... כגון לדוגמה שהבחורה שבגדו בה, מרגישה רע מהמחשבה שיש לה, שאם בגדו בה, אז זה אומר שהיא לא שווה כלום לא יכולה יותר לתת אמון באנשים וכיוב. שהמשפטים האלו, נכונים רק חלקית, אך לא באופן מוחלט. כי יש כאן הקצנה לא הכרחית, של הסיטואציה. כי זה שבגדו בך, זה באמת אומר שהבוגד, ברגע הבגידה, חשב שיש מישהו אחר שיותר טוב ממך במשהו מסוים, נכון לאותו הרגע של ...

... תשכח אותך, ואז לא תעניין אותה יותר, לא בקטע טוב ולא בקטע רע. בדכ בן אדם מקצין לצד אחד, כדי להדחיק את הרצון שלו בצד השני. יכול להיות שיש לה רגש כלפיך ושהיא מנסה להילחם בו. וגם אם זה בגלל ...

... פחד שהעובד או הספק יעזבו? בשלב הבא, אליעד ממליץ לבחון אם הפחד הזה הוא מוצדק. לדוגמה, אם העובד באמת יתפטר אם יעירו לו, או שזאת רק השערה מוגזמת. האדם צריך לשאול את עצמו, האם הוא עצמו היה מתפטר אם היו מעירים לו ביקורת, ואם כן, למה? אליעד מסביר שלעיתים קרובות הפחד להעיר ... לבן לבין פחד מעימות? נקודה מרכזית נוספת שמעלה אליעד היא שהאדם נוטה לראות דברים בצורה של שחור - לבן, ולכן הביקורת שהוא נותן לאחרים גם כן קיצונית מדי. כאשר האדם חושב באופן קיצוני (או שהכל טוב או שהכל רע), הוא מעביר ביקורת באופן קיצוני, ולכן מפחד שהצד השני יגיב בצורה קיצונית. הבעיה, לפיכך, אינה רק בפחד עצמו אלא גם באופן שבו האדם מעביר ביקורת. הוא צריך ללמוד להעביר ביקורת בצורה מאוזנת ורגועה יותר, וכך להוריד את הסיכוי שהתגובה תהיה קיצונית או שהצד השני יפגע ויעזוב. איך להעביר ביקורת בצורה רגועה ויעילה? אליעד מציע פתרון מעשי לבעיה: על האדם ללמוד להעביר ביקורת באופן מתון, תוך הקפדה על מתינות, הסבר הגיוני, והימנעות מהקצנות. כשהאדם מעביר ביקורת רגועה ומנומקת, הסיכוי לתגובה קיצונית יורד משמעותית. אם העובד או הספק יקבל את הביקורת בצורה הגיונית ומאוזנת, גם הסיכוי שהוא יחליט לעזוב את העבודה פוחת. כמו כן, ...

... אותו באור שלילי מאוד, אף מעבר למצב בפועל. מה קורה כשאדם מנפח את התלונה שלו? אליעד מסביר שכאשר אדם בוחר לנפח את התלונות, למשל להגזים ולומר שהעובד שלו בן אדם בעייתי, מניאק וכדומה, אף על פי שאולי המציאות אינה כזו קיצונית, זה סימן שהוא מנסה להרוויח משהו ... שאלות שחשוב לשאול כאשר מנתחים מקרה כזה: למה האדם בוחר לקטר דווקא בפני השותף ולא בפני העובד עצמו? למה הוא מנפח את התלונות בצורה מוגזמת ולא מספר פשוט את העובדות? מה המטרה הסמויה שלו בהצגת העובד באור כל כך שלילי? האם תלונה היא בעצם דרך להגן על הדימוי העצמי? לפי אליעד כהן, במקרים רבים התלונות המוגזמות נועדו לשמש מנגנון הגנה על האגו של האדם שמקטר. כאשר האדם נתקל במצב בעייתי עם עובד או לקוח ואינו מצליח להתמודד עם ... חוסר מסוגלות או של חולשה. במקום להודות שאולי הוא אינו יודע כיצד להתמודד עם הבעיה, הוא פונה לשותף העסקי שלו ומתלונן בפניו באופן מוגזם. כך, הוא מנסה להעביר את האחריות למישהו אחר, וגם להציג את העובד או הלקוח כאשם עיקרי. בדרך כלל, כשהאדם עושה זאת, הוא מראש ... את הצד השני כאשם וכבעיה המרכזית. מה באמת האדם רוצה כאשר הוא מקטר? אליעד מדגיש נקודה חשובה מאוד: כשאדם משמיץ עובד או לקוח בצורה מוגזמת בפני שותף, הוא מחפש הסכמה וחיזוק לעמדתו. אם האדם היה בטוח לחלוטין שהעובד הוא אכן בעייתי, הוא לא היה זקוק לאישור או הסכמה ... נזק לטווח ארוך, משום שהאדם אינו פותר את הבעיות האמיתיות אלא רק דוחה את ההתמודדות איתן. הפתרון האמיתי הוא להפסיק להשתמש בתלונות מוגזמות כהגנה, לקחת אחריות ולהתמודד עם בעיות באופן ישיר וברור. רק כך האדם יכול להתקדם ולהשתפר באופן אמיתי ולא להמשיך להיתקע ...

... לדוגמה, הוא מתייחס לאישה שאומרת לגבר: אל תשחק אותה שאתה לא יכול בלעדיי, מצב שבו כל תשובה קיצונית (אני לא יכול בלעדייך או אני יכול בלעדייך) יכולה ליצור ...

... בהכרח שהמעניק יפסיק את הנתינה. ישנם מצבים שבהם הנתינה עצמה היא הגמול, והאדם ממשיך להעניק ללא תלות בתגובת המקבל. הוא נותן דוגמה קיצונית שבה אדם ממשיך להעניק טיפול לאחר, למרות שהוא מקבל יחס שלילי או אינו זוכה לתגובה כלל. ...

לשלוט ברצון של מישהו, מי לא יעשה עליך מניפולציות? שתילת מחשבות ובחירה חופשית, לשלוט באנשים, שליטה במחשבות, לגרום למישהו לעשות כרצונך, לקחת למישהו את הבחירה החופשית, שכנוע איך אפשר לשלוט ברצון של מישהו אחר? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לשלוט ברצון של אדם...... האתגר, והמשמעות האמיתית של הפעולות שלו. האם שליטה מוחלטת מבטלת את האנושיות? אליעד כהן מעלה נקודה מעניינת לגבי ההשלכות של שליטה מוחלטת באנשים: ברגע שאתה יכול לשלוט באופן מוחלט, אתה למעשה מפסיק לראות את האדם כאדם והופך אותו לסוג של רובוט או בובה מתוכנתת. המשמעות של תקשורת בין - אישית, לדברי אליעד, היא ההנחה שלשני הצדדים יש בחירה חופשית. ברגע שהבחירה החופשית נעלמת, נעלם גם הערך של האדם השני, ולכן לפעמים דווקא מי שיש לו את הכוח לשלוט באחרים באופן מוחלט...

... הבעיה הבסיסית. האדם חייב להתמודד ישירות עם המחשבות והרגשות השליליים, לנתח ולפרק את הסיפור שעומד מאחוריהם, ולראות האם הוא אמיתי או דמיוני. כאשר האדם מגלה שהסיפור שהוא מספר לעצמו הוא לא נכון או מוגזם , הרגש השלילי מתפוגג מעצמו, ואז הרצון לעשן ...

מתי ואיך לגרום למישהו לחשוב, שאתה בעד זה שהוא יעשה משהו שאתה מתנגד לכך שהוא יעשה אותו? מה לעשות כשהבן אדם השני לא מוכן בכלל לשנות את דעתו? מתי להסכים עם מישהו על משהו שאתה לא מסכים איתו? מתי לעודד מישהו לעשות משהו שאתה לא רוצה שהוא יעשה אותו? מה לעשות...... באופן כללי בכל תהליך של שכנוע. שכאשר אתה מביע דעה שמנוגדת לדעתו של האדם השני, עליך לדעת באיזה מינון להביע הסכמה ובאיזה מינון להביע התנגדות, כלפי הדעה שאתה מתנגד אליה. ובצורה מדוייקת לאט לאט לגרום לאדם השני להסכים איתך. כי לפעמים צריך להתנגד בצורה מהירה ומוחלטת, לדעתו של השני, ולפעמים בכלל צריך להסכים עם האדם השני. והחוכמה היא לדעת, מתי וכמה ואיך להתנהג בכל מקרה ומקרה. ועוד אוסיף עוד רמת עומק, שהיא, שמצד האמת כל רעיון בעולם נכון מנקודת מבט מסוימת...

ילד בדיכאון, ילד לא רוצה לחיות, ילד רוצה להתאבד, הדרכה להורים, איך לטפל בילד? למה לחיות? אין חשק לחיות, בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? משמעות החיים, סיבות לחיות, אין רצון לחיות, התאבדות ילדים מה גורם לילד לרצות למות ואיך הורים יכולים לעזור? כאשר ילד...... כהן מסביר שלמעשה מה שהילד רוצה הוא להרגיש טוב, ואם הוא לא מצליח בכך, הוא נכנס לייאוש ודיכאון. התפקיד של ההורים הוא ללמד את הילד להרגיש טוב גם כשהמציאות לא מושלמת. הדרך לכך היא ללמד אותו כיצד להסתכל על האירוע שקרה לו בצורה אחרת. לדוגמה, במקום להדגיש כמה זה רע שהוא נפצע, ההורים יכולים ללמד את הילד כיצד למצוא דברים טובים באירוע, למשל העובדה שהוא חי, שהפציעה לא קטלנית, שהוא יכול להמשיך לשחק, ללמוד ולחיות את חייו למרות הקשיים. ההורים יכולים להראות לילד...