... אם ילד היה גדל לבד בטבע, הוא לא היה מפתח תחושת בושה ללכת ערום, משום שאין לכך שום סיבה הישרדותית או הגיונית בפני עצמה. הבושה מהעירום נובעת מהתניות
חברתיות ותרבותיות, ולא מתכונה מולדת. מה הסיפור של אדם וחווה מגלה על הבושה והבגדים? אליעד משתמש בסיפור התנכי של אדם וחווה שאכלו מעץ הדעת, וכאשר גילו שהם עירומים, ... שאנשים חושבים שיש בעיה בלהיות עירום. במקום לפתור את החיסרון עצמו או להטיל ספק בהגדרתו כחיסרון, אנשים העדיפו להסתיר אותו עם בגדים, וזה הפך למחויבות
חברתית. מה הקשר בין התלבשות לתחושת התעלות רוחנית או דתית? אליעד נותן דוגמה של אנשי דת כמו רבנים או כמרים, שלובשים בגדים מסוימים כדי לייצר תחושה של התעלות ושל ... על כדור הארץ, הוא לא ילבש בגדים אלא אם זה ישמש אותו באופן הישרדותי. מכיוון שאין מחויבות ללבוש בגדים מעבר להישרדות, הסיבות האחרות הן רק דמיוניות וחברתיות, ולא אמיתיות. למה הבגדים הפכו לסמל
חברתי ומבדיל בין בני אדם? אליעד מצביע על כך שהבגדים הפכו גם לכלי להבדיל בין אנשים וקבוצות. אדם דתי לובש בגדים מסוימים כדי להרגיש ייחודי ומיוחד לעומת אנשים אחרים. הבגד נותן לאדם תחושת עליונות, כאילו הוא טוב יותר או חשוב יותר. כך גם קורה בתרבויות שונות, בהן הבגדים מגדירים את המעמד
החברתי והקבוצה אליה משתייך האדם. בנוסף, בגדים משמשים אמצעי הסוואה. לדוגמה, אם רוצים להבריח אדם כמו בן לאדן, מלבישים אותו בבגדים שונים כדי שלא יזהו אותו. כך גם האדם, כאשר משנה את צורת ההסתכלות שלו על המציאות, מחליף למעשה את הבגדים המחשבתיים שלו. כלומר, הבגד הוא מטאפורה לשינוי תפיסת מציאות או לשינוי התפקיד
החברתי. מדוע העירום מאיים על אנשים
בחברה? אליעד מסביר שכשאדם מסתובב עירום הוא חושף בפני אחרים את כל מה שהוא מסתיר בדרך כלל, וזה גורם לאחרים תחושת איום כי זה מזכיר להם את החסרונות שהם מנסים להסתיר בעצמם. אם מישהו מסתובב עירום, הוא בעצם מאותת לאחרים שאפשר לחיות ללא הבושה הזו, וזה מפריע לאחרים, ולכן נוצרת הנורמה
החברתית שמי שלא מתלבש הוא חריג ומוזר. בסיכום, הבגדים והבושה מהעירום אינם דבר טבעי או מולד, אלא תוצאה של הרגלים
חברתיים, הסתרת חסרונות אישיים ופחד מחשיפת משיכה מינית. כך נוצרה התרבות שבה האדם חייב ללבוש בגדים, אף שזה כלל לא הכרחי מבחינה הגיונית. למה מתביישים להיות ...