... ההגדרה המרכזית שמסביר אליעד כהן היא שחשיבה לא הגיונית יכולה להוות סימן למחלת נפש. לדוגמה, אם אדם חושב בצורה שונה ממה שחשוב או מקובל
בחברה , ואם זה מפריע לו לתפקוד האישי או לסביבה, אז ניתן להחשיב את זה כמחלת נפש. אם אדם רואה את העולם בצורה שונה, מפחד יותר מאחרים או יש לו תחושות חריגות שגורמות לו קושי בתפקוד, אז החשיבה הלא הגיונית שלו יכולה להיות סימן למחלת נפש. אליעד כהן נותן דוגמה לאדם שיש לו
חבר דמיוני, והוא מדבר איתו ומפחד ממנו. אם הדבר הזה מפריע לו, ייתכן שזה יכול להיחשב כהפרעה נפשית. אם יש יותר אנשים שמאמינים באותו הדבר, אז לא מדובר בהפרעה נפשית, אלא בדבר מקובל
בחברה, כמו האמונה באלוהים. כלומר, אם הרבה אנשים מאמינים במשהו, גם אם זה מפריע לתפקוד, זה לא ייחשב כמחלת נפש, אלא כחלק מהנורמה
החברתית. לסיכום, אליעד כהן טוען שמה שחשוב להבין הוא שמחלת נפש היא עניין של הגדרה. כלומר, לא מדובר במשהו אובייקטיבי אלא במשהו שמבוסס על הקשר בין האדם לסביבה ...