... עצמך לאדם אחר, שידור הצלחה יכול להיות יעיל, אבל לא תמיד זה נכון או מועיל. הדוגמה שהובאה היא של חברי כנסת המנסים למכור את עצמם לציבור. חלק מהם נמנעים מלשדר הצלחה ועושר, מתוך הנחה שהציבור ירגיש מרוחק ולא יזדהה איתם, ולכן דווקא יעדיפו להציג עצמם כאנשים פשוטים יותר. לעומתם, יש חברי כנסת שחושפים את הונם בכוונה כדי להראות כמה הצליחו, אך אליעד הסביר שגם החשיפה הזאת אינה תמיד מדויקת ואמיתית. ... שנראה להם יותר רגיל או צנוע. כיצד שידור הצלחה קשור לפוליטיקה ולחשיפת הון? אליעד ציין שמדובר בהחלטה אסטרטגית: יש חברי כנסת שדווקא לא רוצים להיראות מצליחים מדי או עשירים מדי, כי הם חוששים שהציבור לא יזדהה איתם. לעומת זאת, ... מילים על שמו המלא). אך הנקודה העיקרית היתה להדגים איך אנשים מתייחסים לדמויות ציבוריות ולתדמיתן, וכיצד ההערצה או הביקורת מתחברות למידת ההזדהות עם מי שנתפס כמצליח או לא מצליח. מה המשמעות של רצון להרגיש טוב באופן אמיתי? בסוף השיחה, ... תלוי מה אתה רוצה להשיג. ש: למכור לצורך העניין. אליעד: מה למכור את עצמך מוצר אחר, נגיד יש לדוגמה חברי כנסת שרוצים למכור את עצמם ולכן הם לא רוצים לשדר הצלחה כי הוא חושב שאם הוא מאוד מצליח ויש ... לא, תלוי מה אותו בן אדם רוצה ממך לא, תלוי מה הוא רוצה אתה שואל למה אנשים רוצים להיות חברים של אנשים מוצלחים? ש: לצורך העניין. אליעד: אז דיברנו קודם על למכור משהו לא? ש: זה למכור את עצמך ... יכול להיות אולי זה אחד ההיבטים. אליעד: רוצים להרגיש שהם אנשים חשובים כי אם הוא מצליח והוא רוצה להיות חבר שלי כנראה שאני משהו. ש: כן אוקי. אליעד: עכשיו אם בן אדם באמת היה אוהב אנשים מצליחנים הוא היה ...

... שבגללה אנשים משתפים אחרים: הם מחפשים אמפתיה, כלומר, תחושה שמישהו אחר אכפת לו ומבין אותם. לדוגמה, אדם יכול לספר לחבר על צרה שעוברת עליו, לא רק כדי לשמוע עצה אלא גם כדי להרגיש שמישהו אחר מקבל אותו. בעצם, האדם ... את המחשבות הכי טריוויאליות, ללא שום הנחות קודמות. במצב כזה, האדם הופך לעצמאי ולא זקוק עוד לפסיכולוג, לשיחות עם חברים או לתפילות בכדי להבין את עצמו טוב יותר. למה אנשים הולכים לפסיכולוג? איך להבין את עצמי לעומק? האם תפילה ...

... האינסטינקט? אליעד מבהיר שלא תמיד האינסטינקט הוא נכון. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור על אדם שנפל לתוך בור עם חברים (חיות שונות, כדוגמת צבי ותנין), ודווקא מתוך הרצון להיחלץ מהר מהסיטואציה, הוא נאבק ונאבק ובכך מקשה על עצמו. במקום להיאבק, היה עדיף לעצור, לחשוב ולנצל את החברים האחרים כדי לטפס עליהם ולהשתחרר. האם זה שכל או רגש שמנחה את ההחלטה? אליעד מסביר שאין באמת סתירה בין ...

... טובה בעקבות פעולה של אדם, והחובה להחזיר טובה תחת טובה. אחת השאלות המרכזיות שמעלים בהרצאה היא, מהו הצורך ההישרדותי והחברתי בכפיית טובה, כלומר, מדוע אנחנו מרגישים את הצורך להכיר טובה למישהו שנעשה לנו טוב, אפילו אם מדובר במעשה שנעשה ... רצון פנימי להחזיר טוב. מהו המניע מאחורי הצורך להחזיר טובה? ההרצאה דנה בשאלה אם הכרת הטוב נובעת מתוך חובה חברתית או אישית. כאשר אדם עושה פעולה טובה עבור אחר, האם הוא עושה זאת מתוך רצון אמיתי להיטיב, או מתוך מניעים מוסריים או חברתיים שנכפו עליו? המניע המרכזי כאן הוא הצורך להרגיש שמישהו אחר יהיה מחויב לו, כאשר הוא עושה עבורו טובה, ושהמעשה ... של דבר לפיתוח של תחושת מחויבות אמיתית או שזו תהיה תחושת מחויבות שנובעת ממניע חיצוני של תועלת אישית או חברתית. כיצד הכרת טובה מתקיימת בעולם המודרני? ההרצאה נוגעת גם בעובדה שבימינו הכרת הטוב אינה תמיד מתקיימת באופן ישיר. לדוגמה, ... או שמא זו סיטואציה שבה הוא פשוט מקבל את הטוב מבלי להרגיש מחויבות חזרה? כיצד זה משפיע על החוויות החברתיות והרגשיות של אותו אדם? ההרצאה גם מצביעה על כך שתחושת מחויבות זו עשויה לנבוע לא רק מתוך תודעה רגשית, ... והכרת הטוב כלפיהם. אליעד מציין שלפעמים אדם נדרש לכבד את הוריו לאו דווקא מתוך רצון אישי, אלא מתוך תנאי חברתיים או מצבים הישרדותיים שמכתיבים זאת. במקרים שבהם ההורים לא פעלו בצורה מיטיבה, יכול להיווצר מצב שבו הכיבוד לא ירגיש טבעי, אלא יותר כחובה חברתית. מה הקשר בין הכרת טובה לניהול יחסים אנושיים? בין אם מדובר בכיבוד הורים, יחסים עם חברים או קשרים עסקיים, הכרת הטוב משחקת תפקיד מרכזי בניהול מערכות יחסים. הרצון להחזיר טובה לאחר שעשה לנו טובה בעבר, ...

... שואל את השאלה. עצם השאלה היא הוכחה לכך שהמציאות המוצגת איננה ודאית לגמרי. לדוגמה, אדם אומר: רע לי כי החברים שלי נידו אותי. כדי למצוא פתרון לבעיה, הוא צריך לבדוק איפה השקרים בסיפור: אולי לא באמת רע לו? אולי לא באמת מדובר בחברים שלו? אולי החברים לא באמת נידו אותו, או לא נידו אותו לחלוטין? אולי יש לו חברים אחרים שדווקא אוהבים אותו? אולי הוא לא באמת תלוי בחברים האלה, או שהחשיבות שלהם מוגזמת? ברגע שהאדם מזהה שקרים אלו, הוא מייד מוצא פתרונות חדשים שלא היו גלויים לו ...

... אחד, הסדרה גורמת לו לתחושת סיפוק אדירה, הוא נהנה מאוד ומוכן אפילו לוותר על דברים אחרים כמו בילוי עם חברים. מצד שני, דווקא בגלל ההנאה הגדולה, הוא עלול לוותר על אפשרויות אחרות בחייו ולפספס הזדמנויות חשובות, דבר שגורם לו ...

... לא יאכלו, הם ירגישו רע. לכן, ברמה הפילוסופית, אין הבדל אמיתי בין התמכרות לאוכל לבין התמכרות לסמים. אולם ברמה החברתית והפרקטית, ההבדל הוא שבחברה מקובל להיות תלוי באוכל אך לא מקובל להיות תלוי בסמים, למרות שהעיקרון הבסיסי של תלות הוא זהה בשני המקרים. ... מוחלטת. פתרון זמני הוא להשתמש בסמים או בכל אמצעי אחר שמשכיח את הכאב לזמן קצר, כמו סיגריות, אוכל או חברים. פתרון מוחלט הוא למצוא את מקור הבעיה ולהתמודד איתה לעומק. למשל, אם אדם פוטר מהעבודה ומרגיש רע, הוא יכול ...

... משמעית, אלא תלויה בגורמים העיקריים שמובילים את האדם לאכילה. הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם שמן מרגיש דחוי חברתית בגלל משקלו, ולכן הוא אוכל מתוך עצבות כדי לפצות על תחושת הדחייה. במקרה כזה, אם האדם ילמד לקבל את עצמו כפי שהוא ויאהב את עצמו למרות הדחייה החברתית, סביר שהוא יפסיק להרגיש את הצורך לפצות עצמו באוכל, ולכן הוא יאכל פחות, וכתוצאה מכך ירד במשקל. לעומת זאת, ... תלויה בגורמים שמובילים את האדם לאכילה. אם אדם אוכל מתוך תסכול על כך שהוא שמן (למשל, אם דחו אותו חברתית בגלל משקלו), אז אם הוא ילמד לקבל את עצמו כמו שהוא, הוא לא ירגיש צורך לפצות את עצמו באוכל ... התסכול המרכזי שהוא מנסה לפתור באכילה זה את זה שהוא שמן כי לפעמים בן אדם שמן נגיד דחו אותו חברתית ואז הוא בדיכאון אז הוא הולך להתנחם באוכל, אז אם זאת הסיבה שבגללה הוא אוכל אז אם הוא יקבל את עצמו איכשהו ויאהב את עצמו איכשהו למרות שאין לו חברים למרות שאין לו כלום נגיד אז ממילא הוא לא צריך יותר לאכול בשביל להתמודד עם הריקנות מזה שהוא לא ...

... בכלל יש פה משהו אחר מאחורה. ש: בדרך כלל אנשים כמו שאני רואה את זה זה שהם מציגים שהם בחברה בפעם הראשונה על מנת להסתדר בחברה יש להם דרך כזאת מסוימת שהם מציגים אותה על מנת לשלוט בעניינים ובעצם הם מסתירים את מה שהם באמת ... כן היא אומרת אין לו ביטחון עצמי אין לך ביטחון עצמי. ש: בדרך כלל מה הוא עושה הוא רגיל בחברה או בכל מפגש כזה להראות כאילו שאין לו ביטחון עצמי ואז. אליעד: לא אבל זה גרוע. ש: ואז בהפוך ... אליעד: על הזוג אנחנו רוצים. ש: זה אם שני אנשים שני בני הזוג רגילים להסתכל על היתרונות אז הם יתחברו לא משנה מה אחד מהם מספיק. אליעד: לא הם רגילים להסתכל על היתרונות ובכל זאת היא שפטה אותו אמרה ... בעיני השני נתפס כביטוי של שנאה, נגיד לדוגמה לבוא למישהו סתם לתת לו נגיד צפחה על הכתף סתם בין חברים נגיד יש תרבויות שבהן זה נחשב לאהבה ויש תרבויות שבהן זה נחשב לתקיפה זה לא אין פה חוקים נגיד ...

... לא באמת זוכר להטיל ספק בהנחות שלו, והוא קובע דברים כאילו הם מוחלטים. אליעד מדגיש שאפילו בשיחה יומיומית עם חברים צריך לבדוק את הדיבור הפנימי, לזכור לשאול האם המשפטים והאמירות שלנו אכן נכונים, ואולי הם סובייקטיביים לחלוטין. מה אומר ...