... יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת
מהאחדות . כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על
האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על
האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של
האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות נוצרה נפרדות. ואחכ השאלה הזאת באה לידי ... טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של
האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם
האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם לא, דהיינו, אם היצירה שונה מהיוצר שלה, אכ כיצד יתכן שתהיה ... שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת
מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של
האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין
האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה
מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה
מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של
האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין
האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה
מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר ... אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של
האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה ... הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. והתהליך של התהוות הנפרדות
מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כי בכל פעם שכמות הישויות הנפרדות גדלה בין רמה לרמה של נפרדות, הרי שבעצם זה תהליך זהה ודומה לתהליך הראשון שבו נפרדה הנפרדות
מהאחדות של המציאות. כך שהתהליך של הפרדת הנפרדות
מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כך שהשאלה של איך מאחדות נוצרה נפרדות, הוא נכון לגבי כל הרמות השונות של המציאות. כי בכל התהליכים שבעולם יש היווצרות של נפרדות מתוך ... על המציאות, תמיד תהיה נקודת מבט שממנה אין שום נפרדות כלל, שהיא נקודת המבט של שורש המציאות. ובכל מקרה, השאלה הנשאלת היא, איך מתוך
האחדות של המציאות מתהווה הנפרדות של המציאות, בכל הרמות השונות של המציאות. במאמר מוסגר נאמר, כי קיימת דרך מילוט מהשאלה הזאת, והיא אם נאמר שאין שום אחדות בעולם כלל, אלא ... בעולם היא נפרדת בשלמות מכל שאר הישויות האחרות, ללא שום מכנה משותף כלשהו. ובכך בעצם ניתן לנסות להתחמק מהשאלה של התהוות הנפרדות מתוך
האחדות. אלא, שעפ התפישה הזאת בעצם אנחנו מעמיסים את כל תכונות
האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש
האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים זה עם זה. ואפשר לומר שהכל נפרד ואפשר לומר שהכל אחד. אך אם הולכים עד הסוף, רואים בעצם שהמשמעות היא אותה המשמעות. ויש בזה עוד ... של נפרדות. וחוסר ההבנה הזה של האדם יש לו שורש. והשורש הוא השכל המוגבל של האדם, שלא מסוגל לתפוש דבר והיפוכו בבת אחת. כי מצד האמת
האחדות של המציאות היא גדולה מאוד. ובשורש
האחדות, לא רק שהכל אחד, אלא גם בשורש המציאות גם
האחדות והנפרדות, גם הן נמצאות באחדות. ובשורש המציאות כל הישויות כולן נמצאות באחדות. כי בשורש המציאות, גם היש וגם האין, גם הם נמצאים באחדות אחת. וגם הסיבה וגם התוצאה, וגם ... שם אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין
האחדות לבין הנפרדות, ממילא אין שאלה איך זה שמאחדות נוצרה נפרדות ומהכל אחד והכל טוב נוצרה נפרדות בין הטוב לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים
שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. כי היא מפרידה בין הדבר לבין שורשו. כי הם בטעות חושבים
שהאחדות שבשורש, נפרדת מהנפרדות שבתוצאה של השורש. אך מצד האמת, אין נפרדות בין השורש לבין העולם עצמו, אלא הכל אחד ממש. ומי שרוצה להבין את הדבר לעומקו, עליו לקחת את כל התכונות של הנפרדות ולהלביש אותן על השורש של המציאות. ובו זמנית לקחת את כל התכונות של שורש המציאות
והאחדות, ולהלביש אותן על כל אחת מהישויות הנפרדות של המציאות. ועל האדם לקחת את כל התכונות של האין סוף ולהלביש אותן על כל הישויות הסופיות, וגם להפך. כי מצד האמת, גם הנפרדות וגם
האחדות של המציאות, אלו רק ביטויים שונים של אותה הישות ממש. ויש עוד טעות נפוצה, והיא שיש כאלו שבטעות חושבים ש