... חברתיות, אולי אתה שטן משוגע, אלוהים רק רע, להיות אלוהים, אימון אישי, מאמן אישי, לא להאמין לעצמך כלל מהן מוסכמות חברתיות, והאם הן נכונות? אליעד מתחיל בשאלה מהי בכלל מוסכמה חברתית . הוא מסביר שישנם דברים שנראים לנו כמובנים מאליהם - מושכל ראשון, כמו האש שורפת, ואלו דברים שאיננו מטילים בהם ... אבל הוא מדגיש שההנחה שהאש תמיד שורפת מבוססת רק על ניסיון מוגבל. אולי במקום אחר ביקום זה לא כך. באותה מידה, ההבחנה הכי בסיסית בין יש לאין גם היא מוסכמה חברתית או אקסיומה, שאנחנו מקבלים בלי לבדוק. אליעד מבהיר שגם את האקסיומה הכי בסיסית הזו אפשר לפרק אם מתעמקים בה ... המוסכמות ובכל ההנחות, כולל בהנחות הכי בסיסיות שלנו. כשנגיע להבנה שההבדלים בין יש ואין הם מדומיינים, נחווה את האחדות, החופש והשלווה האמיתית. האם מוסכמות חברתיות הן אמת? איך להשתחרר מהפחד להשתגע? איך להגיע לתודעת האחדות? האם אלוהים הוא גם רע? כיצד להטיל ספק במוסכמות? האם ...

... בעצם אני רודף אחר זה? הוא מדגיש שהרבה פעמים אנשים עושים פעולות מתוך אינרציה או לחץ חברתי, מבלי באמת לברר אם הדבר חשוב להם או ... לחיות? אליעד ממליץ להפסיק את המרדף אחרי מטרות חיצוניות שנכפו עליך מבחוץ, בין אם הן חברתיות, כלכליות או זוגיות. במקום זאת, הוא מציע ...

... שלך אינם שלך באופן עצמאי, אלא המציאות גורמת לך לרצות דברים מסוימים. הוא משתמש במטאפורה של שערה או בובה על חוט, כשהאדם משוכנע שהוא הולך ופועל באופן עצמאי, אבל למעשה הוא מובל על ידי חוטים שמחברים אותו למציאות כולה. למשל, כאשר אתה הולך ברחוב אתה בטוח שאתה בוחר לאן ללכת, אך למעשה אתה כמו בורג ברכב שמחליט לנסוע, הרכב מחליט ואתה ...

... נשארת מוגבלת במידה מסוימת. מה החשיבות של הגדרת הזוגיות? אליעד מבהיר שיש חשיבות גדולה בהגדרת המטרה האישית בזוגיות. הוא מסביר שאם זוגיות מוגדרת רק כמערכת חברתית שבה יש אדם נוסף לחלוק איתו שיחות או בילויים, זה שונה לגמרי מזוגיות שמטרתה התפתחות אישית ורגשית עמוקה. אליעד מדגיש שאנשים לפעמים מתבלבלים בין הרצון האמיתי שלהם באהבה ללא תנאים לבין הרצון שלהם בזוגיות רק כמערכת חברתית או רומנטית. אם אדם יודע בדיוק מה הוא מחפש, קל לו יותר למצוא או ליצור זוגיות מתאימה עבורו. האם יש צורך אמיתי בזוגיות או שזו רק אשליה? אליעד ...

... חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית בפרט. ולמה? כי כל חרדה בעולם, נובעת מרצון כלשהו שיש לאדם. שהאדם מפחד, שהרצון הזה לא יתממש. ואין שום חרדה בעולם, שאין מאחוריה ... כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם צומח חי מדבר. ... הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ומשמעות כלשהי, להבדל שבין ... של הילד, הוא, שהוא לומד להתייחס בכבוד לחברה האנושית שסביבו. ולומד לכבד את הדעות, של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי בסופו של דבר, רוב ככל ההתנהגות של האדם, היא לא מה שנקרא מושכל ... אלא, ההתנהגות של האדם מבוססת, בעיקר על החברה שבה הוא חי וגדל, ועל המנהגים וכללי ההתנהגות החברתיים שאותם הוא מכיר. כך שכל גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. ... לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את רצונו ... ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת חרדה חברתית קשה. ובנוסף לכל זה, יש לאדם גם את המוסכמות החברתיות, שאליהן הוא נצמד. והאדם רגיל ומורגל להיצמד למוסכמות האלו. והאדם משריש אצל עצמו את המוסכמות החברתיות, על ידי שכנוע עצמי ועל ידי שטיפת מוח, שהוא עושה לעצמו ושאחרים עושים לו. והרצון של האדם, מזדהה ונקשר מאוד למוסכמות החברתיות השונות. עד כדי כך, שלמרות שהטבע האנושי הוא, למרוד בכל מוסכמה ולהיות חופשי תמיד, אעפכ הרצון של האדם הבוגר, מאוד רוצה לעמוד בכללים החברתיים, ומאוד חשוב לאדם, מה חושבים ומה יחשבו עליו. ואם נוסיף לזה, את ההבנה הפנימית בתת המודע של האדם, שהוא מבין שמנקודת מבט מסוימת, ... שלהם, הרי שכל זה ביחד, יוצר הפרעת חרדה חברתית קשה, אצל האדם. הן מהפחד הכללי שלו, שמא יגרם לו דבר רע בכלל. והן מהפחד הפרטי של האדם, מכך שהוא רוצה לעמוד בציפיות של החברה שבה הוא חי. וחרדה חברתית, יכולה להתבטא גם כהפרעת חרדה ממשית. וגם במקרים הפחות קשים, החרדה החברתית יכולה להתבטא, כביישנות וחוסר ביטחון עצמי פחד קהל פחד במה וכיוב שיש לאדם, מפני הסביבה שבה הוא חי ושאיתה הוא מתקשר. וזה עצמו ... וכיוב. ויש סוגים שונים של טיפול בחרדה חברתית. והפסיכיאטרים, שלא מבינים כמובן את השורש האמיתי של הפרעת החרדה החברתית הקשה שיש לאדם, הם נותנים לו כדורים ותרופות כאלו ואחרות, שלא עוזרות באמת, לשורש הבעיה הנפשית של האדם. ויש גם חלק מהפסיכולוגים, ... טיפול התנהגותי עוזר לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולפעמים, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא יכול לעזור לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולמה? כי למרות שברמה ההגיונית הרגילה, האדם לא אמור להיות עם חרדה

... ועל ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מבחנים. וחלק מהפסיכולוגים פסיכיאטרים וחבריהם, מנסים לתת לתלמידים עצות שונות של טיפול בחרדת בחינות ולחץ ... ללמד את הילד, להבדיל, בין הצלחה לבין כישלון. וכך הילד עובר שטיפת מוח חברתית . שראשית כל, גורמת לו להגדיר דברים מסוימים כיותר טובים ...

... קהל, פחד במה, חרדת קהל, חרדה חברתית, דיבור מול קהל, חרדת במה, התמודדות עם חרדה חברתית ובו יתבאר, מהו פחד קהל פחד במה? כיצד הוא קשור לחרדה חברתית כללית? וכיצד להתמודד בהצלחה עם פחד של דיבור מול קהל וכיוב? ועוד. ופחד קהל, הוא הפחד שיש לאדם להופיע לפני קהל. כגון לדוגמה אדם שצריך לתת איזה נאום, או אדם שצריך לעשות איזו מצגת בעבודה מול שאר חבריו לעבודה וכיוב. שלפעמים יש לאדם חרדת קהל כל כך גדולה, עד כדי כך, שרק ברגע שהוא חושב על האפשרות שהוא ידבר לפני קהל וכיוב, מיד הוא חווה חרדה כללית והתקפי חרדה. עד כדי כך, שיש ... וכיוב. וזה נקרא פחד קהל. וחרדת קהל, היא תת חרדה של חרדה חברתית. כי יש דבר שנקרא חרדה חברתית כללית. וחרדה חברתית פירושה, שהאדם מפחד ונמצא בחרדה כללית, מהתגובה האפשרית של החברה, כלפיו וכלפי ההתנהגות שלו. שהאדם מפחד מהתגובה האפשרית של האנשים, כלפיו וכלפי ההתנהגות שלו. וזאת נקראת חרדה חברתית כללית. ואחד מהביטויים שלה, הוא פחד מפני קהל שיש לאדם. וכפי שכבר ביארתי, חרדת קהל, היא דבר מחויב. זא מחויב שיהיה לאדם פחד קהל, כאשר הוא מופיע לפני קהל וכיוב. ולמה? כי ... מכך שהוא אולי לא ישיג את אותו הדבר. ומי שממש חשוב לו שחבריו בעבודה יאהבו אותו ויחשבו עליו דברים טובים, הוא נכנס להתקף חרדה, מכך שהוא צריך להופיע בפני חבריו לעבודה וכיוב. כי הוא מפחד מכך שאולי הוא לא יצליח להרשים אותם, ואולי הם לא יאהבו אותו, כפי מה שהוא רוצה. ולכן, שום טיפים להופעה מול קהל, לא באמת יכולים לעזור לאדם בשלמות. ... שכבר ביארתי כבר באופן כללי יותר, הדרך להתמודד עם חרדה חברתית כללית, היא רק על ידי התבוננות פנימית. שהאדם מוצא בתוכו את נקודת המבט, שממנה בכלל לא אכפת לו מה יקרה ומה יחשבו עליו. ובלי נקודת המבט הזאת, מחויב שתהיה חרדה חברתית בעוצמה כזו או אחרת. והדרך של האדם להשתחרר מהחרדה החברתית שלו ומהפחד קהל שלו, היא על ידי התבוננות פנימית של האדם אל תוכו. ועל האדם לשאול את עצמו: למה בכלל אני רוצה להופיע לפני הקהל? והאם זה באמת חשוב? ומה באמת אני רוצה? ... עם כל התקפי החרדה באשר הם בכלל, והדרך להתמודד עם חרדה חברתית בפרט, והדרך להתמודד עם פחד קהל באופן ספציפי, היא על ידי זה שהאדם מגיע לשחרור רגשי פנימי. שבו לא אכפת לו כלל מה יקרה והאם הוא יצליח או ייכשל לגמרי בהופעה מול קהל. ...

... האוהלים, מצוקת הדיור, מדינת רווחה, מהפכה חברתית, העם דורש צדק חברתי, מחאת הדיור, הון שלטון, שחיתות פוליטית מה המשמעות האמיתית של בעיית הדיור ואיך פותרים אותה? מחאת ... אך אליעד מסביר שאנשים רבים שמוחים לא בהכרח מבינים שהפתרונות שהם דורשים יפגעו בקבוצות אחרות בחברה, ולמעשה, הם גם נגד מישהו אחר. למה אנשים מצטרפים למחאה אם היא לא תמיד משרתת אותם? ישנם אנשים וגופים ... ביקורת כלפיהם. במצב כזה, המחאה לא תהיה מסוגלת לפגוע בהם, כי הם עצמם כביכול חלק מהמאבק לצדק חברתי. האם הפתרונות שהמפגינים דורשים באמת אפקטיביים? אליעד טוען שהבעיה המרכזית במחאות היא שהאנשים ... שבאמת תוביל לשינוי חיובי לטווח ארוך. איך פותרים את מצוקת הדיור? מהי מדינת רווחה? למה המחאה החברתית נכשלה? איך להילחם בשחיתות פוליטית? מה הקשר בין הון לשלטון? מה באמת עומד מאחורי הדרישה לצדק חברתי? איך נקבעות סדרי עדיפויות בתקציב המדינה? ...

... הבטלה, שהיא למעשה תחושת הריקנות שנובעת מכך שאין להם יעד ברור שלשמו הם צריכים לפעול. לכן, הוא מציע לאנשים הסובלים מחוסר מוטיבציה לא להגדיר רק מטרות כספיות אלא גם מטרות אישיות או חברתיות , כמו תרומה חברתית או פעילויות אחרות, שיתנו תחושת משמעות ומלאות, ובכך ימנעו את תחושת הבטלה או חוסר התכלית. בסופו של דבר, אליעד מציע פתרון משולב: על האדם להבין לעומק ...

... שלו שלא ינטשו אותו. ועל האדם להבין, למה אני מפחד שלא ינטשו אותי? ולמה אני לא רוצה שינטשו אותי? והאדם, סובל לדוגמה מחרדה חברתית , רק בגלל שנדמה לו, שאם הוא יעשה איזו טעות ויפגע מבחינה חברתית, אז המציאות תהיה רעה, והוא לא ירצה אותה. והאדם סובל מחרדת נטישה, משום ...