... התשובות, הן תעתוע בלבד. שהן נדמות לאדם כאמת, למרות שהן כולן חסרות. ושום תשובה בעולם, לא משקפת את האמת המוחלטת. כי כל התשובות שיש בעולם, מבוססות על הטעות של האדם, שהיש והאין נפרדים זה מזה. כי בלי הטעות הזו, ... השאלות כולן, מבוססות על הטעות, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ובלי ההפרדה שבין היש לבין האין, יש רק אחדות מוחלטת, שבה אין שום שאלה כלל. ועל האדם להתבונן היטב בעניין הזה. ולברר ולחקור ולדרוש את האמת. האם באמת, היש ... שקר. שהן כולן אחיזתן, בטעות הנפרדות של היש והאין. ועל ידי זה שהאדם שונא את השאלות ואת הספקות באופן מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ושונא את האמונה הטמאה, ואוהב באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ורק אז, הרצון של האדם לשאול שאלות נעלם. ...

... שלא יכול להיות שתהיה לאדם העדפה אישית כלשהי, ושהוא יחיה בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות באופן מוחלט. ולמה? כי אם האדם יגיע לנקודת מבט שבה יש רק יתרונות או רק חסרונות, הרי שממילא אין שום משמעות ... טוב ברמה כלשהי וגם רע ברמה כלשהי. ואין שום דבר בעולם, שיש בו, רק טוב או רק רע באופן מוחלט. אלא, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע ברמה כלשהי. ולמה? כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, ... טוב, מנקודת מבט הפוכה לנקודת המבט של האדם. והאדם, לא יכול לחשוב רק מנקודת מבט אחת לגמרי בשלמות באופן מוחלט. זא האדם לא יכול להזדהות רק עם נקודת מבט אחת כלשהי באופן מוחלט. אלא, האדם יכול להזדהות יותר עם נקודת מבט כלשהי, אבל האדם לא יכול להזדהות רק עם נקודת מבט אחת כלשהי באופן מוחלט. ולמה האדם לא יכול להזדהות עם נקודת מבט אחת באופן מוחלט? משום ששום נקודת מבט היא לא מוחלטת. ואי אפשר להזדהות באופן מוחלט, עם משהו שהוא לא מוחלט. ולכן מוכרח שהאדם יזדהה עם נקודת מבט יחסית, רק באופן יחסי בלבד. וממילא זה אומר, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר כלשהו, שהוא רק רע או רק טוב באופן מוחלט. ולמה? כי בתוך האדם יש הרבה נקודות מבט. ומכל נקודת מבט, הדבר הוא יכול להיות גם טוב וגם רע, ...

... האם הוא באמת רע? ואולי הוא טוב? ואולי הוא לא טוב ולא רע? והשאלות האלו מובילות את האדם להבנה מוחלטת. שמבחינה מוחלטת ואובייקטיבית, אין טוב ורע בכלל. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וככל שהאדם נצמד יותר אל האמת, וחושב בצורה יותר אובייקטיבית, כך גם הפחד מתמוסס. וזה, על ידי ההבנה, שמבחינה אובייקטיבית מוחלטת, אין טוב ורע. אלא, שכדי לחיות בעולם, לשם כך אי אפשר לחשוב בצורה מוחלטת, שאין טוב ורע. כי העולם שלנו, בנוי על החוקיות של הטוב והרע. ולכן, כאשר האדם מפסיק לחשוב בצורה אובייקטיבית, אז חוזרת אליו, תפישת הטוב והרע הסובייקטיבית שלו. ולכך, אין פתרון מוחלט. כי אפשר לתת הרבה פתרונות זמניים ויחסיים, כיצד לא לפחד מדבר כזה או אחר. אבל כל זמן שהאדם נמצא ...

... לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא ... שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם ... שהוא הציב סביבו, עליו לנסות להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, שום דבר, הוא לא יותר טוב או יותר רע, משום דבר אחר. כי הטוב והרע, ...

... לא טוב ולא רע, אלא שהכל יהיה שווה בעיניו באותה המידה ממש, בלי שום העדפה אישית, אלא רק הרמוניה מוחלטת לגמרי. ומי שרוצה להגיע להרמוניה מוחלטת לגמרי עם המציאות, דהיינו, לחוות את המציאות, בלי שום העדפה אישית כלשהי, עליו לנסות להתמכר ולהתחבר, למשהו שהוא נייטרלי ... כי הוא לא מוכן להרגיש גם רע. והמסר הוא פשוט. והוא, שמי שרוצה להביא את עצמו למצב של הרמוניה מוחלטת עם המציאות, שבה הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש טוב או רע כלשהם, עליו למסור את נפשו ממש, להיצמד בתוכו אל האמת המוחלטת באשר היא. דהיינו, שבכל פעם ופעם שהאדם מברר את האמת בכל נושא שהוא בעולם, הוא מוכרח להכריח את עצמו ... הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא מוכרח להיצמד אל האמת הנייטרלית בכל ...

... זה לזה. אבל, הם משלימים זה את זה, ושניהם ביחד, הם הפתרון האידיאלי. ומדובר על פתרון יחסי, ועל פתרון מוחלט. שצריך את שניהם, כדי לעזור לאדם לצאת מכל הפרנויות שיש לו. והפתרון המוחלט, הוא קו החשיבה שאומר, שלא משנה מה יקרה לך, הרי שאין צורך שתפחד מכך. דהיינו, גם אם הפרנויה נכונה ... הרדיפה, שהאדם חושב שרודפים אחריו כדי לעשות לו רע, למה שהאדם לא יפחד מכך? תשובה: כי מצד האמת, מבחינה מוחלטת, לא משנה מה יקרה לך, זה הכל טוב ורע ושווה באותה המידה ממש. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. וקו החשיבה הזה, לא מתנגד לפרנויה של האדם, אלא זורם איתו ומרגיע אותו, על ידי האמת המוחלטת. כי מצד האמת המוחלטת, כל הפרנויות ומחשבות השווא שיש בעולם, הן כולן מחשבות של אמת. כי מצד האמת המוחלטת, אכן הכל יכול להיות. אלא, שמנקודת המבט הזו של המוחלטות, נקודת המבט שמסתכלת על הדברים עפ האמת המוחלטת, שמשם הכל יכול להיות, ושממילא כל הפרנויות הן מוצדקות, מנקודת המבט הזו, גם לא צריך לפחד כלל. כי מנקודת מבט מוחלטת, גם אי אפשר להיות בטוח בשום דבר בכלל. וממילא אין שום משמעות מוגדרת לשום דבר. וממילא אין טוב ורע. ...

... בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... במשחק החיים? תשובה: את זה כבר ביארתי במקומות אחרים. ואיך שוברים את האמונות? ואיך מגיעים למצב של חופש אישי מוחלט? ואיך מגיעים למצב שבו האדם חווה תמיד את השלמות? ואיך מפרקים את המחויבות של האדם כלפי השכל של עצמו, ... שלו וכולי? תשובה: על ידי התבוננות פנימית עמוקה, אל תוך האמונות של האדם. ועל ידי בדיקה, האם הן אמת מוחלטת או לא. כי מבחינה מוחלטת, אי אפשר לדעת שום דבר. ומי שנצמד לאמת המוחלטת, הוא ממילא משתחרר מכל צורת מחשבה מוגבלת. וכפי שכבר ביארתי את הנושא הזה במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, כדי ...

... וכיוב. משום שמצד האמת הפשוטה ביותר, הכל יכול לקרות תמיד. ואף אחד בעולם לא יכול אפילו לא לדמיין, שבאופן מוחלט אין שום אפשרות שדבר כלשהו יקרה. כי השכל הישר מבין, שתמיד הכל יכול לקרות מבחינה מוחלטת, למרות שמבחינה יחסית, לא הכל יכול לקרות, כי יש את חוקי הפיזיקה וכולי. אלא מה? שבדכ יש לאדם אמונה ... שאינה בהכרח הגיונית, בחושים שלו ובשכל שלו וכיוב. ולפעמים האמונה הזאת מתערערת, ובצדק. כי מצד ההיגיון עצמו, אין היגיון מוחלט בלהאמין לחושים ולשכל, כי הם עצמם לא משהו מוחלט, אלא משהו שיכול לטעות. ולכן, לפעמים יש לאדם חרדה לא הגיונית ופחד לא הגיוני. בגלל שתת המודע של האדם ... ושהשכל יצליח להתגבר על הדמיון שלו. על ידי חיזוק השכל כפשוטו, שהשכל מתחזק והדמיון נחלש וכולי. ויש גם דרך מוחלטת, שהיא על ידי שימוש בשכל עד הסוף שלו, ועל ידי ההפנמה העמוקה ביותר, שגם אם החרדה הלא הגיונית תקרה וגם אם הפחד הלא הגיוני יקרה, עדיין לא צריך לפחד משום דבר. כי באופן מוחלט אין טוב ורע. וגם את ההבנה הזאת עצמה, גם אותה צריך לחזק בדרכים שונות. וכפי שכבר ביארתי את כל ... ההיגיון שלו. וצריך לחזק את ההיגיון היחסי, שמבין שאין ממה לפחד עפ ההיגיון. ובו זמנית לחזק גם את השכל המוחלט, שלפיו אין מה לפחד משום דבר בעולם בכל מקרה.

... אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך ... דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה של הרצון ושל ... כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על ...