... יכול להיות שתרגיש הכי טוב או הכי רע באותה המידה והכל מאבד את המשמעות. מנקודת המבט הזו, אין באמת פתרון לחשוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל כן הגיוני לחשוב, שאם זה יקרה, אז מה זה משנה? כי מי אמר שזה רע? ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות. ... שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי לעשות כדי להקטין את הסיכוי ... אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב שמישהו אחר אשם בכך שרע לך. 3 - חוסר יכולת לדעת לפתור בעיות בצורה אחרת שאינה אלימות פיזית. 4 - מחשבה שאתה חייב שהכל יהיה כרצונך ושבת הזוג שלך תמיד תעשה הכל כרצונך. ברגע שמתבוננים על ... להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים. לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות פעולות שיקטינו את הסיכוי לכך שהאדם ישתגע ויעשה דברים ... אם אדם חושש שיאבד שליטה וירביץ לבת זוגו, עליו לבחון מה יגרום לו לעשות זאת, כגון: לראות באלימות פתרון לגיטימי. להאשים אחרים בסבל שלו. חוסר יכולת לפתור בעיות ללא אלימות. רצון שהכל יהיה בדיוק כפי רצונו. כשהוא מזהה את ההיגיון השלילי מאחורי המחשבה הזו, הוא יכול לפרק אותה ולהקטין את הסיכון ...

...להם תירוץ נוח להסביר מדוע הם אינם מושכים עבורה. אם הבעיה הייתה בהם עצמם, הם היו צריכים להתמודד עם שאלות לא נעימות לגבי ערכם האישי, ולכן קל יותר להשליך את הבעיה על הבחורה ולטעון שהכסף הוא הגורם היחיד שמושך אותה. לסיכום, לפי אליעד כהן, האמונה שבחורות צעירות רוצות רק כסף מגברים מבוגרים היא לעיתים תוצאה של ניסיון להגן על האגו ולהימנע מהכרה במגבלות האישיות של האדם עצמו. הבחורה הצעירה יכולה להימשך לגבר מבוגר מתוך מגוון סיבות אחרות, וכל אדם צריך לבחון בכנות...

...וכיוב? דהיינו, איך מראש להגדיל את הסיכוי לכך, שהלקוח לא יגיד בסוף השיחה שהוא צריך לחשוב על זה? והאם יש דרך מוחלטת לגרום לכך שהלקוח לא יגיד שהוא צריך לחשוב על זה? ועוד. אז ברמת העיקרון המהות של האמירה אני צריך לחשוב על זה, היא שיש עוד משהו שעדיין לא חשבתי עליו מספיק. כי אם הלקוח כבר חשב על הכל מספיק, הרי שמה עוד יש לחשוב על זה?! במילים אחרות, כשהלקוח אומר שהוא צריך לחשוב על זה, הוא בעצם אומר לך שיש עוד משהו שעדיין הוא לא סגור עליו, משהו שהוא צריך...

...לחטט בטלפון של בת הזוג, לחטט בטלפון, לחטט לה בטלפון, לחטט לחבר בטלפון, לחטט לחברה בטלפון, בעיית אמון בזוגיות, אין אמון בזוגיות, מעקב אחרי שיחות טלפון בן זוג, מעקב אחרי שיחות טלפון בת זוג, חיטוט בטלפון של בת הזוג, פייסבוק ומערכות יחסים, הפייסבוק של בן הזוג, הפייסבוק של בת הזוג, פרטיות בזוגיות, אינדבדואליות בזוגיות, אינסטגרם של בן הזוג, אינסטגרם של בת הזוג, מסתכל לי באינסטגרם, מסתכלת לי באינסטגרם, אינסטגרם ומערכות יחסים, חיטוט בווצאפ, לחטט לה בווצאפ...

...ברור. זו בעצם ההנחה השגויה שהמצב הפנימי שלו ברור לכל מי שסביבו בדיוק כפי שהוא ברור לו עצמו. אליעד מציין שההנחה הזו משפיעה על ההתנהגות ועל האינטראקציות החברתיות. אם מישהו בטוח שכולם יודעים שהוא לא במצב טוב, הוא עשוי להתנהג באופן שמחזק דווקא את ההרגשה הזאת אצלו. האדם למעשה מקרין החוצה את מה שהוא חושב שמזהים בו. עם זאת, כשבוחנים את ההנחה הזאת בהיגיון, מגלים שהיא אינה הגיונית. למשל, אם נשאל אדם האם אחרים יודעים את המספר האחרון שחייג בטלפון, הוא בוודאות...

...פתרון כלשהו, אפילו אם לא גילית אותו עדיין. עם זאת, הוא מבהיר שזה סוג של שקר עצמי, שנועד ליצור אשליה של תקווה. הוא מדגיש שאדם שמבין באמת מהי הבעיה הפנימית שלו, לא יכול לשקר לעצמו לאורך זמן, משום שהוא יודע שהבעיה נמצאת בתוך המהות שלו ולא ניתן לפתור אותה באמצעות פתרונות חיצוניים בלבד. לסיכום, אליעד מציע לכל אדם שיש לו מועקה להגדיר בבירור את המצב שלו באמצעות שאלות ברורות, ולהגיע לתובנות פנימיות שיובילו אותו או לפתרון הבעיה או לקבלה של המצב כפי שהוא....

...שהמטרה שלהם אינה למרוח את הקורא עם מידע לא רלוונטי, אלא לתת לו בדיוק את הכלים הדרושים לו כדי ליצור סדר ברור ויעיל בראש. אליעד משווה את זה לסדר פיזי בבית או בסביבה האישית - כשדברים מסודרים, המוח שלנו מתפקד בצורה חלקה ומהירה יותר. כיצד סדר קשור לספונטניות? בניגוד למה שנהוג לחשוב, אליעד מבהיר שסדר דווקא מאפשר ספונטניות. אדם שאינו מסודר מתקשה להיות ספונטני משום שאין לו יכולת להחליט החלטות מהירות - הוא לא יודע בדיוק מה הוא רוצה, מה הוא צריך, ומה חשוב...

...הרעיון המרכזי, אליעד מציין שההוכחה המוחלטת היא הוכחה שמבוססת על עקרונות מחויבים מבחינה לוגית, כלומר, אין ספק שהיא נכונה בכל מקרה. מצד שני, הוכחה אפשרית היא כזו שהשכל שלנו מסוגל להבין, אך לא בהכרח שהיא נכונה בכל מציאות או מצב. אליעד מסביר את ההבדלים בין סוגי ההוכחות באמצעות דוגמאות: - הוא מציין שכשאתה שואל אם משהו הוא אחד, אתה בעצם שואל אם ישנו מושג כזה אחד שמחויב בכל מצב. לדוגמה, אם נשאל אם שני דברים שונים יכולים להיות אחד, אליעד מבהיר כי ניתן להוכיח...

...שקרי נגרמים בשל עודף ביטחון עצמי שקרי. עודף ביטחון עצמי שקרי מתבטא בכך שהאדם בטוח לגמרי שהוא יכול לבצע פעולה מסוימת, למרות שבפועל הוא אינו מסוגל לכך. כאשר אדם בטוח מדי בעצמו לגבי משהו שהוא לא באמת יכול לבצע, הוא ינסה לבצע את הפעולה, ייכשל, ובעקבות הכישלון הזה יאבד את האמון שלו בתחושת הביטחון העצמי שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא יכול לקפוץ מהחלון מקומה גבוהה ולנחות בשלום, אף שהוא לא מסוגל לכך, הוא יסבול מפגיעה. הניסיון הכושל הזה ייצור אצלו חוסר אמון...

...ומאפשר לאדם להשתחרר מדברים שהוא חושב שהוא רוצה ללא סיבה מוצדקת. הוא מסביר שהמשך החקירה יהפוך את האדם לאלוהים האמיתי, ויעזור לו להגיע להבנה העמוקה של המציאות ושל עצמו. איך לדעת למה אני רוצה משהו? איך מחלישים רצון בלי סיבה? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מה המשמעות של להיות אלוהים? למה להמשיך לחקור את סיבת הרצון? איך להפוך להיות אלוהים האמיתי? מהם שלושת הגורמים המשפיעים על הרצון? מהן 3 הסיבות שבגללן אתה מאוד רוצה משהו? מה לעשות כאשר תינוק בוכה בלי סיבה...