אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילדה ✔אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:24אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה?

אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את הבעיה, או שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את פתרון הבעיה.

האם האבחון או ההתייחסות בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור?

הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה שגורמת לאדם להישאר במצבו ולא להשתפר. האבחון יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי.

איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי?

כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל "רק ילדים" ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה ש"זה ילד" ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר.

לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד.

האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית?

אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה אחרת. פעמים רבות, האבחון משרת בעיקר את המערכת הרפואית ולא את האדם עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות מעמיקים לבעיות האמיתיות שלו.

האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל?

לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה שונה לטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות בהשוואה לאנשים רגילים. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן וחושש מהרעילות של הוריו אינו שונה מאדם רגיל שמפחד מהרעלה - ההבדל הוא רק בעוצמת הפחד. הדרך להתמודד היא זהה לחלוטין - אותם חוקים ואותן נוסחאות תקפים לכולם, בדיוק כמו במתמטיקה, כאשר אותה נוסחה חלה על כל המספרים, בין אם מדובר במספר גדול או קטן. ההבדל הוא במינונים ובעוצמות, אך לא במהות הטיפולית.

האם קשה יותר לאכוף את הטיפול על אדם עם הפרעה נפשית?

נאמר שאולי קשה יותר לאכוף טיפול על אדם עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה.

כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית?

אליעד מסביר שהתפיסה של "לוותר" לעצמך ("אני עייף, קשה לי") דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא "רק ילד". בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה.

סיכום והמלצה לגישה הנכונה

לסיכום, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא שהקטלוג עצמו אינו הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם בעקבות הקטלוג. יש להשתמש באבחון ככלי עזר בלבד, אך לא להתייחס לאדם באופן שונה מהותית מאחרים. הגישה הנכונה היא להתייחס לכולם לפי אותן נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי.
הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו') הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת.

המשמעות האמיתית של הקטלוג

הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן.

ההשפעה של הקטלוג על תפיסת המציאות

כאשר אדם מקבל תווית של הפרעה מסוימת, הוא וגם סביבתו נוטים לראות את המציאות דרך פריזמה מצמצמת: "זו בעיה שאין לה פתרון, צריך רק להקל עליה". לעיתים קרובות, הקטלוג מביא מסר תבוסתני - זו מחלה שאין לה מרפא, וניתן רק לשמור על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו.

השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות

ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר "ילד" משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא "רק ילד", במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא מתבגר. אם ההורים היו מתייחסים אליו כאדם בוגר מלכתחילה (במגבלות הפיזיות שלו), הוא היה גדל עם אחריות אישית ומנטליות של מבוגר.

השפעת היחס על התנהגות

הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של "בעל הפרעת קשב וריכוז", הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ולשפר את יכולותיו, הוא ילמד להסתמך על ההקלות האלו. כלומר, עצם האבחון לא מונע ממנו להתקדם, אך היחס אליו בעקבות האבחון עלול לגרום לכך שהוא לא ינסה להתגבר על הקשיים.

האם הקטלוג נחוץ?

השאלה היא האם יש צורך אמיתי לקטלג מישהו כסכיזופרן, אוטיסט או בעל הפרעה אחרת. במקרים רבים, האבחנה משמשת יותר את המערכת הרפואית מאשר את האדם עצמו. במקום לומר "יש לך בעיה ואנחנו נטפל בה", אומרים "אתה סכיזופרן ולכן אין מה לעשות". כלומר, הקטלוג משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות, והוא נותן לגיטימציה לאנשים לא לנסות לטפל בבעיה בצורה יסודית.

אותן נוסחאות חלות על כולם

בדיוק כפי שיש חוקים ברורים לפתרון בעיות מתמטיות, כך גם יש חוקים ברורים להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגותיות. הבעיה היא שאנשים לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותם. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן עשוי לפחד ממחבלים בצורה קיצונית - אך למעשה, כל בני האדם מפחדים ממחבלים במידה מסוימת. ההבדל הוא בעוצמה. לכן, גם במקרה של סכיזופרניה, הפתרון אינו צריך להיות שונה בתכלית מהטיפול בפחדים רגילים, אלא רק בעוצמה ובמינון של השיטה.

הקושי באכיפת הטיפול

ישנה טענה שאדם עם הפרעה נפשית קשה יותר לאכוף עליו טיפול ולגרום לו לשינוי, וזה נכון במידה מסוימת. עם זאת, זה לא שונה מהותית מהאופן שבו מתמודדים עם כל אתגר אחר. לדוגמה, הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה.

התוצאה הסופית

המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים למי שזכה לקטלוג הזה. הקטלוג אמור להיות כלי עזר בלבד, אך בפועל הוא משמש לעיתים קרובות כתירוץ לאי - טיפול נכון. הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות נפשיות או חינוכיות היא להתייחס לאדם באופן שווה, בהתאם ליכולותיו האמיתיות, וליישם את אותם חוקים ואותן שיטות על כולם.
עכשיו הנושא הוא כזה האם יהיה נכון לומר האם זה יהיה משפט אמת לומר שהבעיה המרכזית שגורמת לאנשים עם הפרעות נפשיות כלשהן כגון סכיזופרניה פרנויה הפרעת אישיות אוטיזם כל מיני בעיות נפשיות בראש באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב המקרים האנשים האלה שמאובחנים גם נשארים ככה אף אחד לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי בחלק גדול מהמקרים הבן אדם לא הפך להיות נורמטיבי לגמרי. עכשיו השאלה היא האם זה יהיה נכון לומר שהסיבה לכך שהוא לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי היא משום שקטלגו אותו כבעל בעיה עכשיו יש אנשים שכמובן יגידו שאין בכלל שום קשר כי מה הקשר קטלגנו אותו שהוא סכיזופרן כי הוא סכיזופרן וזה שלא מצאנו לו פתרון זה שהוא נשאר סכיזופרן זה כי לא מצאנו לו פתרון מה זה קשור בכלל לאיך שקטלגו אותו.

אוקי אבל מה האמת בא נתקדם לאמת האמת היא כזאת האמת היא שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או אתה תטפל בו במקסימום שאפשר לשפר אותו אוקי אבל זה לא משנה בכלל איך אתה מקטלג אותו, עכשיו אלא מה שבמאה אחוז או ב - 99.99% אחוז מהמקרים כשאתה מקטלג אותו אתה כנראה גם מטפל בו לא נכון זה הכל זאת אומרת האמת היא שמה שמשנה זה איך בסוף תטפל בו לא איך תקטלג אותו אבל בדרך כלל כשאתה מקטלג אותו כמשהו מסוים אתה גם מתחיל להתייחס אליו בצורה שונה ואז רוב הסיכויים שהוא גם נשאר ככה.

ש: יש גם כאילו בקטלוג איזה מסר מבפנים כזה שאין מה לעשות זאת מחלה שאין לה מרפא אולי כדורים יעזרו לך אולי לשמור על איזו רמה סבירה.

אליעד: כאילו ככה זה.

ש: המסר הזה זה.

אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני כל הבעיות האלה הסיבה המרכזית היא משום שההורים של הילד מתייחסים אליו כאל ילד זאת הסיבה המרכזית לדוגמה, עכשיו נגיד אתה נגיד שאתה גר אצל אמא שלך נניח ונניח נגיד שאתה תהיה חולה במיטה אתה לא יכול נכה עשית תאונת דרכים אתה עכשיו לא יכול לסדר את החדר שלך אמא שלך תבקש ממך לסדר את החדר או לא לא, עכשיו למה היא לא תבקש ממך לסדר את החדר כי אתה לא יכול נכון היא תגיד לך תרים משהו מהארון לא כי אתה לא יכול עכשיו כשהיית ילד היא ביקשה ממך להרים משהו מהארון לא למה לא כי אתה לא יכול או כי אתה ילד כי זה לא הגיל שלך כי אתה עדיין ילד כי תראה הוא ילד תבין אותו הוא רק ילד זה רק ילד בגלל שאתה ילד ואז שתלו לך במוח מחשבה שאתה ילד וחינכו אותך כילד.

מה ה - subtext של הוא ילד מותר לו לעשות מה שהוא רוצה שיעשה מה שהוא רוצה יכול לעשות מה שהוא רוצה בסדר אז הוא חינכת אותו שיעשה מה שהוא רוצה הוא ילד מגיע לו יותר הוא ילד תוותר לו הוא ילד זה אז אתה מחנך אותו להיות משוגע ואז אחר כך אתה אומר למה עכשיו הוא משוגע אתה חינכת אותו מגיל קטן להיות משוגע, עכשיו מה זה אומר זה אומר שאתה אמור להתייחס לילד בהנחה שאתה רוצה שהילד שלך בבוא היום יהיה אדם בוגר בצורה נכונה בלי לריב איתו כשהוא הולך להתבגר אתה צריך מגיל אפס להתייחס אליו כמו לבן אדם בוגר במאה אחוז מאה אחוז לא לוותר לו על שום דבר אבל מה זה אומר נגיד שעכשיו יבוא בן אדם עולה חדש מסין הוא לא דובר עברית אז יש דברים הוא בוגר אתה תתייחס אליו כאל בוגר שלא דובר עברית יבוא בן אדם דובר עברית אבל הוא נמוך תתייחס אליו כאל בוגר נמוך אתה צריך להתייחס לילד שלך כאל אדם בוגר שלא למד לקרוא לא למד לכתוב לא מבין דברים לא יודע דברים אבל הוא בוגר הוא בן אדם בוגר הוא בן אדם לכל דבר ועניין כאילו למה מותר לו כאילו אין לו שום הטבות לזה שהוא ילד אבל אם אתה אומר לא הוא ילד אז לכן מותר לו ולוותר לו וזה לא על זה וזה לא שם הוא רק ילד וילד אז הוא נשאר ילד.

עכשיו באיזה מקרה זה נכון להגיד הוא רק ילד באיזה מקרה במקרה שאתה מנסה להעמיס עליו משהו שלא תואם נגיד את היכולות האובייקטיביות שלו נגיד כאדם בוגר זאת אומרת אם נגיד בן אדם בוגר שנגיד הוא בגובה של חצי מטר לא תבקש ממנו לעשות פעולה שצריך בן אדם עם שני מטרים אז במקרה כזה יהיה הגיוני שאם הוא ילד והוא חצי מטר אל תבקש פעולה שצריך שני מטרים בן אדם שצריך שיהיה בגובה שני מטרים ואז זה יהיה הגיוני להגיד תראה הוא רק ילד אבל הפירוש זה לא בגלל שהוא ילד זה בגלל שהוא פיזית לא יכול לבצע את זה גם אם הוא היה בוגר הוא לא מסוגל לבצע את זה נגיד במקרה כזה זה הגיוני להגיד הוא רק ילד אבל הקונספט שאומר הוא ילד ולכן יש לו הטבות יש לו זכויות בלי חובות מותר לו תוותר לו זאת טעות, הבנתם את זה אז בא נחזור שוב פעם אז מה התחלנו עכשיו שימו לב גם פה הבעיה של הילד היא לא בגלל שקטלגו אותו כילד אלא בגלל שהתייחסו אליו כילד זאת אומרת אין שום בעיה באיך שאתה מקטלג את הבן אדם השאלה היא איך אתה מתייחס אליו אחרי שקטלגת אותו עכשיו רוב ככל המקרים כשאתה מקטלג מישהו אתה גם מתייחס אליו לא נכון.

ולמה זה בדרך כלל ככה כי אם היית מתייחס אליו רגיל גם לא היית מקטלג אותו מראש אם באמת היית מתייחס אליו כמו בן אדם רגיל למה לך לקטלג אותו אני לדוגמה נגיד כשבא מישהו לטיפול והוא בא לספר לי שיש לו תעודת משוגע הוא אומר הנפיקו לי תעודת משוגע זה לא משנה איזו תעודה אני אומר לו זה תרמה אותם אותי אל תרמה אתה רוצה לשחק אותה משוגע פרנואיד סכיזופרן זה תספר להם אני לא קונה את הסיפור שלך מבחינתי אתה נורמלי, עכשיו אם כולם מפחדים ממחבל ברמה מסוימת הוא מפחד ממחבל פי מיליון זה הכל כמו שמטפלים במישהו שאומר שלום אני מפחד ממשהו נגיד שמישהו מדמיין שההורים שלו רוצים להרעיל אותו אז יגידו יש לו סכיזופרניה פרנואידית קלינית נגיד אוקי אבל מה האמת שמבחינתי כמו כל בן אדם שמפחד מהרעלה אז הוא מפחד מהרעלה פי מיליון אם בן אדם חושב שההורים שלו נגדו בשני אחוז הוא חושב שההורים שלו נגדו באלפיים אחוז זה לא משנה זה בן אדם רגיל רגיל אותם חוקים אותן נוסחאות אותן שיטות סיכוי סיכון אותו דבר לא השתנה שום דבר, עכשיו אז בשביל מה לקטלג אותו כסכיזופרן מה זה אומר מה המשמעות הפרקטית של זה מה המשמעות של זה מה זה נותן שקטלגת אותו כסכיזופרן.

ש: כי הרופאים החליטו בינם לבין עצמם לקרוא לזה בשם זה הכל.

אליעד: כי הרופאים לא יודעים לטפל אז הם אומרים מה אנחנו באמת לא יודעים לטפל לא הוא סכיזופרן זה לא שאנחנו לא יודעים לטפל זה שהוא סכיזופרן. עכשיו בא נגיד נדבר נגיד ילד אוטיסט מה זה ילד אוטיסט נגיד לדוגמה הוא מה הוא עושה צועק באמצע הרחוב משתגע נניח סתם דוגמה, עכשיו מה האמת שלצורך העניין אם עכשיו בן אדם רגיל הוא היה הולך ברחוב מתחיל לצעוק עכשיו מה אתה עושה אז זה בן אדם שלא עומד בסטנדרטים החברתיים רק אם נגיד כולם נגיד סוטים מהסטנדרט בשלושה אחוז הוא סוטה בשלוש מאות אחוז לא משנה סוטה יותר אבל החוקים הם אותם חוקים זה לא שונה בדיוק הוא אמור לקבל את אותם חוקים כמו שהחברה בנתה בתי כלא לפושעים והחברה בנתה זה וזה והחברה בנתה זה אותו דבר לא שונה אין שום משמעות לזה שמקטלגים אותו כאוטיסט ברגע שאתה אומר הוא אוטיסט בעצם אתה שותל מחשבה לעצמך כל שכן לו שיש בו משהו שונה כאילו טוב זה לא אותו המשחק זה חוקים אחרים אבל זה לא חוקים אחרים זה אותם חוקים זה שהוא אוטיסט החוקים הם אותם חוקים.

אין שום הבדל בין אם אתה עושה נגיד במתמטיקה יש לך מספר יש לך נוסחה וזה לא משנה מה המספר אם זה אחד עם עשרה אפסים או עם שני אפסים זה לא משנה זאת אותה נוסחה צריך לשים את זה פחות זה כפול זה זאת אותה נוסחה לא משנה מה הסכומים אז ברגע שמישהו נגיד הוא מתנהג בצורה שנחשבת לאוטיזם או פרנויה או משהו כזה או ילד אז אומרים תראה הוא מאוד שונה מהממוצע אז בוא ניתן לזה שם בוא נקרא לזה ילד בוא נקרא לזה אוטיסט בוא נקרא לזה סכיזופרן משהו ואז נותנים איזה שם ואז עכשיו אבל מה מה זה שונה השם הזה יש נוסחה צריך לעבוד לפי אותה נוסחה, עכשיו אם אתה לא יודע שיש נוסחה ואין לך מושג מה הנוסחה אז זאת גם בעיה אבל באמת זאת אותה נוסחה אם יש נוסחה איך לגרום לו לעשות משהו זאת אותה נוסחה איך לגרום לילד אוטיסט לעשות משהו אותה נוסחה בדיוק אחד לאחד במאה אחוז זאת אותה נוסחה.

ש: אבל יותר קשה לאכוף אותה.

אליעד: לך.

ש: לאנשים נכון.

אליעד: עכשיו לא רק שיותר קשה לאכוף אותה על ילדים אוטיסטים אלא שאת גם בני אדם רגילים מבוגרים גם לא יודעת ליישם את זה סבבה זה לא באמת לומר שיותר קשה עם אוטיסטים את יכולה להגיד שאת לא מספיק מיומנת בלבצע את זה באופן כללי, הדרך להרים קילו בלי לשבור את הגב והדרך להרים שלוש טון זאת אותה דרך את יכולה להגיד שזה יותר קשה לך אבל זאת הדרך.

ש: אני אומרת בצד שזה יותר קשה באופן אובייקטיבי שבן אדם צורח ומשתולל מאשר שבן אדם מדבר איתך ויגיד אני לא רוצה זה יותר קשה לאכוף.

אליעד: סבבה את יכולה שיותר קשה לך זה הכל.

ש: השאלה איך לאכוף גם.

אליעד: זה שיותר קשה לך זאת אמת השאלה איך לאכוף זאת גם שאלה איך לאכוף מה נעשה זאת שאלה לא מדבר עליה עכשיו שאלה אני רק טוען שהתפיסה שאומרת הוא אוטיסט ולכן אמורים להתייחס אליו שונה מאשר לאדם רגיל היא שגויה ועכשיו נחזור עוד פעם לסיפור הילדים אותו דבר לגבי ילד אתה לא יכול לבקש.

ש: אז כן משנה שמקטלגים אותו לא כי מקודם אמרת שזה איך מתייחסים אליו.

אליעד: באמת האמיתית זה לא יהיה אמת לומר שהסיבה שהוא נשאר אוטיסט זה בגלל שקטלגו אותו כאוטיסט זאת לא האמת אבל בפועל זה באמת ככה כי בדרך כלל כשאתה מקטלג אותו זה כי אתה מנסה להתייחס אליו אחרת אתה מנסה להתייחס אליו אחרת יש חוקים אחרים או משהו כזה וזה לא, עכשיו זה נכון שעכשיו מישהו יבוא ויגיד כן אבל קטלגו אותו והתייחסו ושיטת טיפול מיוחדת וזה עבד אבל זאת לא באמת כל האמת כי זאת לא השיטה האידיאלית וזה לא באמת עובד על כולם וזה לא באמת פותר את זה מספיק טוב זאת לא באמת האמת האמת האמיתית היא שזה בן אדם זה כמו שיש לך משקולת שמלמדים אותך להרים משקולת של קילו ושל עשרים קילו זה בדיוק אותה טכניקה זה לא טכניקה שונה אין הבדל שום הבדל לקפוץ מטר ומאה מטר זאת אותה טכניקה אתה יכול להגיד זה קשה לי פי אלף בסדר מקובל תגיד אין לי מושג מקובל אבל זה אותו דבר ואותו דבר שרלוונטי לכולם זה לגבי ילדים לכן רבי נחמן אמר סגולה לילדים לא להשתעשע איתם אם אתה רוצה שהילדים שלך יגדלו ויהיו נורמליים אל תשחק איתם.

עכשיו שימו לב לגיטימי שבן אדם יגיד יש לי ילד אני רוצה לאהוב אותו בלי תנאים לגיטימי הכל לגיטימי אבל זה בדיוק כמו אם הוא מבוגר ואם הוא מבוגר אתה רוצה לאהוב אותו בלי תנאים זכותך אתה יכול להגיד אני אוהב את אשתי בלי תנאים אני אוהב אותו בלי תנאים סבבה הכל בסדר אבל תהיה מודע לזה שאתה אוהב אדם אחר בלי תנאים מבחינתך זה בן אדם בוגר אבל אם אתה אומר בגלל שהוא ילד בגלל זה תוותר לו אתה דופק את עצמך כי הרי הוא לא הולך לנצח לחיות ככה אתה כאילו אומר לו תגדל עקום ואז אתה אומר לו טוב עכשיו בוא נתיישר למה שהוא יתיישר גידלת אותו עקום למה שהוא יתיישר בכלל הבנו את הסיפור, עכשיו בא נדבר איך זה כל בן אדם ביחס לעצמו אם אתה אומר לעצמך תראה אני עייף עכשיו קשה לי בוא נוותר לעצמי כל מיני כאלה אז גם אתה גדל עקום ואחר כך אתה אומר טוב עכשיו אני רוצה להתיישר עכשיו אתה מנסה ליישר את עצמך.
הבדלים לראות חשש אני עייף חינוך ילדים להתאמץ ברחוב למנוע הגזמה בעיות בלי פיתרון מלכתחילה dsm אבחון אבחון dsm אבחון הפרעה אבחון הפרעה נפשית אבחון הפרעות נפשיות אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות אבחון מחלות אבחון מחלות נפש אבחון מחלות נפש קשות אבחון פסיכיאטרי אוטיזם בעיה נפשית בעיות נפשיות הדרכה להורים הדרכת הורים הוא רק ילד הפרעה הפרעה נפשית הפרעה פסיכיאטרית הפרעות הפרעות אישיות הפרעות נפש הפרעות נפשיות הפרעות נפשיות והתנהגותיות הפרעות פסיכיאטריות הפרעת אישיות התנהגות ויתור חולה נפש חולי נפש חינוך חינוך ילדים טיפול בבעיה נפשית טיפול בבעיות נפשיות טיפול בהפרעה נפשית טיפול בהפרעה פסיכיאטרית טיפול בהפרעות אישיות טיפול בהפרעות נפשיות טיפול בהפרעות פסיכיאטריות טיפול בהפרעת אישיות טיפול בחולה נפש טיפול בחולי נפש טיפול במחלה נפשית טיפול במחלות נפש טיפול במחלות נפשיות טיפול במחלת נפש טיפול במחלת רוח טעויות טעויות בחינוך טעויות בחינוך ילדים טעות ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים להתייחס להתייחס לילד להתייחס לילד כמו לאדם בוגר לוותר לוותר לילד לוותר לילדים לחנך לחנך ילדים לטעות לטפל בבעיה נפשית לטפל בבעיות נפשיות לטפל בהפרעה נפשית לטפל בהפרעה פסיכיאטרית לטפל בהפרעות אישיות לטפל בהפרעות נפשיות לטפל בהפרעות פסיכיאטריות לטפל בהפרעת אישיות לטפל בחולה נפש לטפל בחולי נפש לטפל במחלה נפשית לטפל במחלות נפש לטפל במחלות נפשיות לטפל במחלת נפש לטפל במחלת רוח לקטלג מישהו מחלה נפשית מחלות מחלות נפש מחלות נפש קשות מחלות נפשיות מחלת נפש מחלת רוח מחנך מחנכים נפש נפשיות והתנהגותיות נפשית סכיזופרן סכיזופרניה סכיזופרניה פרנואידית פסיכיאטר פסיכיאטריה פסיכיאטרים פרנואיד פרנואידיות פרנויה פרנויות
הדרכת הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית
הדרכת הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית
... הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית מה עושים כשהילדים רבים בבית ואיך להפסיק מריבות בין אחים? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם מריבות בין אחים בבית, וכיצד ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להתמודד עם מצבים של כעס, תסכול ואלימות. כאשר יש בבית שני ילדים רבים, ובמיוחד אם אחד הילדים נוטה להיות יותר דרמטי, יותר עצבני, או להוציא דברים מפרופורציה, חשוב להבין כיצד לנהל את המצב באופן נכון. למה הילדים שלי רבים כל הזמן ואיך אני יכולה למנוע את זה מראש? ראשית, אליעד מדגיש שהגישה הנכונה היא לא רק להתמודד עם המריבה בזמן אמת, אלא לנסות למנוע אותה מראש על ידי חינוך הילדים לחשיבה הגיונית ולקיחת אחריות אישית. כשהילדים לומדים לבדוק את המציאות ולשאול שאלות על האירועים שמתרחשים סביבם, הם יכולים להיות יותר רגועים ופחות להוציא דברים מפרופורציה. לדוגמה, כאשר אחת הבנות כועסת כי הבקבוק שלה נעלם, להורה זה אולי נראה כדבר לא משמעותי, אך לילדה זה כל עולמה באותו הרגע, בדיוק כמו שמבוגר מתוסכל ממשהו משמעותי כמו ביטול אירוע שהתכונן אליו חודשים ארוכים. ההורה צריך להבין את תחושת הילדה, ולעזור לה להתמודד עם המצב על ידי שאילת שאלות שירגיעו אותה ויגרמו לה להטיל ספק במסקנות שלה בעצמה. כיצד לעזור לילד להתמודד עם כעס וללמוד לקחת דברים בפרופורציה? אליעד ממליץ להתחיל מהדברים הקטנים ביותר שמוציאים את הילדה מפרופורציה. אם הילדה מתעצבנת למשל מכך שאחותה לקחה כפית שהיא רצתה להשתמש בה, ההורה צריך להדריך אותה ולהוביל אותה לחשיבה רציונלית באמצעות ... לך?, מה יקרה אם לא תקבלי את הכפית?, ולהביא אותה בעצמה להבנה שאין בכך משהו נורא. התהליך הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית, ולא להתחיל מיד בדברים גדולים שהילדה תופסת כקריטיים עבורה. אליעד מדגיש גם כי ההורה חייב בעצמו ללמוד להתמודד עם מצבים מלחיצים בצורה רגועה, מכיוון שאם ההורה לחוץ, גם הילד יהיה לחוץ. חשוב לא רק לתת לילד מסקנות מוכנות (זה לא נורא), אלא לעבור איתו תהליך מחשבתי אמיתי בו הילד מבין לבד מדוע המצב הוא לא כל כך חמור. מה לעשות בזמן שהילדים רבים? כאשר המריבה כבר מתרחשת בפועל, ההורה לא צריך למהר ולהביע את דעתו לגבי מי צודק, או להשתיק את אחד הילדים כדי להשיג שקט. זה אולי יביא לשקט רגעי, אבל לטווח הארוך, זה יזיק לילדים . כאשר ההורה אומר לילד שהוא צודק רק כדי להרגיע אותו, הילד מתרגל למחשבה שהצדק תמיד איתו, וכאשר יגדל יתקשה להתמודד עם מצבים שבהם אחרים לא יסכימו איתו. במקום זאת, אליעד ממליץ לעצור ולשאול את הילדים שאלות ברוגע: מה בדיוק קרה?, איך אתה יודע שזה באמת מה שקרה?, אולי הצד השני בכלל לא התכוון לפגוע בך?. על ידי שאלות אלו, ההורה עוזר לילדים לבדוק בעצמם את האמת מאחורי האירועים ומלמד אותם לקחת אחריות על המחשבות והתגובות שלהם. איך לעזור לילד להתמודד עם אכזבות קטנות? אליעד ממחיש את זה דרך דוגמה נוספת: ילדה שמתוסכלת כי אחותה לקחה לה חולצה חדשה למדוד אותה, והילדה חוששת שזה יהרוס את החולצה. במקום להלחיץ את הילדה עם דעות נגדיות כמו מה אכפת לך שהיא מודדת?, ההורה צריך לשאול שאלות כמו מה מפריע לך?, למה זה כל כך משמעותי עבורך? ולברר ...
טיפול בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית
טיפול בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית
... בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים באמצעות דיאלוג שמציג אמא שמתקשה לקבל את חוסר העצמאות של ... ומצד שני היא לא מסוגלת לקבל לחלוטין את המצב כמו שהוא. המצב מביא אותה למצב של סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב כפי שהוא, כלומר, לקבל את העובדה שהילד אינו עובד או מתפקד עצמאית ולחיות עם זה בשלום. משמעות הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ההחלטה נובע מחוסר היכולת של ההורה להחליט בצורה חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש את הקושי, אליעד נותן דוגמה של אדם שאינו יכול לעבור ... שאי אפשר לעבור דרך קירות, אף אחד לא מוטרד מזה ביום - יום. כלומר, בני האדם משלימים בקלות עם דברים שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב של תקיעות. כמו שאדם היה סובל אם כל הזמן היה חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה נוספת - תשלום ארנונה או חשבון חשמל. רוב האנשים משלימים עם זה כי הם מבינים שאין ברירה אחרת, ולכן זה לא מטריד אותם כל כך. הם מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ללא תנאים, כי בעולם יש תמיד תנאים כלשהם, כמו שאדם לא ייתן לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר את רגשות האשמה. לקבל לגמרי את המציאות של חוסר התפקוד של ה
חזרה בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה
... בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה מה לעשות כשהילד חוזר בתשובה או מצטרף לכת? אליעד כהן מסביר שכאשר ילד או מישהו קרוב מחליט לחזור ... או להתחזק בדת, ההורים נמצאים לעיתים קרובות במצב של בלבול וחוסר אונים. הם מרגישים שהילד שלהם הולך לאיבוד ולא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. הוא מתאר מצב נפוץ שבו ילד או ילדה מתחילים ללכת לשיעורי תורה, ... לא יודעים כיצד לפעול. הוא מדגיש כי למרות שבהתחלה התהליך יכול להיראות חיובי, כמו ילד שהפסיק להשתמש בסמים ומתחיל ללכת ... היא להדגיש שהסכנה קיימת תמיד ושיש להיות ערניים במיוחד. מהי הדרך היחידה שבטוח תעזור לילד שחוזר בתשובה? אליעד כהן מציין בבירור שקיימות גישות שונות להתמודדות: חלק חושבים שצריך לריב עם הילד, חלק חושבים שצריך לאהוב אותו יותר, ... האלו לא בטוחה ב - 100%. קיימת רק שיטה אחת שהיא ודאית לגמרי, וזאת הדרך של לעודד את הילד לפתח את השכל. למה הדרך הכי טובה היא לעודד את הילד לחשוב בהיגיון? אליעד כהן מדגיש שוב ... לפח ולא יהפוך לעיוור באמונתו. אליעד כהן מבהיר את זה עוד יותר על ידי דוגמה קיצונית: אם ילד יחליט להצטרף לדאעש ולהיות מחבל ... דתי לא הגיוני כמו ברסלב, שדוגל בזריקת השכל, יכול להיות קל יותר מבחינה תיאורטית לעזור לילד להשתחרר ממנו - כי הילד נמצא שם רק בגלל צרכים רגשיים. אם ... זרם דתי הגיוני כביכול, שמנמק את הדת והאמונה בצורה לוגית לכאורה, יהיה יותר קשה לעזור לילד לצאת ממנו, כי להורים אולי לא יהיה מספיק ידע או יכולת לסתור את הטיעונים של הרבנים שמשכנעים את הילד. למרות זאת, אליעד כהן ממליץ תמיד לבחור בגישה שמעודדת את השכל, משום שבטווח הארוך זה ייתן את הסיכוי הטוב ביותר לשחרר את הילד. ככל שהילד יפתח את השכל שלו יותר, יהיה קל יותר, בעת הצורך, להתמודד עם הטענות שלו בצורה שכלית ולהוציא אותו מזרמים שגויים. איך לעזור לילד לפתח את השכל? אליעד כהן מציע להורים לעודד את הילד לחשוב בהיגיון, גם אם הוא החליט ללכת לכיוון דתי. המסר צריך להיות ברור לילד: אל תזרוק את השכל שלך לפח. הילד חייב לשמור תמיד על חשיבה ביקורתית ... היא זו שפותרת את כל הבעיות מסוג זה, ולכן זוהי העצה המרכזית שלו לכל הורה שמתמודד עם ילד שחזר בתשובה או הצטרף לכת. איך להתמודד עם ילד שחוזר בתשובה? איך לעזור לילד שהצטרף לכת? איך לשכנע מישהו לעזוב את ...
מרדנות, סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים
מרדנות, סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים
... סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים מה גורם לילד או לעובד להתריס ולמרוד? הסיבה למרדנות, סרבנות, ועקשנות אצל ילדים, עובדים ואנשים תלויים תלויה במגוון גורמים, אחד מהם הוא הרצון להרגיש אינדיבידואליות. אליעד כהן מציע הסבר פסיכולוגי לכל תופעה זו, תוך הדגמה כיצד ילדים (או עובדים) מתנגדים למה שנאמר להם, גם אם ההוראה הגיונית ונכונה עבורם. על פי אליעד כהן, המרדנות או ההתנגדות לא תמיד נובעת מהעובדה שההוראה או ההוראות לא נכונות, אלא מתוך ... בתופעה ביולוגית ופסיכולוגית המובילה את האדם לרצות להרגיש שהוא נפרד מהמציאות שמסביבו. כאשר ילד מקבל הוראה מהוריו או מבוגר אחר, לעיתים יש לו רצון פנימי להרגיש שהוא אינדיבידואל, חלק נפרד מהסביבה ומההוראות שהוא מקבל. זו הסיבה שבפעמים רבות, הילד לא מקשיב להוראות, אפילו אם הן הגיוניות ועשויות להועיל לו. הילד לא רוצה להרגיש שהוא חלק מהמשמעת או מההוראות של אחרים, ובמקום זאת הוא בוחר להתנגד כדי לשמור על תחושת העצמאות האישית שלו. ההסבר לפעולתו של הילד הוא לאו דווקא כי הוא לא מסכים עם ההוראות או כי הוא רוצה להפריע למבוגרים, אלא כי הוא רוצה להרגיש שהוא קיים כישות נפרדת, והדרך היחידה להרגיש כך היא להתנגד למבוגר שמוביל את הדרך. הילד, בתגובה להוראות, מייצר התנגדות שלא בהכרח משמעה חוסר הסכמה אלא צורך אישי להרגיש את עצמאותו. אם נתבונן בתופעה זו בהקשר לעובדים או כל אדם תלוי אחר, ניתן לראות את אותו דפוס: אדם ... לו להרגיש שהוא יכול לשמור על עצמיותו גם בתוך ההוראות או בקונטקסט של הפעולה. למשל, בהנחה שהילד או העובד נמצא במצב שבו הוא מרגיש תלות מוחלטת במבוגר או בסמכות, הדרך לפתור את הבעיה היא לגרום לו להרגיש שהוא עושה את הבחירה בעצמו. ניתן לשתול בו מחשבות שיגרמו לו לחשוב שהוא בחר ... להרגיש את תחושת העצמאות שלו תוך כדי פעולה. באופן כללי, חשוב להבין שהמרדנות או ההתנגדות אצל ילדים או עובדים לא נובעת בהכרח ממקום של חוסר הסכמה או כוונה רעה. במקרים רבים, מדובר בניסיון של הילד או העובד לשמור על תחושת האינדיבידואליות והעצמאות שלו. ברגע שמבינים את הסיבה הפסיכולוגית מאחורי ההתנהגות הזו, ניתן להתמודד עמה בצורה חכמה ומבוססת על עקרונות של העצמה אישית, ולא בהכרח על דרך של ציות עיוור. בעיות משמעת אצל ילדים איך לגרום לילד להקשיב? הדרכת הורים אינדיבידואליות של ילדים הפרעת התנגדות ילדים עבודת צוות עם ילדים בעיות משמעת אצל ילדים, למה הילד סרבן? למה הילדה סרבנית? למה הילד מסרב? למה הילדה מסרבת? למה הילד עקשן? למה הילדה עקשנית? למה הילד מתעקש? למה הילדה מתעקשת? למה ה
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים , הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון ... יירתע מכאב פיזי, כיוון שהרתיעה מכאב היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם . הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם ... תלוי בהרגשה הזאת ולפחד מאיבוד אותה הרגשה. כשהוא נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה
שיטות לטיפול בטראומה, איך למחוק זיכרון? איך לטפל בטראומה? להצליח להתחבר לרגשות, ניתוק רגשי, טיפול בדמיון מודרך, מחיקת זיכרון רע, צמחונות, התעללות בבעלי חיים, טראומה רגשית
שיטות לטיפול בטראומה, איך למחוק זיכרון? איך לטפל בטראומה? להצליח להתחבר לרגשות, ניתוק רגשי, טיפול בדמיון מודרך, מחיקת זיכרון רע, צמחונות, התעללות בבעלי חיים, טראומה רגשית
... אצלו התניה שמשפיעה על חייו גם שנים רבות לאחר מכן. אליעד כהן מסביר שאנשים שחווים טראומה, בין אם מדובר בזיכרון ילדות כואב או אירוע קשה כמו השואה, מושפעים מאוד מן העבר שלהם. הטראומה גורמת לאדם להתנהג או להרגיש באופן מסוים גם בהווה, ומונעת ממנו התקדמות או שינוי חיובי. לדוגמה, אדם שעבר טראומה של דחייה בילדותו, עלול להתקשות לתת אמון או להתחבר לאנשים אחרים גם בבגרותו. ההשפעה של הטראומה מתבטאת באופן מעשי: בכל פעם שאדם נתקל באירוע שמזכיר את הטראומה, גם אם מדובר ברמז ... שפחד מבעלי חיים, כמו פחד מגוקים או מכלבים, לא תמיד קשור לטראומה ישירה, אלא לעיתים קשור לחינוך שקיבל האדם בילדות. אם האדם מבין שהפחד נובע מחינוך, הוא יכול לבצע תהליך דומה לזה של טיפול בטראומה: לחזור בדמיון לאירוע שבו לימדו אותו לפחד, להטיל ספק באמיתות מה שלימדו אותו, ובכך להשתחרר מהפחד. לדוגמה, אם אדם למד בילדותו שהוריו אמרו לו לפחד מגוקים, הוא יכול לחזור לאותו רגע בדמיון, לשאול את עצמו למה זה משנה מה ההורים אומרים? מי אמר שהם צודקים?, וכך למעשה למחוק את ההתניה ... שנוצרה אצלו. איך דעות קדומות משפיעות על היחס שלנו לבעלי חיים? אליעד נותן דוגמה על אנשים שמזדעזעים מסרטון שבו ילדה קטנה דוחפת חתול ומאשימים את הוריה בחינוך לקוי. הוא מציג את הטענה שהתגובה הרגשית השלילית אינה מחויבת, אלא תלויה בדעות קדומות ובתפיסות מוסריות שהושרשו בנו. הוא ... כשאתה שומע את הדלת נטרקת אתה נזכר ביריות ואז אתה רע לך אלא ברמה של בן אדם מנוהל על ידי טראומה. נגיד בן אדם שבילדות דחו אותו ועכשיו הוא בטראומה של דחייה ואז הוא לא מצליח לתת אמון באנשים כי הוא מפחד כשדוחים אותו, בן אדם שנטשו אותו בן אדם שבגדו בו כל מיני כאלה והוא לא מצליח ... נובע זה שאתה משהו? כי יש לי טראומה, טראומה מהעבר בעבר קרה ככה וככה ולכן זה משפיע ככה וככה זיכרון שניצרב לו בילדות מאמא שלו מסבתא שלו מסבא שלו. עכשיו השאלה היא איך מוחקים טראומה איך מנטרלים טראומה מה התשובה? ש: הטלת ספק. אליעד: מה זה אומר תן דוגמה. ש: שיטיל ספק בטראומה. ... מה זה אומר? ש: בעבר. אליעד: מה זה אומר דוגמה, לדוגמה תן דוגמה לטראומה ואיך להטיל ספק. ש: אז דוגמה דחו אותו בילדות. אליעד: בן אדם נגיד פעם רצה מישהי והיא אמרה לו לא השפילה אותו בפני כולם מאז הוא מפחד להתחיל עם בחורות, למה אתה מפחד להתחיל עם בחורות? נזכרתי כי פעם בבית הספר ... להיכנס לזה אבל הדרך לצאת ממה שנוצר מהטראומה היא בעקבות זה שנכנסים לטראומה עוד פעם ובן אדם צריך לדמיין שהוא ילד ושאמא שלו נוטשת אותו שהיא עוזבת אותו, שהוא מרגיש חסר אונים שהוא מרגיש אבוד שהוא מרגיש דחוי מה שזה לא יהיה לדמיין את זה, ומה אז? שנייה ולחוות את זה אחרת ועל ידי ... צריך להקשיב להם? כי הם יודעים מה נכון, מי אמר שהם יודעים מה נכון?. פשוט לשכתב את המוח מחדש וואלה אז אני כבר כילד לא מאמין להם ואז הכל משתחרר. זה לא מחויב הדברים האלה אבל זה מחויב להיות מסוגל לעשות את הדברים האלה, בן אדם שיש איזה אירוע בעבר ששינה לו איזה משהו במחשבה צריך להיות מסוגל לחזור לעבר ותדמיין שאתה ילד דמיין שכולם אומרים לך ואתה עונה להם במוח שלך לא נכון אז מה אם הם אומרים שזה נכון מי אמר שזה נכון. ש: נוצרות תגובות פיזיות. אליעד: אם אתה מיישם את זה נכון. ש: יכול להיות שזה הופיע משום מקום בלי קשר, זה לא יכול להיות נגיד משפחה שבכלל כולם נגיד לא מפחדים מבעלי חיים וילד אחד. אליעד: אם זה מופיע משום מקום. ש: אני שואל. אליעד: אם זה משום מקום ואתה תכיר בכך שזה משום מקום זה יעלם באותו רגע. ש: לא באופן עקרוני אני שואל כאילו התופעה הזאת ... דומה לך אם יש לך השכלה כמו של פרה זה משהו אחר. קחו אני אתן לכם עוד דוגמה נגיד עכשיו היה איזה סרטון של איזה ילדה לא יודע מי ראה את זה בפייסבוק של איזה ילדה מתעללת בחתול, מה עשתה עם החתול מה ראו בסרטון או מה היה בסרטון שאני ראיתי כי אולי זה היה יותר ארוך שראו שהיא שורפת אותו באש ומה עם הסרטון שאני ראיתי? בסך הכל הייתה איזו ילדה קטנה שהיא כאילו באה לשבת על הכיסא והיא העיפה את החתול בעטה בו משהו העיפה אותו מתחת לכיסא, העיפה אותו זרקה אותו לא יודע מה מתחת העיפה את החתול ואבא שלה כאילו מחא לה כפיים משהו כזה. וכולם כאילו איך האבא מחנך את הילדה להתעלל בבעלי חיים, עכשיו גם זה אם זה היה הפוך והחתול היה יושב על הכיסא והיא הייתה באה מתחת לכיסא ואז החתול היה יכול להעיף אותה הוא לא היה מעיף אותה? מה קרה כאילו ...
הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, הנערה בעלת 30 הזהויות, סיפורה של תהילה, הפרעת ריבוי אישיות, טיפול בהפרעת אישיות מרובת פנים, הפרעת זהות מנותקת, הפרעת נתק מהעצמי, פסיכוסומטיה
... שהוא נמצא בהן, כאשר כל דמות מייצגת צדדים שונים של האישיות. לדוגמה, תהילה עשויה להפוך לדמות של ילדה קטנה, ולהתנהג בצורה שונה ממה שהיא בדרך כלל, ולעיתים אף לא זוכרת את ... היא לספק לאדם את הפתרון שמייתר את הצורך להזדהות עם דמות מסוימת. לדוגמה, אם אדם מזדהה עם דמות של ילד קטן כי זה נותן לו תחושת ביטחון, ניתן לספק לו תחושת ביטחון בדרכים ... סובל מניתוק של זהותו, כשהוא עובר בין דמויות או אישיות שונות. לדוגמה, תהילה יכולה להיות בדמות של ילדה קטנה, ובמצב זה להתנהג באופן שונה לחלוטין ממי שהיא בדרך כלל, כאשר ... חוזרת וטוענת שהיא לא זוכרת מה קרה או מי הייתה באותו הזמן. למשל, היא עשויה להתקשר למשטרה ולומר שהיא ילד אחר שהלך לאיבוד, וכשיגיעו אליה, תטען שהיא לא יודעת על מה מדובר. ... שמופיעה מייצגת משהו שהאדם עצמו מרגיש, אך מנסה להדחיק או להסתיר מעצמו. למשל, אם תהילה אומרת שהיא ילדה קטנה שהולכת לאיבוד, יתכן שזה ביטוי לפחד פנימי שלה להיות לבד או צורך ... אחרות שלו? אליעד מתייחס לשאלה לגבי מקרים שבהם האדם מזדהה עם דמות בעלת כישורים מיוחדים או מחלות, כמו ילדה עיוורת שמנגנת בפסנתר אף שמעולם לא למדה לנגן. הוא מסביר כי היכולת ... או הפחד מטופל, הצורך של האדם להיכנס לאותה דמות ייחלש או ייעלם. לדוגמה, אם האדם מזדהה עם דמות של ילד קטן כי זה נותן לו תחושת ביטחון, אפשר לספק לו תחושת ביטחון באופן אחר, ...
חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים?
חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים?
... חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים לטפל בסיטואציה. אך ישנם דברים שצריך ... קריטית להצלחת ההתמודדות עם החרם. למה לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? הסיבה המרכזית לכך שהורים לא צריכים לשדר לחץ או פחד לילד , היא שההורה עשוי להעביר לילד תחושת בהלה ומתח שהופכים את החרם לבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיא באמת. ילדים עשויים ללמוד מההורים שהם אמורים להרגיש פגועים ומפוחדים כאשר עושים להם חרם. אך בפועל, אם הילד יפנים שהחרם הוא לא סוף העולם, הוא יוכל להתמודד עם הסיטואציה בצורה הרבה יותר בריאה, ולהבין שזה לא מאורע ... ממנו עד כדי טראומה. במילים אחרות, חשוב שההורה יבהיר לילד שלא מדובר באסון גדול ושהוא יכול ללמוד להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? למרות שילד בבית הספר לא רוצה להרגיש נידוי חברתי, יש להכיר בכך שגם המבוגרים נתקלים לפעמים במצבים של חוסר חיבור ... כדי להיות אהובים על ידי כולם. רעיון זה חשוב להעביר גם לילדים: בית הספר הוא מקום ללמוד ולהתפתח, ולא בהכרח מקום שבו כולם חייבים להיות חברים שלך. כיצד הפגנת חוסן נפשי מצמצמת את תופעת החרם? ילד שמשדר ביטחון עצמי ולא נבהל מההתנהגויות של הסביבה, הוא פחות סביר להיתקל בחרם. אם ילד לא יגיב לכאורה לעג או לצחוק, הסביבה תמצא פחות עניין לפגוע בו. אנשים נוטים לפנות לעבר ילדים שמפגינים חולשה או רגישות גבוהה יותר, בעוד שילדים שמפגינים ביטחון עצמי נהנים פחות מהתסכול של התוקפים. מה לא לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי ולהפוך את החרם לאסון. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל או כועס, הוא מסיק שגם הוא אמור להרגיש כך, דבר שמחמיר את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, חשוב לשדר לילד שזו לא בעיה בלתי ניתנת להתמודדות, ולהבהיר לו שניתן לעבוד על כישורים חברתיים כדי למצוא חברים חדשים או להתגבר על הצחוק. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו מבוגרים שלפעמים מרגישים לבד או מנותקים חברתית, ילדים יכולים להרגיש לבד כשעושים להם חרם. עם זאת, בעולם האמיתי, לא פונים לראש העיר כדי שיכפו על אחרים ... כיצד לפעול ברמה הפרקטית כדי לפתור את החרם? לא לשדר לחץ לילד. להבהיר לו שזה לא אסון שאין לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה מדי. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? הגישה החשובה ביותר במצבים כאלה היא ללמד את הילד לקחת אחריות על המצב ולפעול לשיפור עצמי במקום לחכות שמישהו אחר יתערב. במקום להתמקד במה אחרים עושים או לא עושים, הילד לומד להתמודד עם המציאות ולהגיב בצורה בריאה לחוויות קשות. זהו תהליך שמחזק את הביטחון העצמי של ה
הדרכת הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג
הדרכת הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג
... הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג מה לעשות כשהילד משתמש בסמים? כאשר הילד משתמש בסמים, בין אם מדובר בסמים קלים כמו ... בכלל עושה את זה. אליעד כהן מסביר שהמפתח האמיתי להפסקת השימוש בסמים הוא לטפל בשורש הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים מלכתחילה. הוא מדגיש ששימוש בסמים, אפילו שזה מזיק, מספק לילד תחושה טובה שמכסה על מצוקה פנימית או רגשית שהוא אינו יודע לפתור בכוחות עצמו. לכן, השאלה שצריך לשאול היא לא רק איך לגרום לילד להפסיק להשתמש בסמים, אלא למה הילד משתמש בסמים מלכתחילה ומה רע לו בחיים. למה הילד משתמש בסמים? הסיבה שילדים או בני נוער מתחילים להשתמש בסמים נובעת כמעט תמיד ממצוקה רגשית או נפשית שהם לא מצליחים להתמודד איתה בדרכים אחרות. אליעד כהן מדגים שאולי הילד לא מסתדר עם חברים, מתקשה להסתגל למציאות, חווה לחץ, דיכאון, חוסר הערכה עצמית, או אפילו לא יודע לקבל החלטות בעצמו. במצב כזה, הילד פונה לסמים כי הם מספקים לו פתרון מהיר וקל להרגשה טובה, מרגיעה ומנחמת. במילים אחרות, הסמים הם כמו תרופה זמנית לבעיה עמוקה יותר שהילד לא מסוגל לפתור לבדו. איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? לפי אליעד כהן, הדרך ... עובדת כדי להפסיק את השימוש בסמים, ובכלל זה במריחואנה או חשיש, היא טיפול בבעיה הרגשית שבגללה הילד פונה לסמים. כל דרך אחרת, כמו איומים או כפייה על הילד להפסיק לעשן, תיכשל בטווח הארוך. הוא מדגיש שגם אם הכפייה תעבוד לזמן קצר, היא עלולה לגרום לבעיות חמורות יותר, כמו הפרעות נפשיות חדשות, כיוון שהילד נשאר ללא הפתרון הזמני שהיה לו לסבל הפנימי. ... אם נסיר את חוסם העורקים בלי לטפל בפצע, האדם עלול לדמם למוות. כך גם במקרה של סמים: אם נפסיק לילד את השימוש בסם בלי שטיפלנו בגורמים לסבל שלו, הבעיה רק תחמיר, וייתכן שיגיע למצב נפשי קשה יותר ממה שהיה לפני כן. איך אפשר לפתור את הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים? הפתרון, לפי אליעד כהן, הוא בראש ובראשונה זיהוי ברור של הסיבות הרגשיות שהובילו את הילד להשתמש בסמים. צריך לקחת דף, לרשום מה לדעתנו קשה לילד, אילו בעיות יש לו עם עצמו, במה הוא לא מצליח ... לקבל החלטות בצורה נכונה, להתמודד עם אתגרים, להרגיש טוב עם עצמו ולהיות שלם עם חייו. ברגע שהילד ילמד לפתור את הבעיות הרגשיות שלו וירגיש טוב בלי תלות בסמים, הוא יפסיק לצרוך אותם באופן טבעי. מה תפקיד ההורים בפתרון ההתמכרות של הילד לסמים? אליעד כהן טוען שזו האחריות של ההורים ללמד את ילדיהם להתמודד נכון עם החיים. הוא מדגיש ... איננה מסתכמת רק בדאגה פיזית כמו אוכל, ביגוד או קורת גג, אלא גם בחינוך רגשי ונפשי. לפי דבריו, אם ילד משתמש בסמים זה אומר שההורים לא העניקו לו את הכלים הרגשיים והנפשיים להתמודדות נכונה עם החיים. ההורים חייבים להבין שהילד זקוק להשקעה נפשית ורגשית מצידם, ולא רק חומרית. כהורים, עליהם לקחת אחריות מלאה ולעזור לילד ללמוד כיצד להרגיש טוב עם עצמו בלי להזדקק ...
גבר מבוגר, בחורה צעירה, גרוש עם ילדים, איך להחזיר אהבה? החזרת אהבה, טיפים להיכרויות, טיפים לדייטים, איך לשכנע בחורה לרצות אותך? איך לחזור לאקסית? להחזיר את האקסית, איך מחזירים אהבה?
... מבוגר, בחורה צעירה, גרוש עם ילדים , איך להחזיר אהבה? החזרת אהבה, טיפים להיכרויות, טיפים לדייטים, איך לשכנע בחורה לרצות אותך? איך לחזור לאקסית? להחזיר את האקסית, איך מחזירים אהבה? איך לשכנע בחורה צעירה לצאת עם גבר מבוגר גרוש עם ילדים? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לשכנע בחורה צעירה שמעוניינת להתרחק מגבר מבוגר ממנה, שהוא גם גרוש עם ילד. הוא מתאר מצב שבו הגבר המבוגר מנסה לשכנע את הבחורה הצעירה להתגבר על הפער ביניהם, על אף החששות שלה. הבחורה ... לא רוצה אותו משתי סיבות עיקריות: הגיל שלו (הוא מבוגר ממנה בכעשרים שנה), והעובדה שיש לו ילדה מנישואים קודמים. אליעד מסביר שכשבחורה אומרת שהיא לא רוצה אותך מסיבות מסוימות, יש צורך תחילה לברר לעומק את ... לסירוב של הבחורה? אליעד מסביר שכשבחורה מציגה סיבות, כגון פער גילאים גדול או נוכחות של ילד מנישואים קודמים, לעיתים אלו אינן הסיבות האמיתיות, אלא רק תירוצים או סיבות חיצוניות. כדי לשכנע אותה, קודם כל חשוב להבין מה הסיבה האמיתית לכך שהיא מסרבת. אם היא אומרת שהסיבה היא שיש לך ילדה, אפשר לשאול אותה למה בדיוק זה מפריע לה: האם זה מפריע לה כי היא לא אוהבת ילדים, או שאולי היא מפחדת ממה שאנשים אחרים יחשבו עליה אם תצא עם גבר גרוש שיש לו ילדים? אליעד מסביר את זה כך: ייתכן שהסיבה האמיתית לסירובה היא לא הגיל או הילד עצמו, אלא הפחד שלה מתגובות החברה. לדוגמה, היא חוששת שחברים או משפחה יסתכלו עליה בצורה שלילית בגלל הבחירה שלה לצאת עם מישהו מבוגר יותר וגרוש עם ילדים. במקרה כזה, הסיבה האמיתית היא בכלל לא הילדה, אלא הפחד מתגובות הסביבה. אליעד מציע טכניקה ברורה: במקום להתמודד ישירות עם הטענה אני לא רוצה אותך כי יש לך ילד, להפוך את הטענה לבעיה אחרת, שקל יותר להתמודד איתה. במקום אני לא רוצה אותך כי אתה מבוגר, להפוך את זה לאני ... בפניה נקודת מבט חיובית יותר. לדוגמה, לומר לה שאולי דווקא הבחירה שלה לצאת עם גבר מבוגר ועם ילדים תיראה אמיצה ואותנטית בעיני אחרים. אפשר להסביר לה שהיא מראה כוח פנימי ואומץ לעשות מה שהיא באמת רוצה, ולא ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילדה, איך להעביר ביקורת בונה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לקבל החלטות? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחנך ילדים? איך להעריך את עצמך? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילדה, איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מה המשמעות של החיים? האם באמת הכל לטובה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להנות בחיים? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא יועץ טיפולי, קואצינג מומלץ, מטפל אישי מומלץ בנושא ילדה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 22:56:14 - wesi1