הוא טוב או רע? וכנל, רק מי שמגיע לאחדות ומקבל את השכל של אלוהים האמיתי בעצמו, שהיא האחדות שלפני הפרדת התודעה של אלוהים מישותו, רק הוא יודע, האם אלוהים הוא טוב או רע.

... האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם הנפרדות תמיד קיים ברמה החיצונית ועולם האחדות תמיד קיים ברמה הפנימית. והעולם הפנימי והחיצוני של האחדות והנפרדות, הם שניהם קיימים בו זמנית כישות אחת, למרות שהם נראים כסותרים במהותם זה את זה. ואצל מי שהוא ... ובו זמנית, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו הנפרדות של העולם שלנו, היא מצטיירת עבורו כשיא וכשלמות החוכמה, וכשלמות האחדות, יותר טוב מאשר טוב, דהיינו, טוב מאוד, שהיא ריבוי האחדות. ומי לא זכה לשכל של האחדות האמיתית, אצלו האחדות נפרדת מהנפרדות, ובעיניו האחדות רחוקה במרחק אין סופי מהעולם שלנו. וכאשר אדם כזה מסתכל על מי שהוא חכם אמיתי, בין אם זה אדם ... כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם שמפריד בין האחדות לבין הנפרדות, בעיניו, להיות באחדות, פירושו לא להיות כלל. כי אי אפשר להיות באחדות. כי כל דבר שהוא קיים, ... והחכם האמיתי, והשכל האמיתי, והחוכמה האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני האדם כאחדות, בעיני החכם זאת שלמות הנפרדות. והסיבה שהאדם רחוק מהשלמות של המציאות, היא משום שהאדם ... אחד, אז ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש את האחדות בצורה לא נכונה, דהיינו, שהאדם חושב שהאחדות, היא נפרדת מהנפרדות של העולם שלנו, ובצדק כנל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפכ היא ... החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, ככ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפכ היא ממלאת את כל המקום כולו. וכך גם האחדות של החכם האמת, שהיא לא נמצאת כלל בתוך דבריו ומעשיו, ואעפכ היא ממלאת את כל כולו. ורק מי שהוא ... אמת, רק הוא יכול לזהות ולהכיר חכם אמת אחר. כי לכל שכל, יש שורש. ומי שמכיר את השכל של האחדות, ורואה ויודע את שורש השכל של כל דבר שיש בעולם, הוא רואה ומכיר מיד על כל שכל שהוא, מהיכן ... האמיתי, הוא רואה ומכיר את רמת עומק השכל של כל אחד ואחד, והוא מבין מיד, האם השכל הזה נלקח מהאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ממש, או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק מתחזה לאחדות האמיתית. וכל ... טועה, שנדמה לחכם בעיני עצמו. וכל בני האדם בעולם, הם טועים, שנדמה להם שהם חכמים (אאכ האדם מחובר לשכל האחדות). וכל זמן שהאדם עוד לא תיקן את שכלו ועוד לא הבין את המציאות באמת, הוא חסר הבנה. וכחסר הבנה ... הוא חי בנפרדות של ממש, שהיא ההפך הגמור של מה שהוא מלמד. כי החכם האמיתי מלמד את השכל של האחדות, אבל נראה שהוא חי בניגוד גמור לכל מה שהוא מלמד. ועצם זה שהחכם מלמד, זה עצמו נפרדות, וזה עצמו נוגד את האחדות. אבל כל זה נכון רק מנקודת המבט של הטועה, שמפריד בין אחדות לבין נפרדות. אך מצד האמת אין שום ...

... ממשי, הרי שהוא בעצם חווה את עצמו כמו כלום אמיתי באמת. כי הנפרדות היא הכלום, מאחר שהחיות שלה היא האחדות, והיא רק השתקפות שלה בלבד. והעניין הוא, שמי שרוצה שקט נפשי נצחי ואמיתי, עליו לשנוא את הספקות ולאהוב את ...