... מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין ... אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל הנפרדות, הכל קיים, גם בתוך הכלום. וגם שם יש נפרדות מלאה ממש. אלא ששם ... ורק בכל השכל האנושי שלו, אז האדם רואה בשכל האנושי שלו, את מה שיש מעל ומעבר לשכל האנושי, דהיינו, האחדות של המציאות. כי בקצה של השכל האנושי, האדם רואה את האמת שהכל אחד, שהוא הפך השיגעון האנושי. ואז האדם ...

... הקיום הנפרד של האדם. וגן עדן האמיתי, הוא רק כאשר האני של האדם מצליח להיעלם כישות נפרדת ולהתאחד עם האחדות של המציאות. ואיך יצליח האדם להתאחד עם המציאות? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. כי תפישת הנפרדות, היא אינה מוחלטת. ...

... חווה את אלוהים עצמו באמת, אז כאלוהים, הוא נהנה לחוות גם את הנפרדות, שהיא כולה צורות שונות, שמעצימות את האחדות של המציאות. ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם הוא איש אמת, על ידי זה הוא חווה את האחדות של המציאות, ואז ממילא הנפרדות, שהיא הגיהנום של הקיום הנפרד של האדם, היא הופכת להיות גן עדן של ממש. ...

... שבו דבר אחד שונה מדבר אחר וכולי. והנפרדות הזאת, היא העונש של האדם, כל זמן שהוא לא מחובר אל האחדות. כי האלוהות, היא חוויית האין סוף. שהאדם חווה חוויה של שחרור מוחלט ואמיתי, ללא כל חוויית צמצום כלל. (וכמובן ... קיומה הוא מחויב. משום שאין שונה ונפרד ממנה כלל (כי היא באחדות עם הלבושים שלה). ואז האדם חווה את האחדות ואת השלמות של האין סוף. ובסיכומו של דבר, על האדם למרוד בדרך החשיבה הרגילה שלו. ועל האדם למרוד בכל ... המוחלטת, שהכל אחד ממש, והנפרדות נכללת באחדות, ואז האדם חי חיים של נפרדות, מתוך אחדות אמיתית, שזאת שלמות התגלות האחדות.

רגשות אשמה - מהו שורשם? השורש של הכל הוא ידוע, והוא האחדות של המציאות. ואעפכ ברמת הלבושים של הנפרדות, מי שיתבונן יראה, כי רגשות האשם של האדם, נובעים בגלל רגשות הגאווה ...

... רגע מחדש. ואז האדם זוכר את האמת, שכל הנפרדות היא אחד וכולי. ולפעמים האדם חושש, שאולי הוא יעלם בתוך האחדות ולא יחזור משם. ועל האדם לדעת את האמת, שרק הטעות של האדם גורמת לו לחשוב, שהקיום שלו כרגע, הוא ...

... להם חיות, אבל רק כדי חיותן, לצורך קיום העולם שלנו, שהוא חי בזכות הקליפות, שהן הופכות להיות ריבוי האור והאחדות, כאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות. אבל, על האדם לשנוא את חוסר התכליתיות. ובכל דבר ודבר, על האדם לשאול את עצמו, מה התכלית ...

... ולכן האדם לעולם אינו מאושר, משום שהוא תמיד משווה כל דבר אל חוויית השלמות. וברגע שהתודעה של האדם נפרדה מהאחדות של המציאות, מיד באותו הרגע, כל מה שהתודעה רוצה, זה להתאחד עם המציאות, ולחזור להיות מה שהיא הייתה, לפני שהיא הייתה. והרצון הזה מחלחל באדם, עד שבסופו של דבר כל אדם ישיג את השלמות ויחזור להתאחד עם האחדות של המציאות. ועד שהדבר הזה קורה, עד אז האדם סובל, מהגעגועים שלו אל האחדות של המציאות, שהם מתגברים בכל פעם מחדש. ובכל פעם ופעם, האדם נופל מחדש אל הטעויות של העולם הזה, ובכל ... ופעם, הוא מתעורר מחדש להתקרב אל אחדות המציאות. ובדרך, האדם סובל מכך שבכל פעם הוא נע ונד, בין חיפוש האחדות, לבין שיגעונות העולם. וככל שהאדם משתדל יותר ויותר בכל כוחו להתקרב אל האמת, כך הוא מזרז את תהליך הגאולה ... ואולי זו רק הטעייה של השכל, שאינה אמיתית באמת? ובכל פעם כשהאדם נתקל בספק כלשהו, שקודם כל יהמר על האחדות. דהיינו, שקודם כל יבדוק את האפשרות, שאולי בכלל אין שום שאלה כלל, כי הכל אחד, ורק מחלת השיגעון של ...

... זה שחושב את החלום. וכך גם המציאות שלנו כולה, היא נמצאת כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר הדברים שישנם, ... אחת תמיד. משום שבסופו של דבר, לכל מהות, יש מהות אחרת שקודמת לה, עד שמגיעים אל המהות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ... בעצם אומר שהיש והאין, אלו שתי צורות של דבר אחד, שבו אין שום הפרדה בין יש לאין. וזאת היא האחדות האמיתית של המציאות. שבה היש והאין הם אחד ממש. וכל הדברים שישנם ושאינם, כולם מתהווים ממהות המציאות הראשונה, שהיא ...

... בגלל הטעויות שלו, חושב שהאני שלו, זאת הנשמה והתודעה שלו. והאדם לא מבין, שהוא, זאת גם הישות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, דהיינו, השלמות עצמה. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, ושואל את עצמו, מי אני באמת? ומה ... מבין שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד, על ידי זה, כאשר האדם מתבונן פנימה, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, שקיומה הוא מחויב המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו. ושם, בנקודה הפנימית ביותר, האדם מתחבר לנקודת ...