... משתמש בו. והאדם משתמש, רק בשכל של הנפרדות שלו, שהוא שכל של שטות, כאשר הוא לא מחובר, לשכל של האחדות, שבו הכל אחד מושלם. ועל ידי זה שהאדם מחפש את האמת, על ידי זה הוא מתחבר לשכל הפנימי ביותר שלו, שהוא השכל של האחדות. ואז ורק אז, גם השכל של הנפרדות, הופך להיות חכם באמת וכולי.

... בלבד, שעל האדם לאחוז בהן, כדי שבסופו של דבר, האדם יראה שהכל מושלם תמיד, ושגם השקר הסבל והצמצום, הם באחדות אחת עם האין סוף עצמו. ולאדם נדמה, שהאמת, היא שוללת את מקומו, ולכן הוא מרגיש רע. אך לא כך ...

... בעצם הוא פחות אוהב / שונא צורה אחרת. אלא מדובר על אהבה של אמת, שבה כל הצורות כולן, נמצאות באחדות אחת. אהבה שהיא אפשרית, על ידי זה שהאדם לא נאחז בשום דבר, אפילו לא בכך שהוא כן נאחז בדברים. ...

... רק באדם עצמו בלבד. ומי שיתבונן אל תוכו ואך ורק אל תוכו פנימה, בסופו של דבר הוא יראה את האחדות של המציאות. ואז הוא יראה, שכל הצורות כולן שיש בעולם, הן כולן מהות וצורה אחת ממש, שאין בה שום ...

... כל הצורות של כל הרגשות כולם, לנקודה אחת של זמן ומקום אחד, בו זמנית בבת אחת. וצורת הרגש של האחדות, היא שונה מכל הצורות כולן. והיא מכילה בתוכה, את כל הצורות כולן. והיא חסרת כל צורה וכולי. ובסיכומו של ...

... האירוע, מנקודת מבט, שהיא חיצונית לכל האירועים של המציאות. עד שהאדם רואה את האמת, שבאמת הצורה של הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות האין סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם האמיתי רוצה להביא את ... אל מקום, שאין בו שום רצון כלל, ושבו הכל רק אחד ממש, בלי שום נפרדות כלל. והם מגדירים את האחדות, כהעדר של הנפרדות. ואז בעצם הם יוצרים נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. שמלובשת בהפרדה שהאדם עושה, בין הרצון המוגדר, לבין העדר הרצון המוגדר וכיוב. ועל ידי זה האדם יוצר ... חיסרון, בכך שהוא חסר, חסרונות. והשלמות, היא החיבור של הסוף, עם האין סוף, לישות אחת ממש, שזהו אלוהים האמיתי, האחדות האמיתית וכולי. כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. ובשורה התחתונה, על האדם לזכור תמיד, שהוא אמור להגיע, אל הדבר שאינו ... שהכל אחד ממש, אז ורק אז, גם החוויה של האדם מרגישה את זה. והכל אחד ממש, פירושו, שהצורה, היא באחדות עם המהות האין סופית. ואין כאן ביטול של הצורה, והיאחזות בהעדר שלה, אלא יש כאן אחדות של אמת, שבה, אין צורה ואין מהות שנפרדות זו מזו, אלא שתיהן בבת אחת. שיש גם צורת רצון סופית, ...

... כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר ... כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת.

... חצי הכוס המלאה, הוא שקר. כי האדם צריך להסתכל, על חצי הכוס הריקה, וליהנות גם ממנה, בהנאה אמיתית, שנובעת מהתאחדות של האדם, עם ישות האלוהים. וכיוב החשיבה החיובית, שהיא כולה שקר. כי האדם יכול וצריך ליהנות, גם מחשיבה שלילית. ...

... ומהיכן היא נובעת? וכולי. ורק מי שבאמת יודע, כיצד היש והאין הם אחד, רק הוא יודע, כיצד מתוך שלמות ואחדות, נוצרים נפרדות ושינוי. וכל זמן שהאדם לא מבין וחווה בשלמות, את החיבור של היש והאין לישות אחת, הרי שהשינויים ... נובעים מתוך מקום של נפרדות וכולי. ונוסיף, כי כל זמן שהאדם מבין את השאלה הזאת עצמה, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי מי שמודע לעצם קיומו, ולכך שהוא אוכל, ולכך שהוא רוצה לאכול, ולכך שהוא חווה או לא חווה שלמות וכולי, הוא בעצם בחוויה של נפרדות. כי באחדות האמיתית, אין שום ידיעת אני נפרד כלל, ואז ממילא אין שום שאלה כלל.

... מצד אחד, כל הצורות טובות לו באותה המידה ממש. ואעפכ, הוא רוצה צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. כי מהאחדות, מתהווה הנפרדות. והיא עדיין נמצאת באחדות, עם האחדות שלפני הבריאה וכולי.