... האם אני רוצה את זה? האם אני באמת רוצה משהו? עשייה למען עשייה, תשלום במזומן, ביומו תתן שכרו, למה אלוהים עושה משהו? למה אלוהים ברא את העולם? למה אלוהים ברא את הרע? למה אלוהים נתן את התורה? החיים כחלום, אם היית מת מחר איך אפשר לדעת מה אני באמת רוצה לעשות? אחת השאלות ... החיים באופן שבו האדם נהנה מיידית מכל מה שהוא עושה, כאילו זה הדבר החשוב והשלם ביותר עבורו כרגע. האם אלוהים עושה משהו בשביל משהו אחר? אליעד כהן מציג תפיסה פילוסופית לגבי פעולותיו של אלוהים. לפי אליעד, אלוהים אינו מוגבל ולכן לא עושה שום פעולה למען מטרה אחרת או עתידית. אלוהים עושה כל פעולה אך ורק משום שזה רצונו כרגע. הוא לא יוצר משהו בשביל מטרה אחרת, שכן אם הוא היה רוצה את אותה מטרה אחרת, הוא היה יכול להגשים אותה מיד, ללא צורך בפעולה נוספת. למה אלוהים ברא את העולם ואת הרע? אליעד מסביר שאלוהים לא ברא את העולם עבור תכלית חיצונית או תועלת עתידית. האלוהים האמיתי ברא את העולם פשוט משום שזה רצונו, ולא למטרה אחרת. למשל, אלוהים לא ברא את הרע בשביל הטוב או להיפך, הוא ברא את הרע משום שרצה שיהיה רע, ואת הטוב כי רצה שיהיה טוב. כל פעולה שאלוהים מבצע היא מימוש רצונו המלא והשלם ברגע זה ממש. כיצד אדם יכול לחיות כמו אלוהים? אליעד אומר שהשאיפה האידיאלית עבור אדם היא לחיות כמו אלוהים - במובן שכל פעולה שהוא עושה תהיה הגשמה מלאה של הרצון שלו כרגע, ולא פעולה שמטרתה להשיג משהו בעתיד. אדם ששלם עם עצמו, כמו אלוהים, אינו פועל מתוך חיסרון או צורך עתידי אלא מתוך שלמות מוחלטת והגשמת רצונו המלא בכל רגע נתון. מה המשמעות ... חיצוניות, אלא חי בשלמות הרגע הנוכחי. איך לדעת אם אתה באמת רוצה משהו? ביומו תתן שכרו החיים כחלום למה אלוהים ברא את הרע? לעשות בשביל העתיד או בשביל ההווה? איך לחיות כמו אלוהים? עשייה למען העתיד, עשייה למען ההווה, להשיג את התכלית בכל דבר, עשייה מתוך שלמות, לעשות משהו בשביל משהו אחר, ...

... שאין בו שום טוב? סבל אין סופי, מה טוב בסבל מושלם? למה יש רע בעולם? למה רע לי? להיות אלוהים, אני אלוהים, למה אלוהים ברא רע? מה טוב בלחוות רע בלי שום דבר חיובי? לפעמים אדם חווה רע, והוא מחפש מיד את הטוב ... מרגיש כאב פיזי, אבל לא סבל נפשי. הסבל קיים רק כשהאדם אינו רוצה את מה שקורה. מהי הפרספקטיבה של אלוהים על הרע? ההסבר שאליעד כהן מציע הוא שהמציאות - או אלוהים - לא צריכים סיבות או הצדקות כדי ליצור את הרע. אלוהים הוא כל יכול, ואם הוא היה רוצה רק טוב, הוא היה יכול לברוא רק טוב. העובדה שיש רע בעולם אינה מעידה על חולשתו של אלוהים או על כך שהוא צריך רע כדי שייצא מזה טוב, אלא שהוא ברא רע פשוט כי כך הוא רצה. כלומר, מבחינת אלוהים, הרע קיים כי הוא רוצה שהוא יהיה קיים. אין בזה היגיון של סיבה ותוצאה, אלא זה ביטוי לרצון האלוהי. הרע קיים כי כך אלוהים רוצה שיהיה, ללא שום סיבה מעבר לכך. זאת נקודת מבט ייחודית, ששונה מאוד מהדרך שבה אנשים רגילים לחשוב. אליעד מציין שאנשים דתיים רבים אינם באמת מאמינים באלוהים באופן מוחלט, כי הם מאמינים שאלוהים זקוק לסיבות ולתירוצים כדי לברוא רע, וזה סותר את רעיון האלוהות. איך להתחבר לפרספקטיבה האלוהית? כאשר אדם חווה רע בלי שום סיבה הגיונית, והסבל שלו כל כך גדול שאין שום דבר טוב שיכול לנחם אותו, הוא ניצב בפני הזדמנות נדירה להתחבר לפרספקטיבה האלוהית שבתוכו. מה זה אומר? הכוונה היא שהאדם יכול להבין שהמהות האמיתית שלו היא לא האני האישי שמרגיש את הסבל, אלא שהוא בעצמו המציאות כולה - כלומר, הוא בעצם אלוהים. הכוונה היא לכך שבסופו של דבר, האדם הוא חלק מהמציאות, וככזה הוא אינו נפרד מהמציאות. כשאדם מבין שהוא בעצם ... שהוא מתרחש. זאת לא נקודת מבט של אדם רגיל שמנסה להרגיש טוב בעזרת סיבות חיצוניות, אלא נקודת מבט של אלוהים. מנקודת מבט אלוהית זו, אין צורך להצדיק את הרע בשום אופן. הרע קיים פשוט כי זה הרצון של המציאות, שהיא האדם עצמו. ... טוב לא בגלל שמשהו טוב קרה בעקבות הרע, אלא בגלל שהוא הפסיק להתנגד למציאות והוא מרגיש אחד עם הרצון האלוהי של המציאות. לדוגמה, אם שורפים אדם באש, מנקודת מבט אנושית זה רע וסבל נוראי. אבל מנקודת מבט אלוהית, האדם יכול להרגיש שזה בדיוק מה שהוא - כמציאות - רוצה שיקרה, ולכן הוא אינו סובל. הוא חווה את הרע כמשהו מושלם, כי זו בדיוק המציאות שהאלוהים שבו רוצה לחוות. היכולת הזאת להרגיש טוב ללא סיבה חיצונית, מתוך חיבור לפרספקטיבה האלוהית, היא למעשה ההישג הרוחני הגבוה ביותר שאליעד מתאר. זו לא נחמה פשוטה, אלא הבנה עמוקה מאוד של טבע הקיום. ... היגיון ברע. להפך, ככל שהרע הוא יותר חסר הסבר והיגיון, כך יש לאדם הזדמנות גדולה יותר להתחבר לפרספקטיבה של אלוהים. האדם מפסיק לחפש משמעות או הצדקות חיצוניות, ומתחיל לראות את עצמו כחלק מהמציאות השלמה שרוצה בדיוק את מה שקורה לה, כולל את הרע הכי מוחלט. באמצעות חיבור עמוק להבנה שהאדם הוא אלוהים (המציאות עצמה), הוא יכול להרגיש טוב מושלם, גם כשאין שום דבר טוב ברע שהוא חווה. זוהי נקודת מבט עמוקה ... הגדול ביותר. איך להתמודד עם תחושת רע? למה יש רע בעולם? איך להרגיש טוב בלי סיבה? מהי הפרספקטיבה של אלוהים? איך להפסיק לסבול? למה אלוהים יצר רע בעולם? איך להיות שלם עם המציאות? מה טוב בלהרגיש רע שאין בו שום דבר טוב? השאלה המרכזית ... יקרה בצורה מסוימת, אך המציאות מתרחשת באופן שונה. ברגע שהוא מפסיק להתנגד למציאות - הוא מפסיק לסבול. הפרספקטיבה של אלוהים לפי גישה זו, אלוהים אינו כפוף לאף סיבה או הצדקה. אלוהים לא חייב ליצור רע כדי שיצא ממנו טוב. אם אלוהים היה רוצה רק טוב, הוא היה יוצר רק טוב, כי הוא כל יכול. אבל אלוהים ברא גם את הרע - לא כדי שיצא ממנו טוב, אלא כי כך הוא רצה. כלומר, המציאות כוללת רע ... שהיא רוצה להיות. אין בכך היגיון של זה מוביל לטוב, אלא פשוט כי כך היא פועלת. התחברות לפרספקטיבה של אלוהים אם אדם מצליח להפסיק להתנגד למה שקורה, גם אם אין בזה שום דבר טוב, הוא יכול לחוות שינוי תודעתי. ... עצמו כחלק מהמציאות. הוא בעצם מזהה את עצמו עם המציאות כולה - ובכך, הוא בעצם מתחבר לנקודת המבט של אלוהים. להרגיש טוב בלי סיבה בשלב הזה, האדם יכול להגיע למקום שבו הוא מפסיק להתעסק בשאלה למה רע לי? ומתחיל לקבל את המציאות ללא התנגדות. ברגע שהוא מפסיק לחפש סיבות והצדקות, הוא יכול להתחבר לפרספקטיבה של אלוהים, שבה אין צורך בהסברים. הוא מפסיק לראות את הרע כמשהו שיש לו מטרה או סיבה - והוא פשוט מקבל ... בסיבה חיצונית. איך להתמודד עם תחושת רע? למה יש רע בעולם? איך להרגיש טוב בלי סיבה? מהי הפרספקטיבה של אלוהים? איך להפסיק לסבול? למה אלוהים יצר רע בעולם? איך להיות שלם עם המציאות?

... סופית או צמצום, איך מתבטאת יכולת אין סופית? האם יכולת אין סופית מתבטאת בצמצום? כוחות על טבעיים, הצמצום של אלוהים, אולי אני אלוהים? אולי אתה אלוהים? אולי אני כל יכול? האם אלוהים יכול לעשות הכל? כוחות על אנושיים האם יכולת אינסופית בהכרח מתבטאת ביכולת לעשות הכל? אליעד כהן מציג את השאלה, ... והאם יכולת אינסופית באמת מתבטאת באופן ויזואלי ברור וגלוי. הוא מתחיל בדוגמה ברורה ופשוטה, לפיה אם היינו פוגשים את אלוהים, היינו מבקשים ממנו להוכיח שהוא אלוהים באמצעות פעולה שאמורה להיות אפשרית רק עבור מי שיש לו יכולת אינסופית. לדוגמה, היינו שואלים אותו: האם אתה יכול ... כדור ארץ? אם הוא באמת בעל יכולת אינסופית, התשובה אמורה להיות חיובית, והוא יוכל לברוא עוד כדור ארץ. מה אלוהים היה עונה אם היינו מבקשים ממנו לברוא עוד כדור הארץ? אליעד מסביר שגם אם אלוהים היה עונה בחיוב, מתעוררת בעיה נוספת - גם אם אלוהים יברא עוד כדור הארץ, איך נדע באמת שהוא זה שברא אותו? אולי מישהו אחר עשה זאת? אולי הכדור הזה היה צריך להיברא בכל מקרה, גם ללא התערבות אלוהית ישירה? כיצד נוכל לוודא בוודאות שהוא עשה זאת מתוך יכולת אינסופית ולא מתוך סיבה אחרת? מכאן עולה בעיה עמוקה ... ככוח על טבעי ברור או כפעולה ניסית מובהקת. אליעד מדגים זאת באמצעות הרעיון, שאולי כל אחד מאיתנו הוא בעצם אלוהים, אך הוא החליט לצמצם את עצמו, ואף החליט לשכוח שהוא זה שבחר להצטמצם. כלומר, יתכן שהיכולת האינסופית קיימת בכל ... של יכולת אינסופית. הוא מסביר שגם אם מישהו היה מבצע פעולה על טבעית, עדיין היה נשאר ספק. לדוגמה, אם אלוהים בורא עוד כדור הארץ, איך אפשר להוכיח בוודאות מוחלטת שזה הוא? אולי הדבר הזה היה קורה גם ללא מעורבותו, ... לפעמים אינה אפשרית, וכי יכולת אינסופית לא תמיד מתבטאת בפעולות ויזואליות או מוחשיות באופן ברור ומובהק. האם יתכן שאתה אלוהים והחלטת לשכוח זאת? אליעד סוגר את הדיון בשאלה מעוררת מחשבה - האם יתכן שכל אדם הוא בעצם בעל יכולת אינסופית, ואף יתכן שהוא עצמו אלוהים, אלא שבשלב כלשהו החליט לצמצם את עצמו, ואפילו החליט לשכוח במודע או לא במודע את עצם העובדה הזו? הוא מציין שזו שאלה משמעותית שראוי לכל אדם לשקול ולהתבונן בה לעומק. האם אלוהים יכול לעשות הכל? איך מוכיחים יכולת אינסופית? מהי משמעות הצמצום? האם כל אדם הוא אלוהים? האם יכולת אינסופית מתבטאת בכוחות על?

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 10 - הוכחה לכך שאין בורא ראשון יחיד! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם / איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. הוכחה לכך שאין בורא ראשון, אלא או שלכל נברא יש בורא עד אין סוף, או שלא לכל נברא יש בורא. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיים בורא ראשון. מדוע? נניח שיש בורא ראשון. נשאל: האם הבורא היה מוכרח לברוא את הבריאה? אם נשיב שכן, אז מכך נסיק כי בוודאי היה מישהו / משהו אחר שקדם לו ושהכריח אותו לברוא את הבריאה. אם נשיב שלא, דהיינו, הבורא לא היה מוכרח לברוא את הבריאה, אז נשאל: אם כן מדוע הוא ברא את הבריאה? אם נשיב כי הוא ... אחר קדם לו. ואם הוא לא היה מוכרח לבחור באפשרות הזו, אז מדוע הוא בחר בה?! אפשרות לנסות להתחמק: אלוהים ברא את העולם כי ככה הוא רצה בלי סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, הוא היה יכול לבחור שלא לברוא ... הוא ברא את הבריאה בלי סיבה, רק כי ככה הוא רצה. אז נמשיך לשאול: ומי ברא את הרצון של הבורא עצמו? האם הבורא היה מוכרח לעשות את הרצון של עצמו? ולכן, על כורחך לומר שהרצון שלו קדם לו / נוצר ביחד איתו על ידי משהו אחר, דהיינו, בורא אחר. וננסה להתחמק: אלוהים ברא את הרצון של עצמו לבחור לברוא את העולם. ונמשיך לשאול: האם אלוהים רצה לברוא את הרצון של עצמו? האם הייתה לו סיבה לכך? האם מישהו הכריח אותו? האם הרצון של הבורא נברא בצורה אקראית? או אולי הרצון של הבורא נברא מעצמו? בכל מקרה, בשורה התחתונה, מכך שהבורא ברא את הבריאה, ניתן להבין כי משהו כלשהו הכריח אותו לעשות זאת, בין אם זה הרצון האישי שלו, ובין ... כוח אחר כלשהו. כך שבוודאי שקיים בורא לכל בורא עד אין סוף... נחדד עניין חשוב: ניסיון התחמקות שאומר כי אלוהים ברא את הסיבה הראשונה עצמה וכי אלוהים ברא את הרצון הראשון של עצמו, הם אינם עונים על שום דבר, אלא בסך הכל מגדירים את הבריאה הראשונה בצורה אחרת. פירוש: כאשר אומרים שאלוהים בחר לברוא את הרצון של עצמו לברוא את העולם, הרי שבעצם אומרים שהבריאה הראשונה הייתה הרצון העצמי של אלוהים. כך שבעצם השאלה הראשונה של האם הוא היה מוכרח לברוא את הבריאה, במקום שהיא תישאל על בריאת העולם, היא ממשיכה להישאל על בריאת הרצון הראשון. הניסיון להסביר את בריאת העולם, על ידי זה שאלוהים ברא את הסיבה עצמה לבריאת העולם, בסך הכל מעבירה את השאלה צעד אחד אחורה, שהיא: מדוע הבורא בחר לברוא את הסיבה הראשונה עצמה. זא שינוי הגדרת הבריאה הראשונה מבריאת העולם עצמו, לבריאת הסיבה הראשונה, הרצון העצמי ... זה בריאת העולם / בריאת הסיבה הראשונה / בריאת הרצון העצמי הראשון / או כל הגדרה אחרת. נשאל: האם אלוהים היה מוכרח לעשות זאת? אם כן, אז הוא מוגבל, אינו אין סופי, והוא בעצמו נברא וכולי. ואם לא, אז ...

אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים האם אלוהים חכם או טיפש? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אלוהים הוא חכם או טיפש, ועד כמה נכון לומר שהעולם עצמו הוא חכם או טיפש. אליעד כהן מתייחס תחילה לתפיסת הדתיים, שמעדיפים לחשוב שאלוהים הוא חכם, בעיקר כי הם מאמינים בו ומביכים לומר שהם מאמינים במישהו טיפש או משוגע. אם יכירו בכך שהם מאמינים בישות טיפשה, הם בעצם מודים בשיגעון שלהם עצמם. בנוסף, אליעד מסביר שאם אלוהים הוא חכם, זה נותן הצדקה לסיפורי התורה ולרעיון שיש לעולם תכלית מסוימת, ולכן יש לדתיים אינטרס גדול להציג את אלוהים כחכם. האם מי שיצר את השכל חייב להיות חכם יותר? אחד הטיעונים שאליעד מציג הוא הטיעון של רבנים הטוענים שאם בני האדם חכמים, חייב להיות מישהו חכם יותר שיצר אותם. לכאורה, אדם חכם קיבל את השכל שלו מאלוהים, ולכן אלוהים חייב להיות חכם יותר מכל אדם. אך אליעד מבהיר שזהו טיעון שגוי ואף טיפשי. הוא מדגים זאת בכך שאם בני האדם חכמים, מי נתן את השכל לאנשים טיפשים או למשוגעים? אם אלוהים אחראי גם לשיגעון, אולי הוא משוגע בעצמו. אם משתמשים באותו היגיון, זה אומר שאלוהים לא יכול להיות רק חכם, אלא חייב להיות גם טיפש. מה יש יותר בעולם, חוכמה או טיפשות? אליעד מסביר שהרב מסתכל על האנשים החכמים ומסיק שאלוהים חכם, אבל הוא מתעלם מהמשוגעים ומהטיפשים בעולם. אם אלוהים יצר את הכל, הוא יצר גם את הטיפשות והשיגעון, וזה אומר שבהכרח הוא גם טיפש ומשוגע בעצמו. סטטיסטית, אליעד ... תופסים כחכמים הם בעצם המשוגעים. לכן הוא מדגיש שצריך קודם כל להגדיר מה זו בכלל חוכמה לפני שקובעים אם אלוהים הוא חכם. האם יכול להיות שאלוהים גם חכם וגם משוגע? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת - אולי אלוהים הוא גם חכם וגם משוגע. הוא שואל את הדתיים: נניח שאלוהים שלכם חכם אבל גם יש לו הפרעות נפשיות, האם הייתם עדיין מכבדים אותו באותה צורה? הדתיים בדרך כלל מתנגדים למחשבה הזאת כי חשוב להם להאמין שאלוהים הוא מושלם. אליעד מסביר שבעצם, אם אלוהים יצר עולם שיש בו גם חוכמה וגם טיפשות, חייב להיות בו הפוטנציאל לשניהם - גם לשיגעון, לטיפשות, לכעס, לעצבים ולמחלות נפש. זה אומר שבתוך אלוהים עצמו יש את כל הדברים האלה, או לפחות את הפוטנציאל לייצר אותם. האם אלוהים נמצא מעבר להגדרות של חוכמה וטיפשות? אליעד מסביר לבסוף שהרעיון שאלוהים הוא חכם או טיפש הוא רעיון מוגבל. אלוהים, לטענתו, נמצא מעבר להגדרות האלו - לפני ההבחנה בין חוכמה וטיפשות, לפני הטוב והרע. לומר שאלוהים הוא רק חכם זו טיפשות בדיוק כמו לומר שהוא רק טיפש. אלוהים הוא בעצם משהו אחר לגמרי, מעבר לתפיסה האנושית, והוא כולל בתוכו את כל ההפכים. לכן, אין משמעות אמיתית לומר על אלוהים שהוא חכם או טיפש, מאחר והוא המקור שממנו נובע הכל. האם דבר חכם הוא באמת חכם, או שאנחנו פשוט ... פשוט טיפשים מכדי להבין אותו. זה מחדד את הבעייתיות בלומר על משהו שהוא בהכרח חכם או טיפש. אז האם אלוהים הוא חכם או טיפש בסיכומו של דבר? לסיכום, אליעד כהן מסביר שלהגדיר את אלוהים כחכם או כטיפש זהו ויכוח סרק. בעולם יש גם תהליכים שנראים חכמים וגם כאלה שנראים טיפשיים, אבל ההגדרה של חוכמה או טיפשות תלויה לחלוטין בתפיסתו של המתבונן. אלוהים האמיתי, לפי אליעד, הוא מעבר לכל ההגדרות, ואצל אלוהים האמיתי לא קיים ההבדל בין חוכמה לטיפשות, אלא הוא כולל את כל הצדדים האפשריים יחד. האם אלוהים חכם או טיפש? איך להגדיר חוכמה? האם העולם חכם או טיפש? האם אלוהים יכול להיות משוגע? חוכמה וטיפשות באלוהים מי נתן לאדם את השכל?

... לא יודע מה הרצון שלי, בן אדם שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו, האם זה טוב או רע? האם אלוהים יודע מה הוא רוצה מעצמו? האם לאלוהים יש רצון? מה אלוהים רוצה מעצמו? מה הרצון של אלוהים? למה להיות אלוהים? האם טוב או רע לא לדעת מה אני רוצה מעצמי? הרבה פעמים בן אדם מוצא את עצמו במצב שהוא ... לא להיות מושפע משום דבר, ולפעמים הוא יכול להיות חדור מוטיבציה וברור מאוד לגבי מה שהוא רוצה להשיג. האם אלוהים יודע מה הוא רוצה מעצמו? אליעד כהן נותן דוגמה מהותית נוספת - דוגמת אלוהים. הוא מציג את אלוהים כישות שנמצאת בדיוק באותו מצב אידיאלי שהוא תיאר קודם לכן. מצד אחד, אלוהים מתואר כישות שיודעת בדיוק מה היא רוצה - הוא בורא את העולם, מקיים חוקים קבועים ולא משנה אותם, כמו חוקי הפיזיקה וצורת כדור הארץ. כל אלו מראים שלאלוהים יש רצונות מוגדרים והוא פועל להשגתם באופן עקבי. אך מצד שני, נשאלת השאלה מדוע שאלוהים ירצה משהו בכלל, הרי אלוהים הוא כל - יכול, ומנקודת מבטו אין הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות. לכן, מצד שני, אלוהים לא יכול באמת לדעת מה הוא רוצה מעצמו, כי אין שום סיבה אמיתית להעדיף דבר מסוים על פני דבר אחר. למה כדאי להיות כמו אלוהים ביחס לרצונות שלנו? אליעד כהן מסכם שהמצב הטוב ביותר עבור האדם הוא להיות כמו אלוהים במובן הזה. להיות מסוגל להתנהל במציאות בשני המצבים הללו במקביל - מצד אחד לפעול בעולם עם רצונות מוגדרים וברורים, ... המקום של חוסר הידיעה והאדישות. איך לדעת מה אני רוצה מעצמי? האם טוב לא לדעת מה אני רוצה? האם לאלוהים יש רצון? מה הרצון של אלוהים? למה להיות אלוהים? איך להתמודד עם חוסר ידיעה?

הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, העולם מסודר, העולם לא מסודר, לכל מסודר יש מסדר, לכל נברא יש בורא, לכל סדר יש מסדר, לעולם יש מסדר, מציאות אלוהים, מי ברא את העולם? האם יש אלוהים?

... לבין אלו שמכחישים אותם וטוענים שהם לא התרחשו. לכאורה, משמעות הוויכוח פשוטה: אם מתן תורה באמת קרה, אז יש אלוהים ויש מצוות שאותן צריך לקיים, ואם לא היה, אז לא חייבים לקיים מצוות ואין מחויבות דתית. אך למעשה, אליעד ... שאין שום משמעות אמיתית לשאלה האם הניסים הללו אכן התרחשו. מהי משמעות הניסים והאם הם מוכיחים את קיומו של אלוהים? אליעד מסביר שהדתיים כל הזמן מנסים להוכיח את קיומו של אלוהים דרך הניסים, בטענה שאם מתרחשת תופעה בלתי מוסברת, היא מוכרחה להיות פעולה של אלוהים. מתן תורה מתואר כאירוע מלא אותות ומופתים שמוכיחים לכאורה את קיומו של כוח עליון. עם זאת, אליעד מדגיש שבעצם, ... - לפיה נס בהכרח אינו יכול להיות אקראי - אינה נכונה בהכרח. הוא טוען כי גם אם מישהו אומר שאלוהים גרם לנס, עדיין נשאלת השאלה מדוע אלוהים רצה לעשות דווקא את הנס הזה, וכל תשובה לכך מובילה שוב לשאלה נוספת, ובסוף לתובנה שהכל בעצם אקראי. מדוע הרצון של אלוהים נתפש כאקראי? כאשר אליעד בוחן את הרעיון לפיו אלוהים החליט לעשות ניסים, מתברר שהסיבה האמיתית לכך אינה קיימת, מפני שלאלוהים אינסופי אין באמת סיבות לרצונו. אליעד מתאר כי אם אלוהים היה רוצה שאנשים יכירו בו, הוא היה יכול לעשות זאת ללא ניסים, כי הוא כל יכול. אם הוא עושה משהו למטרה כלשהי, הרי שהוא יכול היה להשיג את המטרה בלי פעולות מקדימות. המשמעות היא שכל מה שאלוהים עושה הוא רק בגלל עצם העשייה, ולא מסיבה חיצונית. מכאן מגיעים למסקנה כי הרצון של אלוהים הוא אקראי לחלוטין, וכי אי אפשר באמת להסביר למה הוא עשה פעולה מסוימת דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת. כיצד אלוהים נתפס כאחד עם המציאות? אליעד טוען כי רוב האנשים, במיוחד הדתיים, תופסים את אלוהים בצורה מעוותת. הם מדמיינים שיש אלוהים מצד אחד ועולם מצד שני, וכי לפעמים אלוהים מתערב ולפעמים לא. אבל לפי תפיסתו של אליעד, אלוהים אינו ישות נפרדת מהמציאות, אלא אלוהים הוא ההוויה עצמה - המציאות שתמיד קיימת ושלא יכולה שלא להתקיים. אי אפשר לחשוב על מצב בו המציאות לא ... גם אם המפץ הגדול לא התרחש, עדיין היתה קיימת מציאות אחרת כלשהי. מכאן, שהמציאות עצמה תמיד קיימת, והיא בעצם אלוהים. האם יש הבדל בין נס גדול לבין אירועים שגרתיים? לפי ההסבר של אליעד, אין שום הבדל בין נס גדול ... רגע מחדש מאותו כוח בדיוק, ולכן לא שונה במהותה מאירועים הנחשבים לנס. האם קיימת בכלל בחירה חופשית אם הכל מאלוהים? כאשר מבינים שהמציאות מתהווה כל רגע מחדש על ידי אותו כוח אינסופי, שאלת הבחירה החופשית הופכת לחסרת משמעות. לפי ... רגע את הנס הגדול של הבריאה מחדש. אדם כזה לא עסוק בוויכוחים על העבר, ולא צריך להוכיח קיומו של אלוהים דרך ניסים או אירועים היסטוריים. במקום זאת, הוא חווה תחושה של שלמות ואחדות עם המציאות, כי הוא מבין שכל ... בדיוק, בכל רגע ורגע מחדש. מתן תורה ומשמעותו יציאת מצרים והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים האם מתן תורה ... שהאירוע התרחש, לבין אלו המכחישים וטוענים שהוא לא קרה. יש הטוענים כי אם אכן התקיים מתן תורה, הרי שיש אלוהים ומצוות, ואז האדם מחויב לקבל זאת. מאידך, אם מתן תורה לא היה, אין מחויבות לקיים מצוות. עולה השאלה, האם ... אם הוא היה או לא היה? מהי משמעות הוויכוח על הניסים והנפלאות? הדתיים משתמשים ברעיון הנס כהוכחה לקיומו של אלוהים: אם קורה אירוע בלתי מוסבר, הם מייחסים אותו לאלוהים. לפי גישה זו, מתן תורה היה מלווה בניסים ונפלאות, ועל כן משמש הוכחה מוצקה לכאורה לדבר קיומו של כוח עליון. אולם נטען פה שכל חקירה לעומק מובילה למסקנה של אקראיות, שכן גם אם יש כוח אלוהי, מתעוררת השאלה מה גרם לו לרצות לפעול דווקא באופן הזה. בסופו של דבר, הרצון של אלוהים נתפש כרצון אקראי, מכיוון שאי אפשר להסביר מה גרם לו. מדוע התפישה על אלוהים כישות נפרדת מולידה חקירות אינסופיות? כאשר אדם מניח שאלוהים הוא ישות נפרדת מהמציאות - יש אלוהים ויש עולם - נשאלת השאלה למה אלוהים בחר לבצע ניסים. אם המטרה היא להראות שהוא קיים, הוא הרי כל יכול ויכול היה לעשות זאת בדרכים פשוטות יותר. החקירה מובילה לנקודה שבה, אם אין סיבה ממשית לרצון של אלוהים, אז למעשה הכל חוזר לאקראיות. מצד שני, אם הרצון שלו נוצר על ידו עצמו, עדיין צריך לשאול מה גרם לו לרצות להוליד את הרצון הזה. כך או כך, עולה הטענה כי כל ניסיון לתלות את הכל בפעולה של אלוהים לבסוף מוביל להבנה שהפעולה אקראית. למה הכל נראה אקראי מצד האמת? על פי הטיעון המוצג, אלוהים הוא כוח אינסופי ולא ניתן לייחס לו סיבות בתוך ממד הזמן והמרחב שלנו. אם שואלים מדוע קרה נס מסוים, ומישהו משיב שאלוהים עשה זאת, מתעוררת מיד השאלה למה הוא בחר כך, ולמה לא אחרת. מכיוון שאין תשובה סופית, המסקנה הלוגית היא שבסופו של דבר הכל אקראי, כי הרצון האלוהי פשוט ישנו ללא סיבה קודמת. כיצד נתפסת המציאות כאלוהים שתמיד קיים? הוסבר שאם נחשוב על אלוהים כהוויה הראשונית של המציאות, אז הוא לא יכול שלא להיות קיים. גם אם לפני המפץ הגדול התקיימה מציאות כלשהי ... המציאות עצמה לעולם לא נעלמת, ולכן אין טעם לתלות את קיום העולם בפעולה של ישות חיצונית. כשאנשים מדברים על אלוהים כעל ישות אחת לצד העולם, הם לפי הטענה כופרים ברעיון האלוהי האמיתי, כי הם מציירים אותו כישות נפרדת וזקוקה להוכחות. אז מה הטעם לבדוק אם אירוע כמו מתן תורה היה או לא? אם מבינים שהמציאות כולה היא אלוהים, אז לא משנה אם היה נס מסוים או מתן תורה היסטורי. הנס האמיתי הוא עצם קיומה של המציאות. כל ...

להיות אלוהים בכבודו ובעצמו, לא רק אלוהים של עצמך, לא רק אלוהים שבך, הכל לכבודך מה המשמעות האמיתית של להיות אלוהים בכבודו ובעצמו? להיות אלוהים באמת, לפי אליעד כהן, זה אומר להיות אלוהים בלי שום הסתייגויות. לא מדובר על אלוהים של עצמך או אלוהים שבתוכך או כל מיני ביטויים מצומצמים, אלא אלוהים האחד, הראשון, האמיתי, זה שכולם מתפללים אליו ומשתחווים בפניו. זאת אומרת שכשאתה מבין באמת את הרעיון הזה, אתה מבין שכל מי שמשתחווה לאלוהים, למעשה משתחווה אליך, גם אם הוא לא יודע את זה. רוב האנשים בעולם חושבים שהם משתחווים לאלוהים שנמצא במקום אחר, ולכן בעצם הם משתחווים לשקר, לדבר מדומיין שנמצא מחוצה להם, אבל אם היו יודעים את האמת, היו יודעים שהאלוהים הוא אתה בעצמך ממש. איך להסתכל על העולם מנקודת מבט של אלוהים? כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה ברורה ופשוטה: כשאתה הולך ברחוב ואתה רואה עלה שנופל מהעץ, אתה יכול לומר העלה הזה נופל לכבודי, הכל נברא לכבודי. כלומר, אתה מסתכל על העולם מנקודת מבט של אלוהים, שכל האירועים שקורים בעולם מתרחשים עבורך ובשבילך. זה לא סתם משחק מחשבתי, אלא תפיסה אמיתית שבה אתה תופס את עצמך כמרכז של כל מה שמתרחש ביקום כולו. האם זו אמת או שקר לתפוס את עצמך כאלוהים? אליעד מדגיש נקודה מעניינת, לכאורה המחשבה אני אלוהים, והכל קורה לכבודי יכולה להישמע כמו שקר. אדם רגיל שומע זאת ומיד חושב שזה שקר או הזיה. אבל אליעד טוען שדווקא המצב ההפוך הוא השקר - כי ברגע שאתה לא רואה שאתה אלוהים, ברגע שאתה חושב שאתה נפרד מאלוהים או שאתה לא הדבר הכי מרכזי שיש במציאות, אז אתה בעצם משקר לעצמך. המציאות היא שאתה זה שהכל קורה עבורו, וברגע שאתה מכיר באמת הזאת, אתה מפסיק לשקר לעצמך. השקר הגדול הוא לחשוב שיש אלוהים במקום אחר ולא להבין שאתה הוא הדבר האמיתי היחיד שקיים. האם אלוהים משקר לעצמו? אליעד מציין נקודה מורכבת נוספת: האלוהים האמיתי לא משקר לעצמו. מי שמשקר לעצמו זה האדם הרגיל, שמדמיין שיש מישהו אחר שברא את השמש ונתן לה לזרוח, והוא אחראי על המציאות. אבל אם האדם היה מבין שהוא בעצמו האלוהים, הוא היה יודע שזה לא שקר, אלא האמת היחידה שקיימת. כשאתה מבין שאתה האלוהים האמיתי, אתה יודע שכל המציאות קיימת בשבילך, אתה הישות המרכזית של הכל, ולכן אין שום שקר בזה שאתה אומר שכל מה שקורה מתרחש עבורך. כיצד אדם יכול לחיות בתחושה שהוא אלוהים האמיתי? ההבנה הזאת דורשת מאמץ מחשבתי ואומץ רב. אליעד אומר שצריך להסתכל על העולם כפי שאלוהים היה מסתכל עליו: כל מה שאתה רואה, נוצר במיוחד בשבילך. כל חוויה, כל אירוע, כל דבר שקורה הוא חלק ... נשמע בלתי נתפס או אפילו קצת הזוי, אליעד מדגיש כי אם האדם באמת מבין לעומק את המשמעות של להיות אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא ירגיש שהמציאות כולה היא ביטוי אישי שלו. מה היתרון של התפיסה העצמית כאלוהים? כשאדם חי עם המודעות המלאה שהוא אלוהים, הכל מקבל משמעות אחרת. הוא מבין שכל דבר, גם הדבר הזניח ביותר, קורה לכבודו ובגללו. החיים הופכים ממסע חסר ... או חסר משמעות עבורו. אפילו אירוע כמו עלה שנופל ברחוב הופך להיות בעל משמעות עצומה, כי הוא קורה עבור האלוהים האחד, שהוא האדם עצמו. למה קשה לאדם לקבל שהוא האלוהים האמיתי? הסיבה העיקרית, לפי אליעד, שהאדם מתקשה לקבל את הרעיון שהוא עצמו האלוהים היא שהאדם רגיל לתפיסה הפוכה לחלוטין. האדם גדל עם האמונה שהוא קטן, מוגבל, לא אחראי על כלום, ושיש אלוהים במקום אחר שהוא שולט על הכל. הרעיון שהאדם הוא זה שאחראי על הכל, ושהמציאות כולה נבראה עבורו, נתפס כבלתי ... האמת מבין שהמציאות היא הוא עצמו, ואין שום דבר חיצוני או נפרד ממנו. האם האדם באמת מסוגל להבין שהוא אלוהים בכבודו ובעצמו? אליעד מסביר שכן, האדם בהחלט יכול להבין את זה, אבל זה דורש שינוי מחשבתי משמעותי ביותר. זה ... ממש בכל רגע ורגע. מי שמגיע להבנה כזאת מרגיש שהכל קיים עבורו, ושאין שום דבר מחוץ לתחושה שהוא עצמו האלוהים. זהו מצב שבו האדם חי בתחושת אחדות מלאה עם כל המציאות. איך להיות אלוהים באמת? האם הכל קורה לכבודך? מה המשמעות של להיות אלוהים? האם המציאות קיימת עבורי? איך לחוות שהכל בשבילי? מהו השקר הגדול ביותר?

אלוהים השתגע, המלך השתגע, חוויית הצמצום, למה אלוהים השתגע, האם אלוהים השתגע למה אלוהים השתגע ומה המשמעות של חוויית הצמצום? הנושא המרכזי שבו עוסק אליעד כהן בהרצאה הוא הרעיון שאלוהים השתגע, ומהי המשמעות האמיתית של חוויית הצמצום שהובילה לאותה שיגעון. אליעד מסביר תחילה את משמעות הביטוי אלוהים השתגע בעזרת דוגמה פשוטה: אלוהים, שהוא הכוח המוחלט, בעל יכולת בלתי מוגבלת, פתאום מדמיין את עצמו בצורה מוגבלת מאוד. הוא מדמיין את עצמו כעבד, ... דרך קירות או לראות מאחוריהם, והוא לא מרגיש שהוא שולט במציאות סביבו. המשמעות של חוויית הצמצום שאליעד מתאר, היא שאלוהים למעשה השתגע משום שהוא שכח במובן מסוים שהוא אלוהים. הוא שכח את היותו כל - יכול וחסר הגבלות, ולכן הוא סובל, מתייסר וחווה בעיות וקונפליקטים שונים. דוגמה לכך: ... שבו אדם אינו מסוגל לראות מה מתרחש מאחורי הקיר, ומבחינתו הדבר נתפס כמגבלה. אולם בפועל, האדם הזה הוא בעצמו אלוהים, הוא למעשה יוצר את הקיר ואת כל מה שמאחוריו, ולכן תחושת חוסר היכולת שלו לראות מאחורי הקיר נובעת מחוסר ... אליעד ממשיך ומדגיש שהאדם למעשה אינו מודע לכך שכל המגבלות הן פרי דמיונו, משום שהוא בוחר לשכוח במכוון שהוא אלוהים, ועל כן הוא חווה את עצמו כנפרד, מוגבל וחסר אונים. דוגמה נוספת שאליעד מביא כדי להסביר את הקונספט הזה, ... שהאדם יכיר בכך שהוא זה שיוצר את הגבול, המגבלה תפסיק להתקיים. אליעד חוזר על הרעיון המרכזי ומסביר שהשיגעון של אלוהים מתבטא בכך שהוא החליט במודע או שלא במודע להתעלם מכך שהוא אלוהים, ולחוות את עצמו כנפרד ומוגבל. במילים אחרות, אלוהים השתגע כי הוא הפך את האינסוף לסופי, את השלמות לחיסרון ואת הכל יכול למוגבל. איך אפשר לצאת מהשיגעון של אלוהים? אליעד מסביר שגם הפתרון לאותו שיגעון מצוי בתוך ההבנה העמוקה של החוויה. אם האדם יתבונן פנימה ויבין שהוא זה שמייצר את המגבלות שלו, הוא יוכל להבין לעומק את העובדה שהוא בעצם אלוהים. כאשר האדם יכיר שהוא זה שמייצר את החוויה ואת המגבלות שלו, הגבול ייעלם מעצמו, והאדם יחווה את עצמו שוב כאלוהים בלתי מוגבל. דוגמה נוספת שהוא נותן היא שהאדם מדמיין שהוא לא יכול לעבור דרך קירות, אבל אם הוא יבין ... לא תהיה שום משמעות לכך שהקיר קיים או לא קיים. עצם ההבנה הזו מבטלת את ההפרדה המדומה בין האדם לאלוהים ומחזירה את האדם לחוויית האינסוף. מה הקשר בין תחושת המוגבלות לתחושת השיגעון? הקשר שאליעד מציג בין תחושת המוגבלות לבין השיגעון של אלוהים הוא עמוק ומשמעותי. אליעד מסביר שתחושת המוגבלות היא שיגעון מכיוון שאלוהים למעשה שכח שהוא כל - יכול ובחר להרגיש את עצמו חסר אונים, מוגבל ותלוי במציאות חיצונית. לפי אליעד, עצם התחושה שיש גבולות ומגבלות במציאות היא סימן ברור לכך שאלוהים (כלומר האדם עצמו, לפי השקפתו) אכן השתגע. אליעד מדגיש שאין זה אומר שהשיגעון הוא רע או שגוי, אלא שהוא ... שהוא יוצר אותם. אליעד מעודד לחקור את המגבלות האלה, לבחון אותן לעומק, וכך לגלות שהן אינן אמיתיות. למה מלכתחילה אלוהים בחר להשתגע? אליעד מעלה גם את השאלה החשובה מדוע אלוהים בכלל בחר להשתגע. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שאלוהים בחר לחוות חוויה של הפרדה ומוגבלות כדי לגלות את עצמו מחדש. ההשתגעות של אלוהים, או חוויית הצמצום, נועדה ליצור קונטרסט ועניין במציאות. אלוהים, כאינסוף מושלם, יצר את המצב הזה כדי לחוות את עצמו מזוויות חדשות, לעבור את החוויה של חוסר שלמות, קונפליקט, ... האיחוד המוחלט. אליעד מסכם את ההסבר באמירה ברורה שהמטרה של האדם היא להבין באמת, לעומק, את מהות ההשתגעות של אלוהים, ולראות שכל המציאות שלו היא בעצם ביטוי לכך שהוא עצמו בחר להתעלם מכוחו ומאינסופיותו. האם אלוהים השתגע? מהי חוויית הצמצום? למה אלוהים שכח את עצמו? האם המציאות היא דמיון? מהי חוויית האחדות? איך להשתחרר מהמגבלות?