האם ואיך ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אלוהים אינו קיים, משום שלא ניתן להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו. הוכחה ממהותה מוגבלת להוכיח את מה שכן ... אוזניים. משום שלא ניתן להוכיח ולשלול את קיומה של ישות כלשהי. וממילא, לא ניתן להוכיח בשום דרך כי אין אלוהים. ניתן אולי לומר כי אי אפשר להוכיח שיש אלוהים, אך לא ניתן להוכיח שאין אלוהים. סוף טיעון. טענה נגדית: ניתן להוכיח בצורה לוגית את אי קיומה של ישות כלשהי. כיצד? הסבר: ניתן להוכיח בצורה ... שום דבר בשום נושא. כי על כל הוכחה תמיד נוכל להמציא ישות והסבר כלשהו חדש... הוכחת אי קיומו של אלוהים: האם ניתן להוכיח שאין אלוהים? כדי לדון האם ישותו של אלוהים אפשרי מבחינה לוגית, לשם כך יש להגדיר תחילה מהי ישותו של אלוהים, מה הן הגדרותיה, ורק לאחר מכן ניתן לדון האם קיומה אפשרי מבחינה לוגית. אך בהחלט ניתן להגיע למסקנה כי קיומה של ישות כלשהי כגון אלוהים, אינה אפשרית מבחינה לוגית שכלית. טיעון: לא ניתן להוכיח את אי קיומו של אלוהים, גם אם מהותו נמנעת מצד חוקי הלוגיקה, משום שניתן לומר שמהותו היא בלתי נתפשת בשכל / מעבר לחוקי הלוגיקה ... ממילא אין משמעות לחוקי הלוגיקה, וממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא. זא ניתן לקבל את ההנחה כי אלוהים קיים כישות שמהותה אינה לוגית / שכלית, אך לא ניתן להוכיח זאת בדרך לוגית, משום שקיומו של אלוהים סותר את חוקי הלוגיקה עצמם, וכל שכן שלא ניתן להוכיח דבר נוסף מעבר לקיומו, דהיינו, דת כלשהי וכיוב. טיעון: ...

אלוהים - חלק 12 - ברא את העולם מסיבה כלשהי?! טיעון: שאלה: מי ברא את העולם? תשובה: אלוהים. שאלה: מדוע אלוהים ברא את העולם? תשובה: סיבה כלשהי. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם אלוהים היה קיים לפני שהעולם היה קיים? נשיב: כן. אלוהים היה קיים בטרם בריאת העולם. דהיינו, הייתה מציאות כלשהי שבה היה רק אלוהים ללא העולם. נשאל: האם לאלוהים הייתה סיבה מדוע הוא ברא את העולם? נשיב: כן. ומשום כך הוא ברא את העולם. נשאל: כיצד הסיבה לבריאת ... שהסיבה לבריאת העולם, הייתה קיימת גם לפני שהעולם היה קיים, הרי שזה אומר ש: 1 - היה מצב שבו אלוהים היה חסר דבר כלשהו, דהיינו, הזמן שבין הרצון שלו לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה. 2 - אלוהים כפוף לסיבות כלשהן, כי אחרת הוא לא היה בורא את העולם. אם נאמר שהסיבה עצמה לבריאת העולם לא הייתה קיימת מאז ומעולם, אז ממילא נשאל כיצד היא עצמה נוצרה? האם אלוהים ברא אותה? אם נאמר שהיא נוצרה מעצמה ללא אלוהים, הרי שאלוהים הוא אינו הבורא היחיד וכולי... אם נאמר שאלוהים ברא את הסיבה עצמה, אז נשאל מהי הסיבה לבריאת הסיבה עצמה וכולי... מסקנה: אפשרות 1 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם כל הזמן היה קיים. אפשרות 2 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם נוצר מעצמו. אפשרות 3 - אלוהים ברא את העולם, אך הוא אינו מושלם, הוא אינו כל יכול וכולי.

העולם נוצר במקרה - חלק 6 - הוכחה לכך שהכל קרה מעצמו ולא עי אלוהים! הוכחה לכך שהכל קרה מעצמו ולא עי אלוהים כלשהו. טיעון: נניח: שום דבר לא קורה מעצמו. לכל אירוע יש גורם אחר שגרם לו להתרחש. נסיק: גם לעולם כולו יש גורם ראשון שהוא הבורא / אלוהים וכולי. סוף טיעון. הפרכה נבהיר: הטיעון בעצם אומר כי אלוהים ביצע פעולה של בריאת העולם. ואז נשאל: מאחר שלכל אירוע יש גורם חיצוני ושום דבר לא קורה מעצמו, אז מה בדיוק גרם לאירוע עצמו של הפעולה שבה אלוהים ברא את העולם? נשיב: הרצון של אלוהים. ואז נשאל: ומה גרם לאירוע הזה שבו אלוהים רצה בכלל לברוא את העולם? מה היה הגורם לכך? הרי שום דבר לא קורה מעצמו? ונשיב: אלוהים עצמו גרם לכך שהוא ירצה לברוא את העולם וכולי. ואז נשאל: ומה גרם בעצם לשינוי הראשון בתהליך של הרצון לבריאת העולם וכולי? הרי שום דבר לא קורה מעצמו. ונחדד: בכל פעם שנאמר שאלוהים התחיל את התהליך של בריאת העולם בצורה כלשהי, ממילא מיד נשאל מה גרם לדבר הזה עצמו לקרות, כי הרי שום דבר לא קורה מעצמו... ואם כן נסיק: שגם אם נאמר שאלוהים כלשהו ברא את העולם, הרי שהתחלת התהליך כולו בוודאי התרחשה מעצמה ללא שום סיבה / גורם כלשהו וכיוב. גם אם נאמר שיש אלוהים אחר שהכריח את אלוהים בורא העולם לברוא את העולם וכולי, עדיין תמיד נמשיך לשאול, ומה בעצם יצר את התחלת התהליך עצמו?! כך שבכל מקרה בסופו של דבר ולא משנה אם נאמר שיש אלוהים או אין, בכל מקרה נגיע למסקנה שהכל קרה מעצמו. וברגע שמבינים שבכל מקרה בסוף מגיעים להבנה שהכל קרה מעצמו, ממילא אין שום תועלת בישות של אלוהים, וממילא ההוכחה הנל לקיומו של אלוהים נעלמת...

סיבה ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה? האם אלוהים? טיעון: אין אפשרות שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ללא נקודת התחלה. מדוע? נניח שלכל סיבה יש סיבה ... את הרצף הישר / עגול של הסיבה תוצאה? דהיינו, מי מכריח את הרצף של הסיבה תוצאה הזה להתקיים? ונשיב: אלוהים, שהוא חיצוני לעיגול / קו ישר של הסיבה / תוצאה. סוף טיעון. הפרכה: הפעם לא נפריך את ההוכחה, כי כבר עשינו זאת בצורות שונות במאמרים השונים שכאן, אך הפעם רק נראה כיצד הוספתו של אלוהים למשחק לא פתרה שום שאלה בשום צורה. ונסביר: נניח באמת שקיים רצף אין סופי בצורה כלשהי של סיבה / תוצאה, ונניח באמת שאלוהים אחראי לרצף הזה. מה בעצם עשינו כאן? לקחנו תהליך אין סופי של סיבה / תוצאה, הפכנו אותו לאירוע בודד / נקודה אחת, ונתנו סיבה חיצונית לתהליך כולו שהיא אלוהים. אך בכך כמובן שלא עשינו שום דבר, כי בעצם יצרנו תהליך אחר של סיבה ותוצאה, דהיינו, אלוהים שהוא סיבתו של התהליך האין סופי! זא גם עכשיו כאשר הוספנו את אלוהים, עדיין אנחנו בתוך תהליך של סיבה ותוצאה, וגם על אלוהים נוכל לשאול: מהי הסיבה של אלוהים. וגם כאן נכנס לרצף אין סופי בצורת קו ישר או מעגל של הסיבות של אלוהים לבריאת העולם. ואז אולי ניצור אלוהים חדש ועיגולים נוספים וקוים ישרים נוספים... בקיצור, אלוהים לא פתר שום דבר. אז איך נסביר את הסיבה שיוצרת את הרצף האין סופי של הסיבה / תוצאה? נשיב: בדיוק באותה הצורה שנסביר (או שלא) את הסיבה שבגללה אלוהים רצה לברוא את העולם... דרך אגב: הדבר דומה לחלוטין לרעיון שכבר הוסבר בהרחבה, כי לומר שאלוהים ברא את מימד הזמן, פירושו להכניס את מימד הזמן לתוך מימד זמן אחר וזה כמובן חסר משמעות. הדבר היחיד שאפשר לומר על אלוהים, הוא שהוא איננו, וגם זה יותר מידי (כי גם זו הגדרה שאינה אין סופית = גם אין סוף הוא ...

האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אין אלוהים מכך שהוא אינו לוגי. כי תמיד ניתן לומר שעליו לא חלים חוקי הלוגיקה. כל קושיה על אלוהים נובעת בלוגיקה אנושית. אלוהים הוא מחוץ לחוקי הלוגיקה ולכן עליו לא חלות שום קושיות. ולכן כנל, מכך שאלוהים אינו לוגי, לא ניתן להוכיח מכך שהוא אינו קיים, כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית. סוף טיעון. הפרכה: הטיעון ... להוכיח בטיעונים לוגיים את האמת האמיתית של המציאות, דהיינו, האדם מתעקש וטוען כי הוא יכול להוכיח בצורה לוגית כי אלוהים קיים וכולי, הרי שבעצם הוא מייחס ללוגיקה משמעות של אמת מוחלטת. וממילא קיומה של ישות שאינה לוגית, שולל את ... של המציאות כולה וכולי. קושיא: גם אם נסכים שהלוגיקה אינה מוכרחת, עדיין ניתן בדרך לוגית להסיק כי מסתבר שיש אלוהים. זא גם אם לא ניתן להוכיח, עדיין ניתן לומר כי הגיוני יותר לוגית שאלוהים יהיה קיים. ונשיב: אדרבה ואדרבה אפשר לומר כי בדיוק ההפך הוא הנכון! אם נניח שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי ... וממילא אדרבה ההיגיון אומר כי האמת המוחלטת היא בדיוק ההפך מחוקי ההיגיון. כך שלא רק שלא ניתן להוכיח שיש אלוהים שאינו לוגי, אלא שגם לא ניתן אפילו לשער לוגית שיש. כי אם יש ישות שאינה לוגית, אז הגיוני שהאמת ... לא מבין כי קיומה של הישות הזו, שולל מכל וכל את חוקי הלוגיקה. על האדם להבין, כי גם אם אלוהים אינו לוגי וכולי, עדיין לצורך חיפוש האמת על האדם לחקור ולהבין בדיוק את הדבר שבו הוא מאמין. זא מותר להאמין במשהו שאינו לוגי, בתנאי שאתה מבין במה אתה מאמין. אם האדם בורח מלחקור את הפרדוקסים הלוגיים שיש לגבי אלוהים, הרי שזה מסתיר ממנו את חוסר הלוגיקה בקיומו של אלוהים, וזה גורם לו לא להבין באמת במה בכלל הוא מאמין. ובכל מקרה התוצאה היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה ... הלוגיקה כולם. לעומת זאת, אם היה האדם מבין במה הוא מאמין, זא היה מבין את הפרדוקסים הלוגיים שהוא מאמין שאלוהים מרומם מהם, הרי שהוא מיד היה גם מבין שכל הלוגיקה שלו לא נכונה. ואז הוא היה מגיע לנקודת בחירה ... - לנטוש את חוקי הלוגיקה כולם (וממילא גם את ההוכחה הלוגית לקיומו). 2 - להחזיק בחוקי הלוגיקה (וממילא להוכיח שאלוהים לא יכול להיות קיים כישות שאינה לוגית). שאלה: ומדוע בני אדם מפחדים מלחקור את הדבר שבו הם מאמינים? תשובה: ... האדם נצמד בשלמות לאמת כולה ללא שום אמונת כזב. ונסיים: על האדם לזכור כי הוא זה שבחר להגדיר את אלוהים כישות שאינה לוגית. יתכן מאוד כי גם אלוהים עצמו הוא כן לוגי או שאולי הוא בכלל לא קיים וכולי. רק, שהדרך להגיע להבנה כזאת, תבוא אך ורק על ידי מחקר, ולא על ידי בריחה מהתמודדות עם שאלות על אלוהים בתואנות שווא שהוא אינו לוגי וכולי.

... כי עוד אין לו שום רצון עצמי. ולכן אין שום אפשרות שהאדם יבחר את הרצון העצמי של עצמו. (וגם אלוהים לא בוחר את רצונו, מתוך רצונו. אלא ששם זה מתוך מהותו, גם אם זה בלי הגדרת רצון. ושם, גם ... משהו אחר, אז על ידי זה האני של האדם נעלם לו, והוא מקבל אני חדש, שהוא בעצם האני של אלוהים / המציאות, עצמם. כי ברגע שהאדם מבין שהאני שלו הוא ביטוי של ישות אחרת, אז זה מביא את האדם ... האדם מבין, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי כאשר האדם חווה שהאני שלו הוא המסובב הראשון דהיינו, אלוהים, אז בעצם הוא מבין את האמת, שכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל התגלות של רצונו העצמי. דהיינו, שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית על הכל בשלמות. ואחכ אחרי שהאדם נמצא בתודעה הזאת, שהוא חושב שהוא אלוהים, אז הוא מתבונן אל תוכו כאלוהים, כישות שחושבת את החלום, והוא מנסה לגלות מהיכן הרצון שלו כאלוהים מגיע? ומהיכן מגיעה התודעה העצמית שלו כאלוהים? ואז האדם שואל, בדיוק את אותן השאלות, שהוא שאל כאשר הוא חשב שהאני שלו הוא ישות נפרדת, מהיכן הרצון מגיע? ומה אחראי לקיום שלי? וכולי, עכשיו האדם שואל את זה כאלוהים וכמציאות, בגוף ראשון. דהיינו, האדם שואל מה תכלית המציאות? ומה הסיבה שאלוהים ברא את העולם? והאם מישהו ברא את אלוהים? וכולי, אבל הוא שואל את זה מתוך תודעה של אלוהים עצמו. כי מצד אחד הכל זה כרצונו של אלוהים. אבל מה אחראי לרצונו של אלוהים עצמו? וגם רצונו של אלוהים לא יכול להיות כרצונו, כי ההוויה של אלוהים, קיומה מחויב. אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים, קיומם לא מחויב. כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. ומאחר שקיומו של רצון האלוהים הוא לא מחויב, אכ למה הוא קיים? ומצד אחד, הוא לא יכול להיות כרצונו של אלוהים. כי מנקודת המבט שלפני רצונו של אלוהים, עוד לא היה לו רצון, לרצות את רצונו. אבל גם לא היה לו ניגוד רצון, או רצון שלא לברוא ... לא כרצונו, עדיין זה ממהותו, ובכל מקרה זה לא נגד רצונו, כי עוד לא היה שום רצון כלל. ואצל אלוהים הכל קורה בפחות מרגע אחד. והוא לא צריך לרצות כדי שהדבר יקרה, אלא הדבר קורה, תוך כדי שהוא רוצה. ... בו זמנית. ואכ, האם זהו רצון עצמי או לא? וכמובן כנל, מהיכן מגיע הרצון וכל שינויי הרצון שיש אצל אלוהים? וכאשר האדם מתבונן בכל זה, אז הוא רואה את האמת, שהוא לא באמת אלוהים אמיתי, אלא אלוהים שקרי. כי גם הוא כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חוויית אני, הרי שיש תחושה של נפרדות, ואכ האני הוא לא אלוהים אמיתי. כי אלוהים האמיתי, הוא ההוויה הראשונה באמת. וכאשר יש רק הוויה אחת שממלאת את הכל, לא שייך שום אני ולא אני. כך שאם יש אני כלשהו, הרי שזהו אלוהים שקרי, דהיינו, נפרדות. ואז האדם כאלוהים, מתבונן פנימה על הרצון של עצמו כאלוהים, ועל ישותו העצמית כאלוהים, והוא רואה את האמת, שבאמת הרצון והתודעה והישות וכל מה שנפרד מהם, הכל זאת ישות אחת, שאין שם שום תודעה עצמית ושום רצון עצמי וכולי כלל. ואז על ידי ההתבוננות הזאת, כאשר היא מנקודת מבט של אלוהים עצמו שמסתכל פנימה אל תוכו, אז האדם חווה את האחדות האמיתית, שהכל אחד ממש. ואז הוא הופך להיות אלוהים האמיתי באמת, שהוא האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), ... העדר בחירה, כי בשורש הכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות, האדם קיים. ואם הוא קיים, אז קודם כל הוא אלוהים שקרי, דהיינו, זה שחושב את המציאות כולה, ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל ...

הנאה, שורש ההנאה, ליהנות בחיים, הנאה בחיים, לזכור שאתה אלוהים, אין סיבה זו צורה מהו שורש ההנאה וכיצד הוא משפיע על תחושת האושר בחיים? אליעד כהן מסביר כי ההנאה ... רואה משקפת משהו אסוציאטיבי עמוק יותר. למשל, אדם אחד יכול לראות קו ישר ולחוות אותו כהתגלמות של שלמות, יציבות ואלוהות, ואדם אחר יכול לראות באותו הקו ישר דווקא הגבלה וחוסר דינמיות, ולכן יעדיף צורה עקומה או דינמית יותר. הפרשנות האישית של האדם לצורה היא זו שקובעת את מידת ההנאה שלו. איך קשורה הידיעה שאתה אלוהים לתחושת ההנאה שלך בחיים? לדברי אליעד, תחושת ההנאה המוחלטת, שאינה תלויה בשום גורם חיצוני, מגיעה מתוך הידיעה הפנימית והוודאית שאתה אלוהים. כאשר אדם שוכח שהוא אלוהים, הוא מרגיש מופרד, חלש, ומופעלת עליו אלימות. הוא חווה דברים ככפויים עליו, דבר שגורם לסבל. לעומת זאת, כשאדם זוכר ויודע שהוא אלוהים באמת, הוא חווה את כל האפשרויות באופן מוחלט ושלם - כולל יציבות וחוסר יציבות, טוב ורע, התחדשות וחוסר התחדשות. במצב כזה, כל סיטואציה הופכת למקור של הנאה, כיוון שהאדם מזהה בכל דבר את השלמות האלוהית. לדוגמה, כשאדם מתבונן בקיר ריק הוא עלול להרגיש שעמום, מכיוון שהוא תופס את עצמו כאדם מוגבל שאין לו התחדשות אינסופית. לעומת זאת, כשאותו אדם תופס את עצמו כאלוהים, הקיר הריק הופך למקור של התחדשות אינסופית, משום שהחוויה של אלוהים כוללת תמיד את כל האפשרויות. מדוע הידיעה עדיפה על אמונה וכיצד היא משפיעה על האושר? אליעד מדגיש כי הידיעה שהאדם הוא אלוהים עדיפה בהרבה על אמונה. הוא מסביר כי האמונה היא מצב של ספק וחוסר ודאות, ולכן היא אינה מאפשרת הנאה שלמה ואמיתית. רק כאשר האדם יודע בוודאות שהוא אלוהים, הוא יכול ליהנות באמת מכל דבר שקורה לו, בלי ספקות ובלי פחדים. הוא מביא את דברי רבי נחמן מברסלב, ... בדעת. כלומר, הבעיה האמיתית אינה במציאות עצמה אלא באופן שבו האדם מבין אותה. אם האדם יודע באופן מוחלט שהוא אלוהים, הוא לעולם לא יחווה חיסרון, וכך הוא יוכל ליהנות באמת מכל מצב ומכל חוויה. מה מונע מהאדם לחוות הנאה מוחלטת באופן קבוע? אליעד מציין כי מה שמונע מהאדם ליהנות באופן קבוע הוא הפער בינו לבין התפיסה שהוא אלוהים. האדם מתאמץ ומנסה להבין דברים כדי להתקרב לידיעה הזאת. אליעד מסביר את דברי רבי נחמן, שטען שיש מצבים שבהם ... צריך לקרות כדי שהמחשבות האלו ירגעו, אך ברור שזה קשור לתהליך פנימי שבו האדם מצמצם את הפער בינו לבין אלוהים. רבי נחמן אף אמר שאין הבדל אמיתי בין חיים למוות או בין העולם הזה לעולם הבא, ורק התפיסה המנטלית של האדם יוצרת את ההבדל הזה. לכן, אליעד מציע לאדם להבין כי הוא אלוהים כבר עכשיו, בלי קשר לנסיבות חיצוניות, ואז יוכל ליהנות מכל מצב. האם יש סיבה אמיתית לכל דבר שקורה בחיים? ... ומהמרדף אחרי הסברים, ויכול לחוות הנאה מוחלטת בכל רגע. מהו שורש ההנאה? איך ליהנות מכל דבר? מהי הידיעה שאתה אלוהים? מדוע האדם סובל? איך להפוך כל מצב למהנה? למה אין סיבה לכלום?

קבלה, חכמת הקבלה, רצון להשפיע, רצון לקבל, יהדות, אלוהים, התורה, משה רבנו, מהות הבורא, האלוהים שאתה, הבחירה החופשית

אמיתות התורה היהודית, שאלות קיומיות, שאלות על אלוהים, שאלות על היהדות, העם הנבחר, מתן תורה, משה רבנו, בני ישראל, שמירת מצוות, חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה האם השאלות הפילוסופיות על אלוהים באמת חשובות? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מתחילים עם שאלות קיומיות ושאלות פילוסופיות על אלוהים, כגון האם יש אלוהים או למה הוא ברא את העולם, אך מדגיש שהדבר החשוב ביותר שצריך להתמקד בו הוא השאלה מה אני רוצה?. הוא טוען שהפילוסופיה והעיסוק בשאלות על משמעות החיים ואלוהים הם חסרי תועלת אם האדם לא יודע קודם כל מה הוא בעצמו רוצה להשיג בחייו. אליעד אומר שגם אם האדם יגיע לתשובות על השאלות האלו, כמו האם יש אלוהים או מה המטרה של אלוהים, זה עדיין לא יפתור לו את השאלה איך הוא משיג את הרצונות שלו בחיים. הוא מדגים זאת בדוגמה של ... בחיים ולנסות להבין איך להשיג את הרצון הזה, במקום להתעסק בשאלות חסרות פתרון כמו משמעות החיים או קיומו של אלוהים. מה היחס בין מצוות התורה לטוב ורע? אליעד מסביר שהתורה פועלת בעיקר דרך מנגנון של טוב ורע. אלוהים אומר אם תשמור את המצוות יהיה לך טוב, ואם לא תשמור יהיה לך רע. במובן הזה, הוא מסביר שהמנגנון ... למצוות התורה הוא הפחד שלהם מלקבל עונש או התקווה לקבל שכר. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של התורה שבה אלוהים אומר לבני ישראל: אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לכן אל תעבדו אלוהים אחרים. אליעד מסביר שאלוהים, על פי התורה, משתמש במנוף לחץ של טוב ורע כדי לגרום לאנשים להאמין בו ולהקשיב לו. הוא מחדד זאת ... מסביר שזו לא סיבה מספקת, שכן הבן לא ביקש להיוולד ולא ביקש את העזרה מלכתחילה. באותה צורה, הוא אומר שאלוהים אולי נתן לנו עיניים לראות ואוזניים לשמוע, אך הוא גם נתן לנו מחלות ופחדים בחינם. לכן הטיעון של הכרת תודה לאלוהים אינו רלוונטי מספיק כדי לחייב את האדם לקיים את המצוות. מה המשמעות של העם הנבחר? אליעד מסביר את המושג ... לברר מה הם באמת רוצים להשיג בחייהם. אם המטרה שלהם היא להרגיש טוב, אז הם צריכים לבדוק האם האמונה באלוהים או שמירת המצוות אכן מובילות לתוצאה הזו. אם הם יגלו שהדבר לא מוביל לתחושה הטובה שהם רוצים להשיג, אז אין טעם להמשיך בכך רק בגלל לחץ חיצוני או פחד מעונש. הוא מדגיש שלא חשוב אם יש אלוהים או אין אלוהים, החשוב ביותר הוא מה אתה רוצה, ואיך אתה יכול להשיג את זה. הוא ממליץ לאנשים לא להיות מושפעים מאיומים או מהבטחות לעולם הבא, אלא להקשיב רק לעצמם ולבחון מה באמת מביא להם תועלת אמיתית בחיים. האם יש אלוהים? איך להרגיש שלם עם עצמי? מה המשמעות של העם הנבחר? לחזור בתשובה או לצאת בשאלה? האם יש משמעות לחיים?

... המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר העולם? האם יכול להיות קיום בלי ידיעה עצמית? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם ייתכן ... קיום בלי מודעות? האם המציאות מודעת לעצמה? בריאה יש מאין מהו הדבר הראשון שממנו הכל נוצר? האם הקיום של אלוהים מודע לעצמו? איך נוצר העולם? מהי תודעה אלוהית?