... ומודחק בתוך האדם. והסיבה שהאדם מדחיק את הרגש הזה של השלמות, היא משום שהאדם רוצה להרגיש גם רע! ומצד האחדות, הסיבה האמיתית לכך היא, שאין שום שאלה כלל. אבל מצד הנפרדות הסיבה היא, שהאלוהים שבתוך האדם, רוצה להרגיש גם ... והאדם מפחד להודות, שתמיד חסר לו משהו, ושהוא סובל תמיד. ושורש כל הרגשות והתחושות והרצונות וכולי, הם כולם מגיעים מהאחדות הראשונה, שהיא האלוהים, שנמצא מאחורי ולפני ובתוך פנימיות כל הדברים כולם. ובדרך אל האלוהות, יש שדים אכזריים, שמפחידים את ... ולכן הוא מפחיד את האדם, שלא יסתכל פנימה. כי גם הנפרדות, רוצה לשרוד כנפרדות. ולכן היא מרחיקה את האדם מהאחדות. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, שאליה הוא כן יכול להתחבר בקלות, דהיינו, שהאדם משתדל להיות כמה שיותר ... ובסיכומו של דבר, אסור לאדם להדחיק את הרגשות שלו, כי זה גורם לאדם, לא להרגיש את האלוהים שהוא ואת האחדות שהוא. ועל האדם לפקוח את עיניו, ולא לשקר לעצמו לגבי הרגשות שלו באשר הם, טובים או רעים. ועל האדם ...

... מבינים שהיש הזה הוא בכלל אין, שאיננו כלל, גם לא כאשליה. אבל גם האין קיים, משום שהוא צורה של האחדות האמיתית של המציאות. כי היש והאין הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, ...

... שאינך יודע את התשובה באמת ובשורשו, כל זמן שהאדם מבין שאלה או תשובה כלשהי, הרי שהוא רחוק מהשכל של אחדות המציאות, ששם אין שום ידיעה כלל. ואעפכ, מצד האחדות האמיתית, אפשר גם לדעת את השאלה וגם את התשובה, וגם לא לדעת כלום, דהיינו, לדעת שהכל אחד, והכל בו ...

... להיות מאושר באמת, האדם מוכרח להתבונן? ולמה בלי להתבונן, לא יעזור לאדם שום דבר אחר? והעניין הוא, כי חוויית האחדות של המציאות, היא קורת לאדם, רק כאשר הוא מבין בשלמות אמיתית שהכל אחד. וכל זמן שהאדם לא מבין בשלמות אמיתית שהכל אחד, הוא לא חווה ולא יחווה את האחדות של המציאות. ומאחר שכדי לחוות את האחדות, לשם כך צריך להבין בשכל עצמו שהכל אחד, לכן האדם מוכרח להשתמש בשכל שלו ולהתבונן על מהות אחדות המציאות. ולכן לא עוזר ולא יעזור לאדם שום דבר, מלבד להתבונן אל תוך מהות אחדות המציאות. ולמה? כי אין שום עצה ושום תבונה, שעוזרת לאדם להפסיק לסבול ולהיות מאושר באמת, מלבד העצה האחת והיחידה, ...

... הצורה שיש ביקום שלנו. ומי שרוצה לעבור ליקום אחר, ולהתחבר לכל היקומים האחרים שקיימים במציאות, ולהתחבר לשורשם ולמהותם, דהיינו, לאחדות של המציאות, ששם כל היקומים המקבילים הם אחד, עליו לאמת את חוויית היש והאין שלו. ובפועל זה אומר, שעל ... חוויית היש והאין, על ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל אחד, ושהיש והאין הם ישות אחת ממש, שזאת אחדות המציאות. ואחכ כאשר האדם חוזר לשכל הנפרד שלו, אז הוא זוכר שהכל אחד, ושהנפרדות היא בכלל אחדות. ואז ממילא, שום צורה לא קיימת, יותר מאשר צורה אחרת, ואז ממילא האדם נמצא תמיד, בכל היקומים המקבילים בו ...

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות שלה. וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין הצורה מחוברת בדרך כלשהי, למהות שלה. דהיינו, שיש גם אחדות וחיבור, של לפחות שתי ישויות, בכל מצב שהוא. כי שום דבר לא יכול להיות נפרד לגמרי, כי כל דבר ... מחובר תמיד. אבל כאשר הצורה והמהות הם אחד ממש, שההוויה והלבוש הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ... אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש.

... יכול להכיל בתוכו, גם את הצורה של הרע הגדול ביותר בעולם. אבל מי שאוהב את המציאות באמת, הוא חווה אחדות מוחלטת, בין צורת הטוב הגדול ביותר, לבין צורת הרע הגדול ביותר. ולכן, האהבה נמדדת, כאשר רע. שאז ניתן לראות, ... הגדול ביותר בעולם, הוא העולם עצמו. כי כל הקיום עצמו של הנפרדות, הוא עצמו שיא הרע, כשהוא אינו מחובר לאחדות. והחכם האמיתי שאוהב את המציאות באמת, טוב לו כאן בעולם של הנפרדות. עד שהוא רוצה את הנפרדות, בלי להרגיש ... על ידי אמת. כי על ידי אמת האדם רואה שהכל אחד. ואז כאשר רע לאדם, הצורה נעלמת, והמהות מתעוררת, והאחדות מתגלה, ויחד איתה חוזרת לחיים, האהבה האמיתית והאין סופית. ולרצות באמת את הרע, זה אפשרי רק על ידי זה ...

להרגיש את הידיעה - להתאים בין הידיעה, לבין החוויה הרגשית כי מי שרוצה להרגיש את האחדות של המציאות, עליו להיות איש אמת, עד כדי כך, שהוא באמת ידע שהכל אחד, ואז ממילא הוא גם ירגיש ... הפרדה בין מה שהוא מבין, לבין מה שהוא מרגיש, על ידי ההפרדה הזאת, האדם הוא איש שקר, והוא רחוק מהאחדות של המציאות. כי באחדות המציאות, יש אחדות של השכל והרגש. ששניהם מרגישים טוב באמת. וכדי להשיג את אחדות השכל והרגש באמת, לשם כך צריך האדם למסור את נפשו, לאחד את הרגש ואת השכל שלו, שהוא ירגיש את ... כי מי שלא מרגיש, את המציאות שאותה הוא מבין, על ידי זה הוא לעולם לא ירגיש ולא יחווה את האחדות של המציאות, שהיא אחדות הרגש והשכל. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, לזכך את ההבנה שלו, כדי שהיא תתאים עם הרגש שלו, כי כאשר יש חוסר התאמה בין הרגש לבין השכל, הרי שזה אומר שהשכל והרגש, שניהם של שקר. כי באחדות של האמת, יש הסכמה. ועל האדם לברר רק את האמת, ולראות שהשכל הוא אכן אמת, ושהרגש הוא אכן אמת. ועל ידי זה נוצרת התאמה בין ההבנה לבין החוויה, עד שהכל מתאחד באמת, אל האחדות של המציאות.

... באמת מטיל ספק, גם בכל הקולות הפנימיים שלו. ואז הוא מגלה את הקול הפנימי שלו באמת, שהוא הקול של האחדות האמיתית, שהיא המצוי הראשון שנמצא בעומק ובהתחלת כל הדברים כולם. והאדם שומע תמיד, את הקול של האני הנפרד שלו. ... שהוא אלוהים האמיתי, שחושב את החלום של האדם. והאדם כן תמיד, שומע קצת, את הקול הפנימי ביותר שלו של האחדות. ולכן תמיד האדם מרגיש חיסרון מצד אחד, כי הוא תמיד שומע את הקול הפנימי שלו, שאומר לו שהוא לא ... שלו, שאומר לו שהכל טוב תמיד. ולכן האדם לא ממש סובל כאן, בזה העולם. כי הקול הפנימי ביותר של האחדות, הוא גם גורם לאדם לא לסבול יותר מידי כאן בעולם, אבל גם לסבול מאוד בזה העולם, כי האדם מתגעגע ... העצמית של האדם, דהיינו, הישות שחושבת את החלום שלנו. ואחכ האדם מתבונן עוד פנימה, אל הקול הפנימי ביותר, שהיא האחדות של המציאות, ואז ורק אז, האדם באמת מקשיב לקול הפנימי שלו, שיודע את האמת שהכל אחד תמיד. והחכם האמיתי, ...

... בעצם אומר, שישות של אלוהים, שיש לה רצון ושהיא מודעת לעצמה, הרי שבעצם היא ישות של אלוהים שקרי. כי באחדות האמיתית של המציאות, אין שום נפרדות כלל, אפילו לא בין ישותו של אלוהים, לבין רצונו / מחשבתו / רגשותיו / ידיעתו את קיומו העצמי. ואצל אלוהים האמיתי שהוא אחדות המציאות, שם לא שייך שום הגדרת רצון עצמי כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הפרדה בין הרצון, לבין הישות שרוצה, לבין הדבר שאותו היא רוצה. ובאחדות האמיתית, הכל אחד ממש בשלמות, עד שאפילו אין ידיעת קיום עצמי כלל. שהיא אפשרית, רק כאשר יש נפרדות, שרק ... ידיעת קיום עצמי, יש חיסרון, שבא לידי ביטוי, בקיומו של הרצון העצמי. כי יש אלוהים אמיתי אחד ויחיד, שהוא האחדות המוחלטת של המציאות. וכל דבר שנפרד ממנו, דהיינו, שהוא חווה את קיומו העצמי, שזוהי בעצם מהותה של קיומה של ... שאינו אני. ותכף שישות חווה את קיומה העצמי, היא הופכת להיות אלוהים שקרי. כי בעצם, היא העדר האלוהות שהיא האחדות, שאין בה שום ידיעת קיום עצמי כלל. ואז השקר מקבל את עונשו, על כך שדעתו רחוקה מידיעת האחדות, בכך שהוא חווה חסר תמידי. שזהו בעצם הרצון העצמי שיש תמיד באופן נצחי, לכל ישות שמודעת לעצמה, רק בגלל ... ישות שמודעת לעצמה, ושיש לה רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד מדברים על אלוהים שקרי, שהוא העדר האלוהים האמיתי, שהיא אחדות המציאות, שבה אין תודעה עצמית כלל. ולמען הסר ספק, בכלל זה נכלל, גם האני של האדם עצמו, כפי שכבר ... כי כאשר הכל אחד ממש, שום דבר לא נעשה כלל (כעשייה נפרדת). ואם נעשה, אז לא נעשה על ידי האחדות כלל, אלא נעשה מעצמו לגמרי, ללא שום התערבות של המלך עצמו. כי אצל מלך אמיתי, הכל נעשה מעצמו, והוא אינו צריך לעשות דבר כלל. ואלוהים האמיתי דהיינו, האחדות, אצלו אין שום חיסרון ושום רצון כלל, אלא רק שלמות של אמת. אבל אצל אלוהים שקרי שמתחזה לאלוהים אמיתי, ... אצל אלוהים אמיתי, אין טוב ורע כלל וכולי. והדרך היחידה בעולם להשתחרר מהסבל, היא רק על ידי הבנת מהות האחדות. שעל ידי זה, האדם מגלה שיש אלוהים אמיתי, דהיינו, תפישת מציאות שבה הכל אחד מוחלט. ושם אין שום הפרדה בין שום דבר לשום דבר. ואז כאשר האדם רואה במו עיניו שהכל אחד ממש, אז הוא נכלל באחדות האמיתית, ומשתחרר מהישות הנפרדת שלו לגמרי. וממילא מתבטל גם הרצון העצמי באשר הוא, ונעלמת כל תחושת חסר, וכל תחושת נפרדות. וגם אחכ כשהאדם חוזר אל מה שנראה כנפרדות, גם אחכ, אצלו הנפרדות היא אחדות אחת וכולי.