... פי רבי נחמן, אנשים חושבים שניתן לזהות אדם קדוש, או צדיק, לפי מראהו החיצוני. אולם בפועל, הצדיק האמיתי, בדומה לאלוהים, אינו ניתן לזיהוי חיצוני. אלוהים הוא בלתי נראה, ואינו שונה מהמציאות עצמה. לפי רבי נחמן, הצדיק מזוהה אך ורק על ידי הפנימיות והשכל שלו. ... את השכל של רבי נחמן מברסלב? השכל של רבי נחמן היה שכל ייחודי ובלתי רגיל, שכל שדומה לשכל של אלוהים. אלוהים, על פי רבי נחמן, אינו מבדיל בין דבר לדבר, והוא מחוץ להגדרות העולם. באופן דומה, רבי נחמן חווה את עצמו ואת המציאות בדרך דומה לזו של אלוהים, כאשר הוא מרגיש שקיומו הוא מחוץ לעולם עצמו. רבי נחמן ביטא את שכלו העמוק בצורה מצומצמת, במטרה להנגיש אותו ... תורתו של רבי נחמן כל כך קשה להבנה? תורתו של רבי נחמן היא קשה להבנה מכיוון שהוא לקח שכל אלוהי, בלתי מוגדר ובלתי מוגבל, והכניס אותו לתוך שפה מוגבלת וטקסטים מוכרים. הדבר יצר רבדים על גבי רבדים של משמעות, ...

... הרצון נבחן לעומק, מתגלים בו סתירות רבות. הוא מביא דוגמאות מהתנס ומהמסורת היהודית: משה רבנו, למשל, רצה לראות את אלוהים אך אלוהים סירב, כך שלכאורה יש דבר שעומד בפני הרצון. משה רבנו גם רצה להיכנס לארץ ישראל, ולא הצליח. מכאן עולה ... ממוקד באמת. לעומת זאת, רצון אמיתי הוא רצון שאינו תלוי בשום סיבה חיצונית. אליעד כהן מכנה את זה רצון אלוהי - רצון שנובע מתוך עצמו וללא סיבה מוגדרת, כמו הרצון של אלוהים. אלוהים מוגדר כישות בלתי מוגבלת, ולכן רצונו מתממש מיד, מכיוון שאין שום גורם מגביל, והרצון שלו אינו תלוי בדבר אחר. ... במציאות. כוח הרצון איך לחזק את הרצון? אין דבר העומד בפני הרצון? רצון אמיתי וחזק איך להשיג מטרות? רצון אלוהי איך לזהות רצון אמיתי?

... למעשה לכלום, למצב של אין מוחלט, אינסוף, מה שנמצא לפני הזמן ולפני המקום. במילים אחרות, הוא מגלה שהוא בעצמו אלוהים, הוא הישות האינסופית שבתוכה נוצרת כל המציאות. איך ההבנה שהאדם הוא גם דמות וגם צייר, מסלקת את הסבל? אליעד ... דמות בסרט מצויר גדול יותר? אליעד מחדד שההבנה יכולה להגיע רחוק יותר, כאשר האדם מגלה שגם הצייר עצמו (הישות האלוהית, הבורא), הוא בעצם דמות בתוך סרט מצויר גדול יותר. זאת אומרת, שישנה ישות גדולה אף יותר מהאלוהים, וההבנה הגבוהה ביותר היא שהצייר, הציור והדמויות שבתוך הציור הם כולם למעשה ישות אחת. מנקודת המבט הזו, אין באמת ... ישות אחת שלמה ואינסופית. האם יש בחירה חופשית? איך ליהנות מהחיים? מהי התודעה? האם המציאות היא חלום? מי הוא אלוהים באמת? הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, ובן אדם אומר דבר כזה, התבוננתי פנימה וחקרתי חקרתי את הרצונות ... כלום, מה זאת אומרת כלום? הוא הופך להיות האין! האינסוף, מה שלפני הזמן ולפני המקום. דהיינו, הוא מגלה שהוא אלוהים בעצם!! וחוה את האלוהים. 1. האדם מבין קודם כל שהרצון לא שלו. 2. אחר כך הוא מבין שהתודעה לא שלו. 3. אחר כך ... הצייר. ואחדד יותר מזה, שמי שהולך יותר רחוק מזה, הוא מגלה שגם הצייר עצמו, הוא בתוך סרט מצויר. גם אלוהים הוא דמות של ישות גדולה יותר, בשכל הגדול יותר הוא ההבנה שהצייר והציור והישויות שבתוך הציור, הן ישות אחת. ...

... האין סוף. ואם חשבת עליו, הוא כבר לא אין סופי, ואכ לא חשבת עליו (ולכן לא ניתן לראות את אלוהים האמיתי. כי אם ראית אותו, אז הוא לא אין סופי, ואז הוא לא אלוהים. ואם אתה רואה את אלוהים, ואתה יודע שהוא אלוהים, הרי שהוא שקרי וכולי). ולכן האדם לא יכול לחשוב על כלום / שום דבר. דהיינו, האדם לא מסוגל לרוקן ...

... הנפרדות של היש והאין). כי אם לא מצח הנחש הזה, לא היה קיום לעולם כלל. כי מנקודת המבט של אלוהים ששם הכל אחד, מנקודת המבט הזאת, מצח הנחש שיש אצל אלוהים עצמו, הוא זה שיצר את המציאות ואת הנפרדות שלנו. כי הנפרדות שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון כלל. ושם בנקודת המבט של האחדות, אין שום סיבה ... והרע, אין שום סיבה כלל. והסיבה שבגללה יש את הנפרדות שלנו, היא רק בגלל קיומו של מצח הנחש אצל אלוהים עצמו, שגורם לאלוהים לצמצם את עצמו, ולשקר לעצמו, ולסבול, והכל ללא שום סיבה כלל. ובלי מצח הנחש של אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל אצל האדם, מצח הנחש שלו. כי גם אחרי שהאדם מגיע אל האחדות, ...

... יש שני מצבים בלבד. והמצב הראשון הוא, שהאדם יש לו גאווה אמיתית ורגשות אשם אמיתיים. דהיינו, שהאדם מבין שהוא אלוהים, וממילא הוא עצמו אחראי לכל הדברים שקורים בעולם. שזאת שלמות הגאווה, וגם שלמות רגשות האשמה בו זמנית. וכאשר האדם מבין, שהוא באחדות עם המציאות, אז טוב לו תמיד. כי אצל אלוהים, לא באמת שייך רגשות אשם. משום שאצל אלוהים אין טוב ורע, וממילא לא שייך להרגיש אשמה כלשהי. ואם האדם מזדהה בטעות, רק עם האני הנפרד והמצומצם שלו, ... גם חווה מצד אחד מחשבות גאווה, שנדמה לאדם שיש בו דברים טובים, שאלו מחשבות מטופשות, עבור מי שהוא באמת אלוהים ואחראי לכל מה שקורה. ואז, כאשר יש לאדם הזדהות עם האני הנפרד שלו, אז ממילא יש לו גם רגשות ...

... הזמן ושל המקום ואת כל הצורות שבתוכן, להיות כפי מה שהן בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, אולי יש איזה אלוהים, שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי שיתבונן היטב, יראה את השקר של אלוהים כמחייב המציאות וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד מהמציאות, דהיינו, שהמחייב נפרד מהמחויב, והמסובב נפרד מהמסובב, והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין סופי, והרי שהוא לא המחויב הראשון, ואכ הוא עצמו ...

... ממש. ומי שרוצה לזכות לידיעה הזאת, עליו להפוך ולהיות בורא עולם. ולהיות בורא עולם, פירושו לגלות את המהות של אלוהים. דהיינו, לגלות את מהותו של אלוהים, לפני שאלוהים עצמו ידע שהוא קיים. כי ברגע שאלוהים ידע שהוא קיים, באותו הרגע זה עצמו כבר נקרא אחרי הבריאה. כי לפני הבריאה, לא היה הבדל בין אלוהים לבין ידיעתו לבין שום דבר אחר, ולא הייתה לאלוהים, אפילו לא תודעה עצמית. ומי שיתבונן אל תוכו עד הקצה האחרון, שהוא הקצה הראשון ונקודת ההתחלה של האני שלו, ... שיתבונן על מה שהוא היה, לפני שהוא היה קיים אפילו כתודעה, אז ראשית כל הוא מגלה כמובן, שהוא, זה אלוהים שמודע לעצמו, דהיינו, הישות שחושבת את החלום, שהאדם מתחבר לתודעה של הישות שחושבת אותו. ואחכ, האדם כאלוהים, מתבונן אל תוכו, ורואה את מהותו העצמית לפני שהוא עצמו היה קיים, שהיא אחדות המציאות. ואז האדם נעלם לגמרי, ...

אמונה באלוהים / תפילה לאלוהים / כפירה באלוהים - מהו שורש העניין? כי לפעמים נדמה לאדם, שהוא רחוק מאמונה באלוהים ומתפילה לאלוהים, אך לא כך הוא. כי רק מי שהוא בתודעת אלוהים עצמו, רק הוא רחוק מאמונה ומתפילה לאלוהים. כי כל זמן שהאדם חושב / חווה שיש כוח כלשהו בעולם, שהוא לא נובע ממנו עצמו, אלא שהוא נפרד ממנו, הוא בעצם מאמין באלוהים. כי אלוהים, משמעותו היא, כוח חיצוני וכולי. ולחשוב שיש משהו בעולם כולו, שקורה בלי שאתה תבחר בבחירה חופשית ומלאה לעשות אותו מרצונך החופשי, זוהי בעצם אמונה באלוהים. וכל דבר שקורה לאדם בחיים נגד רצונו, זה רק משום שהוא מאמין באלוהים. דהיינו, שהוא מאמין שיש איזה כוח חיצוני לו, שמנהל את העולם, נגד רצונו החופשי. ותפילה לאלוהים, היא כאשר האדם רוצה שאיזה כוח חיצוני, יעזור לו לשנות את המציאות. וכל תקוות לב שיש לאדם שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, זוהי תפילה לאלוהים. כי התקווה של האדם שהמציאות תשתנה, היא בעצם תפילה בלב לכוח חיצוני, שיעזור לאדם. כך שכל מי שרוצה שהמציאות תשתנה עבורו, הוא בעצם מתפלל בליבו, לכוח חיצוני ממנו, שיעזור לו. וזוהי תפילה לאלוהים. וניתן לראות מנקודת מבט מסויימת גם, כי תפילה ואמונה באלוהים, היא בעצם כפירה באלוהים. כי האדם כופר באלוהים שנמצא באחדות איתו. כי מצד האמת הכל אחד, והאדם עצמו, הוא זה שאחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. וזה דבר שנראה ככפירה באלוהים, למרות שהוא שלמות האמונה באלוהים, שאין עוד מלבדו. וכמובן שמצד האמת, גם לחשוב שאתה נפרד מאלוהים, גם זו שלמות האמונה באלוהים, כי הצורה מחייה את עצמה וכולי. והטועים שיש להם גאווה, ושהם חושבים שהם משהו ממשי שהוא נפרד מהמציאות, נדמה ... לו בחירה חופשית מלאה על הכל, כולל על רצונו העצמי ועל קיומו העצמי של האני שלו, הרי שהוא כופר באלוהים שהוא עצמו, והוא בעצם מאמין באלוהים חיצוני לו. דהיינו, עבודת אלילים, שעונשה בצידה כמובן. ואיש אמת שיש לו ענווה של אמת, הוא לא יודע שהוא קיים כלל, ולכן הוא חווה את הכוח האלוהי ממש. וכאשר האדם מאמין באלוהים ומתפלל אליו, הוא בעצם כופר באלוהים שהוא עצמו. כי הוא כופר בכך שהוא עצמו אחראי לכל מה שקורה וכולי. ועונשו (מצד הנפרדות), הוא שהמציאות היא לא כרצונו. כי מי שכופר באלוהים שהוא, העונש שלו הוא, שהוא לא חווה את האלוהים שהוא, והוא חווה שהוא ישות קטנה שקורים דברים נגד רצונה וכולי. ובלבוש יותר חיצוני ניתן להסביר, כי התפילה לאלוהים, היא בעצם חוסר אמונה בכך שהכל מאלוהים ושהכל לטובה בשלמות מוחלטת. שאם היה האדם מרגיש בלב שלם שהכל מאלוהים ולטובה בשלמות מוחלטת, לא היה רוצה שאלוהים ישנה משהו במציאות. ובנוסף, עצם המחשבה של האדם שהוא מתפלל לאלוהים, היא עצמה כפירה בכך שאלוהים הוא עצמו זה שגורם לך להתפלל אליו. וכיוב לגבי תחושת בחירה חופשית באופן כללי, שסותרת את האמונה באלוהים. ובמהות, המחשבה שיש אלוהים נפרד ממך, משמעותה היא שאתה נפרד מאלוהים, ושיש משהו נפרד מאלוהים ושאלוהים הוא לא אין סופי, שזו כפירה באין סופיות של אלוהים. אבל כמובן שמצד האמת, גם הכפירה של התפילה לאלוהים, גם היא עצמה מאלוהים, וגם הרצון לשנות את המציאות, גם הוא בעצמו מושלם. הרצון לשנות את המציאות, הוא ביטוי ...

... לקיומו של העולם. וכמובן שזאת טעות. כי גם הפוטנציאל לכך שתהיה נפרדות, גם הוא עצמו נוצר. ולכן לדוגמה, לומר שאלוהים ברא את העולם והוציא אותו מהכוח אל הפועל, זאת כמובן שטות מוחלטת. כי עצם האפשרות של אלוהים לברוא את העולם ולהיות מוגדר כבורא, ועצם האפשרות של זה שבכלל תהיה קיימת עוד ישות נפרדת מאלוהים, ועצם זה שאלוהים שהוא המצוי הראשון, שהוא יהיה מודע לקיומו ושיהיה לו רצון עצמי ותודעה עצמית, גם כל הדברים האלו נבראו בעצמם. וכמובן, שהם לא נבראו על ידי אלוהים, כבורא בעל תודעה ורצון עצמי, כי עדיין לא הייתה לו שום יכולת / תודעה / רצון כלל. והעניין הוא, ... של האפשרויות עצמן, היא אחת. והמהות של האפשרי ושאינו אפשרי, גם היא אחת. והמהות של הכל, דהיינו, של ישות הבורא, ושל רצון הבורא, ושל דעתו של הבורא, המהות של הכל היא אחת ממש, והיא ורק היא, אלוהים האמיתי. וכל השאר, אלו שקרים, בדמות אלוהים. ולכן בשורש המציאות, אפילו פוטנציאל ואפשרות של נפרדות אין. אז אם לא הייתה שום אפשרות של שינוי, אז כיצד ...