... גם הוא בסופו של דבר, אין שום דבר ממשי מאחוריו. והוא כמובן פלא, ההתהוות של היש מהאין, ושל הנפרדות מהאחדות. כי המהות היא אחת, והצורות הן רבות, והוא דבר פלא, שהישות האחת תראה בצורות שונות, למרות שאין בה שום ... יש ואין, אלו רק צורות של ישות אחרת, שבה אין שום צורה של יש ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ואין מתבטלים לגמרי, ממילא לא שייך להגדיר שום דבר, וממילא זהו קצה האחדות של השכל. (ואעפכ יש אחדות גדולה יותר וכולי).

... שיש לו בתוך ליבו, וימצא את התשובה האמיתית המחויבת, שהיא בעצם השכל, של האין שאלה כלל, בגלל השכל של האחדות. ובשעת מבוי סתום, אסור לאדם באיסור חמור להסתפק בחוסר ידיעה כללית, אלא על האדם להעמיק את מחשבתו ולהכריח את ...

... ברור וכיוב, שזהו שורש ומהות השקר של העולם, שהאדם הופך את האפשרי למחויב, שהאדם מתייחס לנפרדות האפשרית, כאילו היא האחדות המחויבת (ומצד האמת של האחדות, זו אכן האמת, שהאפשרי הוא המחויב. אלא שאעפכ היא רק אפשרית). וזוהי סיבת כל הסבל של האדם. שהאדם מניח ...

... והיופי הזה של העולם, הוא משתקף בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו. כי בשורש המציאות, יש את השכל של האחדות, שהשכל הזה אומר שהכל אחד. והשכל הזה שהכל אחד, הוא משתקף בכל שכל ושכל שיש בעולם. והשכל הזה של האחדות, שהוא השכל היפה ביותר שיש בעולם, הוא משתקף לאדם מכל דבר שיש בעולם, בתנאי שהוא איש אמת באמת. כי ... לא באמת איש אמת, הוא לא נהנה מההשתקפות הזאת שיש בכל דבר. ולא רק שהאדם לא נהנה מההשתקפות של האחדות שיש בכל דבר, אלא שהתודעה של האדם סובלת סבל אמיתי, כאשר האדם חושב על כל דבר שהוא. כי האדם ... מכל שכל שיש בעולם, כולל מהשכל של השקרנים ושל הטיפשים. כי בכל שכל שיש בעולם, יש את היופי של האחדות. ואדרבה, בשכל של השקרנים והטיפשים, יש בו צורת שכל גדולה עוד יותר (והמהות היא אחת, אך הצורה היא גדולה ... אם הוא לא נהנה מהשכל שיש בדבר, בידוע שהוא משקר את עצמו במשהו. כי מי שהוא איש אמת, אז האחדות של המציאות, היא משתקפת אליו דרך השכל שיש בכל דבר. ובכל פעם זאת השתקפות חדשה בצורה החיצונית שלה (כי ... עם תנאים, אלא רק בלי תנאים, שזו אהבה של אמת. ומצד הנפרדות שלנו, אין סיבה לכך שיש נפרדות (ומצד האחדות, אין צורך בסיבה, כי הכל אחד). ולכן אי אפשר לאהוב את הרע של הנפרדות שלנו עם סיבה, אלא רק ... רע מצד עצמו. כי גם הטוב, גם הוא רע, וכל שכן הרע. כי שניהם נפרדים מהשלמות של המציאות, שהיא האחדות. וכל הנפרדות, כולל הטוב שבתוכה, היא כולה רעה, משום שאין בה שלמות. ומי שלא אוהב את כל המציאות כולה, ... כי האדם נמצא בגן עדן של ממש, כי כל הנפרדות היא כולה טוב אמיתי. והיא אפילו יותר טובה מאשר האחדות של המציאות (בבחינת טוב מאוד שהוא עניין בפני עצמו), משום שהיא ריבוי האחדות של המציאות, דהיינו, ריבוי הטוב, של האחדות. והאדם, משום שהוא מטעה את עצמו תמיד, משום כך הוא סובל תמיד, ותמיד הוא נמצא בגיהנום של ממש. כי ... את האמת. כי האמת היא התרופה הטובה מכל, והיא עצמה, עצם התרופה והאושר. כי ידיעת האמת, היא עצמה חוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי הידיעה של האמת שהכל מושלם. ולפעמים האדם מעליל עלילות שווא על החכם האמיתי, ...

... לאדם להכיר את השכל של היוצר. והאני האמיתי של האדם, הלא הוא השכל של אלוהים האמיתי, שהוא השכל של האחדות, הוא זה שיוצר ומחייה ומהווה את כל המציאות כולה. ומי שרוצה להכיר את עצמו באמת, דהיינו, להבין את השכל ... ועל ידי זה, האדם רואה את המציאות שלנו, מנקודת המבט ודרך השכל של האני העליון, שהוא אלוהים האמיתי, שהיא האחדות של המציאות.

... שקר? זה כבר נושא אחר. אבל, בתוך האדם יש מחשבה, שלא יכול להיות, שהכל זה שקר. כי האמת, היא האחדות והשלמות. והכל, מנוגד אליה. ולא יכול להיות, שהכל קיים סתם כך, כשקר בלי כל סיבה. והאדם נאחז בשקר, משום ... אמת, הוא מבדיל בין היש לבין האין. ועל ידי זה, נוצרת הפרדה בין אמת לשקר. ואז יש הפרדה, בין האחדות לבין הנפרדות. ואז האדם לא מבין, איך זה יכול להיות, שהאמת היא האחדות, למרות שכל העולם כולו, הוא נפרדות. אבל, מי שיודע את האמת האמיתית שהכל אחד והכל מושלם ממש, אצלו, כל ... בלבד. ועוד נוסיף ונאמר, כי אצל החכם האמת, השקר והחיסרון של העולם, הוא טוב מאוד. כי הוא הריבוי של האחדות והשלמות האין סופית. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. ועוד נוסיף ונאמר, כי עבור מי שהוא לא חכם ...

... / שלם ממנו, הרי שהוא סובל מחוסר שלמות. ורק כאשר האדם משיג את השלמות עצמה, על ידי ההבנה של האחדות, אז ורק אז הוא זוכה לכפור באלוהים באמת, כפי שאלוהים עצמו לא מכיר בקיומו של אלוהים מלבדו, וכפי שעבור ... הסתרת האלוהים האמיתי. משום שכל ישות שהיא נפרדת משאר הישויות, אפילו מהיבט כלשהו, היא לא אלוהים. כי אלוהים הוא האחדות והמקיף של הכל, ששם הכל אחד ממש ללא כל הפרדה. וברגע שהאדם מגדיר ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, כי מה שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ...

... עובד אלילים. כי גם האני של האדם, גם הוא עצמו רק לבוש של המציאות. ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה ... אבל בתכלית הסופית, הכל אחד ממש והכל נכלל אחד בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ... יש ריבוי של אלוהים וריבוי של ישויות אין סופיות, שזה לא הגיוני. ואעפכ הדבר הוא כך. ועפ השכל של האחדות, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות, היא אלוהים אין סופי של ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו ...

... בעולם של הנפרדות, דהיינו, שהאדם יהיה מודע לקיומו, בלי שיהיה לו פחד כלשהו. וגם מי שהגיע אל השלמות ואל האחדות, כאשר הוא חוזר אל הנפרדות, הוא חוזר אל ישותו, אל רצונו, אל הטוב ואל הרע, וממילא גם אל הפחדים. אלא, שהוא חווה את הפחדים ואת הנפרדות, בצורה אחרת לגמרי, מנקודת המבט של האחדות ושל השלמות. שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים ... ואם יתבונן האדם אל תוכו, הוא יראה שהוא דווקא כן מפחד בלי סיבה (אאכ יש לאדם את השכל של האחדות, שאז, כאשר הוא בתוך הנפרדות, אז ורק אז הוא מפחד עם סיבה אמיתית, שהיא גם טובה מאוד באמת). כי ... הוא סובל ממנה. אבל מי שהוא איש חיל, הוא חוקר את הנושא הזה לעומקו, ומגלה את מהותו העצמית, שהיא האחדות של המציאות. ואז אחכ כאשר האדם חוזר לשכל של הנפרדות ואל הרצון הנפרד והטוב והרע, אז הוא לא באמת מפחד. כי גם מי שיש לו את השכל של האחדות, כל זמן שהוא בנפרדות, גם הוא מפחד. כי יש לו רצון, שיוצר טוב ורע ויוצר פחד וכולי. אלא, שהוא ... שהוא ימשיך לשאול, למה אני לא רוצה להרגיש רע? ויגלה את שורש הרצון שלו, שהוא שורש כל המציאות, שהיא האחדות. ויגלה, שכל החסרונות מושלמים וכולי. ומי שינסה להגדיר ולהבין את הפחד שלו, בסופו של דבר הפחד ייעלם. משום שבקצה ...

... של השכל, דהיינו, את הנקודה הפנימית, שמחייה את השכל של האדם, היא יודעת ומכירה היטב, את הטוב האמיתי ואת האחדות של המציאות. והעניין הוא, כי על האדם להבין את האמת, שהלב והפנימיות שלו, מכירים היטב ומחוברים בפנימיותם אל האחדות של המציאות ואל הטוב האמיתי של המציאות. והאדם סובל, רק משום שהתודעה של האדם ברמת המודעות החיצונית שלה, היא ... עצמו חיצוני למציאות. והאושר מגיע, רק על ידי חיבור של האני של האדם, פנימה אל תוכו, דהיינו, אל נקודת האחדות, ואל חוסר הקיום של האדם כישות נפרדת. והסיבה שהאדם לעולם אינו מאושר בשום דבר, היא משום שהאדם בתוכו, תמיד ... משום, שהתודעה של האדם, היא תמיד עושה השוואה, בין הדבר שאותו קיבל האדם, לבין השלמות של המציאות, שהיא חוויית האחדות של המציאות, שביחס אליה, הכל רע, משום שהכל חסר את השלמות. ועל האדם להבין, שזו הסיבה האמיתית שבגללה הוא ... שהוא מכיר בתוכו את המוחלט ואת הטוב האמיתי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, הוא מגלה את האחדות של המציאות, וחוויית הנפרדות נעלמת, ומגיע הטוב האמיתי.