... מאמן אישי - מחליף בעיה בבעיה - למה? למה פסיכולוג או מאמן אישי רק מחליפים בעיות במקום לפתור אותן? אליעד כהן מסביר לעומק את אחד החסרונות המשמעותיים בפסיכולוגים, מאמנים ... או עצה שמקבל האדם, כולל עצות שהוא נותן לעצמו. לטענתו, כל השיטות והעצות אינן באמת פותרות בעיות אלא פשוט מחליפות בעיה אחת בבעיה אחרת. למה זה קורה? כי בעצם, כל הבעיות שלנו נובעות מהרצון שלנו. הסיבה לכך נעוצה בטבע האנושי של הרצון. האדם תמיד רוצה משהו, והרצון עצמו הוא שורש הבעיה. ברגע שאדם רוצה משהו, פירוש הדבר שהוא חווה מצב שהוא אינו רוצה, וזה בדיוק מה שמגדיר בעיה. משמעות המילה בעיה בארמית היא רצון, ואליעד מבהיר שבכל פעם שאנו חווים בעיה, למעשה יש לנו רצון שלא מתמלא. איך פסיכולוגים ויועצים יוצרים מחזור של בעיות? כאשר אדם פונה לפסיכולוג או למאמן אישי עם בעיה מסוימת, למשל בעיה בעבודה, הפסיכולוג נותן לו עצה או שיטה לפתור את הבעיה הזו. אך ברגע שזו נפתרת, נוצרת בעיה חדשה, כגון בעיה בזוגיות. אחרי שהזוגיות נפתרת, נוצרת בעיה אחרת עם הילדים, וכן הלאה. למעשה, האדם נמצא במעגל אינסופי של החלפת בעיות בבעיות. במקום פתרון, הפסיכולוג או המאמן נותן לאדם דרך חדשה להתמודד עם בעיות נוספות שהוא לא היה מודע אליהן קודם. אליעד מדמה מצב זה לאדם שנמצא בבית כלא, כאשר הכלא ... אותו כבול. בצורה זו, האדם כל הזמן מחליף בית כלא אחד בבית כלא אחר. מה קורה כאשר מנסים לפתור בעיה דרך חשיבה חיובית או שיטות דומות? כל השיטות, כולל חשיבה חיובית, להסתכל על חצי הכוס המלאה או לחיות את הרגע, לא באמת משחררות את האדם. הן בסך הכל מחליפות את הבעיה הקודמת בבעיה חדשה. למשל, אדם מגיע לפסיכולוג עם בעיה אחת, והפסיכולוג מציע לו שיטת התמודדות שלמעשה יוצרת לו בעיה נוספת, משום שכעת הוא צריך להתמודד עם המשימה החדשה שקיבל. אפילו הפתרון הופך בעצמו לבעיה נוספת. אליעד מסביר שלמעשה האדם פשוט טוחן מים ואחרי שסיים לטחון מים מסוג אחד, הוא מקבל ... להתבונן בעצמו ובסופו של דבר יכול להגיע לתובנה עמוקה יותר לגבי עצמו, עד כדי הבנת השורש של הבעיות. שנית, לאחר טיפול ממושך, האדם עשוי להבין שבעצם הטיפול לא פתר דבר, מה שיעזור לו להבין שעליו למצוא פתרון שורשי ועמוק יותר לכל בעיותיו. כיצד להגיע לפתרון אמיתי לכל הבעיות בבת אחת? אליעד כהן מדגיש שהפתרון היחיד האמיתי לכל הבעיות הוא הבנת המציאות בצורה מוחלטת. הכוונה היא שעל האדם לחקור לעומק את סיבותיהם של כל ... ומה הסיבה של הסיבה? וכך עד הסוף, עד שיגיע לסיבת השורש של הכל. מדוע הבנת המציאות פותרת את בעיית הטוב והרע? ה

פתרון בעיות ללא פתרון, למה כשאין פתרון אין בעיה? האם יש בעיות ללא פתרון? להיות בטוח שאין פתרון, להרגיש טוב בלי רע, איך לפתור בעיות בלי פתרון? מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? התמודדות עם בעיות קשות ללא פתרון למה כשאין פתרון, אין בעיה? כאשר אדם מתמודד עם בעיה בחייו, הוא בדרך כלל רוצה למצוא לה פתרון. לדוגמה, אם אדם רעב, הוא מרגיש שיש לו בעיה כי הוא רוצה לאכול, ואם הוא בודד, הוא סובל כי הוא לא רוצה להיות לבד. הסבל, לפי אליעד כהן, קיים רק כל עוד האדם מאמין שיש פתרון אפשרי לבעיה. אם אדם היה בטוח לחלוטין שאין פתרון לבעיה, הוא לא היה מרגיש רע בגללה. סבל קיים רק כאשר האדם חושב שיש שינוי אפשרי, ושהבעיה ניתנת לפתרון. מה קורה כשאנחנו חושבים שאולי יש פתרון? לרוב, כאשר אנשים פוגשים בעיה שאין לה פתרון ברור, הם עדיין נאחזים בתקווה שאולי ימצא פתרון בהמשך, לעיתים מתוך אמונה שמישהו יכול לעזור להם או שיקרה נס. לדוגמה, אדם שמאמין שאולי אלוהים יעזור לו, רואה את הבעיה ככזו שיכולה להיפתר, וממשיך לסבול ממנה בגלל שהיא לא פתורה. מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? אם יש בעיה שאין לה פתרון או אם לא נמצא לה פתרון, הפתרון עשוי להיות פשוט להפסיק לנסות לפתור אותה. אם אדם יצליח לשכנע את עצמו שאין פתרון, הבעיה תפסיק להטריד אותו. אדם מפסיק לרצות לשנות את המציאות אם הוא בטוח שאין פתרון לבעיה, ואז הבעיה לא תציק לו. אליעד כהן מציין כי הבעיה עצמה נובעת מהרצון לשנות את המציאות, וכשאדם מבין שאין פתרון, הוא משחרר את עצמו מהמאבק והבעיה נעלמת. איך כל בעיה בעולם ניתנת להמרה לבעיה שאין לה פתרון? אליעד כהן מביא דוגמה לאדם רעב - יש לו בעיה, הוא רעב ויכול לאכול כדי לפתור את הבעיה . אולם, ברגע שיבוא רעב נוסף אחרי האוכל, הבעיה לא נפתרה באמת. כך גם אם אדם חולה ויכול להחלים, אחרי ההחלמה עשויה להופיע מחלה אחרת. כלומר, אין פתרון מוחלט לכל בעיה, כי כל פתרון מביא איתו בעיה חדשה. לדוגמה, אדם שמבין שלבסוף אין פתרון למאבק המתמיד להרגיש טוב בלי רע, יפסיק להיאבק בזה. האם באמת אין פתרון לשום בעיה? למעשה, אליעד כהן טוען שהאמת היא שלהכל יש ... את הפתרון. זה לא אומר שהפתרון לא קיים. אם אדם מבין שהוא לא חייב להאמין למגבלות של השכל, הוא יכול להגיע לשחרור מוחלט. במצב כזה, הוא מבין שאין בעיות אמיתיות, כי מחוץ לשכל אין

פתרון בעיות ללא פתרון, האם יש לך פתרון יותר טוב? האם יש לך הצעה יותר טובה? לא להסתפק במועט, מי יותר טוב מביבי? אין מישהו יותר טוב מביבי, יש לך מישהו יותר טוב מביבי, בעיה ללא פתרון, להודות שיש בעיה ללא פתרון, לא להדחיק בעיות מהי הבעיה המנטלית בבחינת פתרונות? הבנת המנגנון הפסיכולוגי מאחורי הערכת מצבים כאשר אנו מנתחים את הדרך שבה אנשים מתייחסים למצבים שונים בחיים, ניתן ... ממסכת את הביקורת בכך שהיא מחייבת הצגת פתרון לפני שניתן להכיר בבעיה. דוגמאות מהחיים אדם שאינו מרוצה מעבודתו אך נמנע מלהודות בכך משום שאינו יודע האם יוכל למצוא עבודה טובה יותר. אדם שנמצא בזוגיות לא מספקת אך ... שאני עושה. הפסיכולוגיה שמאחורי התופעה אנשים רבים נמנעים מלזהות בעיה משום שהם חוששים מהמשמעות של חוסר פתרון. כלומר, אם אדם מודה שיש לו בעיה אך אינו מוצא פתרון, הדבר עלול לגרום לו להרגיש חוסר אונים. לכן, המוח יוצר מנגנון הגנה שמדחיק את עצם קיומה של הבעיה, מתוך מחשבה שאם אין פתרון - עדיף להעמיד פנים שהבעיה אינה קיימת כלל. כיצד לשבור את הדפוס? ראשית, יש להפריד בין השאלות - האם המצב טוב או לא, ללא תלות בשאלה אם יש פתרון. שנית, יש לקבל את העובדה שלעתים אנו נמצאים במצב בעייתי, גם אם אין לנו פתרון מיידי. שלישית, יש להבין כי זיהוי הבעיה הוא השלב הראשון בדרך לפתרון - גם אם הפתרון אינו נראה לעין כעת. לסיכום הדרך להתמודדות נכונה עם בעיות היא להפסיק להתכחש לקיומן. רק כאשר אנו מוכנים להודות באמת, אנו מסוגלים להתחיל לחפש דרכים לשיפור המצב. ולכן, בפעם הבאה שמישהו שואל האם יש לך ... חייבת להיות כן. ניתן פשוט לומר: עדיין לא, אבל זה לא אומר שאין בעיה. כיצד לזהות בעיות באופן אובייקטיבי מדוע אנשים מפחדים להודות בבעיות? כיצד למצוא פתרון לבעיות גם כשנדמה שאין כזה מנגנוני הדחקה וכיצד הם פוגעים בנו כיצד לפתח חשיבה ביקורתית הבנת המנגנון הפסיכולוגי מאחורי הערכת מצבים כאשר אנו מנתחים ... ממסכת את הביקורת בכך שהיא מחייבת הצגת פתרון לפני שניתן להכיר בבעיה. דוגמאות מהחיים אדם שאינו מרוצה מעבודתו אך נמנע מלהודות בכך משום שאינו יודע האם יוכל למצוא עבודה טובה יותר. אדם שנמצא בזוגיות לא מספקת אך ... שאני עושה. הפסיכולוגיה שמאחורי התופעה אנשים רבים נמנעים מלזהות בעיה משום שהם חוששים מהמשמעות של חוסר פתרון. כלומר, אם אדם מודה שיש לו בעיה אך אינו מוצא פתרון, הדבר עלול לגרום לו להרגיש חוסר אונים. לכן, המוח יוצר מנגנון הגנה שמדחיק את עצם קיומה של הבעיה, מתוך מחשבה שאם אין פתרון - עדיף להעמיד פנים שהבעיה אינה קיימת כלל. כיצד לשבור את הדפוס? ראשית, יש להפריד בין השאלות - האם המצב טוב או לא, ללא תלות בשאלה אם יש פתרון. שנית, יש לקבל את העובדה שלעתים אנו נמצאים במצב בעייתי, גם אם אין לנו פתרון מיידי. שלישית, יש להבין כי זיהוי הבעיה הוא השלב הראשון בדרך לפתרון - גם אם הפתרון אינו נראה לעין כעת. לסיכום הדרך להתמודדות נכונה עם בעיות היא להפסיק להתכחש לקיומן. רק כאשר אנו מוכנים להודות באמת, אנו מסוגלים להתחיל לחפש דרכים לשיפור המצב. ולכן, בפעם הבאה שמישהו שואל האם יש לך ... חייבת להיות כן. ניתן פשוט לומר: עדיין לא, אבל זה לא אומר שאין בעיה. כיצד לזהות בעיות באופן אובייקטיבי מדוע אנשים מפחדים להודות בבעיות? כיצד למצוא פתרון לבעיות גם כשנדמה שאין כזה מנגנוני הדחקה וכיצד הם פוגעים בנו כיצד לפתח חשיבה ביקורתית להיצמד לאמת הרעה, להיצמד לאמת גם אם זה עושה לך רע, אמת שעושה ... יכול להיות יותר טוב, יכול להיות יותר גרוע, אין פתרון אחר, בעיה ללא פתרון,

בעיות התמודדות עם בעיות - איך להתמודד עם כל בעיה בצורה שיטתית? בעיות. ספקות. התלבטויות. כיצד הכי יעיל להתמודד עם בעיה צרה שאלה מאוד גדולה? תשובה: הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל בעיה, היא על ידי פירוק שלה לגורמים קטנים יותר ממנה. לפרק בעיה לגורמים = לקחת בעיה גדולה ולהגיע לשורש שלה על ידי שמפרקים אותה לגורמים קטנים. לפרק בעיה לגורמים = להבין את המהות של הבעיה ולא להסתכל על הצורה החיצונית שלה. לפרק בעיה לגורמים = להבין את המחשבה שיוצרת את הבעיה הספציפית. לפרק בעיה לגורמים = להגיע להנחות היסוד ודפוסי החשיבה שבגללם הבעיה קיימת. ברמה המעשית: כדי לפרק בעיה לגורמים, צריך לשאול עליה שאלות. לשאול שאלות על בעיה = לשאול האם הבעיה הייתה קיימת אם המצב היה שונה קצת? קח בעיה. נסה להבין מהו הדבר המרכזי שיוצר את הבעיה? מהו הדבר הקטן ביותר שאם המציאות הייתה אחרת רק באותו פרט קטן, לא הייתה בעיה? נסה להבין מהו השורש של הבעיה. מהו הגורם שאם הוא לא היה לא הייתה בעיה? כאשר האדם שואל שאלות על הבעיה, על ידי זה הוא מפרק אותה לגורמים. כאשר הבעיה מתפרקת לגורמים, הגורמים השוליים נעלמים והאדם יכול להתמקד בשורש המהותי של הבעיה. לפרק בעיה לגורמים = למפות את הבעיה, לחלק אותה לחלקים ולהגיע לשורש שלה. ככל שהאדם קרוב יותר לשורש של הבעיה, כך הוא קרוב יותר אל הפתרון. כאשר הגעת לשורש של הבעיה, נסה לפרק גם אותו לגורמים. אל תראה אותו כדבר אחד בעייתי. נסה להבין היכן נמצאת ההתנגשות שיוצרת את ה

בעיות - מהי מהותה של בעיה? איך להתמודד עם כל בעיה? איך לפתור בעיות? בעיות. מהי מהותן של בעיות? איך להתמודד? בעיה: השורש של המילה בעיה נובע מהמילה הארמית בעיא, שפירוש רצון משאלה בקשה. בעיה = רצון שאינו מלא. כל רצון שיש לאדם שאינו מלא = תחושת חסר = בעיה. ככל שהרצון לשנות את המציאות גדול יותר = בעיה גדולה יותר. כאשר יש חוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין הרצון של המציאות = בעיה. מה עושים? הולכים לשורש של הבעיות = לשורש של הרצונות. על האדם לחקור ולהגיע אל השורש של הרצונות שלו. על האדם לנסות להבין מהו הרצון הראשון שיוצר את כל הרצונות בעיות בקשות השתוקקות שלו. כדי לפתור את כל הבעיות כולן, על האדם להגיע אל השורש שלהן, שהוא שורש הרצון האישי של האדם. על האדם לשאול את עצמו תמיד, מהו הרצון הפנימי שבו שיוצר את הרצונות שלו. על האדם לחפש את הסיבה שבגללה הוא רוצה את רצונותיו. על האדם לחפש את הסיבה של הסיבה של רצונותיו. על האדם להגיע אל הרצון הראשון שלו, שהוא השורש של הבעיות שלו. כאשר האדם מגיע אל השורש הראשון ומבין אותו, אז הבעיות כולן הופכות לדברים טובים ולהנאה. חפש את שורש הרצון, תמצא את שורש הבעיות = תגיע אל השלמות. ...

... בריחה, לטוס להודו, רוצה להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות , להתאבד, להתמודד ...

... האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של ... החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה , אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא ... שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את ... ברמה העמוקה? שאלה: אני לא תמיד חווה את החיסרון הזה כה מפריע. למה זה לא עולה בי כל הזמן? תשובה: לפעמים יש לאדם בעיות גדולות יותר, או לפחות הן נחוות אצלו כגדולות יותר, ואז הוא מתמקד בהן. כאשר בעיות נקודתיות אלו נעלמות, והאדם לפתע שקט מהן, דווקא אז יתחיל להופיע החיסרון העמוק. לדוגמה, אם אין לך מספיק כסף, ההתעסקות המתמדת בכסף מסתירה את החיסרון היסודי שלך מעצם הידיעה וההפרדה. אם באמת היית פותר את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה איך זה שאני מודע לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?. האם תמיד יש ... שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא. הנפרדות כצרה או כתופעה שאלה: אם לומר שחוויית הנפרדות היא צרה, האם זה אומר שזו בעיה שדורשת תיקון, או שזה מצב קיומי שאין ממנו מוצא? תשובה: הטענה היא שהנפרדות עצמה היא כל הצרה. כלומר, לא מדובר על צרות בתוך הנפרדות (כמו בעיות נפוצות של אין לי מספיק כסף או אני רוצה לשפר זוגיות), אלא על עצם העובדה שאתה בכלל תופס עולם נפרד. ברגע שאתה חווה קיום נפרד של דברים, אתה נמצא במצב בסיסי של חסר. יש הרואים בכך בעיה שאין לה פתרון בתוך המערכת של השכל המוגדר, אלא רק באי - שכל - מצב שכלל לא עוסק בהגדרות. האם בעיית החיסרון היא בהכרח אמיתית או מדומה? שאלה: אם אני מרגיש שהחיסרון הוא מחויב (תמיד קיים), אז אולי אין לי ברירה אלא לסבול? תשובה: כאן מתעוררת שאלה עמוקה: אם אתה באמת ... או בתודעה מצב ללא חיסרון - לא תהיה לך התנגדות לעצם קיומו. מה הקשר בין היכולת לדמיין את ההפך לבין חוויית הבעיה? שאלה: אז כדי לחוות בעיה, אני צריך גם לדמיין את ההפך שלה? תשובה: נכון. לא יכולה להיות בעיה ללא ידיעת הפתרון, או לפחות האפשרות לדמיין פתרון. אם אתה אומר אני לא רוצה שולחן, זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין אין פה שולחן. אם אתה אומר אני לא רוצה שתמיד יהיה ... אחרת, הוא אינו מתלונן עוד על המצב. תלונה על משהו משמעה שאתה מודע שיש אפשרות אחרת שהיית מעדיף. מה ההבדל בין בעיה רגילה לבעיה של חיסרון תמידי? שאלה: מה ההבדל, לדוגמה, בין חסר לי כסף לבין תמיד יש חיסרון? תשובה: כאשר אתה אומר חסר לי כסף ואתה מדמיין שיש אפשרות אני משיג כסף - הדמיון כשלעצמו לא פותר לך את הבעיה בפועל, הוא רק מצביע שיש לך אפשרות לחשוב על פתרון. אבל זה עדיין לא הופך אותך לעשיר באותו רגע. ואילו כשאתה חווה את הבעיה הבסיסית של תמיד יש חיסרון - עצם היכולת לדמיין מצב של אין חיסרון (מצב של אחדות מוחלטת או אין שכל) משנה את כל נקודת המבט באותו רגע, כי ההבנה הזו הופכת את עצם ... מסוגל להכיר בכך שקיים אין שכל שבו לא חווים שום נפרדות, ואתה באמת מתחבר לרעיון הזה, אתה כבר לא בטוח יותר שיש בעיה בהגדרת המציאות. זה שונה מבעיה רגילה שבה עצם הדמיון לפתרון לא מיד מעלים את הבעיה. אז מה עושים בפועל? שאלה: מה עלי לעשות כדי להתמודד עם העובדה שתמיד יש חיסרון? תשובה: ראשית, ישנה אפשרות להתבונן לעומק בבעיה ולהבין אותה. לא תמיד נדרשת עשייה חיצונית כלשהי, אלא יותר מודעות גבוהה. התבונן היטב על השורש של אותה תחושה תמיד יש חיסרון - שאל את עצמך: האם אני באמת בטוח שאין ... בין הדברים, או לפחות להבין שהיכולת לדמיין או לתפוס מצב אחר קיימת בך. שאלה: אז המודעות של אני מבין שיש לי בעיה היא בעצם הכיוון לתשובה? תשובה: כן, משום שככל שאתה מבין לעומק למה אני בטוח שיש חיסרון או למה אני בטוח שההפרדה היא מחויבת, כך אתה חווה את הדבר מבפנים. ההבנה ... איך נוצרת תחושת חיסרון ומה המשמעות שלה מודעות עצמית והתבוננות פנימית שילוב בין שכל מוגדר לאין שכל כפתרון לבעיות שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי? אליעד: כשאתה אומר חוויות חיסרון, זה אומר שלא הבנת על מה מדובר. איך אני יודע שלא הבנת? אני מדבר על חוויית חיסרון שרציפה 24 ... זה? האם אתה מצליח לחוות את החיסרון שבידיעה? שאלה: זה לא תמיד מתפרש אצלי בחוויה. אליעד: אתה יודע למה? כי יש לך בעיות יותר גדולות. ברגע שיגמרו לך הבעיות הגדולות אתה תהיה מודע לבעיות הקטנות. אם יגמרו לך

... של העצות, איך עובדת עצה? מה העצה הכי טובה? הסוד של רבי נחמן מברסלב, סיבה ותוצאה, איך עובדת עצה? מנגנון פתרון בעיות, איך פותרים בעיה? איך בעיה נפתרת? סיבתיות, בחירה חופשית מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתור בעיות? ההרצאה עוסקת בהבנת עקרונות העצות ופתרון בעיות, תוך עיון בעקרונות הסיבתיות והקשר בין סיבה ותוצאה, כפי שמוסבר על ידי רבי נחמן מברסלב. אליעד מציע שגולש מהבעיה עצמה, כך שהפתרון נוגע לא רק לתוצאה אלא גם לתהליך שמוביל אליה. הוא מתאר את המנגנון של פתרון בעיות, ובמיוחד את הדרך בה עיצות יכולות להיות לא בהכרח פתרון ישיר אלא הכוונה להבנה מעמיקה יותר של המצב. אליעד משווה את העצות לתשובות שמובילות להבנה עמוקה יותר של המהות, ולא בהכרח לפתרון ישיר או פיזי של בעיה. האם כל עצה באמת פותרת בעיה? במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי פעמים רבות עיצה שניתנת למישהו לא פותרת את הבעיה עצמה, אלא מובילה אותו להבנה שונה או חדשה. הוא נותן דוגמאות כמו אדם שמתלונן על בעיה פיזית (כמו כאבים בעיניים) ומקבל הצעה כמו אל תצא לשמש. כאן, אליעד מראה כיצד ההצעה לא באמת מתייחסת לבעיה עצמה, אלא למניע או לחוויית הסבל של האדם, וזהו שינוי כיוון. כיצד רבי נחמן רואה את הקשר בין שמחה ואמת? הרבה מההרצאה מתמקדת בהבנת עקרון השמחה והאמת לפי רבי נחמן ... מהבנת האמת. מהות השמחה, לפי רבי נחמן, היא הבנה של הדברים כפי שהם, בלי לנסות להימנע מהם. השמחה איננה נובעת ממעשה מסוים אלא מהבנה פנימית של המציאות, ובכך טמון פתרון הבעיה. איך עובדת הצעת פתרון בעיה? בהסבר נוסף על מנגנון פתרון הבעיות, אליעד טוען שהפתרון האמיתי לא נמצא במילים שנאמרות, אלא בתהליך של הבנת המהות של הבעיה עצמה. הוא מציין כי יש להסתכל על בעיה לא רק כהתמודדות עם תוצאה, אלא גם כשלב שמוביל להבנה חדשה. בכך, העצות אינן מציעות פתרון ישיר, אלא הכוונה להגיע להבנה מעמיקה יותר על הבעיה עצמה. מהי הדרך בה ניתן להפסיק לפחד? בהמשך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלה איך אנשים יכולים להפסיק לפחד. הוא מציין שברגע שמישהו אומר אני רוצה להפסיק לפחד, על פי רבי נחמן, ... עמו דורשת הבנה מעמיקה יותר של המציאות, ולא רק שינוי חיצוני. האם כל עצה היא פתרון אמיתי? אליעד מסביר שלפעמים עצות נראות כפתרונות ישירים, אך למעשה הן לא פותרות את הבעיה בצורה מהותית. הוא מציע שלפני כל פתרון יש להבין את הבעיה לעמקם, וזהו המקום שבו עצה אמיתית יכולה להוביל לפתרון. פעמים רבות, הצעות שנראות כפתרונות לא נוגעות לסיבת הבעיה עצמה אלא לתוצאה שלה, וזו הסיבה שבשבילה אנשים רבים לא מצליחים להיחלץ מהבעיות שלהם. מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתר בעיות? הסוד של רבי נחמן מברסלב האם כל עצה באמת פותרת בעיה? מהות השמחה לפי רבי נחמן האם כל עצה היא פתרון אמיתי? כיצד רבי נחמן רואה את הקשר בין שמחה ואמת? ...

... לפתור בעיה? איך לפתור פרדוקס? איך לצאת מבעיה? איך למצוא פתרון לבעיה? לבדוק הנחות יסוד, בעיה בלי פתרון, דרך ללא מוצא, קבלת החלטות, תנאי אי וודאות איך פותרים בעיה שאין לה פתרון ברור? כאשר אנחנו נתקלים בבעיה שנראית בלתי פתירה, או כאשר יש לפנינו פרדוקס שנראה כחסר מוצא, אליעד כהן מסביר כי הדרך להתמודד עם המצב היא להתחיל לבדוק את הנחות היסוד שהביאו אותנו לראות את המצב כפרדוקס או בעיה חסרת פתרון. איך שוברים מעגל של בעיות שתלויות זו בזו? אליעד מסביר שלעתים רבות אנו נתקעים בלופ, כלומר, במעגל אינסופי של בעיות שכל אחת תלויה בשנייה. לדוגמה, אדם יכול לחשוב לעצמו: אם אהיה שמח, תהיה לי מוטיבציה לעבוד טוב יותר, ואז ארוויח יותר כסף, ואז ... לא מדויקות לגמרי? האם כדאי לחכות לקבלת מידע נוסף לפני שמחליטים? בעיה נפוצה נוספת שאליעד מתאר היא מצב שבו אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק מידע כדי להחליט, ואנחנו רוצים לחכות עוד ועוד כדי להשיג ... הבדיקה והניתוח של ההנחות האלו יביאו אותנו למקום שבו הפרדוקס או הבעיה מתחילים להתפרק ולהתבהר. איך בוחרים במה להשקיע כשיש יותר מדי גורמים? כאשר עומדים בפני מצב מורכב שבו יש הרבה מאוד גורמים ... או שיש לנו לגביו הכי הרבה ודאות. כך נוכל לפרק את המורכבות של הבעיה, שלב אחר שלב. כיצד מזהים הנחות יסוד שגויות בתוך בעיה מורכבת? כאשר אליעד דן בהנחות יסוד, הוא ממליץ לגשת באופן שיטתי לכל הנחה ולהטיל בה ספק. שאלות שכדאי לשאול הן: האם אני בטוח ... אני באמת יודע בוודאות שדבר אחד גורם לדבר השני? האם יש אפשרות שהבעיה שאני רואה כבעיה בכלל איננה בעיה אמיתית אלא רק הנחת יסוד שגויה שלי? השאלות האלו מאפשרות לזהות נקודות חלשות במבנה הבעיה, וכך לשבור את הלופ או את הפרדוקס שבו אנחנו נמצאים. לסיכום, לפי אליעד כהן, הפתרון לבעיות ופרדוקסים הוא תמיד דרך בדיקה מדוקדקת של הנחות היסוד והגדרת רמת הוודאות שלנו לגבי כל אחת מהן. ככל שנפרק את המורכבות ונבחן את ההנחות לעומק, נגלה שניתן לפתור או לפחות להבהיר כל בעיה או פרדוקס שנראה לנו חסר פתרון. איך לפתור פרדוקס? איך לקבל החלטות בתנאי אי - ודאות? בדיקת הנחות יסוד יציאה מלופ אינסופי של בעיות קבלת החלטות תחת לחץ ...

... מיומנות, האם תרגול עוזר? כמה לתרגל? שיפור מיומנות, פיתוח מיומנות, התפתחות אישית, פתרון בעיות, איך לנתח בעיה? רכישת מיומנות, שיפור הישגים, התפתחות אישית, העצמה אישית, חלק 2 האם תרגול מיומנות תמיד פותר את הבעיה? אנשים רבים מאמינים שתרגול הוא פתרון אוניברסלי לשיפור מיומנויות, אך אליעד כהן מדגיש שזה נכון רק בחלק מהמקרים. לפי אליעד, תרגול יעיל כאשר הבעיה עצמה נובעת מחוסר תרגול או מחוסר ניסיון. למשל, אם אדם מתקשה לזכור מילים בשפה חדשה, ... כמו חוסר חלבון, או אפילו מפציעה פיזית. במקרה כזה, גם אם יתרגל שוב ושוב, הוא לא יצליח לשפר את התוצאה באופן משמעותי בלי לפתור קודם את הבעיה העיקרית, שהיא לא התרגול. אם מישהו מנסה ללמוד מילים בשפה חדשה אך מתקשה מאוד, יכול להיות שהקושי לא נובע מכך שהוא לא חזר על המילים מספיק פעמים. לפעמים הבעיה היא בהבנת המבנה של השפה או בהקשר של המילים. במקרה כזה, תרגול של מילים בלבד לא יספיק ... עצמה. דוגמה נוספת שאליעד מביא קשורה לקשיים חברתיים, כמו אדם שפוחד להתחיל עם בחורות או שמתקשה להתמיד במקום עבודה. ייתכן שבמקרים אלו הבעיה אינה היעדר ניסיון או תרגול, אלא בעיה רגשית עמוקה כמו פחדים או חוסר ביטחון. במקרים כאלה, פשוט להמשיך ולתרגל את הסיטואציה לא יפתור את הבעיה, ויש צורך בהתמודדות עם הפחד או הרגש היסודי. הוא נותן דוגמה הומוריסטית: אדם שמתלונן ... הכפית נשארת בכוס ופוגעת לו בעין. במקרה זה ברור שהפתרון הוא להוציא את הכפית ולא לתרגל הרגל שגוי. כיצד אפשר לזהות אם תרגול הוא הפתרון לבעיה? אליעד מציע שיטה ברורה ושיטתית לניתוח בעיות כדי לקבוע אם תרגול יכול לסייע: להגדיר בבירור את הבעיה - להבין בדיוק מה לא מצליחים לעשות. לבדוק את הסיבה המדויקת לקושי - האם מדובר בחוסר ידע, חוסר ניסיון, פחד או מגבלה אחרת? לשאול אם הבעיה היא באמת תוצאה של חוסר בתרגול - אם כן, התשובה היא שצריך להמשיך לתרגל ולחזור על הפעולה או המיומנות. אם מתברר שהבעיה נובעת מסיבות אחרות (טכניקה לא נכונה, בעיה רגשית או פיזית), יש לטפל בשורש הבעיה עצמה ולא להסתמך על תרגול בלבד. מדוע חזרה ושינון מועילים באופן כללי? למרות שאליעד ... בזיכרון, בחוזק השרירים או בכל מיומנות אחרת שמתבססת על פעולה חוזרת. למה לא נכון תמיד להסתמך על המשפט פשוט תתרגל עוד? אליעד מדגיש שבכל בעיה אסור להסתפק רק בפתרון של תתרגל עוד. הוא נותן דוגמה פשוטה אך מוחשית: אם הידיים של מישהו נכווות כשהוא מוריד סיר מהאש, הפתרון אינו לתרגל את זה שוב ושוב, אלא להשתמש בכפפות מגן. כלומר, חייבים להבין קודם את ההקשר של הבעיה , כי לפעמים התרגול פשוט לא רלוונטי. תרגול במצב כזה לא יפתור את הבעיה אלא רק יעמיק את הסבל או הקושי. מה המסקנה לגבי פיתוח מיומנויות והתפתחות אישית? המסקנה ... היא שבכל תהליך של התפתחות אישית או רכישת מיומנות, יש לבדוק לעומק אם מה שחסר הוא באמת ניסיון חוזר ותרגול מעשי, או שיש צורך לטפל בשורש בעיה אחר. לפעמים פתרון הבעיה יגיע רק לאחר טיפול בגורם הרגשי או הטכני ולא על ידי תרגול בלבד. חשוב להבין שתמיד צריך לשאול האם הבעיה הזו באמת נפתרת על ידי תרגול חוזר, או שאולי יש בעיה אחרת שצריך לטפל בה קודם לכן?. אליעד מדגיש את החשיבות של ניתוח הבעיה והקשר שלה לתרגול. רק כאשר הבעיה מוגדרת בבירור כחוסר בתרגול או בשינון, התרגול יוביל לשיפור משמעותי ומתמיד. איך להתמודד עם חוסר מוטיבציה? פתרון בעיות בצורה שיטתית שיפור יכולת התמודדות מול פחדים דרכי חשיבה לשינוי הרגלים פיתוח ביטחון עצמי באמצעות הבנה מעמיקה למה יש תפיסה שתרגול תמיד פותר בעיות? הטענה הראשונה שהועלתה היא שיש אנשים הסבורים כי תרגול מיומנות הוא הפתרון לכל בעיה. הם מניחים שבכל פעם שבן אדם לא מצליח לבצע משהו (כמו להרים משקל, לנהוג, להתחיל עם ... יכול לעזור בשיפור הישגים, אך רק במקרים שבהם מקור הקושי אכן נובע מחוסר בתרגול. מתי תרגול עוזר באמת? ההסבר המרכזי הוא שתרגול עוזר כאשר הבעיה עצמה היא פונקציה של חוסר תרגול. אם מה שחסר הוא פיתוח מיומנות שנרכשת על ידי חזרה ... מסוים בחדר כושר. בכל פעם שחוזרים על הפעולה, שרירי הזיכרון או השרירים הפיזיים מתחזקים, ולכן תרגול עוזר. האם תרגול תמיד יספיק כדי לפתור בעיה? לא. אם המקור ל