... שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. ומצד האמת, האדם לא מוגבל להשיג שום דבר בעולם, אם הוא רק ירצה אותו באמת. כי לאלוהים אין אינטרסים. וכאשר הוא רוצה משהו, הוא רוצה אותו באמת. ואם האדם ירצה באמת ... עצמה מגבילה ומאפשרת את כוחו של האדם?! וזאת הטעות שנופלים בה כל העולם, שנדמה להם שהדבר אינו אפשרי. ואם היה יודע האדם בידיעה שלמה ומוחלטת שהדבר אינו אפשרי, לא היה האדם סובל כלל. כי רצונו להשלים את חסרונו, היה נעלם, על ידי הידיעה המוחלטת שהדבר אינו אפשרי. כי הרצון קיים, רק כאשר יש אפשרות להשיג אותו. והאדם חסר את השלמות של המציאות, רק בגלל שהוא חושב, שאולי כן קיימת דרך להשיג אותה. ואם היה האדם יודע בוודאות מוחלטת, שאין שום דרך שהוא ימלא את חסרונו, ושאין אפילו לא אפשרות כזו (ואפשרות, תמיד יש. לכן אי אפשר לדעת זאת, משום שזה שקר), לא היה לו שום חיסרון כלל. אלא, שידיעה שלמה, גם היא ... לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל צורה וצורה של המציאות, עליו להקשיב לחכם האמיתי שהוא איש אמת (כי רק מי שמשיג את האמת המוחלטת של המציאות, רק הוא חכם אמיתי), שהוא מלמד את האדם שהכל אפשרי, מצד עצם מהותו של האדם. ושהאדם לא מוגבל בשום דבר, אם הוא רק ירצה באמת, להשיג את אותו הדבר. והדרך של האדם ... ממש. והאדם סובל, רק משום שהוא לא חווה את זה שהוא עצמו אלוהים. והסבל של האדם נגרם, משום שהוא כופר באחדות הבורא, שאלוהים נמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ואיש האמת מלמד את האדם, לא לחשוב שום דבר שהוא לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שמקשיב לעצה הזאת, הוא לא משקר את עצמו, כאילו שאין אפשרות להשיג את השלמות, אלא הוא יודע שאולי הדבר הוא דווקא כן אפשרי. ואז האדם ממשיך לחפש בכל כוחו ללא שום יאוש של ...

... של הישות, הוא כל ישות שהיא נפרדת ממנה. וכל הדברים שיש בעולם ששונים מישות כלשהי, הם ההעדר המוחלט של אותה הישות. כי בשורש של המציאות הכל אחד ממש. ובנפרדות שלנו, כל ישות קיימת בנפרד בפני עצמה. וכל ישות, דוחקת את קיומן של כל שאר הישויות. וכאשר ...

... הדבר, אז הם מגלים את השקר. ועל האדם להיות איש אמת, ולא להאמין, אפילו לא לחכם האמיתי שמגלה לו את האמת. אלא להיות אמיתי עם עצמו, ולהבין את האמת, שכל זמן שהוא לא בטוח במשהו באופן מוחלט, הרי שעליו להיצמד אל האמת, ולהבין שהוא עוד לא בטוח בדבר הזה באופן מוחלט. ולפעמים האדם מתייאש מחיפוש האמת. והאדם חושב שאם הוא ישקר את עצמו לטובה, זה יעזור לו. ואז האדם משקר את עצמו, ואומר לעצמו, שאם ...

... השכל פחד להמר על הכל - והמנצח, שלוקח את כל הקופה! והעניין הוא, כי כאשר האדם מחפש את האמת המוחלטת, הוא בעצם כאילו מהמר על הכל. כי כל הדברים שבעולם, כולם נעלמים, אל מול המוחלט. משום, ששום דבר אינו מוחלט. וממילא, כאשר האדם נצמד אל המוחלט, הוא כאילו מהמר על הכל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא לפעמים חושש, כאילו הוא הולך לאבד את הכל. בפרט, כאשר האדם מטיל ספק אמיתי, גם בקיום העצמי של עצמו ושל כל מה שקיים, שאז האדם ... שטוענים, שהם הטילו מטילים ספק אפילו בקיומם העצמי. אך הטלת הספק שלהם, היא לא אמיתית. כי אני חושב משמע אני קיים, זו כמובן שטות מוחלטת. משום, שההיקש הלוגי, הוא עדיין ללא הטלת ספק, בלוגיקה עצמה ובתפישה האנושית עצמה. וכאשר האדם רוצה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו, עליו להטיל ספק אמיתי בכל הדברים. כי בלי להטיל ספק בכל היסודות ובכל הנחות היסוד כולן, אין ולעולם לא יהיה לאדם שקט נפשי אמיתי. כי תמיד יישאר הספק, שנובע מכך, שהאדם לא באמת ... שנקודת המבט הזו, היא מגלה לאדם את השכל האחר, שבו הכל אחד ממש, שהוא גדול יותר והוא מכיל, גם את השכל האנושי, כחלק ממנו, אך לא כמוחלט. וכאשר האדם מטיל ספק באמת, בהכל, כדי לראות מה הדבר המוחלט שיישאר אחכ, ממילא הוא כאילו מהמר על הכל. כי אם השכל לא צודק, אז ממילא הכל משתנה באמת. כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ואם האדם יתחבר לתפישת מציאות אחרת, גם כל ... וגם רק לא קיים, וגם את האפשרות שאולי כל האפשרויות נכונות או לא נכונות בו זמנית. שרק זוהי, הטלת ספק באמת. ואז האדם, קופץ אל המוחלט . שהאדם מנסה להבין מהי האמת, האם באמת הוא קיים? ומיהו? ומהו קיומו העצמי? והאדם מפחד, שאולי יקרה לו איזה דבר רע, ושאולי התודעה של האדם, תתחבר לאפשרות שאומרת שהאדם לא קיים, ואז ... בגלל הקיום העצמי הנפרד. ובלי השקר של הקיום העצמי הנפרד, אין שום סבל כלל. וזהו המבחן של האדם, האם באמת הוא רוצה לדעת את האמת המוחלטת. שלשם כך צריך האדם, שיהיה לו רצון מוחלט לדעת את האמת. וכל זמן שיש לאדם עוד איזה רצון, מלבד לדעת את האמת, הרי שהוא לא באמת מוחלטת, רוצה את האמת המוחלטת. ואז ממילא, הוא נשאר בשקר של הנפרדות. ויש שחושבים, שלא יראני האדם וחי. דהיינו, שהאדם הוא מוגבל ביכולת שלו לתפוש את מהות הבורא. וחמור מסכים לקבל אוכל טעים, תמורת זה שישחטו אותו. ... לך, הוא קרוב רחוק מאלוהים, בדיוק כמוך. ואיש אמת, מוכן להקריב את הכל, כולל גם את קיומו העצמי, תמורת ידיעת האמת. וכאשר האדם באמת מוחלטת, רוצה את ידיעת האמת, ומוכן להשליך את עצמו לרפש ובוץ, דהיינו, מוכן למען הבנת האמת לנסות לחשוב גם בצורה שנראית כלא שכלית ומשוגעת, אז הוא זוכה להשגת המוחלט, שזוכה להבנת השכל שמעל השכל. ועל ידי זה שהתודעה של האדם והשכל הקטן של האדם, מתחברים אל השכל הגדול שמעל ושמתחת לשכל, שבו הכל אחד ממש. על ידי זה האדם יכול למסור את נפשו ממש, ... מבט אחרת לגמרי... וכל זמן שהאדם עוד לא חזר בתשובה שלמה, דהיינו, כל זמן שהאדם עדיין לא שב להיות מה שהוא באמת, דהיינו, כלום מוחלט, אין לאדם שום הוויה כלל. כי האדם מפחד לאבד את קיומו העצמי, למרות שהוא בכלל לא קיים כלל. והדבר דומה לפיל דמיוני, שנמצא בתוך חלום של איזה אדם, שהפיל מפחד שקיומו יפסק. וכמובן, ...

... היא, שעד שהאדם לא יודע בשלמות את התשובה לשאלה הראשונה, הוא גם לא באמת יודע את האמת, לגבי התשובה לשאלה השנייה. דהיינו, כל זמן שהאדם עצמו לא הגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהשכל של האדם פגום, והאדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר, שקשור לעניין של אמת ושקר. והאמת היחידה שהאדם אולי יכול להיות בטוח בה, היא שהוא אינו יודע מהי האמת. אך בוודאי שכל זמן שהאדם לא יודע מהי האמת המוחלטת, הרי שהוא אינו יכול לדעת עדיין, מהי האמת שאינה מוחלטת. משום שאין לו ביחס למה להשוות, את האמת שאינה מוחלטת. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם עצמו הוא לא האמת עצמה (שזה עניין בפני עצמו, כיצד האדם עצמו יכול להיות האמת שזהו רק מושג ולא ... בכוחות עצמו, הוא ימשיך לאכול חצץ. ועל האדם להפסיק להאמין למורה רוחני כזה או אחר, שבכלל זה גם השכל של האדם, שגם הוא מורה רוחני, ועל האדם להתחיל לאמת באופן מוחלט, את כל מה שהוא חושב ויודע וכולי. עד אשר בסופו של דבר האדם יקבל שכל אמיתי, ויהפוך להיות הוא עצמו האמת עצמה, ולא רק איזה חלון ...

... של התת מודע, הקטנים והגדולים כאחד. ובכלל שקר נכלל, גם כאשר האדם מאמין במשהו שהוא אכן האמת, אלא שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט שאכן זו האמת. וזהו השקר החמור יותר, שהוא מונע מהאדם להתאחד עם האמת. כי כאשר האדם מבין שהוא כלל לא בטוח בדבר, אז הוא מברר את הדבר. אבל כאשר תת המודע של ... לנפשו, שלא לשקר כלל אפילו לא כחוט השערה. דהיינו, שהאדם לא ישקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, כל זמן שהוא לא באמת בטוח באופן מוחלט בשלמות שאין שלמות אחריה, שאכן הדבר הוא כך. וכל זמן שיש לאדם אפילו ספק קל שבקלים מהי האמת, על האדם לדעת שמנקודת המבט שלו, האפשרות שהוא טועה, היא זהה בדיוק ... הוא אחרת. ולכאורה נראה, כי מסתבר יותר שהאפשרות הראשונה, היא קרובה יותר לאמת. וזאת כמובן השגיאה, של זה שאינו מבין מהי אמת מוחלטת. ולמרות שבעולם שלנו של הנפרדות, האדם חי לפי הסתברות, כגון לדוגמה שהאדם מניח שלא מסתבר שהתקרה תיפול על ראשו וכיוב, למרות שהאדם לא בטוח בכך ב 100%, אעפכ בעולם הפנימי של האדם, שם יש מערכת חוקים אחרת, שהיא חייבת להיות מדויקת ב 100% באופן מוחלט . וכאשר מסתבר לאדם ב 99% שהדבר הוא כך, ורק 1% שהדבר הוא אחרת, על האדם לפקוח את עיניו ולהבין, שאין שום משמעות כלשהי, לכך שצד אחד נראה יותר הגיוני מאשר הצד ... חסרה, שעונש תחושת החיסרון התמידי, בצידה. ולכן על האדם לשמור את נפשו שלא לומר שהוא בטוח בדבר, שהוא אינו בטוח בו באופן מוחלט. ועל האדם להבין את האמת, שתמיד יכול להיות שהוא טועה. ושהסיכוי שהשכל האנושי טועה, הוא זהה בדיוק לסיכוי שהשכל צודק. וכאשר האדם נצמד אל האמת הזאת, על ידי זה ...

... שהאדם משקר את עצמו. ולא משום שהלב של האדם בטוח שכן יש סיבה, אלא משום שהלב של האדם יודע, שהאדם לא באמת יודע בוודאות מוחלטת, שמנקודת מבט אובייקטיבית אין סיבה, גם אם זה היה נכון, כל שכן כאשר זו לא האמת של המציאות. כי למציאות שלנו בהחלט יש סיבה, אלא ששם בשורש המציאות, שם המושג סיבה יש לו ... שהוא לא בטוח בו בוודאות. וכל ניסיון להציג את הדברים בצורה אחרת, הוא שקר. כי כל זמן שהאדם לא יודע דבר אחד בוודאות מוחלטת, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהאדם עדיין לא באמת יודע שום דבר, בשום נושא שהוא בעולם. כי אי אפשר לדעת שום דבר באמת, בלי שהאדם יודע את מהות המציאות באמת. כי בלי המוחלט, אין שום משמעות לאמת ולידיעה כלשהי. ומי שרוצה להתקדם, הוא לא צריך ליפות ולא צריך לכער את המציאות, אלא צריך להיות איש אמת בלבד. וכאשר יש לאדם ספק וחוסר ידיעה, עליו לדעת ... את עצמו ושאינו מפחד לחיות בספק, ושאינו מטעה את עצמו שאין לו ספק, כאשר כן יש לו ספק, הוא בסופו של דבר, זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר רע. (והאדם בטעותו אינו יודע את עצמו, ואכן קורים לו דברים רעים). ומשום ... עצמו, הוא עצמו שורשו בשקר הראשון של האדם, שהאדם משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת . והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך שהשקר הראשון הוא בלי פחד ובלי סיבה (מלבד סיבת אחדות המציאות). ומי שרוצה לעשות ... אל האמת שיש לו שאלה, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגלה שאלה חדשה, שבאמת אין לה שום תשובה כלל. כי האדם מגלה באופן מוחלט, שהיש הוא אין והאין הוא יש. וכיצד אפשרי הדבר? ולשאלה הזאת, אין שום תשובה כלל. כי השאלה הזאת שהיא שורש כל השאלות, היא בעצם התשובה של הכל. כי בסוף התהליך האדם מבין את ...

... של האדם גורמים לו רק נזק. כך שהאדם פועל בטיפשות, שהוא משקר את עצמו לרעתו. ואפילו חשיבה חיובית, היא שקר שהאדם משקר את עצמו לרעתו. כי חשיבה חיובית, היא שקר שאומר שלא הכל טוב באופן מוחלט, ועדיין יש קיום לרע וכולי. וכל שקר, הוא לרעת האדם. ולמה ... לא יקבל את התשובה של האמת. כי התשובה היא, שהכל אחד. שאז, כאשר החיסרון והשלמות והיש והאין הם אחד, אז אין שום שאלה כלל. אבל כדי להבין את התשובה הזאת, לשם כך על האדם לשאול באמת ובאופן מוחלט, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד. וכל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט שאלת חיבור ההפכים, דהיינו, כל זמן שנדמה לאדם שאולי ...

... כל זמן שהוא בתוך התודעה העצמית של עצמו. והחכם האמיתי עוזר לאדם לצאת מהצינוק הזה, על ידי ידיעת האמת שהכל אחד. והאדם מטעה את עצמו, שאין אפשרות שהוא יצא מהכלא שלו. וזהו שקר, כי האדם לא באמת יודע, בוודאות מוחלטת שאין וודאות אחריה, שהוא לא יכול לצאת מהצמצום שלו. אבל האדם אומר, שהוא לא יכול לצאת מהצמצום שלו, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך. כי ...

... וגם אם זה לא יכול להיות שכולם טועים תמיד, הרי שצריך לאמת ולוודא את העניין הזה באופן מוחלט. וזה אפשרי, רק על ידי בירור האמת באופן מוחלט. ועוד נוסיף ונאמר, כי מצד האמת האמיתית, אין שום שקר כלל. וכולם צודקים תמיד. אבל, האדם שרק נדמה לו ...