... של אחדות לפעמים, כאשר האדם מתקרב אל האחדות של המציאות, הוא מרגיש סוג של ריקנות וחוסר הנאה. כי האדם רגיל ליהנות, מכך שהרצון שלו מתמלא. וכאשר האדם מתקרב אל אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות, אז הוא בעצם מרחיק את עצמו, ...

... שכאשר הכל אחד, זהו לא מצב רע ולא מצב טוב, אלא מצב אחר שבו אין שום הגדרת טוב ורע רגילה. כי אין התנגדות וגם אין מילוי רצון, והוא מצב שבו הטוב והרע מתאחדים לישות אחת. וכאשר הטוב והרע מתאחדים ...

... להכיר את החכם האמיתי עפ החיצוניות שלו בשום צורה שהיא, משום שגם החכם האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם הנפרדות תמיד קיים ברמה החיצונית ועולם האחדות תמיד קיים ברמה הפנימית. והעולם הפנימי ... חכם אמיתי, אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם שמפריד בין האחדות לבין הנפרדות, בעיניו, להיות באחדות, פירושו ...

לוגיקה - למרוד במוסכמות ולצאת אל המוסכמה האמיתית כי האדם מוקף במוסכמות. והמוסכמה הנפוצה ביותר, היא הלוגיקה האנושית, שהאדם רגיל לראות את הישויות השונות שיש בעולם, כנפרדות זו מזו. והאדם חי את חייו בתוך עולם שלם של נפרדות, שבו ... שלה). ואז האדם חווה את האחדות ואת השלמות של האין סוף. ובסיכומו של דבר, על האדם למרוד בדרך החשיבה הרגילה שלו. ועל האדם למרוד בכל הדברים שנראים לו כאמת. ועל האדם לדעת את האמת, והיא, שכל דבר שניתן למרוד ...

לחוות התחדשות - על ידי מרידה בהרגלים / אסור להיות זקן! כי האדם, חי בתחושת שעמום ובית הקברות, של העולם הזה של הנפרדות. כי מהות הדברים, ... שרוצה לזכות לכל זה, עליו לדעת, שאסור לו להיות זקן. והכוונה היא, שאסור לאדם לעשות שום דבר בעולם, מתוך הרגל. ולא משנה מהו ההרגל, אסור לעשות שום דבר בעולם מתוך הרגל. אלא, אם אכן נכון לעשות את הדבר הזה ברגע הזה, אז יש לעשות את הדבר ברגע הזה, ואם לא, אז לא. אבל אסור לאדם באיסור חמור, לעשות את מעשיו, מתוך הרגל כלשהו. ואפילו הרגל מחשבתי, אסור. כי אסור לאדם להיצמד לשום דבר, שהוא אינו אמת מוחלטת. ועל האדם לברר היטב היטב, האם האמונות ... אמת מוחלטת! אאכ מדובר בשכל על אנושי, שבו האמונה השקרית, גם היא אמת), או שמא הן לא יותר מאשר הרגל מחשבתי. ועל האדם לחקור ולשאול תמיד על כל דבר, למה הדבר הוא כך? ולמה אני חי? ולמה אני עושה ... למה היא כך ולא אחרת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון? וכך על האדם להמשיך לשאול שאלות, ולעקור את כל ההרגלים המחשבתיים שלו, שגורמים לו להיות זקן, וגורמים לו גם להרגיש את המוות ואת חוסר ההתחדשות של החיים. עד שבסופו ...

... עושה פעולות בנידון. ואם יש לאדם ספק אמיתי לגבי קיומם של היש והאין, אז למה הוא ממשיך לעשות פעולות רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות כלום. ואיך הוא ממשיך לחיות ולקבל החלטות ...

... כי במציאות שלנו יש פוטנציאל אין סופי, ותמיד יכול להיות שבדיוק עכשיו יקרה אחרת, בשונה מכל שאר הפעמים שהאדם רגיל לראות שהדברים קורים בצורה כלשהי. בפרט כאשר האדם מודע לכך, שיש עוד אין סוף יקומים מקבילים וגם עולמות אחרים, ... הרבה אפשרויות, אז כנראה שיש במקומות ובזמנים אחרים, גם אפשרויות אחרות, דהיינו, את כל האפשרויות כולן. כך שזה שהאדם רגיל לראות רצף של אירועים שחוזרים על עצמם, זה לא אומר שיש כאן מנגנון של סיבתיות ושל חוקיות כלשהי. ומי ...

... ידי השימוש בו. והשימוש בשכל צריך להיות, בעיקר של שאלות של בירור האמת ובירור סיבת הדברים. דהיינו, שהאדם צריך להתרגל לשאול על כל דבר, למה הוא כך? ומה המשמעות של הדבר? ומדוע הדבר הוא כך ולא אחרת? והאם באמת ... צדדיו, כדי לא להיות טועה, שהולך באפילה. והבירור הוא, על ידי שאלות שמבררות את האמת. ועל ידי זה שהאדם מתרגל לשאול שאלות וכל המרבה הרי זה משובח, מלבד בעיני השקר ששונא שאלות, כי הן הורגות אותו, והוא רוצה שהאדם ...

... רק בו עצמו. כי אז האדם מבין את האמת, שבאמת היש והאין הם אחד, ורק השכל של האדם, לא רגיל לחשוב כך בצורה מודעת. ואז כאשר האדם מבין את סיבת חוסר ההבנה שלו, שהיא חוסר היכולת להכיל את ההפכים, ...

... את חייו, בלי להבין מי נגד מי ומהיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך. והעבד, הוא עושה את מעשיו מתוך הרגל, גם בלי להבין אותם. ומהות העבד, היא חוסר הבנה. כי המלך צריך להבין, ולצוות על העבד לעשות את הפעולה, ... שהוא יבין מראש למה הוא רוצה לעשות אותו, ובלי שהוא ירצה מראש לעשות אותו. ומי שעושה איזה דבר מתוך הרגל, בלי להבין תוך כדי עשייה, למה באמת הוא עושה אותו, הוא עבד של הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חוויית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק ... הוא החיים האמיתיים, שהוא האני שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לצאת מההרגלים המעשיים והמחשבתיים שלו. ועל האדם לשנוא את ההרגל, ולאהוב את ההתחדשות ואת ההתחלות החדשות. ועל האדם לעשות התחלה חדשה בכל רגע מחדש, על ידי זה שהוא שואל ... האם באמת ברגע ובמקום הזה ממש, האם באמת נכון לעשות כך או אחרת? ובשום פנים ואופן, לא לפעול מתוך הרגל. ועל ידי ההתבוננות הזאת, ועל ידי זה שהאדם שונא את חוסר ההבנה של עצמו, ומוסר את נפשו להבין את ...