... יודע. אלא השאלה היא, האם יש מריבה וקונפליקט, בין מה שאתה יודע. והאם הידיעה או אי הידיעה, האם הן מוחלטות, או יחסיות. כגון לדוגמה, אדם שיודע שהוא חולה, אבל במקביל הוא גם יודע בדיוק מה עליו לעשות כדי להתרפא. ... ולא לדעת מה זה אושר, ולא לחשוב על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר להשיג אותו, שזה מצב של ... יגלה ולא ידע איך להשיג אותו. וכל אחת מהאפשרויות האלו, היא טובה בדיוק באותה המידה ממש. כי מי שבאופן מוחלט, אינו יודע שהוא רוצה להיות מאושר, הוא ממילא לא סובל, כי הוא לא מצפה להיות מאושר. ומי שכן יודע ... מה הוא רוצה, ולא יודע איך להשיג את זה, אז האדם סובל. ומי שאינו יודע מה הוא רוצה באופן מוחלט, דהיינו, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי או רצון אישי כלשהו, ומי שכן יודע מה הוא רוצה, אבל יודע ...

... יתרונות וגם חסרונות. והיתרונות והחסרונות של כל דבר, הם ביחס לנקודת המבט של האדם שמתבונן באותו הדבר. כי מבחינה מוחלטת, אין חסרונות או יתרונות, אלא הכל אחד ממש והכל שווה ערך ממש. ומנקודת המבט של האדם, ביחס לרצון שלו, ... שהוא בתחושה, כאילו שיש בדבר הזה, רק יתרונות או רק חסרונות. אבל התחושה הזאת, היא אף פעם לא תחושה מוחלטת. כי תמיד בתת המודע של האדם, תמיד הוא מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שיש בכל דבר. וזה בעצם אומר, ... היתרונות של דבר כלשהו, ואז ממילא הוא ירגיש רק טוב או רק רע. אבל זה אף פעם לא בצורה מוחלטת. כי בתת המודע של האדם, האדם רואה את האמת, שבכל דבר יש גם יתרונות וגם חסרונות, ולכן בתת המודע ... בתת המודע שלו, תמיד הוא מוצא גם חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם, לכן תמיד האהבה והשנאה, לעולם הן לא מוחלטות. כי תמיד בתת המודע של האדם, כל דבר שהוא, גורם לו להרגיש, גם טוב וגם רע ברמה כלשהי ובעוצמה ... ממילא הוא תמיד גם שונא כל דבר וכולי. ובסיכומו של דבר, משחק האהבה של החיים, מתרחש במקום שבין הטוב המוחלט לבין הרע המוחלט, ושבין האהבה המוחלטת לבין השנאה המוחלטת. כי במקום שיש בו רק אהבה או רק שנאה, ובמקום שיש בו רק טוב או רק רע, כבר ממילא ...

... רמת הקושי של הבדיקה הפנימית שהאדם בודק את הסיפור שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה שאתה אומר לדעתי צריך לעשות ...

... רטוריקה - איך לעשות מניפולציה על תת המודע של האדם? איך ליצור התניה סמויה? איך להפוך טענה יחסית לטענה מוחלטת? איך לשכנע מישהו לעשות מה שאתה רוצה? וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטת שכנוע ומניפולציה, איך באפשרותך לשתול מחשבות ... שהוא יעשה, לבין מה שהוא חושב שזה טוב בעיניו. אבל, התחכום הוא, שעליך להציג בפניו את הקשר היחסי, בצורה מוחלטת ואובייקטיבית. זא שעליך לשאול את עצמך, כיצד זה שהאדם יעשה X, כיצד זה בעצם בצורה יחסית אומר עליו משהו ... שהוא יחשוב שהוא טוב. אבל כאשר אתה עושה זאת, המניפולציה היא בכך שאתה מציג בפניו את הקשר היחסי, כקשר מוחלט. זא שאתה בעצם לוקח טענות יחסיות, דהיינו, טענות שנכונות באופן יחסי, שבעצם מבטאות קשר יחסי, בין הפעולה של האדם, לבין הערך שאיתו הוא מזדהה. ואתה מציג בפניו את הקשר היחסי, בתור קשר מוחלט, בצורה של טענות מוחלטות. לדוגמה: קיים קשר יחסי, בין גירוש עובדים זרים לבין אכזריות. טענה יחסית אומרת ש: אם תגרש עובדים זרים, אז ... הוא גם מבטא רחמנות שלך, על אותם אינטרסים שלמענם אתה מגרש את העובדים הזרים. ולטעון טענה יחסית בתור טענה מוחלטת, זה אומר לומר: אם תגרש עובדים זרים, אתה אדם אכזר! שאז בעצם לוקחים דבר שהוא נכון באופן יחסי, ומציגים אותו באופן מוחלט. שזאת כמובן סוג של מניפולציה. שהאדם לוקח דבר שהוא נכון בצורה יחסית, ומציג אותו כאילו הוא נכון בצורה מוחלטת. ונסכם: אחת הדרכים לעשות מניפולציה על אנשים כדי לשכנע אותם, היא על ידי זה שאתה לוקח את הדבר שנתפש ... הקשר היחסי שיש, בין הדבר שאתה רוצה שהוא יעשה, לבין אותו הדבר הטוב. ואתה מציג בפניו את הקשר בצורה מוחלטת. וכמובן גם להפך. שאתה לוקח את הדבר שנתפש בעיני השומע כדבר שהוא מחויב רע, דהיינו, שהוא בטוח שהוא רע, ... היחסי שיש, בין הדבר שאתה רוצה שהוא לא יעשה, לבין אותו הדבר הרע. ואתה מציג בפניו את הקשר בצורה מוחלטת ולא רק בצורה יחסית. וכמובן שצריך לדעת לעשות זאת בצורה משכנעת, שהקשר היחסי יראה מספיק חזק כדי להיראות קשר מוחלט. וצריך גם לדעת איך לגרום לאדם לקחת רעיון יחסי, ולהתייחס אליו כאל רעיון מוחלט. ואת כל זה, אני מסביר במקומות אחרים. ואתה, כשאתה משתכנע ברעיון כלשהו שהוא טוב או רע, האם הוא באמת טוב או רע באופן מוחלט? ואולי הוא טוב / רע רק באופן יחסי? והאם הוא טוב / רע בפני עצמו? ואולי עשו עליך מניפולציה?

... לא אכפת לי על כל המחשבות הרעות שיש לו. אליעד מיד מדגיש שהגישה של לא אכפת לי אינה פתרון מוחלט, אלא כלי שיש להשתמש בו בזהירות בהתאם למחשבה הספציפית. לדוגמה, אם מישהו מפחד שייחטף על ידי חייזרים, הפתרון אינו ... - מחשבות חוזרות שמפריעות לו, למשל, על פיל ורוד. הוא שואל האם אפשר באמת להפסיק לחשוב על משהו באופן מוחלט. אליעד כהן מנתח את השאלה לעומק ואומר שיש כמה דרכים להבין את המושג להפסיק לחשוב: האם אפשר למנוע לחלוטין ... זה אכן משנה. כיצד משפיעה החשיבה של שחור ולבן על התודעה? חלק מרכזי בשיחה עוסק בנטיית המשתתף לחשוב במונחים מוחלטים - שחור ולבן. אליעד מסביר שלחשוב במונחים של אמת מוחלטת וודאות מוחלטת יכול להוביל למצב של תקיעות מחשבתית ולחץ נפשי, עד כדי הגעה לבית המשוגעים / סכיזופרניה / הפרעות נפשיות ועוד. אליעד מתאר את מצבו של האדם שמנסה להיצמד תמיד למחשבות מוחלטות כאדם שעלול להשתגע, כי בעולם שלנו הכל יחסי, ורק מעטים הדברים שניתן לומר עליהם שהם מוחלטים בוודאות. מה קורה כאשר נאחזים באחדות שקרית? המשתתף משתף מניסיונו האישי, כיצד הוא נכנס למצב של אחדות שקרית, שבו כל דבר נראה כאילו יש לו היפוך מוחלט, ולכן שום דבר לא משנה או לא חשוב. הוא מתאר את המצב כמקום מסוכן, שהוביל אותו למצוקה נפשית עמוקה ... טורדנית? מה זה אחדות שקרית? מתי נכון להגיד לא אכפת לי? איך להתמודד עם מחשבות מטרידות? האם יש אמת מוחלטת? למה לא כדאי לחשוב בשחור ולבן? איך להוריד לחץ מחשבתי?

אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 3 ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, מקבל את כל החסרונות כולם שיש בעולם, ואז ממילא כבר לא יכול ... יש סיבה, למה האדם אוהב חיסרון אחד יותר מאשר חיסרון אחר, הרי שזאת אהבה עם תנאים, שהיא לא אהבה מוחלטת. ואם האהבה היא מוחלטת, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, היא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אהבה מוחלטת, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ואוהב באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא אוהב באופן מוחלט, אפילו לא טיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אהבה מוחלטת, לפי כמה שהוא לא אוהב את הרע. ואם האדם הגיע למצב של אהבה מוחלטת, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם אוהב בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם את כל הרע כולו. כי האהבה שהיא בלי תנאים כלפי דבר אחד, היא מתרחבת ומתפשטת והיא מקיפה וממלאת ... בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אהבה יחסית. והאדם מחפש אהבה יחסית, רק משום שהוא מחפש את האהבה המוחלטת, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אהבה יחסית. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם ... שלם להגיע למצב של רק אהבה. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אהבה מוחלטת, ולא היה מחפש גם אהבה יחסית. ואעפכ, הרצון לאהבה מוחלטת, מחזק את הרצון לאהבה יחסית. והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אהבה מוחלטת. כי אם האדם לא יחפש בכלל אהבה יחסית, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק אוהב. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אהבה מוחלטת. ובפשיטות העניין הוא, שיש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. והאהבה היחסית, היא מובילה אל האהבה המוחלטת. כי אהבה מוחלטת, היא כשיש רק אהבה. והחיפוש אחרי אהבה יחסית, מגדיל את כמות האהבה היחסית, עד כדי אהבה מוחלטת. והשאיפה לאהבה מוחלטת ולמצב של רק אהבה, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האהבה היחסית, כדי להתקרב אל האהבה המוחלטת. וככל שהאדם יותר רוצה אהבה יחסית, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אהבה, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה יחסית, מחזק את הרצון להשיג רק אהבה. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא ... שהאדם רוצה יותר אהבה, כך הוא גורם לעצמו לשנוא את השנאה. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אהבה מוחלטת, שבה, יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אהבה יחסית, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאהבה המוחלטת, שבה אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אהבה מוחלטת, כך פחות הוא מחפש אהבה יחסית. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אהבה מוחלטת, כך פחות הוא מחפש אהבה כלשהי. ולכן, אהבה מוחלטת ואהבה יחסית, הן גם: אהבות מנוגדות וגם אהבות משלימות זו את זה. והחיפוש אחרי אהבה אחת, מרחיק את האהבה ... ויש כאן 4 נקודות מבט משלימות ומנוגדות אחת לשנייה: 1 - לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי מחפש אהבה מוחלטת. 2 - מצליח למצוא אהבה יחסית, כי לא מחפש אהבה מוחלטת. 3 - לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי לא מחפש אהבה מוחלטת. 4 - מצליח למצוא אהבה יחסית, כי מחפש אהבה מוחלטת. ונקודת מבט ראשונה היא, שהאדם לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי הוא מחפש אהבה מוחלטת. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואהבה מושלמת בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להתאהב בדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האהבה המוחלטת, שבה האדם אוהב בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אהבה ולהתאהב ... המודע שלו, שיש בדבר הזה גם חסרונות. וממילא יש את נקודת המבט השנייה, והיא, שאדרבה, מי שלא מחפש אהבה מוחלטת, הוא זה שיכול למצוא אהבה יחסית. כי אם האדם מחפש את המוחלט, הוא לא יכול למצוא לעולם אהבה יחסית, ...

אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 2 והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי אהבה יחסית, או אהבה כלשהי בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אהבה מוחלטת. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאהבה המוחלטת. כי באהבה המוחלטת, לא מחפשים אהבה, כי יש תמיד אהבה. וכל חיפוש אהבה באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה השיפוטית, שהיא אוהבת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אהבה יחסית. ונראה אם כן, כי האהבה היחסית, היא מנוגדת, לאהבה המוחלטת. וזה בעצם אומר, שנראה, שהאהבה היחסית והאהבה המוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. שהחיפוש אחרי אהבה יחסית, מרחיק את האדם מאהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מאהבה יחסית. כי לחפש אהבה מוחלטת, פירושו, להפסיק לחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת פירושה, רק לאהוב, ולהיות במצב של רק אהבה, שאין בה שום שנאה כלל. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שמי שחושב למצוא אהבה מוחלטת, כלפי דבר כלשהו, הוא לעולם לא ימצא אהבה מוחלטת שכזו. כי כל דבר בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם. ולכן, לעולם, האהבה לא תהיה מוחלטת, ביחס לדבר מוגדר כלשהו. ומי שרוצה להרגיש אהבה מוחלטת, דהיינו, לחוות אהבה בשלמות ובלב שלם כלפי דבר כלשהו, עליו להבין שזה אפשרי. אבל, רק אם הוא יצליח לשנות ... אותה למצב כזה, שבו, הוא לא יראה שום חיסרון בשום דבר בעולם. שאז ורק אז, האדם יכול לחוות אהבה מוחלטת ומלאה בלב שלם. שהאדם מלא באהבה, ומחובר בהרמוניה מלאה עם כל המציאות כולה, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה. ולמצוא אהבה מוחלטת, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אהבה מוחלטת. שכדי למצוא אותה, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר לאהוב אותו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות לאהוב כל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה יחסית, והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות, שאהבה יחסית ואהבה מוחלטת, אלו שתי אהבות משלימות - שהן משלימות אחת את השנייה. ואדרבה, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא מקרב את האדם לאהבה המוחלטת. והחיפוש של האדם אחרי אהבה מוחלטת, הוא מקרב את האדם אל האהבה היחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה מוחלטת, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה יחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אהבה מוחלטת, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אהבה מוחלטת. ובלי שהאדם היה מחפש אהבה מוחלטת, בלי זה הוא לא היה מחפש אהבה יחסית. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי ובעצמה ... והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות האהבה שלו, יותר מאשר לרגשות השנאה שלו כלפי הדבר. ובאהבה מוחלטת, יש רק אהבה בלי שום שנאה כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אהבה מוחלטת, הרי שבכך בעצם גרמנו לו לאהוב באופן מוחלט, את חוסר האהבה המוחלטת. זא, האדם מחפש אהבה מוחלטת, כדי להגיע למצב של רק אהבה. וזה נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש גם שנאה. ובפועל, לא משנה כמה ... הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אהבה וכמה שיותר אהבה. ואם לאדם לא היה שום רצון כלשהו, למצוא אהבה מוחלטת, הרי שזה היה אומר, שהאדם לא באמת רוצה למצוא רק אהבה, אלא האדם מוכן גם לשנוא ולהיות במצב של ... גם לשנוא ולא רק לאהוב, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אהבה יחסית. כי תמיד הוא כבר היה, באהבה המוחלטת. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אהבה. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן להרגיש גם שנאה וכעס. כי אם האדם לא מוכן בלב שלם להרגיש גם שנאה וכעס, הרי שהוא תמיד ... שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק טוב. ולרצות להרגיש רק טוב, פירושו, לרצות להשיג אהבה מוחלטת, שבה יש רק טוב בלבד. ואם לא היה האדם מחפש אהבה מוחלטת, הרי שתמיד הוא היה באהבה מוחלטת כלפי ...

אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 1 ובו יתבאר, מהי אהבה מוחלטת ומהי אהבה יחסית? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האהבה האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, גם מחזק וגם מחליש, את האהבה היחסית? ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אהבה יחסית, מחליש וגם מחזק את האהבה המוחלטת? ויתבאר גם, למה קשה לאהוב? ולמה קשה למצוא אהבה? ולמה דווקא הרצון לאהוב, למה הוא יכול להחליש את האהבה? ... דווקא הם יוצרים אהבה? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אהבה. יש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. ואהבה יחסית פירושה, אהבה, שהאדם אוהב, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם אוהב עם תנאים ועם סיבות, אז האהבה ... מאשר נייטרלי, ומאשר שונא את הדבר. וזאת נקראת, אהבה יחסית. ויש גם עוד סוג אחר של אהבה, שנקראת אהבה מוחלטת / אהבה שלמה / אהבה בלב שלם / אהבה ללא תנאים / אהבה בלי סיבה / אהבה מושלמת. שהאהבה ... שנאה כלל, אלא אך ורק אהבה בלב שלם. ונחדד: שכאן לא נדון, האם אפשר או אי אפשר להגיע לאהבה המוחלטת, שאין בה שום שנאה? וגם לא נדון, האם בכלל קיימת אהבה מוחלטת שכזו? והאם זה בכלל טוב או רע, לאהוב בלב שלם, בלי שום שנאה? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם ... אחרים. וכאן, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האהבה, שהוזכרו כאן. שהם, אהבה יחסית, מול אהבה מוחלטת. ובפשיטות נחדד, שאהבה יחסית, היא כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, אלא שהאהבה, גדולה יותר מאשר השנאה. ואהבה מוחלטת, היא כאשר יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אהבה יחסית = גם אהבה, או בעיקר אהבה. ואהבה מוחלטת = רק אהבה באופן מוחלט, בלי שום שנאה כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אהבה יחסית וגם אהבה מוחלטת. והרצון של האדם להשיג אהבה יחסית, מתבטא בכך, שהאדם במשך החיים שלו, מנסה לאהוב כל מיני דברים, שהוא יודע מראש, שהם לא יספקו לו אהבה מוחלטת. ומצד האמת, שום דבר בעולם, לא יכול לספק לאדם אהבה מוחלטת. ולמה? כי שום דבר בעולם, הוא לא מושלם. ולכן, אי אפשר לאהוב שום דבר בעולם, בצורה מוחלטת. וכאשר האדם מתאהב באיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אהבה. אבל, האהבה הזאת, היא תמיד רק אהבה יחסית בלבד. כי כפי שאמרנו, אהבה מוחלטת, פירושה, שהאדם אוהב בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של שנאה כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ... וכאשר האדם מחפש אהבה, ומנסה להתאהב בדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אהבה בלבד, בלי שום שנאה כלל, אין אפשרות להשיג את זה, על ידי ... אי אפשר לאהוב אותו באמת בלב שלם. כי הלב בתוכו, רואה את האמת. שאין בדבר שלמות, ולכן אין אהבה מוחלטת, אלא רק אהבה יחסית בלבד. ומי שרוצה להשיג אהבה מוחלטת, לשם כך עליו לשנות את צורת ההסתכלות שלו על העולם. כי כל זמן שהאדם רואה חיסרון כלשהו בדבר כלשהו, הוא לעולם לא יוכל לאהוב את הדבר בצורה מוחלטת, אלא רק בצורה יחסית בלבד. ואהבה מוחלטת, מגיעה, רק על ידי שינוי פנימי של צורת החשיבה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובנוסף, כאשר ... מחפש אהבה יחסית כאן בעולם הזה, הרי שבעצם בכך הוא מראה, שהוא לא באמת כל כולו רוצה למצוא אהבה מוחלטת. כי ברגע שהאדם מתמקד בלחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא באמת אוהב את האהבה המוחלטת בצורה מוחלטת. כי מי שאוהב את האהבה המוחלטת בכל ליבו ובלב שלם, הוא יחפש רק אותה וגם יקבל אותה. אבל ברגע שהאדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא מספיק אוהב את האהבה המוחלטת. דהיינו, אפילו קצת שונא את האהבה המוחלטת, והוא נוטש אותה לטובת האהבה היחסית. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אהבה יחסית, מהיבט מסוים, הוא מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. כי הוא גורם לאדם, לא להתמקד רק בחיפוש האהבה המוחלטת, אלא באהבה היחסית. ובנוסף, אהבה מוחלטת, היא כאשר האדם אוהב בלב שלם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה כלל. וכאשר האדם מתאהב בדבר כלשהו, בגלל סיבה כלשהי ובגלל תנאים כלשהם. דהיינו, כאשר האדם מחפש אהבה כלשהי, הרי שבכך בעצם הוא מרחיק את עצמו מאהבה המוחלטת. ולמה? כי מי שמחפש אהבה, בכך, הוא בעצם מרחיק את עצמו מהאהבה המוחלטת. כי לחפש אהבה, פירושו, לחפש דבר, שאותו אפשר לאהוב. ובאהבה המוחלטת, אפשר לאהוב כל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאהבה. ובאהבה מוחלטת שאין בה שום שנאה כלל, בה לא מחפשים אהבה, כי בה יש תמיד אהבה. כי כאשר אין שום שיפוטיות ... אהבה. וברגע שהאדם מחפש אהבה, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את החשיבה השיפוטית שלו. שמרחיקה אותו, מהאהבה המוחלטת שאין בה שום שיפוטיות כלל. וברגע שהאדם רוצה למצוא אהבה בחייו, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו את המחשבה שאומרת, שהחיים שלו לא מספיק טובים כפי מה שהם ברגע הזה. כי אם יש אהבה מוחלטת, אז אין צורך לחפש אהבה כלשהי.

פחדים וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה? ובו יתבאר, כיצד אפשר לא לפחד כלל באופן מוחלט? ומהי חשיבה מוחלטת, שמנטרלת מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ביארתי, הקיום של הפחד והחרדה, תלוי בקיום תפישת הטוב והרע של ... האפשרות שהוא ירגיש רע, והוא לא רוצה בכך. ורק כאשר האדם לא מבדיל בכלל בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל הפחדים ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי חשיבה מוחלטת. והכוונה היא, שהאדם חי את חייו בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. כי האדם מלא באמונות מכף רגל ועד ראש. ואמונה, היא כל דבר שהאדם לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שיתבונן יראה, כי האדם מלא באמונות, דהיינו, בדברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. וכל אדם שיש לו שכל ושהוא משתמש בשכל שלו ומקשיב לשכל שלו, יש לו אמונות. ולמה? כי גם השכל האנושי, גם הוא עצמו אמונה בלבד. ולמה? כי השכל של האדם, הוא עצמו לא מוחלט. כי השכל עצמו, יש לו את מגבלות התפישה שלו ואת החוקים שלו, שלפיהם האדם מפרש את העולם. וכל מה ... הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, דבר, שהנכונות שלו אינה תלויה בשום דבר אחר. דבר, ... וחוסר שכל מוגדר וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם שום פחדים או חרדות כלל. ונסביר: האדם מפחד מכך שיקרה לו דבר רע, דהיינו, האדם ... דעתו והבנתו, מה שהוא מרגיש וכולי. ומי שרוצה להשתחרר מכל הפחדים והחרדות, עליו לחשוב על מה שמפחיד אותו, בחשיבה מוחלטת. דהיינו, האדם צריך לקחת את מה שמפחיד אותו ולשאול את עצמו, האם אני בטוח באופן מוחלט ללא כל ספק אפילו לא הקטן ביותר, שאכן הדבר הזה שאני מפחד ממנו, שאכן הוא רע, בדיוק כמו מה ... ורק המציאות, שהיא, לא ממש משנה לה מה אתה חושב ומה ההעדפות האישיות שלך. וככל שהאדם מתחבר יותר לחשיבה המוחלטת, כך הוא פחות חווה את הטוב ואת הרע, וממילא הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע / חושב / מאמין / עושה / רוצה / מבין / מרגיש וכיוב, ובודק, האם ועד כמה כל הדברים האלו, הם אכן מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אני טועה בהכל? וכיוב שאלות ... שהוא בטוח בו, ולגרום לו להבין, שכל מה שהוא בטוח בו, זה הכל יחסי וסובייקטיבי בלבד, אך זה לא מוחלט ולא אובייקטיבי. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שכל מחשבה ומחשבה שיש לו, וכל הבנה והבנה שיש לו, הם רק יחסיים בלבד, אך הם אינם משקפים אמת מוחלטת כלשהי, אלא הם נכונים רק באופן יחסי בלבד, ככל שהאדם מתבונן יותר בדבר הזה, כך גם משתנה כל החוויה ... האדם, לגבי כל מה שהוא רוצה, ולגבי כל מה שהוא מרגיש וכולי. וההבנה העמוקה והמלאה של האדם, שמבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, כל מה שהוא מרגיש וחושב ורוצה, הכל יכול להיות שגוי, בדיוק באותה המידה שזה יכול להיות נכון, ההבנה הזאת, ... פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם גם חי עפ השכל האנושי שלו, ומבדיל בין טוב לבין רע וכולי. ואז, ... לאדם מהפחד, אז הוא מתחבר למקום האמיתי ביותר והפנימי ביותר שבתוכו, למקום שבו הוא לא יודע שום דבר באופן מוחלט, המקום שבו אין טוב ורע. ושם אין לאדם שום פחד או חרדה כלשהם, וכן, שם זה באופן מוחלט.

אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 3 ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, מקבל את כל החסרונות כולם שיש בעולם, ואז ממילא כבר לא יכול ... יש סיבה, למה האדם מאושר מחיסרון אחד יותר מאשר מחיסרון אחר, הרי שזה אושר עם תנאים, שהוא לא אושר מוחלט. ואם האושר הוא מוחלט, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, הוא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אושר מוחלט, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ומאושר באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא מצליח להיות מאושר באופן מוחלט, אפילו לא מטיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אושר מוחלט, לפי כמה שהוא לא מאושר מהרע. ואם האדם הגיע למצב של אושר מוחלט, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם מאושר בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם מכל הרע כולו. כי האושר שהוא בלי תנאים כלפי דבר אחד, הוא מתרחב ומתפשט והוא מקיף וממלא את ... בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אושר יחסי. והאדם מחפש אושר יחסי, רק משום שהוא מחפש את האושר המוחלט, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אושר יחסי. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם ... שלם להגיע למצב של רק אושר. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אושר מוחלט, ולא היה מחפש גם אושר יחסי. ואעפכ, הרצון לאושר מוחלט, מחזק את הרצון לאושר יחסי. והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אושר יחסי, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר מוחלט. והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אושר מוחלט. כי אם האדם לא יחפש בכלל אושר יחסי, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק מאושר. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אושר מוחלט. ובפשיטות העניין הוא, שיש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. והאושר היחסי, הוא מוביל אל האושר המוחלט. כי אושר מוחלט, הוא כשיש רק אושר. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מגדיל את כמות האושר היחסי, עד כדי אושר מוחלט. והשאיפה לאושר מוחלט ולמצב של רק אושר, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האושר היחסי, כדי להתקרב אל האושר המוחלט. וככל שהאדם יותר רוצה אושר יחסי, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אושר, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אושר מוחלט. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מחזק את הרצון להשיג רק אושר. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא ... כך הוא גורם לעצמו להיות בדיכאון ובעצבות ממצב של דיכאון ועצבות. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אושר מוחלט, שבו, יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אושר יחסי, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאושר המוחלט, שבו אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר יחסי. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר כלשהו. ולכן, אושר מוחלט ואושר יחסי, הם גם: סוגי אושר מנוגדים וגם סוגי אושר משלימים זה את זה. והחיפוש אחרי אושר אחד, מרחיק ... כאן 4 נקודות מבט מנוגדות ומשלימות אחת את השנייה: 1 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט. 2 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט. 3 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט. 4 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט. ונקודת מבט ראשונה היא, שהאדם לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי הוא מחפש אושר מוחלט. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואושר מושלם בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להיות מאושר מדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האושר המוחלט, שבו האדם מאושר בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אושר ולהיות ... המודע שלו, שיש בדבר הזה גם חסרונות. וממילא יש את נקודת המבט השנייה, והיא, שאדרבה, מי שלא מחפש אושר מוחלט, הוא זה שיכול למצוא אושר יחסי. כי אם האדם מחפש את המוחלט, הוא לא יכול למצוא לעולם אושר יחסי, ...