... משום שהלב של האדם בטוח שכן יש סיבה, אלא משום שהלב של האדם יודע, שהאדם לא באמת יודע בוודאות מוחלטת, שמנקודת מבט אובייקטיבית אין סיבה, גם אם זה היה נכון, כל שכן כאשר זו לא האמת של המציאות. כי ... בוודאות. וכל ניסיון להציג את הדברים בצורה אחרת, הוא שקר. כי כל זמן שהאדם לא יודע דבר אחד בוודאות מוחלטת, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהאדם עדיין לא באמת יודע שום דבר, בשום נושא שהוא בעולם. כי אי אפשר לדעת שום דבר באמת, בלי שהאדם יודע את מהות המציאות באמת. כי בלי המוחלט, אין שום משמעות לאמת ולידיעה כלשהי. ומי שרוצה להתקדם, הוא לא צריך ליפות ולא צריך לכער את המציאות, אלא ... בספק, ושאינו מטעה את עצמו שאין לו ספק, כאשר כן יש לו ספק, הוא בסופו של דבר, זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר ... שורשו בשקר הראשון של האדם, שהאדם משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת. והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך ... ידי זה בסופו של דבר האדם מגלה שאלה חדשה, שבאמת אין לה שום תשובה כלל. כי האדם מגלה באופן מוחלט, שהיש הוא אין והאין הוא יש. וכיצד אפשרי הדבר? ולשאלה הזאת, אין שום תשובה כלל. כי השאלה הזאת שהיא ...

... לעשות את מעשיו, מתוך הרגל כלשהו. ואפילו הרגל מחשבתי, אסור. כי אסור לאדם להיצמד לשום דבר, שהוא אינו אמת מוחלטת. ועל האדם לברר היטב היטב, האם האמונות והמחשבות שלו, האם הן אכן אמת מוחלטת (טיפ: לא, אף אחת מהן לא אמת מוחלטת! אאכ מדובר בשכל על אנושי, שבו האמונה השקרית, גם היא אמת), או שמא הן לא יותר מאשר הרגל מחשבתי. ... שום תשובה שהיא, גם אם היא נראית לו כאמיתית ביותר. כי כל התשובות כולן, הן כולן שקר!, בייחס לאמת המוחלטת. וכל זמן שיש תשובה יחסית, יש שקר. ולא רק כאשר יש שאלה, יש שקר, אלא, כל זמן שיש תשובה, ... שקר. משום, שהיא נשענת על השכל. והשכל, הוא עצמו גם שקר. משום, שהוא אינו מחויב, ולכן הוא לא אמת מוחלטת. ולכן אסור לאדם באיסור חמור, לעצור את השאלות שלו, כאשר הוא מגיע לתשובה כלשהי. ועל האדם להמשיך לשאול ולשאול ולשאול, ולנסות להפריך כל תשובה שהיא. וכל תשובה ותשובה, על האדם לשאול, למה היא כך ולא אחרת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון? וכך על האדם להמשיך לשאול שאלות, ולעקור את כל ההרגלים המחשבתיים שלו, שגורמים לו להיות זקן, וגורמים ...

... התשובות, הן תעתוע בלבד. שהן נדמות לאדם כאמת, למרות שהן כולן חסרות. ושום תשובה בעולם, לא משקפת את האמת המוחלטת. כי כל התשובות שיש בעולם, מבוססות על הטעות של האדם, שהיש והאין נפרדים זה מזה. כי בלי הטעות הזו, ... השאלות כולן, מבוססות על הטעות, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ובלי ההפרדה שבין היש לבין האין, יש רק אחדות מוחלטת, שבה אין שום שאלה כלל. ועל האדם להתבונן היטב בעניין הזה. ולברר ולחקור ולדרוש את האמת. האם באמת, היש ... שקר. שהן כולן אחיזתן, בטעות הנפרדות של היש והאין. ועל ידי זה שהאדם שונא את השאלות ואת הספקות באופן מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ושונא את האמונה הטמאה, ואוהב באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ורק אז, הרצון של האדם לשאול שאלות נעלם. ...

... חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם הפחד של האדם בכלל, הרי ששם לא תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה ולפחד הדמיוני שלו. ומצד שני, אם האדם כן יצליח להבין את חוסר ההזדהות המוחלט עם הפחד שלו, הרי שהאדם פתר את הפחד שלו, בשורש שלו, עד כדי כך שהוא לא ינסה להתמודד עם ... כרע. ולכן, השיטה הטובה ביותר היא, לומר תמיד את האמת כולה במלואה. דהיינו, מצד אחד לומר תמיד את האמת המוחלטת, שמצד האמת המוחלטת, דהיינו, מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב ורע, ואין שום טעם / צורך לפחד או להיות בחרדה משום דבר באשר ... יכול לקרות לו דבר רע, עדיין יש עצות יחסיות, איך להתמודד עם הפחד והחרדה שלו. ואם האדם מחפש עצה מוחלטת איך להתמודד עם הפחד והחרדה שלו, הדרך היחידה לעשות זאת, היא רק על ידי הסתכלות מוחלטת, ששם אין שום טוב ורע. ואעפכ יש גם עצות יחסיות, איך להתמודד עם הטוב והרע היחסיים. והשיטה הטובה ביותר ...

... בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... שלא יכול להיות שתהיה לאדם העדפה אישית כלשהי, ושהוא יחיה בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות באופן מוחלט. ולמה? כי אם האדם יגיע לנקודת מבט שבה יש רק יתרונות או רק חסרונות, הרי שממילא אין שום משמעות ... טוב ברמה כלשהי וגם רע ברמה כלשהי. ואין שום דבר בעולם, שיש בו, רק טוב או רק רע באופן מוחלט. אלא, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע ברמה כלשהי. ולמה? כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, ... טוב, מנקודת מבט הפוכה לנקודת המבט של האדם. והאדם, לא יכול לחשוב רק מנקודת מבט אחת לגמרי בשלמות באופן מוחלט. זא האדם לא יכול להזדהות רק עם נקודת מבט אחת כלשהי באופן מוחלט. אלא, האדם יכול להזדהות יותר עם נקודת מבט כלשהי, אבל האדם לא יכול להזדהות רק עם נקודת מבט אחת כלשהי באופן מוחלט. ולמה האדם לא יכול להזדהות עם נקודת מבט אחת באופן מוחלט? משום ששום נקודת מבט היא לא מוחלטת. ואי אפשר להזדהות באופן מוחלט, עם משהו שהוא לא מוחלט. ולכן מוכרח שהאדם יזדהה עם נקודת מבט יחסית, רק באופן יחסי בלבד. וממילא זה אומר, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר כלשהו, שהוא רק רע או רק טוב באופן מוחלט. ולמה? כי בתוך האדם יש הרבה נקודות מבט. ומכל נקודת מבט, הדבר הוא יכול להיות גם טוב וגם רע, ...

... שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, שאין שום הבדל מצד תפישת האדם, בין העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של ... לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא אין והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה לפני הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש לפני הזמן. ... המהות הגדולה יותר. והאין, הוא גדול מהיש שנמצא בתוך זמן ומקום. ונמצא כי ההוויה של היש, היא האין וההעדר המוחלט. ויש לזכור גם, כי גם האין, הוא לבוש וצמצום והפרדה מהיש. ולכן מה שקודם להכל, היא ישות אחת, שבה ... ממילא לא יתכן שההוויה של היש, תהיה האין. כי מאין, לא יכול להיות יש. כי כל המהות של האין המוחלט, היא ששום דבר לא יכול להיות ממנו, ושאין בו שום פוטנציאל כלל. והנה אעפכ הוא ההוויה של כל הנפרדות ... האדם שהיש והאין הם אחד, ממילא האדם יכול להבין מכך, שהתפישה האישית שלו שמבדילה בין דבר להיפוכו, היא לא מוחלטת, אלא היא עצמה רק אפשרות בלבד. כי יש פרספקטיבה אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך ... בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת.

... האדם יודע ש / רואה ש / מבין ש / מרגיש ש - וכיוב, אז במידה ומדובר על ידיעה מוחלטת, הרי שלא מדובר בידיעה ישירה, אלא בידיעה עקיפה. שהיא ידיעה ישירה עבור מי שיש לו שכל על אנושי. ומי ... לגלות שחיסרון ושלמות זה אותו הדבר. והכל לפי ההקשר. כפירה - התכחשות למשהו. כפירה ברעיון כלשהו, פירושה חוסר הזדהות מוחלט עם אותו הרעיון והזדהות עם ההפך שלו. לבוש / צורה / קליפה - הצורה החיצונית שבה הדברים נראים ומוצגים. ... המהות היא הדבר הבסיסי ביותר שממנו כל הדברים עשויים / החלק המרכזי / החשוב ביותר / העיקרי של הדברים. מוחלט - משהו שאין לו הפך / שלא ניתן לחשוב על ההפך שלו. משהו שלא ניתן לחשוב אחרת ממנו. וזאת, ... כזה במציאות / לא ניתן להגדיר דבר כזה. מחויב - מלשון חייב / מוכרח / הכרחי / ודאי / מוחלט / מהותי / אינו ניתן לשינוי / לא ניתן להטיל בו ספק / בטוח נכון. לדוגמה: רצון מחויב = ... ודאי לך. מחויב או אפשרי = האם זה וודאי או שזו רק אפשרות. לא מחויב = לא הכרחי, לא מוחלט, ניתן להטיל בו ספק, ניתן לשינוי. וכיוב, לפי ההקשר. מחויב המציאות - הדבר שחייב להיות קיים ושאין אפשרות שהוא ... מדובר על דבר שאינו ניתן להגדרה ושאינו ניתן לתפיסה בשכל האנושי. + עיין ערך אלוהים. מציאות מחויבת / מציאות מוחלטת / מציאות אפשרית - מה שמצוי / מה שנמצא / מה שקיים. ולפעמים הכוונה היא למציאות אפשרית, דהיינו, למציאות שלנו כפשוטה, שקיומה הוא אפשרי. ולפעמים הכוונה היא למציאות המוחלטת, שהיינו המציאות שקיומה מחויב, מה שהיה קיים עוד לפני קיומה של המציאות שלנו, מה שלא יכול שלא להיות קיים. ... סבל, לפי עוצמת התנגדות הרצון שבין האדם לבין המציאות. וביחס לחוויה של שלמות, כל דבר שאינו שלמות, הוא סבל מוחלט. קליפה - עיין ערך לבוש. צורה - עיין ערך לבוש. צמצום - תהליך שבו לוקחים דבר גדול, ומחלקים ומצמצמים ...

... היא תגרום לאדם לביטול האגו העצמי שלו. על האדם לנסות למצוא נקודת וודאות כלשהי ולהיאחז בה. בלי נקודת וודאות מוחלטת, אין לאדם על מה לבנות. על האדם להגיע לנקודת וודאות מוחלטת שעליה הוא יכול לבנות משהו. על האדם לחפש את אותה אמת שהיא נכונה מצד עצמה. על האדם לחפש את אותה אמת שאינה תלויה בשום דבר. האמת המוחלטת שאינה תלויה בדבר, היא השורש של המציאות. האמת המוחלטת, היא נקודת הוודאות היחידה שעליה אפשר להישען ולהרגיש טוב באמת. על האדם לחפש נקודה אחת של וודאות מוחלטת, על ידי המצפן היחיד של האמת. המצפן היחיד = ללא שום שיקול אחר מלבד האמת = הרצון היחיד בלבד ...

... לידי ביטוי, אז בא איתו גם האושר. וכאן נגלה מהו הדבר הזה. והעניין הוא, כי אושר, הוא הזדהות רגשית מוחלטת עם המציאות בשלמות. והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם ועד כמה האדם יהיה מאושר או לא, זה אך ורק ... שביעות הרצון שלו מהמציאות, שזאת דווקא השלמות. אבל זה כבר עניין אחר. אך בפשיטות, על האדם להגיע להזדהות רגשית מוחלטת, עם המציאות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול להביא האדם את עצמו למצב כזה שבו תהיה הזדהות רגשית מוחלטת בינו לבין המציאות? והתשובה היא כי קיימת דרך אחת ויחידה לעשות זאת, והיא על ידי הבנה. והבנה, פירושה, שעל ... את הסיבה האמיתית שבגללה כל האירועים שבעולם מתרחשים כפי מה שהם, על ידי זה הרצון של האדם מגיע להזדהות מוחלטת עם המציאות. כי בכל פעם שהאדם לא רוצה את המציאות, זה רק משום שיש פער בין ההבנה של האדם ... האושר שיש בעולם, הוא בכך שהאדם מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ועל ידי זה יש הזדהות רגשית מוחלטת, בין הרצון של האדם, לבין השלמות של המציאות. ואיך יכול האדם לגלות את הסיבה הזאת? על ידי זה שהאדם ...