תשובות מוגדרות לשאלות, מה הסיבה ולמה נברא העולם, השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכון האם לכל שאלה יש באמת תשובה מוגדרת? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלמרות שנהוג לחשוב ... זמן. לכן, עצם העמקה בשאלה מבהירה שהשאלה עצמה מכילה את התשובה, שכן הבנת השאלה מובילה להבנת התשובה. איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה בהרצאה היא הרעיון שהאדם יכול, באופן שכלי, להוכיח שני דברים סותרים זה לזה לחלוטין. לדוגמה, בשאלה האם העולם נברא? אפשר להגיע לשתי תשובות סותרות, שלכל אחת מהן ניתן למצוא אינסוף הוכחות. אפשר להוכיח שהעולם תמיד היה קיים, ומצד שני אפשר להוכיח שהעולם נברא. לכל אחת מהאפשרויות יש אינסוף טיעונים שכליים ולוגיים שיתמכו בה. המשמעות היא שבסופו של דבר, כל שאלה ... המידה. מהו הפרדוקס הבסיסי בכל שאלה? לפי אליעד, כל השאלות בעולם, אם מעמיקים בהן לעומק, מגיעות לפרדוקס שבו ניתן להוכיח את שני צידי המטבע. הוא מדגים זאת בנושא של קיום העולם: האדם יכול להוכיח שהעולם נברא ויכול להוכיח שהעולם לא נברא. ההוכחות אינן רק סתירות סתמיות, אלא תהליכים לוגיים שכל אחד מהם יכול להיתפס כאמת מוחלטת בזכות עצמו. מה קורה כשהאדם ... מגיעים להבנה שאין הבדל בין סיבה לאין סיבה? אליעד מדגיש שהדרך היחידה להביא אדם להבנה שהשאלה היא התשובה ושאפשר להוכיח דבר והיפוכו, היא על ידי התבוננות וחקירה עצמאית של המושגים עצמם. לדוגמה, אדם ששואל למה אני רוצה את מה ... הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות שהוא חשב שקיימות. מה הסיבה לקיום העולם? האם לכל שאלה יש תשובה? איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? מהי השאלה האמיתית? האם העולם נברא או תמיד היה קיים? איך להבין שהכל אחד? איך להפסיק לחפש ...

שיטות להטיל ספק, להאמין לטוב, להטיל ספק ברע, תרגילים לפיתוח החשיבה, נטל ההוכחה, להרגיש רק טוב, להגיע לאמת המוחלטת, ניתוח סדר המילים במשפט, לברר את האמת, לחשוב חיובי, לחשוב שלילי מהם שיטות ... להטלת ספק במחשבות? אליעד מדגיש כי ישנן שתי דרכים עיקריות להטיל ספק במחשבה. הדרך הראשונה היא על ידי הצגת הוכחות שתומכות בהשערה ההפוכה. לדוגמה, אם מישהו חושב שראינו פיל, הוא יכול לבדוק אם יש הוכחות לכך שלא מדובר בפיל. דרך שנייה היא להטיל ספק בכל שלב במחשבה, על ידי שאלות חוזרות כמו מי אמר ... עם שאלת האמת, אליעד מציין את ההבדל בין אמת מוחלטת ואמת יחסית. אם אנו מחפשים אמת מוחלטת, אין צורך בהוכחות. במילים אחרות, אם יש לנו סיבה להאמין במשהו, עלינו לבחון כל צעד כדי לוודא שהוא אכן נכון. לעומת זאת, אם אנו מחפשים אמת יחסית, כלומר, יש לנו אינטרס אישי להוכיח משהו, אז אנחנו עשויים להסתמך על הוכחות שמשרתות את המטרה שלנו. מה הקשר בין נטל ההוכחה לתחושות אישיות? ההרצאה גם מתמקדת בנטל ההוכחה והקשר בין תחושות אישיות לאמיתות המוחלטת. לדוגמה, אליעד מציין את המקרה שבו אדם פוטר מעבודתו. בעוד הוא עשוי להרגיש רע, הוא יכול להאמין שהתפטרות מהעבודה עשויה להביא לו יתרונות. אליעד מציין כי לעיתים אנשים מעבירים את נטל ההוכחה לטוב, כלומר, הם מנסים למצוא הוכחות לכך שהמצב הרע יוביל לדבר טוב, במקום להתמודד עם תחושות שליליות באופן ישיר. כיצד ניתן להימנע מטעויות בהבנת המחשבות? ... עמה משמעויות נסתרות. איך להטיל ספק במחשבות? מהי אמת מוחלטת? כיצד ניתוח מילים עוזר להבין את המחשבות? האם יש הוכחות מוחלטות? מהו נטל ההוכחה?

... מישהו דתי, אתאיזם, חוסר אמונה, לשכנע מישהו דתי, חזרה בתשובה, רטוריקה, אומנות השכנוע, דיבייטינג, אומנות הויכוח, אמונה מעל השכל, הוכחות לאמיתות התורה

... שלנו, נניח שאתה רוצה לומר ש X הוא טיפש ונניח שאתה חושב לדוגמה שהשומע ינסה להעביר אליך את נטל ההוכחה, שאתה תצטרך להוכיח ש X הוא טיפש, אז במקרה כזה, מראש תעביר את נטל ההוכחה אל השומע. דהיינו,, שהוא יצטרך להוכיח ש X הוא לא טיפש, במקום שאתה תצטרך להוכיח ש X הוא טיפש. לדוגמה: X הוא טיפש, למה נראה לך שלא?!. דהיינו, מראש ניסחת את המשפט בצורה שמראש ממקדת את השומע בכך שנטל ההוכחה האם X הוא טיפש או לא, נטל ההוכחה מוטל עליו. ואם אתה עוד יותר חכם, אז אתה אמור לדעת, שכאשר אתה מתחיל משפט בטענה כלשהי, כגון כאשר ... X הוא טיפש, אז אוטומטית בתת המודע של השומע, מתעוררת השאלה האם זה נכון או לא. דהיינו, אוטומטית, נטל ההוכחה מוטל עליך, בתת המודע של השומע. ולכן למרות שבסוף המשפט העברת את נטל ההוכחה אל השומע, עדיין בתת המודע של השומע, למשך כמה שניות, הייתה בחוויה שלו, שאלה, שבה נטל ההוכחה היה מוטל עליך. ולכן מראש עדיף שתאמר (אאכ זה לא אפשרי מסיבות שונות), למה נראה לך ש X הוא לא טיפש, X הוא טיפש. דהיינו, שמראש תמקד את השומע שיחשוב הוא שנטל ההוכחה עליו, ושהוא צריך להוכיח האם X טיפש או לא. ומאחר שאם אתה חכם, אז אתה יודע ש (יש היבט ויש גם יוצא מן הכלל וש) עדיין עדיף שלא תסיים את המשפט שלך בטענה, שממילא זה יכול להחזיר את נטל ההוכחה אליך. לכן לדוגמה עדיף שמראש תנסח את המשפט בצורה של למה נראה לך ש X הוא לא טיפש?! X ... את מה שרצית בצורה מפורשת, אבל גם תחמת את הרעיון שלך, בשני רעיונות נוספים, שבהם יש רעיון שאומר, שנטל הוכחה מוטל על הצד השני ושהוא צריך להוכיח אם X הוא טיפש או לא. ואם אתה עוד יותר חכם, אתה יודע לדוגמה שיש גם היבט (ויש גם יוצא מן הכלל), שאומר שברגע שאתה מעביר את נטל ההוכחה על מישהו ומבקש ממנו לדוגמה להוכיח ש X הוא לא טיפש, הרי שממילא הוא תמיד יוכל למצוא הוכחה יחסית כלשהי, לכך ש X הוא לא טיפש. ומאחר שאתה רוצה לנטרל מראש את ההוכחה שהוא יביא לך, לכן מראש עדיף שתאמר לדוגמה אתה באמת בטוח חושב ש X הוא לא טיפש. דהיינו, שתנסח ... תשובה יחסית לשאלה שלך, וכפי שהסברתי את זה במקום אחר. ואם לדוגמה אתה יודע שהשומע יגיד לך, שאין שום הוכחות ש X הוא טיפש, אז מראש אתה בשאלה שלך ובטענה שלך, כבר יכול להוסיף את הרעיון שאומר, שאין שום הוכחות ש X הוא לא טיפש. או לדוגמה לומר, שיש המון ראיות יחסיות לכך ש X הוא טיפש. או לדוגמה לומר שיש הוכחות עמוקות ומורכבות, שמראות ש X הוא טיפש. או כל מיני טענות אחרות, שמראש שוללות את האפשרות שלו להתגונן ולטעון ...

להוכיח שאתה אלוהים, להשתחרר מהרצון, להגיע להארה רוחנית, לוותר על הכל, לוותר על הרצון, לסכן את הכל, המבחן האולטימטיבי, סיכון ...

... ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 1 מה ההבדל בין ... לאכול כלל, והוא אוכל רק אם יש הצדקה ברורה לכך. כיצד אליעד כהן ממחיש את הרעיונות הללו באמצעות נטל ההוכחה? כדי להמחיש את הגישות הללו, אליעד נותן דוגמה של נטל ההוכחה. הוא אומר שאם מישהו טוען שהתיק שלך שייך לו, השאלה היא מי צריך להוכיח - אתה שהחפץ הוא שלך, או האדם שטוען שהחפץ שלו. כך גם באכילה, יש גישה האומרת אני עושה בלי ... 2. אדם שמן (בהקשר של השיחה) הוא מי שאוכל מעבר למה שהגוף באמת צריך. דוגמה להמחשת העניין: יש נטל הוכחה שבו מישהו טוען התיק שלך שייך לי, והשאלה היא האם זה שאמרו לך את זה מחייב אותך להוכיח שהתיק שלך, או על הטוען להוכיח שהתיק שלו. הפנייה היא לרעיון כללי שיש גישה שאומרת אני עושה בלי סיבה וגישה שאומרת אני עושה עם סיבה. ... שאלה: ומהי הגישה ההפוכה? הגישה ההפוכה היא אני לא עושה שום דבר כל עוד אין סיבה, כלומר, אני צריך הוכחה או הצדקה לעשות משהו. אני לא אזוז ולא אפעל, אלא אם כן יוסבר לי מה הרווח או הצורך שבדבר. ... אוכל מה שצריך ובן אדם שמן כי הוא אוכל מעבר למה שצריך, אוקי אז יש לנו דבר שנקרא נטל ההוכחה מכירים את נטל ההוכחה עכשיו מישהו אומר לך תוכיח נגיד מישהו אומר לך התיק שלך שלי האם אתה צריך להוכיח שזה שלך או הוא צריך להוכיח שזה שלו עכשיו איך זה קשור לנושא הזה בחיים יש שתי גישות יש גישה שאומרת אני עושה דברים בלי ...

... רק אפשרות בלבד, למסקנה שקיומה הוא מחויב. ואסביר: בתהליך הסקת מסקנות, מוצגים טיעונים שונים וראיות שונות, ומהם האדם מנסה להוכיח טענה כזו או אחרת. ומי שיתבונן יראה, כי יש מסקנות שהן מוכחות בוודאות, ויש מסקנות שהן רק אפשריות בלבד, ... בוודאות שאכן קרה כך או אחרת, אלא רק אפשר להסיק מכך שאולי קרה כך או אחרת. וכאשר מישהו מביא הוכחות כלשהן לטענה כלשהי, אז לפעמים ההוכחה שלו היא הוכחה וודאית. דהיינו, שהוא מביא הוכחה כלשהי לדבריו, שבטוח בוודאות שהמסקנה שלו היא אכן אמת. ולפעמים אדם מבין הוכחות כלשהן לטענתו, וגם אחרי כל ההוכחות שלו, עדיין הטענה שלו היא רק בגדר של אפשרות בלבד, אך היא אינה מוכחת. וכאן יש לשים לב, שכאשר מישהו טוען טענה כלשהי ומביא הוכחה חותכת כלשהי, אז במקרה כזה, לומר בצורה גלויה שההוכחה שלו היא לא הוכחה חותכת, ושהמסקנה שלו היא רק אפשרית בלבד, זה עלול ליצור בעיה. כי זה עלול ליצור את הפעולה ההפוכה, להדגיש ... שאתה מוסיף מילים מסוימות, שגורמות לרעיון להפוך להיות רעיון אפשרי, אך לא רעיון מחויב. לדוגמה: נניח שמישהו מוכיח איזו הוכחה חותכת, וברצונך להחליש את ההוכחה שלו, אז עליך לומר אז לפי מה שאתה אומר, אנחנו יכולים להסיק כך או אחרת. דהיינו, במקום לומר אנחנו ... אלא רק קיימת האפשרות להבין, אך זה לא מובן מאליו. כאשר המילה אפשרות, היא בעצם מחלישה את הוודאות שיש בהוכחה. או לדוגמה לפי מה שאמרת, אפשר להבין שכך או אחרת. דהיינו, במקום אני מבין / מובן שכך או אחרת, ... שאתה מספר, לפי זה אולי אפשר להבין כך או אחרת. כאשר המילה אולי מחלישה עוד יותר את העוצמה של ההוכחה. כי זה רק אולי, אך לא וודאי. או לדוגמה לפי מה שאתה אומר, אתה מסיק מכך, שכך או אחרת. כאשר האתה מסיק מכך, גם זה מחליש את העוצמה של ההוכחה, כי זה הופך אותה להוכחה סובייקטיבית של הטוען, אך לא להוכחה אוניברסאלית של השומעים. או לדוגמה: לפי מה שאתה אומר, אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם כאן יש תוספת גם של המילה טוען, שהופכת את ההוכחה המחויבת, לטענה אפשרית בלבד. או לדוגמה לפי מה שאתה אומר, אפשר לטעון ולומר שקרה כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך את ההוכחה, לטענה. דהיינו, המסקנה היא לא מסקנה וודאית, אלא היא רק טענה בלבד. או לדוגמה אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך ההוכחה עצמה, לטענה אישית של זה שטוען אותה, במקום שהיא תוצג כאילו היא הוכחה וודאית. כאשר הרעיון הוא, ששימוש במילים שמתארות טענה אפשרית ולא מוכחת, כאשר משתמשים במילים האלו לצורך הצגת רעיון שהוא ...

... זדורוב זכאי, רצח תאיר ראדה, לעמוד בחקירה, שופטי בית המשפט, עורכי דין, להודות באשמה, שחזור רצח, פרטים מוכמנים, נטל ההוכחה, יעוץ משפטי, הכנה לחקירה מה התגובה הנכונה בחקירה כשאומרים לך למה רצחת? כאשר חוקר שואל אדם, למה רצחת?, התגובה הנכונה על פי אליעד כהן היא לא לענות לשאלה, אלא להפוך את כיוון החקירה ולהטיל את נטל ההוכחה חזרה על החוקר. במקום לענות, האדם צריך לשאול את החוקר: למה אתה בטוח שרצחתי? אילו ראיות יש לך לכך?. המטרה היא להדגיש שהחוקר הוא זה שחייב לספק הוכחות לכך שהחשוד אכן רצח, ולא שהחשוד יוכיח את חפותו. אם לחוקר אין ראיות, אז הוא לא יכול לטעון באופן ... לחוקר יש סרטון שבו רואים בבירור את הרצח, אין לו צורך במניע כדי להרשיע את הרוצח. אך כאשר אין הוכחות חד - משמעיות, החוקרים חייבים מניע כדי לחזק את הסיפור שלהם בפני בית המשפט והציבור. מהם פרטים מוכמנים ואיך ... ידועים רק לרוצח עצמו. לדוגמה, אם תאיר ראדה נחתכה במקום מסוים ביד, והחשוד מתאר זאת, המשטרה משתמשת בפרט זה כהוכחה שהוא היה מעורב בפשע. אליעד כהן מציין שכאן ישנן שתי אפשרויות שיכולות להסביר כיצד החשוד יודע את הפרטים המוכמנים: ... עם הבגדים שלו לאחר הרצח. זה מרמז שההודאה לא הייתה אותנטית, אלא נבעה מלחץ החקירה. מהי החשיבות של נטל ההוכחה במהלך חקירה ומשפט? אליעד מדגיש שנטל ההוכחה תמיד צריך להיות על הצד המאשים (התובע או החוקרים), ולא על הנאשם. במשפט צדק, הנאשם לא צריך להוכיח את חפותו אלא התובע צריך להוכיח מעבר לספק סביר את אשמתו. אם החוקר אומר למה רצחת?, הוא כבר מניח אשמה מראש ומנסה להעביר את נטל ההוכחה אל החשוד. החשוד צריך להגיב בכך שידרוש מהחוקר להראות ראיות מוצקות, לא רק להטיח בו אשמה בלי בסיס. האם ... ראדה? האם רומן זדורוב זכאי? מהם פרטים מוכמנים? איך להתמודד בחקירה משטרתית? האם שופטי בית המשפט תמיד צודקים? נטל ההוכחה במשפט פלילי האם אפשר להודות באשמה בלי להיות אשם?

... לי? למה אני רוצה אותה? למה אני רוצה לעשן? למה אני נהנה ממשהו? אני חושב משמע אני קיים, נטל ההוכחה איך המוח עושה עלינו מניפולציות? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה איך המוח שלנו מבצע עלינו מניפולציות, כיצד הוא ... בהכרח. יכול להיות שהאדם היה עשיר עוד קודם אך לא ידע זאת. עצם ההרגשה שהוא עשיר לאחר הזכייה אינה הוכחה חד - משמעית לכך שלפני כן היה עני. התחושה שלנו לא מוכיחה בהכרח את המציאות. כיצד תרופות ודברים חיצוניים ... שבו אדם נוטל תרופה ומיד מרגיש טוב יותר. לכאורה, זה מוכיח שהתרופה באמת ריפאה אותו. אך אליעד מדגיש שאין הוכחה אמיתית לכך שהוא היה חולה או שהתשובה לבריאותו נמצאת בתרופה. אולי הוא לקח תרופת דמה (פלסבו) ופשוט האמין שהיא תעזור לו ולכן הרגיש טוב יותר. כך, התחושה של השיפור אינה מהווה הוכחה חד - משמעית שהתרופה באמת יעילה, אלא רק שהאדם האמין בכך. האם עישון באמת עושה טוב? אליעד משתמש גם ... שאדם מעשן ומרגיש טוב, הוא משוכנע שהעישון הוא שעשה לו טוב. אך אליעד כהן מדגיש שהרגשת הטוב מהעישון אינה הוכחה שהעישון עצמו טוב לאדם. זה רק מוכיח שהאדם חשב שהעישון עושה טוב. האדם מראש האמין שהוא רוצה לעשן, ולכן ... מניפולציה. כשאדם אומר אני חושב משמע אני קיים, הוא למעשה כבר מניח את קיומו מראש. אליעד מדגיש שהמחשבה אינה הוכחה חד - משמעית לקיום, כי ברגע שאתה חושב, כבר הנחת מראש שאתה קיים, ולכן אין כאן הוכחה אמיתית לקיום אלא רק הנחת יסוד סמויה. מה ההבדל בין מציאות אובייקטיבית לבין תחושה סובייקטיבית? אליעד מסביר שיש הבדל ... אבל כשמדובר בתחושות כמו טוב ורע, זה כבר עניין סובייקטיבי. אם אדם מרגיש שטוב לו כשמישהו איתו, זו לא הוכחה חד - משמעית שהנוכחות של אותו אדם היא באמת דבר טוב אובייקטיבית, אלא רק שהאדם מאמין שזה טוב, ולכן ... כמו קדושה ואהבה? אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר אדם הולך למקום קדוש ואכן מרגיש את הקדושה, התחושה הזו אינה הוכחה שהמקום אכן קדוש אובייקטיבית. האדם חש קדושה כי מראש האמין שהמקום קדוש, וכך תחושותיו תואמות את אמונותיו. הדבר נכון גם לגבי אהבה - אם אדם חושב שטוב לו להיות עם מישהי ואחר כך מרגיש טוב, זו אינה הוכחה לכך שבאמת טוב לו איתה. אלא רק שהאדם האמין שכך יהיה, ולכן הוא הרגיש כך. מה ההבדל בין רצון ... טוב לי? למה אני רוצה משהו? האם עישון עושה לי טוב? אני חושב משמע אני קיים? האם תחושה היא הוכחה למציאות? הבדל בין צורך לרצון

... מחלה פסיכוסומאטית, יחסי הגומלין בין גוף לנפש, חיים אחרי המוות, מוות קליני, בעיית גוף נפש, האם יש אלוהים? מהי הוכחה? האם באמת קיים קשר בין הגוף לנפש? הדיון שהוצג כאן עוסק בשאלת הקשר בין הגוף לנפש, נושא שמעסיק אנשים ... ולא ייתכן שמצב גופני זה יקרה בלי המצב הנפשי. לדבריו, אם אדם עצוב ובהמשך נהיה חולה, זו לא בהכרח הוכחה שיש קשר ביניהם. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים או בשני אירועים שנגרמים מגורם שלישי. האם יש באמת דוגמה שמוכיחה את ... יש לו מצב רוח ירוד הוא נהיה חלש או חולה. אליעד מנתח את הדוגמה הזו ומראה שלמעשה אי אפשר להוכיח סיבתיות רק לפי תחושה. לדבריו, התחושה האישית אינה הוכחה מדעית או חד - משמעית לקיומו של קשר אמיתי. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם יכול להגיד אין לי כוח כשהוא ... היה לו אינטרס מתאים. דוגמה זו מראה שלעיתים אנו מתבלבלים בין חוסר חשק לחוסר יכולת פיזית ממשית. האם ניתן להוכיח קשר כזה באופן מדעי? אליעד טוען שכדי להוכיח באופן אמיתי את הקשר בין הגוף לנפש, צריך לבודד משתנים ולערוך ניסויים מדעיים. אם מישהו טוען שכשאין לו מצב ... את זו: אחד רואה את ישו, אחר רואה את מוחמד. הסתירות בין העדויות מוכיחות כי לא ניתן לסמוך עליהן כהוכחה לקיומם של חיים אחרי המוות או לקיומו של אלוהים. הוא מתאר גם את המנהרה שרבים רואים במוות קליני כמשהו ... הגוף לנפש הוא במידה רבה עניין של אמונה או של מחשבה שמקורה באינטרסים או בחינוך תרבותי וחברתי. אין עדיין הוכחה מוחלטת לכאן או לכאן. לדעתו, האדם מאמין במה שנוח לו להאמין, או במה שלמד וספג מהסביבה. הוא מסכם בטענה ... חי על פי אמונותיו ועל פי מה שהוא חושב שמועיל לו או משפר את חייו, אפילו אם אין לכך הוכחה מוחלטת. אליעד מדגיש שעדיף תמיד להיות מודעים לכך שאנחנו לא יודעים דברים באופן מוחלט. הוא קורא לאדם להיות יותר ...