... שהן עצמן לא בהכרח משקפות את מצב המציאות באמת. ובלי שיהיה ברור לאדם באופן מוחלט, מהי החוקיות של העולם שלנו, הוא לעולם לא יוכל להבין אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין הם שני הפכים ושהחיסרון חסר את השלמות, ולחטוא בחטא החמור מכל, שהוא חטא ... ומקיף את הכל, שהוא המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים כולם, והוא ההעדר המוחלט של כל הצורות באשר הן. ואעפ שהמהות היא אחת, אעפכ ישנן ישויות, שהן נפרדות זו מזו בצורתן החיצונית, למרות שהכל זאת מהות אחת. כי הצורות עצמן, הן עשויות מאותה המהות ומאותו החומר ... והוא לא משקף את התפישה היחידה האפשרית של המציאות, והוא לא משקף את התפישה המוחלטת, של האמת האובייקטיבית של המציאות. וכאשר האדם מבין בשכלו שיש במציאות שלנו, תופעות שהן נוגדות את יכולת התפישה של השכל, הרי שזה אומר באופן חד משמעי, שהשכל הנוכחי של האדם, הוא ... שעל האדם לשנוא בכל כוחו ובכל נפשו ובכל מאודו, את האמונה ואת חוסר הוודאות המוחלטת, שכן נמצאת באמת המוחלטת. ועל ידי זה שהאדם שונא בכל נפשו וכוחו, את האמונה, שיוצרת את כל הרע שיש בעולם, כי היא החיות של כל השקרים שיש בעולם, על ידי זה האדם מזכך את מחשבתו. ועל ידי זה, ראשית כל, האדם ... לברר את האמת בלבד, ולראות מהי החוקיות של המציאות, ולהיות בטוח בוודאות מוחלטת שזו אכן האמת. ואז האדם מקבל שכל חדש וחי טוב באמת. וכל זמן שהאדם רואה בעיני שכלו שהיש והאין הם אחד, אבל הוא לא רואה את זה בשלמות, דהיינו, שהאדם מבין, שאכן אולי היש והאין הם ... ואת האמונות, ולברר את האמת במסירות נפש של ממש. ואז האדם רואה, שבאמת באופן מוחלט הכל אחד. ואז ורק אז, כאשר ברור לאדם באופן מוחלט, שאכן באמת באופן מוחלט הכל אחד, אז ורק אז האדם נכלל באחדות של המציאות, וחי חיים טובים באמת. ומהות התודעה של האדם, היא עשויה מהמהות המשוגעת של המציאות. ומהות התפישה של האדם, היא מכילה בתוכה את כל ...

... ולהתאחד עם האחדות של המציאות. ואיך יצליח האדם להתאחד עם המציאות? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. כי תפישת הנפרדות, היא אינה מוחלטת. משום, שכל ישות של נפרדות, קיומה הוא רק אפשרי המציאות. ועל האדם לחפש רק את המוחלט, עד שהוא מבין וחווה, שהוא והמוחלט זאת ישות אחת ממש, וזהו גן העדן האמיתי, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי וכולי. ...

... כולה רק תיאוריות בלבד. הן תיאוריות חיצוניות, דהיינו, תיאוריות שהאדם שמע אותן מבחוץ, והן תיאוריות שהאדם המציא, כאשר הוא התבונן פנימה אל תוכו. אבל שום דבר אינו מוחלט. והאדם חי חיים שלמים, בלי שיש לו על מה להישען. ואין לאדם שום דבר יציב, שהוא יכול להיות בטוח בו באמת. וכדי להשיג את השקט הנפשי ולהינצל מכל הספקות שיש בכל התחומים, על האדם להשיג את הוודאות, שהיא השגת האמת המוחלטת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לשנוא את הספקות ולאהוב עד כלות הנשמה והנשימה, את הוודאות המוחלטת, שהיא הדרגה העליונה של האמת. ועל האדם להתמכר ולהתמסר כל כולו, אל חיפוש והבנת עצמו והמציאות באמת. ובפועל זה אומר, שעל האדם להתבונן על כל מה שהוא יודע ומבין, ולשאול את עצמו, האם אני באמת יודע בוודאות שזאת האמת? או שמא המחשבה הזאת היא רק איזו תיאוריה שנכנסה אלי מהעולם החיצוני? והאם הידיעה הזאת היא באמת מוחלטת, או שהיא רק נראית כאמת, למרות שהיא אינה מוחלטת? ועל האדם לזכור ולהבין, שכל מה שהוא יודע, גם אם זה מתוך הסתכלות פנימית, זה הכל רק תיאוריות. כי גם נקודת המבט הפנימית ביותר של האדם, גם היא לא יותר, מאשר נקודת ... מכל האמונות באשר הן, דהיינו, מודה על האמת שהוא לא בטוח בשום דבר, על ידי זה בסופו של דבר, כאשר האדם מתנקה לגמרי, אז על ידי זה מתעוררת בתוך האדם הידיעה של האמת המוחלטת. דהיינו, שהאדם מתחבר כל כולו, אל ידיעת הדבר שאינו מוגדר כלל, והאדם חווה אותו כידיעה, ומרגיש שהוא בטוח בו באופן מוחלט. וכאשר האדם נמצא בידיעת המוחלט, אז באמת אין שום ידיעה כלל ואין שום תודעה עצמית כלל. כי אם יש ידיעה, אז האדם היודע, לא יכול להסתכל על עצמו מבחוץ. ובשורש של המציאות, הכל מתאחד ממש. והיודע ... בסהכ חוזר להיות מה שהוא היה, לפני שהוא היה. כי הטועים חושבים, שהאדם היה נשמה לפני שהוא היה. והעוד יותר טועים, הם חושבים, שהנשמה היא מחוץ לזמן ולמקום, שזו שטות מוחלטת. והאמת היא, שהנשמה תודעה, גם היא בתוך הזמן והמקום. כי יש מקום וזמן לנשמה, ומקום וזמן אחר, לכל מה שהוא אינו הנשמה של האדם. והנשמה הנפרדת, היא בתוך מקום וזמן. ...

... עצמו, שהוא לא יכול להשיג את השלמות, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך בשלמות מוחלטת, זה יוצר אצלו ייאוש, וגורם לו בטעות להרפות את ידיו, מלחפש את האושר שלו. ובפועל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, עליו להבין את האמת, ...

... מהות, יש מהות אחרת שקודמת לה, עד שמגיעים אל המהות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ושל הדומם ושל כל ...

... לפני שהוא אפילו חושב, לנסות למצוא לה תשובה. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לא לענות לשום שאלה בעולם, לפני שהוא מבין אותה, דהיינו, את השאלה בשלמות מוחלטת . וכל זמן שהאדם לא מבין את השאלה בשלמות מוחלטת, והוא עונה עליה תשובה, הוא טועה, שימשיך להרגיש רע... כי מי שלא מבין את ...

... בישות של האדם עצמו. כי באמת הגדולה ביותר, האמת מסובבת את האדם מכל הצדדים, והיא האמת המוחלטת שהיא קיימת בלי להיות תלויה באדם, היא גורמת לאדם להיות באחדות איתה. ובסיכומו של דבר, על האדם להחליף את האגו שלו, ...

... אחד ממש, אז כולם קרובים תמיד. והעולם רחוקים מהאחדות, רק משום שהם מפרידים אותה מהנפרדות, וממילא זה מציב אותם, במרחק אין סופי ממנה. כי האחדות היא ההפך המוחלט של הנפרדות. והאחדות היא ההעדר המוחלט, שהוא ההפך המוחלט, של כל מה שישנו ושאיננו. וכאשר האדם מבין, שהיש והאין הם אחד, אז האחדות והנפרדות הם אחד, ... הוא שונא את האפשרי ואוהב את המחויב. דהיינו, שהאדם שונא בתכלית השנאה את חוסר הוודאות, ואוהב בתכלית האהבה את הוודאות. שעל ידי זה האדם מגלה את הוודאות המוחלטת, שהיא מחויב המציאות, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום נפרדות, ולכן היא המצוי הראשון. ...

... מהכלום, עד שהאדם לא יכול, אפילו לא לחשוב על דבר שהוא כלום. ולכל היותר, האדם יכול לחשוב על מקום ריק וכיוב, אך לא על העדר מקום וזמן מוחלט ועל כלום מוחלט . ומי שמתקרב לצדיק (= חכם) אמיתי, הוא מקבל גדולה. ועיקר הגדולה, ...

... הרגל מחשבתי, אסור. כי אסור לאדם להיצמד לשום דבר, שהוא אינו אמת מוחלטת . ועל האדם לברר היטב היטב, האם האמונות והמחשבות שלו, האם הן אכן אמת מוחלטת (טיפ: לא, אף אחת מהן לא אמת מוחלטת! אאכ מדובר בשכל על אנושי, שבו האמונה השקרית, גם היא אמת), או שמא הן לא יותר מאשר הרגל מחשבתי. ועל האדם לחקור ולשאול תמיד על כל דבר, למה ... לו כאמיתית ביותר. כי כל התשובות כולן, הן כולן שקר!, בייחס לאמת המוחלטת. וכל זמן שיש תשובה יחסית, יש שקר. ולא רק כאשר יש שאלה, יש שקר, אלא, כל זמן שיש תשובה, יש שקר. כי התשובה, היא שקר. משום, שהיא נשענת על ... והשכל, הוא עצמו גם שקר. משום, שהוא אינו מחויב, ולכן הוא לא אמת מוחלטת . ולכן אסור לאדם באיסור חמור, לעצור את השאלות שלו, כאשר הוא מגיע לתשובה כלשהי. ועל האדם להמשיך לשאול ולשאול ולשאול, ולנסות להפריך כל ... תשובה ותשובה, על האדם לשאול, למה היא כך ולא אחרת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון? וכך על האדם להמשיך לשאול שאלות, ולעקור את כל ההרגלים המחשבתיים שלו, שגורמים לו להיות זקן, וגורמים לו גם להרגיש את המוות ואת ...